סל ניוז

מצבים של ריצה של קבוצה אחד קורים בכדורסל, והם בטח לא סימן של נבחרת "בלי מאמן". לדוגמה, אריס של בלאט נתקעה בפברואר 2010 מול פאו, ואפשרה ריצה של 19:0 לירוקים של אוברדוביץ'. או שבלאט גם לא מאמן? יוון רצה 19:0 מול מונטנגרו שלשום. דול'ה גם לא מאמן? אין בכלל קשר בין הדברים.

ולכן זה יהיה אפי בירנבוים.
הגיע תורו.. זו לא דעתי. פשוט ככה זה עובד.

הבעיה היא לא ההפסדים אלא הקונספציות שהוא בא איתם מהבית ולא היה מוכן לשנות כשזה לא עבד.
1. תן לקוקיה צ'אנס סביר. אני דווקא לא ממעריציו.. אבל אם הבאת אותו- תן לו זמן פרקט. בזמן שממילא מה שאתה מחפש מהסנטר זו הגנה ולחימה מתחת לסל..
2. אל תיתן לבורשטיין לדרוך על הפרקט. בטח אל תיתן לו להוביל כדור..
3. לאלי סהר יש למרות הכל פואנטה נכונה. קצת תחכום. קצת להעיז.. טיפה לחץ על כל המגרש. יותר אגרסיביות.. איטליה למשל חיסלה את פארקר "הבלתי עציר". לנסות ראן אנד בלאגן מכוון. בטח נגד גרמניה עם ההרכב המאד איטי שלה.

תגידו מה יש לקוקיה למכור ברמות האלו? הוא בקושי 2 מטר שלא מסוגל לקנות סל ברמות האלו.

איטליה היא קבוצה נטולת כישרון (חוץ ממאנצינלי שהוא מותק של שחקן) מגובה ב-3 שחקני NBA, כאשר 2 מהם הם שתיים מהכוסיות הכי גדולות שראינו במגרשי הכדורסל (לצד עמית תמיר... seriously sunj?) - גבוהים, בעלי קליעה נהדרת, אבל רכים כמו מרגרינה (חשבתי לרשום חמאה אבל לא מגיע להם) והשלישי היה שחקן פח ונשאר שחקן פח למרות שהעלה מסת שריר.

קוקיה שחקן מאוד חכם, שיודע למקסם את היכולות הדלות שלו במשחקים חשובים. הוא משחק הגנה חזקה, יכול לשים גוף, ואפילו יודע לעשות כמה סלים פה ושם מול שחקנים עדיפים אליו בהרבה. הוא יכול להיות מחליף לגיטימי לגבוהים, כמו שכדיר יכול להיות מחליף לגיטימי לאליהו. הבעיה זה לא קוקיה. הבעיה שאין לך סנטר פותח.
בכלל לגבי המחליפים: אתמול היה פרק זמן ארוך ברבע השני, כאשר המחליפים של ישראל שיחקו מול המחליפים של איטליה. לכולם הייתה מוטיבציה גבוהה, גם לנו וגם לספסל שלהם, כי בסך הכל כולם רעבים לדקות. המחליפים שלנו בטח לא נפלו מהאיטלקים, ואפילו הגדילו את הפער. אז זה לא שאין לנו ספסל לגמרי.



אני רק רוצה להזכיר לך, שמרבית השחקנים שם משחקים או שיחקו בקבוצות יורוליג, או יורוקאפ. אני לא חושב שהם נופלים בכישרון מהנבחרת שלנו, או הנבחרות האחרות, להוציא את 8 הגדולות.

רק שלושה שחקני NBA לגיטימיים? לא מספיק לך? צריך 6 שחקני NBA בשביל להחשב קבוצה עם כשרון?
הלוואי עלינו קבוצה חסרת כשרון עם 3 שחקני NBA שקולעים יחד בממוצע בNBA כ50 נק

כישרון זאת הבעיה האחרונה של נבחרת איטליה. הקבוצה הנוכחית הרבה יותר מוכשרות ממרבית הנבחרות האיטלקיות בשנות ה2000, יותר מוכשרת ממרבית הנבחרות האחרות בטורניר הנוכחי (כולל כאלה שכבר עלו שלב ואולי יגיעו לרבע הגמר - סלובניה, גרמניה, יוון ועוד).

