בןןןןןן גורדון. לא חושב שהיה עוד רוקי שזכה בפרס הזה, אבל אולי אני טועה.
בכל אופן, העונה ההיא, עונת הרוקי, נפתחה כמו כל עונה רגילה של שיקגו מאז תקופת ג'ורדן - פתיחה של 0-9, וכבר תכנונים על איך אנחנו בוחרים את אנדרו בוגוט או מרווין ויליאמס בדראפט (כי מי צריך רכז כשיש את קירק היינריך הכל יכול?
). ואז פתאום הנצחונות התחילו להיערם, וקולות נשמעו על תפקיד חדש באן בי איי - Closer. סקוט סקיילס היה נותן לו את עיקר הדקות ברבע האחרון, וגורדון היה מגיע מהספסל כמו מלוע של תותח ומוביל את הבולס לנצחון.השיא של אותה עונה מבחינתי היה כמובן סוויפ עונתי על הניקס, כולל 3 סלי נצחון, מתוכם שניים של גורדון, מה שכבר סימן אותו בעיני רבים ליורש של רג'י מילר
אותה עונה כמובן נגמרה במפח נפש עם הפסד מרגיז 4-2 לויזארדס של ארינאס, אחרי שהובילו כבר 2-0 עם יתרון ביתיות...
מאז אותן עונות בשיקגו גורדון לא חזר לעצמו, אבל אין לי ספק שזה לא מקרה. הכדורסל ההתקפי מבוסס החסימות של סקוט סקיילס היה פשוט תפור על המידות של גורדון, שהוא קלעי טהור, אבל בכל הנוגע לסקורינג, חדירות לסל וריצה למתפרצות, הוא חלש למדי. בדטרויט אין לו את זה, ובשיקגו לא היו מוכנים לשלם כ"כ הרבה בשביל שחקן שהוא, ובכן, רק קלעי טהור (מה שנותן כיום קייל קורבר)
