סל ניוז

ואתה טועה כבר שנים.
הcore זה לא מה שחשוב. החיבור הקבוצתי, הגיבוש, הנסיון המצטבר חשובים הרבה יותר. קבוצות אלופות כמו שיקגו של מייקל ג'ורדן, סן אנטוניו של דאנקן ג'ינובילי ופארקר מיאמי של ווייד ועוד, עברו שנים של התבשלות וגיבוש וצבירת נסיון, והשתפרות של השחקנים ושל האמונה בעצמם, עד שהפכו לאלופות. ג'ינובילי, פארקר, סקוטי פיפן, וגם ריי אלן ופול פירס ועוד הרבה אחרים, לא היו חומר לטופ וואטאבר בכלל, והגיעו לשם רק בגלל מסע ארוך של השתפרות ולחימה ונצחונות בקבוצה עם רוח קבוצתית מתאימה. כך שה core בעצם נבנה על הדרך של רכישתהנסיון, האמונה בעצמך והגיבוש הקבוצתי

אטט, יש לך הוכחות להחלטיות הזאת?
הווריורס למשל, עשו שתי עונות חביבות עם הגעה לפלייאוף (ופעם אחת גם עברו סיבוב), בשנתיים לפני האליפות הראשונה.
מילווקי בוודאי עשתה כמה וכמה פלייאופים מעולים לפני האליפות שלהם.
טורונטו והלייקרס היו אנומליה. הראשונים בגלל עונה להשכרה של קוואי והשניים בגלל שהקור שלהם היה מבוגר (לברון והגבה). ועדיין טורונטו היתה קבוצת פלייאוף רצינית גם לפני.
וגם אם נחזור אחורה - דאלאס היתה קבוצת פלייאוף שנים לפני 2011 למשל.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

האם קבוצות צריכות לרוץ עם סגל במשך שנתיים-שלוש כדי לזכות באליפות?
כנראה שכן.. לא תמיד אבל ברוב המקרים..

אבל מה זה אומר?
כלום

הרי יש קבוצות שרצות שנים ככה ולא מגיעות לשום מקום.
שארלוט למשל. שיקאגו גם כן.

זמן לרוץ יש - בטח כשהכוכב שלך הוא בן 21.
השאלה הקריטית היא עם מי אתה רץ...

אנתוני אדוארדס לא צריך להגיע לפלייאוף כל שנה כדי לזכות באליפות (עזבו את זה שהוא הגיע לפלייאוף שנה שעברה לפני הטרייד הנוראי הזה).
הוא צריך שיהיו לצידו כוכבים נוספים כשהוא בשל כשחקן. זו המטרה בסופו של דבר.

אם מוותרים על המטרה הזו ומוכרים את העתיד בתמורה,
הוא יהיה אולי שחקן פלייאוף מנוסה יותר (סימן שאלה גדול) אבל הוא ימשיך לשחק עם עצמו ועם גרסה קשישה במיוחד של גובר
במקום עם קסלר ומיליון הבחירות שהם נתנו.

דוגמאות פוזיטיביות לקבוצות שהשתפרו בטווח הקצר וזה עבד/עובד להם: גולדן, מילווקי, טורונטו, פיניקס, ניו אורלינס, ממפיס, דנבר.

דוגמאות פוזיטיביות למה שאתה טוען: ?

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

בפוסט הראשון בת'רד הזה כתבתי שג'יי דאב (הג'יילן וויליאמס מסנטה קלרה; חייבים למצוא לו בקרוב כינוי יותר טוב) יהיה כוכב בליגה תוך שנתיים שלוש, כשהשלשות יתחילו ליפול.

אז בינתיים זה קורה אפילו יותר מהר ממה שחשבתי. ב-11 המשחקים האחרונים של הת'אנדר הוא קולע 20 למשחק ב-57% מהשדה, 50% משלוש, ו-85% מהעונשין. הוא מוסיף לזה 5 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים, ו-2.5 חטיפות. אתמול הוא הצטרף לווסטברוק ודוראנט כרוקי היחיד בהיסטוריה של הת'אנדר עם משחק של לפחות 30, 5 ו-5.