הבעיה שלהם היא מחסור באופי ואינטילגנציה. כבר קמפיין שלישי ברצף שהם מפסידים במאני-טיים, בדרך-כלל מול קבוצות פחות "טובות". אז כנראה שהכישרון על הנייר לא באמת מדבר, זה מה שאתה עושה איתו.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

אני רוצה להסביר את ההודעה שלי - רציתי להדגיש את הפער בין השחקנים "האירופאיים" של איטליה שבו נודה, אף אחד מהם אינו מוכשר במיוחד אבל הם לפחות נלחמים בד"כ, לבין השחקנים "האמריקאים" שלהם שהם מאוד כישרוניים אבל גם שלוש כוסיות שצריכות לשחק ב-WNBA.

בבית ג עלתה לשלב הבא אימפרית הכדורסל פינלנד!!!לא יאומן.

מה לעשות שהיא הצליחה לעשות משהו שאנחנו לא הצלחנו, וזה לנצח נבחרות טובות ממנה.

ולפני שאתה מזלזל בפינים בו לא נשכח שהם ניצחו אותנו בשנה שעברה עם כספי ושמספי ובספי.

הפסדנו בגלל טעות טיפשית בסיום המשחק אבל בגומלין ניצחנו ב14 הפרש.פינלנד סיימה במקום האחרון בבית המוקדם שלנו....

זה לא ממש מדויק. הפינים נצחו שני משחקים בלבד, נגד בוסניה ונגד מונטנגרו ובכל זאת עלו בגלל יתרון בבית שכלל אותם את בוסניה ואת קרואטיה. גם בבית D היתה קבוצה שעלתה עם שני נצחונות בלבד. לצערינו בבית שלנו זה לא קרה.

_________________
שמעון מזרחי תתפטר כבר

לא סותר את מה שהקוף אמר. במשחק שהתברר כמכריע על העלייה, פינלנד ניצחה את מונטנגרו - ללא ספק נבחרת יותר טובה ממנה על הנייר. הפערים ביניהן זה בערך הפערים בינינו לגרמניה, נניח. הם עשו את זה ואנחנו חטפנו 27 הפרש. כל יתר הניתוחים לא באמת מעניינים.

הנקודה היחידה שאני יכול להסכים עליה עם שיבק (ופה אני חולק על הקוף הירוק בגדול), היא לגבי סדר המשחקים. ניצחון או שניים בטורניר זה לא משמעותי. מה שקריטי הוא עליית השלב ובמובן הזה איבדנו סיכוי אחרי 3 משחקים. זה אכזרי. אגב לא רק הסדר מבחינתנו היה רע. בשני המחזורים הראשונים ה"גדולות" פגשו את ה"קטנות" ומצ'-אפ ישיר בין שתי פייבוריטיות נרשם רק במחזור השלישי, צרפת-גרמניה. שלא במפתיע, גרמניה שקיבלה את המשחק הקל הנוסף שלה רק במחזור האחרון (לטביה), סיימה שלישית.

בקיצור, בסדר משחקים אחר אולי היינו מסיימים עם 0 ניצחונות בטורניר (לא קונה את זה, אני שם את הכסף עלינו מול איטליה בכל יום, בעצם אני יותר שם את הכסף נגדם מאשר עלינו) אבל יש גם אופציה סבירה מאוד שהיינו עולים. לא יודע אם היינו מנצחים את גרמניה או צרפת אבל במחזור 4 או 5, אחרי שפארקר ונוביצקי כבר סוחבים בערך 150 דקות במצטבר, זה היה יותר ריאלי.

זה כמובן לא סותר את העובדה ששיבק לא צריך להגיד את זה. הצורה שבה הנבחרת נראתה במשחק הפתיחה של האליפות (משחק שמסורתית ידוע שאפשר "להפתיע" בו וכולם די מגששים), זאת אשמה בלעדית שלו.

_________________
Whether he is a sinner or not, I do not know.
All I know is that once I was blind, and now I can see.

ראוי לציין שמונטנגרו הגיעה ליום האחרון בלי סיכוי לעלות ולכן הניצחון של פינלנד עליהם הוא די חארטה.
כמובן שלא מבחינת הפינים.

אפילו באתרי ההימורים פתאום פינלנד הפכה לפייבוריטית , מה שהיה קצת מוזר למי שלא היה בקיע בחישובים.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

ברור שנגד כל קבוצה עשו אי פעם ריצה , אבל 3 ריצות כאלה מתוך 5 משחקים , בהחלט אומרות משהו על השליטה של המאמן בקבוצה .
דרך אגב , דולה כבר לא מאמן מונטנגרו ( נראה לך שאיתו הם היו נראים ככה ? ) .

