פיני בראל נהדר בכל מה שקשור לניתוח של סטטיסטיקה ונתונים, אבל בכל מה שקשור לניתוח היכולת האישית של דני, הוא נותן מעט מאוד ערך מוסף.
הוא הרבה יותר "שדר" עם אהבה לסטטיסטיקה, מאשר "פרשן".

רוב הסרטונים שלו זה בסגנון "פה דני חודר לסל אבל הכדור לא נכנס". למה לא נכנס? האם הכדור הגיע עם מצברוח לא טוב, או שמא משהו במכניקה לא היה טוב? האם חסר "dip" בזריקה? האם הרגליים לא עמדו נכון?

-מה בעבודת הרגליים שלו בחדירה לסל צריך שיפור?
-מדוע הוא כמעט ולא משתמש ביורו סטפ?
-למה הוא כבר בעונה הרביעית שלו ואף פעם לא השתמש בסיבסוב בזמן חדירה לסל?
-מדוע הוא מתקשה בקליעה מתוך כדרור מה2, אבל קולע באחוזים גבוהים יותר בזריקה מתוך כדרור מה3?
-האם יש בעיה בטאץ' שלו, אם כן, מה אפשר לעשות כדי לשפר את זה?
-מדוע הוא הרבה פעמים מגיע למצבים שהוא מתרומם למצב שדאנק פשוט בשתי יידים מביא לו 2 נקודות קלות ובמקום זה הוא בוחר לאיי אפ רך או דאנק עם יד אחת שנגמר בחסימה/החטאה? (קרה המון השנה, קשה להבין את זה).
-מדוע אחרי המשחק הענק של ה43 נקודות, במקום למנף את זה לעוד יותר ביטחון, משחק אחד לאחר מכן הוא נראה כמו רוקי שמפחד מהכדור כשברוב הנגיעות שלו בכדור במחצית הראשונה הוא אפילו לא מסתכל לכיוון הסל?
-מדוע דני כבר עונה 4 בליגה ועדיין לא עושה סימנים של לנסות שינויי מהירות והטעיות גוף? (חדירות שמסתמכות בעיקר על כוח ובהילוך אחד)..

בתור אוהד אבדיה שצופה המון במשחקים שלו ויש הרבה שאלות שאין לי תשובה עליהם, יחסית לכמות הסיקור העצומה שהוא מקבל, חסר לי את המישהו הזה בארץ שמסוגל/רוצה לנתח את היכולת האישית של דני יותר לעומק.

14 הפסדים ברצף לוושינגטון. באיזה שלב מקפלים את העסק, מודים לאנשים, מוכרים את הנדל"ן ברווח ומחלקים דיבידנד מה שנשאר...?
כל הכבוד לאוהדים שעוד מגיעים.

אני לא מבין למה לתת להם את ההנחות הללו.
יש להם 9 ניצחונות. כרגע הקבוצה שנמצאת מקום 5 מהסוף (כלומר, זו שאותה אתה לא רוצה לעבור מבחינת הסיכויים בדראפט) נמצאת עם 17 ניצחונות. זה לא שהם חוששים לנצח...
אין שום קשר בין מה הם יעשו בדראפט ואיך הרוקי שלהם ייראה - לעונה הנוכחית.
מה מצב הנכסים שלהם? לא בדיוק השתפר תוך כדי העונה, כמו שאפשר לצפות מקבוצה שחזו לה בפתיחת העונה סביב 24.5 ניצחונות, ותהיה בערך על חצי מזה (וללא פציעות!)
מאז שהם הפסיקו לנצח, פאקינג ממפיס על הרכבה השני ניצחה פעמיים (ואם כבר, להם יש אינטרס להפסיד, כי כל משחק לפה או לשם יכול להיות שינוי סיכויים ישיר בדראפט).
אני באמת חושב שהם הקבוצה היחידה בערך ללא שום "תירוץ" ליכולת ולמאזן שלהם, ושהם אולי במצב הכי גרוע (ואת זה אני טוען לא מהיום) מבין כל 30 קבוצות הליגה גם לטווח הבינוני-ארוך (שזה לא אומר שאין להם סיכוי כן לייצר משהו מתישהו, כי חוקי הליגה התחרותיים תמיד נותנים תקווה בכל מצב בערך).

הדרך לנצח בנ.ב.א. עוברת לפעמים דרך הפסדים.

אני לא חושב שאפשר לדעת כמה זמן ייקח להם לחזור לפלייאוף.
זה יכול להיות שנתיים ויכול להיות שבע שנים.

אני חושב ששאלה לא פחות חשובה היא מה הם יעשו ברגע שיגיעו לשם,
האם יהיה להם core צעיר ומוצלח שיוביל אותם לפלייאוף ואולי גם לאליפות בעשר השנים לאחר מכן
או שהם יקפצו לביקור קצר וישובו להתחרות על מקום בפליי-אין מדי שנה.

יוטה עושה מאמץ, נותנת ללאורי וקסלר לנוח
ולמרות זאת, וושינגטון לא מצליחה לנצח.
אבדיה עם משחק רע סטט' (לא ראיתי) עם 6-18 מהשדה, כולל 0-4 לשלוש + 5 איבודים.

בסדר גמור,
אפשר במשך שנה-שנתיים-שלוש לשים פוקוס על בניה וזה מתבטא בהרבה תחומים,
אז לא מגיעים לפלייאוף ובוחרים גבוה יחסית בדראפט.
אבל האוריינטציה חייבת תמיד להיות נצחונות וכדורסל נכון.

נכון שאת העתיד אי אפשר לדעת,
וושינגטון לא יעשו פלייאוף בקרוב.
בתסריט הפסימי עוד ארבע שנים יהיה דטרויט של היום. אסופה של כוכבי מכללות שלא מתחברת.
הכל נראה רע והשמות הגדולים שהתאמצת להפסיד בשבילם פתאום מתכווצים לשחקנים בינוניים.

אם יהיה להם קור צעיר ומוצלח לעשר שנים עוד יותר קשה לדעת. אבל הסיכוי נמוך. סטטיסטית.