עד כה חתמו בליגה 51 זרים. מתוכם 29 הם זרים חדשים שזאת העונה הראשונה שלהם בארץ ו-22 הם זרים שזאת עונה שנייה או יותר שלהם.
מתוך ה-22 האלה, עבור 17 זאת התחנה השנייה או יותר בארץ כשרק דווין סמית', היקמן, סופו, דונטה סמית' ואיבי משחקים בקבוצה הראשונה שלהם. (וגם איבי וסופו הם סוג של תושבים חוזרים).
יש תחושה שבכל שנה אלה פחות או יותר אותם זרים שמשחקים בביצה שנקראת ליגת העל ואני תוהה לעצמי למה זה קורה.
אז אולי זה הפחד מכישלונות כי הרבה זרים שהגיעו לפה בשנים האחרונות לא חגגו פה את הכריסמס, אז הקבוצות מעדיפות ללכת על בטוח ולהביא זרים שהצליחו כאן בליגת העל.
יש גם את הנושא של ההסתגלות לארץ ולליגה ככה שלזר שבשבילו זאת לא העונה הראשונה בארץ אין בעיה של קשיי התאקלמות וכדומה. אני מבין את זה כשמחזירים לארץ שחקנים כמו בנקס, רנדל או אסברי אבל איך לעזאזל מיטשל וואט וקני הייז שנתנו עונה בינונית כל כך בשנה שעברה בגליל מקבלים פה חוזים.
אז אולי הבעיה היא מערך הסקאוטינג של הקבוצות בליגת העל שלא עובד. הרי הרבה יותר קל להביא שחקן שהיה כבר בארץ מאשר לחפש שחקן במכללות. אחרי הכל, איך מכל פליטי המכללות אשדוד לא הצליחה להביא ב-80 אלף דולר או כמה שזה לא יהיה רכז יותר טוב מקני הייז.
אני באמת חושב לעצמי אם המחזור של הזרים נובע מפחדנות של הקבוצות או פשוט מחוסר יכולת למצוא זרים חדשים טובים...
