סל ניוז

לגבי הבחירה התשיעית (מי נבחר ספציפית במקום 9 בשנים אחרות זה לא כה חשוב, הרי יש נבחרים בבחירות הסמוכות בכל דראפט שמגיעים גבוה יותר), הרי ההייפ סביבו היה הרבה יותר גבוה (בפרט בגלל כל התארים וההיסטוריה הסופר מרשימים שציינת), כולל דיבורים על הבחירה הרביעית לשיקאגו (אחרי טופ3 יחסית מובהק), אז כן - היו ציפיות, ויותר מבחירה תשיעית רנדומלית (היו שטענו, לא רק בישראל, שהוא גניבה של וושינגטון בבחירה מספר 9), דיבורים על שחקן שאולי יגיע לאולסטאר, שיהיה אופציית ייצור מצבים כגבוה עם הובלת כדור שרואה את המשחק וכו'.
"אם מישהו ציפה שאבדיה יהפוך בזמן קצר לשחקן של 15 נקודות ב40% לשלוש ויוביל את הקבוצה שלו לפלייאוף" - כן, זה בערך מה שציפו (אולי עם 35% לשלוש...), ואף רבים וטובים הייתי אומר.

לעניין "טיעון היורוליג", ביורוליג הרבה יותר קשה (בטח לשחקן משלים) "להביא מספרים". אני לא יודע אם ביורוליג אבדיה משיג מספרים טובים משמעותית מאלו הנוכחיים שלו. בריבאונדים ואסיסטים די בטוח שלא, אולי עוד כמה נקודות ספורות.
סתם דוגמא שקפצה לי לראש, אייזק בונגה, שיחק עם אבדיה הרוקי, עונה לפני כן עמד בוושינגטון על ממוצעים של 5 נקודות ו-3.4 ריבאונדים (והרבה פחות בעונותיו האחרות, נכון).
ביורוליג העונה במדי באיירן? שחקן רוטציה בינוני שמקבל 20 דקות למשחק ותורם 6.4 נקודות ו-4.1 ריבאונדים. הוא באמת שחקן נחמד מאוד, ולא איזה "פלופ מהדהד". אבל ביורוליג זו תוצרתו.

זה שאבדיה במסלול להיות הישראלי הכי טוב בכל הזמנים, שהרוויח הכי הרבה, ששיחק בקבוצות הכי טובות וכו' (אבל למשל ספק אם זה שתרם הכי הרבה לנבחרת, ולא רק בגלל זמינותו) - פנטסטי.
זה לא אומר שביחס לציפיות שנוצרו ממנו (שהן By far הגבוהות לישראלי בכל הזמנים, מרחק עצום מכספי אני מניח) אין מקום גם להתאכזב.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

אם ממוצע ותק של שחקן בליגה הוא 8-9 שנים, אז בחירה תשיעית צריכה להיות שווה מקום בין מאה הטובים בליגה. אבדיה בערך במקום ה 250 בליגה (7-8 בקבוצה חלשה, 30 קבוצות)
כספי, אנקדוטלית נבחר 23 והיה גם 23 בסוף הקריירה בווין שייר בין חברי כיתתו. כלומר, זאת הייתה בחירה די מדויקת. לא בדקתי אבל קשה לי להאמין שאבדיה כרגע בין 15 הראשונים מבני כיתתו במדד המרד מקובל הזה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ממוצע ריב פשוט לא מעניין. בחיים לא תשמע מישהו יגיד וואלה איזו החתמה של (הכנס ווינג) הוא לוקח מלא ריבאונדים.
רוב הריב שלו בהגנה וגם אם הוא ריב טוב זה לא משנה כי הוא ווינג. זה כמו רכז שחוסם מעט מכל הממוצע של רכזים. זה לא מעניין.
הקליעה ובכלל משחק ההתקפה שלו פשוט חלש ולא מלוטש. זה כאילו נראה מבטיח אבל פשוט תמיד מסתיים בהחטאה מוזרה קרוב לטבעת או איזה איבוד מוזר.
https://youtu.be/ShkRuYGlXVM אם משווים לכספי אז כספי עד שהעלה משקל (חושב בקאבס) היה ווינג אתלטי וקליל עם קליעה (הקליעה לא הלכה, הוא פשוט הפך ליותר סטטי) שמסוגל לקלוע אחרי כדרור. משהו שלאבדיה אין בשיט.
אגב ממוצע הנקודות של כספי יותר מרשים (ממוצע הנקודות של אז היה נמוך בהרבה) אחוזי השלוש של כספי זה משהו שלאבדיה יכול לחלום.
האם הוא אכזבה? נראה שיש פה ציפיות שונות. אגב ממוצע לתת בחירות תשע לשעבר שהסריחו זה מפגר כמו לומר תראו כמה בחירות סיבוב ראשון היו באסט אז אין מה לצפות מבחירה ראשונה.
בקיצור לדעתי עד כה לכספי יש יתרון..לא עצום אבל יתרון.

