|
לבחור שבראש העמוד, תעבור על הפוסטים משנה שעברה, כולם דיברו באמת על הפוטנציאל ההתקפי של הקבוצה, אבל גם הזכירו את ההגנה החלשה של רוצ'סטי וההגנה הבינונית מינוס של פארמר, וגם את עניין החזקת הכדור ומי יוביל את ההתקפות וענייני אגו ומה לא, אז בהחלט היה מי שסייג, כמובן שיש דברים שקשה להעריך או לצפות כמו העובדה שג'ורדן פארמר בגיל 28 יראה כמו הצל של עצמו מלפני 4 שנים, יאבד צעד ראשון ויהפוך ממנהיג וכוכב דומיננטי לשחקן אגואיסט שמחרב את המשחק של הקבוצה שלו ונראה רע מאוד מקצועית, בדר"כ ההתפתחות היא הפוכה, לא במקרה שלו.
לגבי ראד פשוט תריץ עליו יוטיוב ותראה מה הבחור מסוגל לעשות, כמה מספרי 4 באירופה אתה מכיר עם שליטה בכדור כמו שלו, שיכול לנהל התקפות, עם יד מה-3, סטפ-בק ג'אמפ שוט, שיכול לחדור על ההגנה ולהטביע, אז כן, אפשר להתייחס אליו כ- "חבילה שלמה" בהתקפה עם סט יכולות כאלה לפורוורד באירופה, אלא אם אתה חושב שהוא גם צריך לקלוע מהחצי ולהיות סטף קארי או להפוך לשאקיל מתחת לסלים, ברור שבהשוואה לרנדל מדובר בשחקן הרבה יותר מוכשר ומגוון התקפית, האם יצליח יותר ? תלוי בהגנה שלו, במנטליות ובחיבור לשחקנים שסביבו, פוטנציאל שדרוג גבוה יש.
לגבי ווימס, וההשוואה לפארקר, אז כמה הערות: קודם כל דיוויד בלאט אמר את זה בעצמו שסוני ווימס הוא השם הכי גדול שנחת במכבי מאז פארקר, אגב גם ווימס עצמו לא חשש להצהיר שהוא הדבר הכי טוב מאז פארקר, אפשר ללגלג ולומר שגם רודני ביופורד אחד אמר את זה פעם, אבל לך תשווה בין הרקורד של ווימס וביופורד...עברתי קצת על הסטטיסטיקות של ווימס ופארקר, המספרים של פארקר טובים קצת יותר, אבל לא באופן דרמטי, מה גם שיש פרמטרים מסוימים שווימס דורג גבוה יותר, אם ניקח את הטופ 16, ווימס של עונת 2013/2014 קלע בסביבות 43 אחוז מה-3, פארקר בעונת 2005-2006 קלע ב-33%, אבל אחוזי הקליעה שלו ל-2 הרבה יותר גבוהים משל ווימס, אבל איך שלא נהפוך את התמונה מדובר בחתיכת שדרוג, ברור שווימס במונחים של היום נמצא במעמד דומה לזה של פארקר, מי שרוצה להתקטנן על ההשוואה או ללגלג שיבושם לו.
ועוד הערה כללית: זו דעתי האישית, אם אני צריך לבחור בין קבוצה שההתמחות שלה היא לעצור הגנתית קבוצות יריבות לבין קבוצה שתקלע כמה נקודות יותר מהיריבה שלה, לא משנה אם זה 80, 90, או 100 נקודות, אני מעדיף את הקבוצה השנייה. היו במכבי כמה שחקני הגנה גדולים, רנדל, לאזמה, פרקינס, והציגו משחק הקרבה מרשים, אבל ראיתי גם איך הקבוצות שלהם מאבדות ביטחון כשאין להם מושג איך לעשות נקודות בהתקפה במשחק עומד, במובן הזה הרבה יותר קשה לייצר מוטיבציה התקפית דרך הגנה, מאשר לייצר מוטיבציה לפוש הגנתי דרך ההתקפה, ואפשר לראות איך זה משפיע על שחקן שבדיוק קלע סל או מסר אסיסט שפתאום מקבל יותר מוטיבציה לגלות מחויבות גבוהה בהגנה, מה שפחות קורה בסיטואציה הפוכה, כי בהתקפה צריך גם כישרון וסט מיומנויות ולא רק מוטיבציה, ובקבוצה הזו על הנייר יש הרבה יותר כישרון, מה שאומר שיותר יריבות יצטרכו להתאים את עצמן למשחק שלה (אם הכל יתחבר) מאשר ההפך.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