לגבי קוקיה , הבחור הוכיח את עצמו מעל ומעבר במוקדמות שנה שעברה ( מול אותן איטליה ולטביה , ומול מונטנגרו שנגדה לגבוהים יותר קשה מאשר נגד סרביה וצרפת למשל ) , וגם במדי ירושלים מול יריבות מהדרג הבינוני ביול"ב .

נכון שפינלנד ולטביה נראות הרבה יותר טוב מאשר לפני שנה ( שם הוכחנו כמובן עליונות מוחלטת עליהם ) , אבל אני בכלל לא בטוח שהיינו עולים בבתים C ו-D ( למעשה , אני כמעט בטוח שלא ) . חוץ מניצחון על מונטנגרו ( שכאמור לא היה חשוב כלל ליריבים ) , הם דרסו את בוסניה ב-28 הפרש במשחק מכריע ( מישהו רואה אותנו עושים תוצאה כזאת ?! ) , והפסידו במשחקים סופר צמודים לקרואטיה ומקדוניה .

אני מתקשה להאמין שאנשים באמת חושבים ששחקנים אחרים היו מצליחים לסייע לנבחרת . יש סיבה לכך שזהו הרכב הגארדים שנבחר , כלומר רוט ולימונד בחוץ , וכמובן שאם קוקיה לא נתפס כמספיק טוב על מנת לשחק , אני ב"ספק מסוים" אם עמית תמיר / צ'וברוביץ' ( שחובת ההוכחה להראות שהם שחקני ליגת על עדיין עליהם ) היו יכולים לסייע במשהו ( לנו , לא ליריבות ) .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ההבדל בין דרג א' בבתים א' וב' לבין דרג ב' בבתים ג' וד' - בעיקר באיכות הנבחרות החזקות (על הנייר). איך שלא תסתכל על זה, היה לנו סיכוי גדול יותר להפתיע את קרואטיה, רוסיה, מונטנגרו או יוון, מאשר את ספרד, ליטא, צרפת, או סרביה.

מסכים עם frodoborg ולא חושב שבכלל יש כאן שאלה, הרי עצם הכשלון נבע מכך שחלק משחקני הנבחרת עשו במכנסיים רק משמיעת השמות דירק נוביצקי וטוני פארקר. אותה "גרמניה המפחידה" מחזיקה כרגע, בבתים המשולבים, במאזן שבכלל לא קרוב להבטיח לה העפלה לרבע הגמר.

גרמניה כבר 99% בחוץ .
אם חטפנו בראש בגלל פחד משחקני ה-NBA , המצב גרוע הרבה יותר מכל מה שמדובר בפורום . אתה טוען ששיחקנו טובה נגד סרביה , פשוט כי אין להם שמות שמפחידים אותנו ?
נכון שבבתים ג'-ד' הנבחרות הבכירות הן פחות טובות , אבל זה לא בהכרח משפר את הסיכויים משמעותית . אני מסכים שהסיכוי לנצח את סלובניה למשל במשחק בודד גדול מהסיכוי לנצח את ספרד , אבל בסופו של דבר אתה צריך לעבור נבחרות בטבלה , ואת זה מאוד לא קל לעשות .
לעניות דעתי בבית ג' ( אם נכניס עצמנו במקום מונטנגרו למשל ) לא היינו עולים , בבית ד' היינו בהחלט נאבקים על המקום השלישי .

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אני מניח שאתה מנתח את הסיכויים שלנו לעלות מכל בית על סמך כישורים - סט יכולות - ואני לא רואה את זה ככה.
למרות שניסו לצייר את הנבחרת הנוכחית כעתירת כישרון וכזו שאם תשחק את הכדורסל שלה- אמורה לנצח חלק נכבד מהנבחרות. זה לא ככה ולא היה ככה אף פעם ולא רוצה להיות נביא אבל גם לא נראה שזה יהיה ככה מתישהו.
זנחנו את הלחימה וההקרבה לטובת "קבוצת" שחקנים שמשדרת התנשאות ומשהו מרוחק ומאונפף ממה שהכרנו עד כה בנבחרות ישראל לדורותיהן.
מותר לי רק להתרפק(באופן אישי לגמרי) על הנבחרת של צביקה שרף שהייתה נלחמת וגומרת עם אפים מדממים אבל הייתה תחושה שאפשר לעשות את זה. אהבתי את הנבחרות האלו שכל פעם שהיינו פוגעים עם הכדור בטבעת הייתה סיבה להתרגשות והמשחקים היו מתארכים עוד ועוד רק בגלל שכל דקה היו צריכים לנגב את הפרקט מהתאבדות של שחקן נבחרת על כדור אבוד.
אבל אתם יודעים מה? קשה קשה לבוא כל קיץ ולהיות מחויב לגמרי ולקרוע את עצמך מחדש. זה מתיש פיזית ומנטלית. הגיע הזמן שיפסיקו עם המוקדמות כל עונה וטורניר פעם בשנתיים. זה עמוס מדי, זה קשה מדי וזה בעיקר מסיר מאיתנו כל התרגשות לקראת טורניר גדול אמיתי.