צריך לראות את הת'אנדר כדי להבין כמה הוא טוב כבר עכשיו, בעונת הרוקי שלו. יש לו הכל -- גודל מצויין (1.98 עם מוטת ידיים של כמעט 2.20), גוף חזק, שליטה טובה מאוד בכדור לפורוורד, ויכולת מסירה. וגם סגנון משחק אגרסיבי, עם הרבה ביטחון עצמי. אז עכשיו, כשהקליעה מבחוץ התחילה ליפול (זה היה ברור שזה יקרה; הוא קלע 40% משלוש בקולג', כולל לא מעט שלשות שיצר לעצמו), גם הרצפה וגם התקרה שלו נראות גבוהות. הוא כבר עכשיו טו-ויי פלייר, כשהגודל והכח מאפשרים לו לשמור על כמה עמדות ונותנים לת'אנדר הרבה גמישות בהרכבים. הוא גם משתלב מצויין עם שרגא (יותר טבעי מהשילוב עם גידי), כי הוא לא חייב את הכדור ביד כדי להיות יעיל, למרות שהת'אנדר נותנים לו כבר עכשיו לא מעט ליצור בעצמו. הוא עד כדי כך טוב.

נראה לי שהוא הולך להיות השחקן השני הכי טוב בדראפט הזה, אחרי באנקרו. זה חתיכת שיחוק של הת'אנדר עם הבחירה ה-12.

אז איך בעצם הוא נפל ככה? הרי לפי הנתונים שרשמת, הגיוני היה שייבחר הרבה יותר גבוה, לא?

כן ראיתי אותו השבוע, באמת מרשים
חמישיה של שרגא, הוא, גידי דורט וצ'אט
יכולה להיות בסיס מצויין לרוץ איתו שנים
אולי כדאי להוציא את גידי להיות המנהיג של ההרכב השני, כי גידי באמת צריך את הכדור ביד ועושה איתו דברים אחרים משגא, למשל מוסר הרבה יותר מגוון מדויק

הוא לא ממש נפל, הדירוג שלו במוקים עלה ועלה בחודש האחרון לפני הדראפט, והגיע לשיא ממש ברגע האחרון עם בחירה שנראתה טיפה כמו reach מצד הת'אנדר. אז זה יותר 'התחיל לטפס מאחורי מדי' מאשר 'נפל'.
למה מלכתחילה הוא התחיל כל-כך נמוך? לגבי זה אני לא בטוח, אולי סאבוניס יידע, אבל לדעתי הוא פשוט ממש לייט בלומר.
אם אני זוכר נכון הוא מהחבר'ה האלו שגבהו הרבה בשלב מאוחר יחסית (שיחק רכז בתיכון). בטח היה מדורג נמוך כשסיים את התיכונים, שיחק במכללה לא מאוד גדולה במשך 3 שנים ופרץ רק בעונה האחרונה (לכן גם גיל הדראפט שלו לא מדהים). אני חושב שהזניק את המנייה שלו מאוד בקומביין של הדראפט.

מה שמעניין זה שכשהוא נבחר 12 זה נחשב הפתעה, אבל לא כי הוא נפל. רוב האנליסטים של הדראפט חשבו בכלל שהוא ייבחר באזור המקום ה-20, וגם זה רק אחרי עלייה רצינית בחודש האחרון לפני הדראפט. לפני זה, דיברו עליו עוד כבחירת סיבוב שני.

אז למה? שתי סיבות עיקריות. אחת האוניברסיטה. הוא הגיע מסנטה קלרה, מכללה שהיא לא באחד הפאוור קונפרנסס. הוא שיחק שם שלוש שנים בלי לעבור למכללה ברמה גבוהה יותר. אז היו ללא מעט אנשים סימני שאלה אם הוא עושה מה שהוא עושה שם זה בגלל רמת תחרות נמוכה יחסית. אולי היו צריכים ללמוד מהמקרה של שחקן אלמוני אחר ששיחק בסנטה קלרה ונבחר לא כל כך גבוה. הסיבה השנייה, שקשורה לראשונה, היא הגיל. ביום הדראפט וויליאמס כבר היה בן 21, מבוגר בשנתיים או יותר ממועמדים אחרים. ובשתי השנים הראשונות שלו בסנטה קלרה הוא לא בדיוק הבריק (פחות מ-10 נקודות למשחק, 2 אסיסטים למשחק, אחוזים לא טובים משלוש). אז הרבה הטילו ספק בעד כמה השיפור בשנה השלישית הוא מייצג. באמת יש כאן גרף שיפור אדיר תוך שנתיים ואת זה קצת קשה לנבא. ואפילו עכשיו צריך להיות זהירים כשמשווים אותו נגיד לבנקרו, שצעיר ממנו בשנה וחצי. או למישהו כמו שיידון שארפ, שגם צעיר ממנו בשנתיים וגם לא שיחק בכלל במכללות.

בכל מקרה, זה קצת דומה למה שקרה עם דזמונד ביין. שחקן מבוגר יחסית שמצויין במכללות אבל קשה לדעת עוד כמה הוא ישתפר. במקרה של כריס דוארטה באינדיאנה נגיד, זה היה ווט יו סי איז ווט יו גט -- שחקן מבוגר די טוב, אבל בלי מקום לשיפור נוסף (אבל דוארטה היה מבוגר מוויליאמס בשנתיים כשנבחר).