אגב, בדקתי. אבדיה במקום ה-20 בינתיים בין חברי כיתתו ב win share. שזה לא משהו בשביל בחירה מס׳ 9

_________________
תודה לאלוהי הבירה

win share הוא מדד מאוד לא משהו ומאוד לא מחמיא לשחקנים שהקבוצה סביבם מחורבנת, אבל כן - אני חושב שאם תיתן ל20 פרשנים לעשות רי-דראפט ל2020, אבדיה נבחר בממוצע באיזור מקומות 17-20.

אני חושב שקריירת הNBA שלו מאכזבת בינתיים, אבל לא מאוד. היא מאכזבת כי נראה שהתסריטים האופטימיים יחסית ממש לא הולכים להתממש, וכי נראה שיש יותר סיכוי שהוא יגיע למחוזות חוזי המינימום (או חזרה לאירופה) מאשר שיהיה באנקר לשחקן חמישייה בכל קבוצות הליגה.
אבל מנגד, נראה ששוב יש פה קצת הערכת יתר של הציפיות מבחירה 9, כשבפועל נראה לי שבקלות 40% מהשחקנים בבחירה הזו נותנים מה שאבדיה נותן או פחות.

אז אם אתה מייק שמיץ, אתה אמור להיות מאוד מאוכזב ממה שהוא נותן. אם אתה עידו גור, אתה אמור להיות מאוכזב ובפועל כנראה שאתה לא. אבל אם אתה רוב אוהדי הכדורסל הלא-ישראליים, אתה צריך להיות קצת מאוכזב, לא מאוד.

בקיצור קצת מעל הרצפה והרבה מתחת לתקרה אם כבר אנחנו באקרובטיקה מילולית

לא יודע, אולי הציפיות שלי היו שונות מהקונצנזוס, אני מעולם לא ראיתי בדני אבדיה פוטנציאל לאולסטאר, בטח לא מיידי. השחקן שהוא הכי הזכיר לי בסגנון המשחק והפוטנציאל זה האח הידו.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הידו היה סקורר עדיף בהרבה.
לי הוא מזכיר את באטום החביב, שלמד לא לעשות מה שהוא לא יודע

הידו היה סקורר רציני בקבוצה שהגיע לגמר. בחלומות הרטובים שלו, אבדיה הוא המחליף שלו

גם אני חשבתי כשעבר ל-NBA על "סגנון טורקוגולו" - דמיון במימדים, הובלת כדור טובה לעמדה ולגודל, יכולת לשחק בחוץ ולהיכנס/למסור פנימה בזכות האורך וכו'.
אבל פה בולט הפער - טורקוגולו בשתי עונות בשיא הקריירה קלע 17 ו-20 נקודות בעונה הסדירה (לצד 5.5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים), ובקבוצה שהגיעה לפלייאוף 5 שנים רצוף (כולל כמובן גמר ליגה אחד).
במהלך חוזה הרוקי הטורקי אמנם העמיד ממוצעים שלא רחוקים מאלו של אבדיה, אבל בקבוצות חזקות מאוד (3 שנים בסקרמנטו הגדולה, שנה בספרס, ואז הגיע המעבר לאורלנדו).