מישהו מתנדב לתת הסבר מדוע אוחיון נחשב יותר טוב ממורן רוט (במיוחד אחרי השנתיים האחרונות)? מדוע רוט בחוץ ורכז שלא מאיים על הסל ולא מסוגל לקנות סל משחק בנבחרת?

כן.אוחיון במכבי ורוט לא ולכן אוטומטית הוא "נחשב" יותר אצל מקבלי ההחלטות(בדיוק מהסיבה שבורשטיין-שחקן גמור לכל הדעות עדיין מקבל דקות).

_________________
מה התועלת?

בקשר לרוט - זה בעיקר עניין של תווית. אני גם חושב שבאליפות הזו הוא יכל לתת יותר ממה שיוגב נתן, אבל כנראה שאריק מעדיף להסתכל על "שחקן של מכבי/י-ם", שבמקרה הזה גם צעיר יותר ובעל "אופק שירות" גדול יותר, מאשר על שחקן שהגיע מהליגה הלאומית והקדנציה היחידה שלו בקבוצה גדולה הייתה לשנה אחת (למרות שבעונה קודם לכן הוא הוביל קבוצה לאליפות). שיקול ה"שחקן צעיר" גם היה יכול להכריע בין אפיק לנעימי.

shmueliki - שיחקנו טוב נגד סרביה בעיקר כי הגענו למשחק מולה עם הגב אל הקיר, אבל אני לא חושב שלמישהו יש ספק בכך שלשחק מול נוביציקי, בידיעה שנוביציקי נמצא בצד השני, זה בכל זאת קצת אחרת. אם ההכנה הייתה כל כך טובה, לדברי המאמן והצוות, ואם המוטיבציה הייתה בשמיים - שום דבר לא יכול להסביר את ההתפרקות במשחק הפתיחה.

וכן, נבחרת ישראל הגיעה להישגים בשנים האחרונות לא רק בגלל כשרון שהיה או לא היה לה אלא בעיקר בזכות הלחימה שלה. להשתטח על הפרקט זה אולי פחות סקסי מלדפוק האלי-אופ אבל בעל ערך הרבה יותר גבוה במבחן התוצאה.

רוט שחקן לא ממושמע, אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא מנהל תרגילים
טוב שההוא לא בנבחרת
אוחיון היה החלום הרטוב שלי עבור הפועל עשיחק בגליל, כשהגיע להפועל ותחלתי לראות אותו ושוב ושוב משחק אחרי משחק, למדתי שלושה דברים עיקריים שניים רעים ואחד טוב
חלק מהאנרגיות שלו בהגנה הם בניוטרל והוא לא מגן כזה טוב כמו שחשבתי
קבלת החלטות שלו לא משתפרת עם השנים, הוא היה ונשאר מוסר יצירתי אבל עם מספר איבודים גבוה מידי
הדבר הטוב שלמדתי
זה שהבחור ביום נתון (מפוקס במסירות, תופס יד) יכול אשכרה לגמור משחק לטובת הקבוצה שלו

על הקליעה שלו דיברו כבר מספיק.
רכז שני בקבוצת צמרת אירופית זה לא גדול עליו

אוריאל, מצטער, אבל הגזמת לגמרי. רכז שלישי בקבוצה גדולה זה המקסימום של המקסימום שבו הוא יכול לראות את עצמו, בעצם זה פחות או יותר המקום האמיתי שלו. רכז שני? על מה ולמה בדיוק?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אם וכאשר פארמר ילך הוא יהיה הרכז השני של מכבי, לא?
אתה לא חושב שמכבי קבוצה גדולה באירופה?
או לחילופין אתה חושב שהמקום שלו במכבי גדול עליו?