באטום עשה 10 עונות רצופות עם 9-15 נקודות למשחק, ובשיאו גם הגיע לעונות של 7.5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
פרספקטיבה שתמיד קשה לתפוס - הוא בשנתון של כספי, שמצטייר לנו כשחקן עבר במשך כמה שנים טובות...

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

כן, נדמה לי שזה היה באטום, גאלינרי וכספי שהגיעו ביחד לליגה בתור פורוורדים אירופאיים גבוהים. אין ספק שגאלינרי עשה את הקריירה הטובה מכולם, אבל לבאטום אין במה להתבייש בכלל.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כולם פה מדברים על הסקורר הידו. יפה.

אז לכו תבדקו את המספרים של הידו בתחילת הקריירה, וזה עוד אחרי שב3 העונות הראשונות הוא שיחק בסקרמנטו ההיפר-התקפית של אדלמן. את 2003/4 הסדירה בסן אנטוניו, העונה הרביעית של הידו בליגה שבמהלכה הוא כבר היה בן 25, הוא סיים עם 9.2 נקודות למשחק ב26 דקות, אחוזי 2 עלובים מאד (אבל אחוזי 3 טובים), 4.5 ריבאונדים ופחות מ2 אסיסטים. בפלייאוף הוא פתח בחמישייה בכל המשחקים, אבל נתן תוצרת התקפית גרועה במיוחד: 7.7 נקודות ב27 דקות ב32% מהשדה ו61% מהקו. ממוצע הקריירה של הסקורר הידו בנקודות בסדירה הוא 11.1 בפחות מ43% שדה ו38% שלוש, ובפלייאוף 10.7 נקודות בפחות מ41% שדה ו35% לשלוש, וזה כולל את עונות השיא שלו ובעיקר 2008.

אז קודם כל לא השוויתי את דני והידו אחד לאחד היום, אלא כתבתי על דמיון בסגנון ופוטנציאל. אבל יפה לראות את ההטיה, כי מי בדיוק אמר על הידו טורקגולו שהוא "סקורר רציני" כשהוא היה בן 25, אחרי 4 עונות בליגה?

באטום וגלינארי הגיעו ביחד לליגה ב2008, אבל בטייפים אחרים לגמרי. גלינארי היה גבוה (2.08) שנחשב למוכשר התקפית ומפוקפק הגנתית, ולשחקן לא אתלטי במיוחד. באטום נמוך ממנו משמעותית (2.03) ובא בפרופיל הרבה יותר נמוך (גלינארי היה הMVP של הליגה האיטלקית ונבחר לשחקן הצעיר של העונה ביורוליג, באטום הגיע מלה מאן הצנועה בתור השחקן הצעיר של העונה בצרפת), אבל הרבה יותר אתלט ונותן את התחת בהגנה. כספי נבחר שנה אחריהם, ב2009, הגובה שלו בערך באמצע שלהם (2.06), והוא נבחר מקום אחד אחרי ויקטור קלאבר שאמור היה להיות שחקן בסגנון שלו. קלאבר נשאר בולנסיה, הגיע לפורטלנד רק כמה שנים אח"כ ולא ממש הותיר את חותמו, וחזר לאירופה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

הכל נכון.
רק רציתי להעיר שאם יש באמת מישהו שנתן את התחת, אבל את כל התחת, בהגנה, הרי שזה בוריס דיאו (והיום גרנט ווליאמס).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רק לשים בפרופורציה את סקרמנטו ה"היפר-התקפית" של אדלמן, ב-2001 לדוגמה הם קלעו 101.7 נקודות למשחק והיו מקום ראשון בליגה בנקודות למשחק. היום זה היה ממצב אותם במקום האחרון בפער של 8 נקודות למשחק מהלפני אחרונה.
בקיצור, ההשוואות המספריות האלו לשחקנים וקבוצות מלפני 20 שנה הן גרועות מאוד. הידו היה שחקן בשלוש רמות מעל שאבדיה מראה לנו בקריירה עד כה.
השוואה יותר טובה למה שאבדיה היה אמור להיות זה פרנץ ואגנר.

אם לא רוצים להשוות ווין שייר (אני יכול להבין למה, אבל אני עדיין מאד אוהב את המדד הזה שאומר לי כמה שחקן באמת תורם לניצחון) אפשר גם להשתמש פשוט במספר דקות.
טורקוגלו בשלוש העונות הראשונים שיחק קצת יותר מ 70 משחקים בעונה, עם ממוצע של 20 דקות למשחק, כאמור באחת הקבוצות הטובות בליגה בשלוש השנים האלה.
אבדיה משחק גם ברוב משחקי הקבוצה, אבל עם ממוצע של 24 דקות, אם כי בקבוצה הרבה פחות טובה.
הייתי אומר על סמך הנתונים האלה (יותר דקות, אבל בקבוצה משמעותית פחות טובה) שכנראה אין הבדל משמעותי בשלוש העונות הראשונות בין שני השחקנים, ושההשוואה בסך הכל סבירה. (לטורקוגלו כן יש פי שניים בדיוק יותר ווין שייר בשלוש העונות האלה. 10.6 לעומת 5.3)

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הוקיץ', אתה עושה רומנטיזציה של הידו בשנותיו הראשונות, ומפחית מערכו של אבדיה.

אגב מתוך סקרנות נכנסתי לבדוק למי דראפטנט השוו את דני בזמנו. מה אתם יודעים: https://www.nbadraft.net/players/deni-avdija/

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

מה שכן, דבר אחד.
אני צריך לבדוק אם הרושם הזה שלי נכון סטטיסטית, או שהוא סובייקטיבי לחלוטין, אבל נדמה לי שבשנים האחרונות, שחקנים טובים מתחילים להיות טובים, כבר בעונות הראשונות שלהם בקריירה, ולא מחכים לעונה 3-4, בניגוד למה שהיה פעם.
כמובן, זה רק רושם שכזה. ויש מצב שאני טועה לגמרי, אבל דונצ׳יץ׳, אנט, לאמלו, גארלנד, הליבורטן, היו מצוינים כבר בהתחלה. כלומר, לא היה כאן מקרה של ג׳ימי באטלר שקלע איזה נקודה ורבע בעונה הראשונה שלו בליגה.

מה שאומר, שנדמה לי שהיום שחקן שממצב את עצמו במקום ספציפי, שלוש עונות לתוך הקריירה, בימינו, קשה להאמין שישתפר הרבה. בניגוד למה שהיה אז (אפילו סופרסטאר כמו נוביצקי השתפר המון מהשנים הראשונות ועד אח״כ).
אבל כאמור, לא בדקתי את זה סטטיסטית, ויכול להיות שאני מחרטט לגמרי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

סלח לי אבל זו הודעה קצת דמגוגית. ברור שכולנו אוהדי כורסה והיינו מתחלפים בכיף עם אבדיה. זה עדיין לא אומר שאי אפשר לבקר אותו.

אני חושב שהבעיה היא יותר עם תקשורת הספורט בארץ (אולי חוץ מעיתון הארץ שלא מציין כל משחק בו אבדיה סיים עם 8 נק' ו-6 כ"ח - או דאבל דאבל ישראלי למיטיבי לכת), שאחרי כל משחק מוצלח של אבדיה מול איזו סן אנטוניו מזדמנת יוצא במחולות של הנה הכל מתחבר ואבדיה כובש את הליגה בסערה.
רק בשביל לסבר את האוזן, במשחק האחרון של העונה קני פאקינג לופטון עשה דאבל דאבל של 42 + 14 (בנוסף לעוד כמה שורות מרשימות של שחקנים די אלמונים במחזורים האחרונים). אני רק מדמיין מה היו התגובות בארץ אם אבדיה היה משיג ט"ד או קולע 30+ באיזה משחק גארבג' בשבוע האחרון.

אין שום דמגוגיה. זה פורום של אוהדי כורסה, אף אחד פה לא נתפס כמתחרה של אבדיה. גם אף אחד לא אמר ש"אסור לבקר אותו". ההודעה שעשו עליה פלוס היא ש"אי אפשר לא לקרוא לקריירה של אבדיה אכזבה", שזה לדעתי שטויות ונימקתי למה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

נראה לי לגמרי כמו הטיית עכשויות (RECENCY BIAS). תמיד היו שחקנים בליגה שהיו מצויינים כבר מהיום הראשון (ג'ורדן, לברון, בירד, כריס פול, דריק רוז, דיים לילארד, כריס פול, רובינסון, דאנקן, ועוד הרבה). אגב, דווקא גארלנד שהזכרת לא נראה משהו בשנה הראשונה שלו בליגה.

מה שכן, לא הרבה מהם היו ווינגים. מסיבה כלשהי, לאלה לוקח הרבה פעמים יותר זמן. הזכרת את באטלר ואפשר להוסיף גם שחקנים כמו פול ג'ורג', כריס מידלטון, או דמאר דרוזן. ואם נדמה שאלה שחקנים ותיקים, מה נגיד על ג'יילן בראון או "האחים" בריג'ס? בראון לא עבר את ה-15 נקודות למשחק בשלוש השנים הראשונות שלו בליגה ובשנה השלישית קלע ב-54% טרו שוטינג (די קרוב לדני), עם 4 ריבאונדים ו-1.4 (!) אסיסטים למשחק. מיילס ברידג'ס עם שלוש עונות ראשונות של 13 נקודות או פחות למשחק, עם קליעה לא משהו (33% משלוש בשתי העונות הראשונות שלו בליגה) ובערך שני אסיסטים למשחק. ואז עונה רביעית של 20 למשחק כשהוא גם מכפיל את מספר האסיסטים, לפני שדפק לעצמו את הקריירה. ומיקאל, שהתחיל את הקריירה עם שתי עונות של 8 ו-9 נקודות למשחק (בגילאים 22 ו-23, יותר מבוגר מאבדיה היום), התקדם לאיזור ה-14 בשתי העונות שאחרי, ועכשיו הוא כבר שחקן של 20+ במשחק עם סיכוי לא רע לאולסטאר בשנה הבאה.

מה זה אומר על אבדיה? לא הרבה כמובן. מה הסיכוי שיהיה לו מסלול קריירה דומה לאחד מאלה? כנראה לא גבוה. מה שכן, יש לו בסיס חזק של הגנה מצויינת, ריבאונד, ויכולת מסירה משתפרת שיתנו לו עוד לא מעט הזדמנויות בליגה (קשה לי להבין את מי שחושב שהוא עומד עוד מעט להיפלט) שבהן יוכל לעבוד על מה שחסר. אחרי פתיחת עונה גרועה, הוא סיים את העונה אחרי הטרייד המדובר של האצ'ימורה עם 11 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק. מבין את מי שעדיין חושב שזה מאכזב. גם אני מתאכזב לראות את חוסר היציבות. אבל אפשר גם לראות למה שווה לוושינגטון להמר עליו עם חוזה בינוני (מעבר לזה שהוא פחות או יותר הצעיר היחיד שלהם שאולי עוד ייצא ממנו משהו). שיפור של 4-5% בקליעה משלוש (קשה אבל לא בלתי אפשרי וקרה להרבה מהשחקנים שהזכרתי למעלה) לאזור ה-35 או 36% יספיק לגמרי. שיפורים נוספים בכדרור, בסיומת בשמאל, ובעיקר במנטאליות והיציבות בין משחקים יכולים להפוך אותו לשחק מועיל בהחלט גם בקבוצה מנצחת.

הסיכוי שיהיה לדני מסלול דומה לשלושת האחרונים שהזכרת הוא די נמוך, בעיקר בגלל שאלו שחקנים בעלי נתונים אתלטיים הרבה יותר גבוהים מאשר אבדיה שעם השנים הוסיפו לאתלטיות שבה התברכו גם יכולות כדורסל משופרות, בניגוד לדני שמבחינת אתלטיות וסייז (מוטת ידיים בעיקר) הוא ממוצע-מינוס בליגה מה שכבר מוריד את האפסייד שלו ובמקרה שלו הוא הגיע לליגה עם יכולות (ראיית משחק, יסודות הגנתיים, בוקס אאוט) גבוהות יחסית.
בשביל לתקוע יתד בליגה (ולא רק כסותם חורים כפי שכספי היה ללא הופעה בפלייאוף) הוא יהיה חייב לשפר את היכולת האישית (כדרור, חדירה בשמאל, פלואוטר וכמובן להמשיך לעבוד על הקליעה מבחוץ) ולנסות עד כמה שאפשר להמשיך לשפר את הפיזיות.

אני לא חושב שאבדיה הולך להיפלט מהליגה בקרוב, אבל ללא שיפור בטווח הרחוק זה יכול לקרות. לצורך העניין, הוא לא נראה מאוד שונה ממייקל קיד גילקריסט שאכן נפלט בסופו של דבר.
כלומר, אני חושב שמה שהוא מראה נכון להיום זה מספיק כדי לקבל עוד הזדמנויות, אבל לא מספיק כדי להישאר בליגה עם היכולת הנוכחית.

כתבתי לפני כיומיים הודעה ארוכה שנמחקה. אנסה לשחזר חלקים ממנה.

קשה להעריך כמה דני שווה מחוץ לבועה של וושינגטון.
וושינגטון היא סוג של אנומליה.
מדובר על קבוצה שמנסה לנצח + השחקנים המובילים שלה הם לא פרוספקטים צעירים
+ הסיכוי שלה לעבור סיבוב ראשון הם קלושים.
אין המון קבוצות כאלו בליגה.

הסיבה שבגללה אני חוזר שוב ושוב על נושא הקליעה הוא שמדובר, מה לעשות, בעניין קריטי.
כמה קריטי? זו שאלה טובה.

לאבדיה בהחלט יש אפסייד של שחקן חמישייה ורול פלייר משובח בליגה. הוא שומר מצוין, ריבאונדר טוב, בעל IQ כדורסל גבוה, ורסטילי, מסוגל לשחק במספר עמדות (לטעמי העמדה המתאימה לו ביותר היא עדיין עמדה 4) והוא שחקן קבוצתי וחיובי בחדר ההלבשה.
אבל -

מלבד עמדת הסנטר, אתה לא ממש יכול להסתובב סביב 30% משלוש ולשרוד בליגה.
אין הרבה שחקנים כאלו. מדובר בזן נדיר שהולך ונעלם.
אני יכול לחשוב על ג'וש אוקוגי (שהוא שחקן שאני מחבב אבל גבולי בליגה) ועל בן סימונס המתרסק ועל וונדרבילט הסופר ייחודי כמומחי הגנה כאלו
ו.. אני מניח שיש עוד כמה אחרים אבל בסופו של דבר, ישנם שחקנים ספורים כאלו בכל הליגה.

בעוד שנתיים-שלוש, כאשר אבדיה ייחשב למוצר מוגמר
ולא פוטנציאל עם מגמת שיפור מפוקפקת כפי שהוא היום,
קבוצות יצטרכו לשקלל את היתרונות והחסרונות שלנו ולהבין האם הוא משתלם להן.

קבוצות בבנייה מחדש כבר לא יתעניינו בו,
קבוצות ביניים שמחפשות לנצח כאמור כמעט ולא קיימות
וזה מותיר אפשרות לעזור לקונטנדריות או פייק קונטנדריות.

קשה לדעת כמה gm's הם סטריקט בעניין הזה אבל אני לא רואה את בוסטון, למשל, לוקחת שחקן עם 30% משלוש בזריקות פנויות.
שחקן כזה יכול לגמור לך את הריווח ואת ההתקפה, בייחוד בסדרת פלייאוף.
ראינו העונה כמה פעמים שבהן הסכמה ההגנתית של היריבה פשוט השאירה אותו חופשי לגמרי בקו השלוש.
זה בעייתי מאוד, לא משנה כמה יתרונות אחרים דני מביא איתו.

אז כן, יש פער גדול בין לקבל 5 מיליון דולר לעונה בחוזה הבא כשחקן ספסל + להסתובב עם סימן שאלה מסוים לגבי הישארותך בליגה לאורך זמן (אני מסכים עם הוקיץ' שאם לא ישפר את הקליעה, מקומו בליגה בעוד שנתיים-שלוש לא מובטח)
לבין להיות שחקן חמישייה טוב ומוערך בשכר של סביבות 15 מיליון דולר לעונה.
ההבדל הזה הוא לא יד שמאל או אסרטיביות אלא הקליעה שלו משלוש.
זה עקב האכילס שלו ולהבדיל מהעבר, אני לא בטוח כמה מוכנים להתפשר על זה בליגה של היום..
אני חושב שהמגמה הזו רק תלך ותחריף..

לא השוואה טובה כל כך בעיני. הגנתית כן, אבל מק"ג הוא שחקן עם אינטלגנציית משחק התקפית נמוכה (ממוצע של קריירה של אסיסט אחד ב-25 דקות משחק) וגם יכולת קליעה חריגה, גרועה אפילו יותר מזו של דני (ממוצעי קריירה של 27% משלוש ו-52% קליעה אמיתי).

אבל גם בהנחה שזו השוואה מוצלחת, מק"ג שרד בליגה 8 שנים, כלומר הוא בהחלט המשיך לקבל הזדמנויות בגלל ההגנה.

אז יכול להיות שאטט צודק ואי אפשר יותר לשרוד בליגה עם קליעה באזור ה-30% משלוש. מצד שני, יש לא מעט שחקנים בליגה, בעיקר סנטרים, שכמעט לא זורקים בכלל שלשות. בין אלה שכן, רשימת השחקנים שקלעו פחות מ-33% משלוש השנה כוללת שחקנים כמו ג'ה, לברון, פוקס, ווסטברוק, סיאקם, בארט, ברוקס, דורט, קלדון ג'ונסון, וגם הרוקיז באנקרו, סמית' ומאתורין (3 מ-6 הבחירות הראשונות, כשגם אייבי באזור). אם נוציא רגע את הרוקיז מהדיון, יש כאן בעיקר סקוררים שמספקים ערך מוסף בתחומים אחרים או מומחי הגנה (ברוקס ודורט) שלא עומדים להיפלט בקרוב מהליגה ולמעשה פותחים בחמישייה של הקבוצות שלהם. כרגע, דני הוא בקטגוריה הזו. לא להיט ונקווה שייצא ממנה, אבל כאמור אפשר לשרוד בה בליגה במשך שנים בתנאי שאתה באמת מצויין הגנתית.

אני לא רואה באבדיה כזו אכזבה, גם כי הוא מאוד מפתיע לטובה בהגנה, וגם כי למרות שהתפוקה ההתקפית שלו מתחת למה שציפיתי, ממה שיוצא לי לראות הוא כן עשה התקדמות מסוימת במה שקשור לסיום משמאל ולשיפור אחוזים קרוב לטבעת (הייתה גם כתבה בוואלה שבדקה את זה סטטיסטית), כלומר הבחור בהחלט לא עומד במקום.

אני אעז ואומר יותר מזה, אני לא יודע אם הוא אכן מסוגל לזה, אבל אם הוא באמת יקפיץ משמעותית את אחוזי השלשות שלו, להתרשמותי זה יפתח לו מאוד את ההתקפה לרמה שהוא יוכל להיות שחקן משמעותי גם מבחינת סקורינג, כי את רוב הכלים האחרים יש לו. ככה שהוא מרחק צעד אחד או שניים מלהיות באמת שחקן מפתח בקבוצה רצינית.