הכוונה היא לסטיב נאש, אגב, לאחר גיגול

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מי? אני בכלל התכוונתי לקורט ראמביס, האיש והשפם, עמוד התווך של השואוטיים לייקרס בשנות השמונים!

עוד דוגמה קלאסית ולא מספיק מדוברת - לילארד. גם נבחר בדראפט כמה שבועות לפני יומולדת 22 שלו, גם נבחר כסניור ממכללת וויבר השולית. היו לא מעט הסתייגויות מכך שנלקח בבחירה 6, זוכר את ביל סימונס מדבר על כך שכיכב מול כלומניקים.

נכון. וגם סטף קרי, שהיה בן 21+ בדראפט וגם הוא שיחק 3 שנים במכללה קטנה, דווידסון. גם על הבחירה הזו (מספר 7 בדראפט 2009, מאחורי האשים תאביט וג'וני פלין) היו לא מעט תלונות בזמן אמת ("לא רכז, קטן מדי, ולא שומר").

ואגב סנטה קלרה, גם השנה יש להם שחקן שפורץ משום מקום, כנראה לתוך הסיבוב הראשון ואולי אפילו ללוטרי. בראנדין פודזימסקי, גארד לבן, 1.95. תודו שזה לא נשמע כמו שם או נתונים של שחקן נבא. ובאמת, הוא שיחק בשנה שעברה באילינוי ובקושי ראה מגרש (4 דקות ו-1.5 נקודות למשחק). אבל אז הוא עבר השנה לסנטה קלרה ועכשיו הוא קולע 20 נקודות למשחק, ב-44% משלוש, ומוסיף 9 ריבאונדים למשחק (!). והוא גם מצליח להשתפר במהלך העונה. ב-10 המשחקים האחרונים הוא עם 24 נקודות, 10 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק, כולל כמעט 4 שלשות למשחק ב-48%.

וואלה, הלכתי לראות במי מדובר. שחקן מעניין. שמאלי, שזה כבר אני אוהב... אבל משהו שם בקליעה מרגיש לי טיפה מוזר. חוץ מזה נראה שיש לו שליטה טובה בכדור והוא יודע לייצר טוב לעצמו ולא סתם קלעי, אבל לא כל אחד סטף קרי ואם הוא אתלט חלש וגם לא מספיק פיזי, אז לא יודע עד כמה הוא פוטנציאל.

עוד קצת ג'יילן וויליאמס. שימו לב לסטטיסטיקה בשבעת המשחקים האחרונים שלו (חמישה מהם ניצחונות של הת'אנדר; שני ההפסדים במשחקים בלי שרגא): 23.5 נקודות, 6 ריבאונדים, 5.5 אסיסטים, 2 חטיפות, 60% מהשדה, 52% משלוש, 85% מהעונשין (אחוז קליעה אמיתי של 71%). זה נראה לכם כמו מספרים של רוקי? כי הוא גם לא נראה כמו רוקי על המגרש, כולל ההגנה המצויינת. לדעתי הוא כבר עכשיו יותר טוב מגידי (בטח שיותר יעיל) וגם יותר מתאים ליד שרגא.

ראיתי עכשיו קצת היילייטס (מה לעשות, כבר אין זמן באמת לעקוב, עד שהילדים יגדלו ) ומה נסגר? יש שם שני שחקנים שנראים אותו דבר ויש להם אותו שם! יש מצב שזה סטט' של שניהם ביחד?!

לא מן הנמנע שפרסטי לקח את שניהם למטרת בילבול עתידי בטריידים

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

באמת היה בשנים האחרונות ביטול של טרייד בגלל בלבול בשמות השחקנים...
מישהו זוכר את הפרטים?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

ב2018 ממפיס, פיניקס ו-וושינגטון סיכמו על טרייד משולש שיכלול את העברתו של ברוקס מהגריזליס לסאנס. ממפיס התכוונו למרשון, הסאנס לדילון.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

שני הווליאמסים לא נראים אותו דבר.
ממקום מושבי (מצטער, אם ייצא קצת גזעני אבל זה כולל גם את ג׳וש גידי וכאלה) אני דווקא מאד אוהב את העובדה שהשחקנים של אוקלהומה נראים מאד שונה אחד מהשני וגם מאד ״מיוחד״. יותר קל לזהות ככה.
ובכלל, זאת קבוצה שמשום מה אני לוחץ יותר ויותר על השלט לראות אותה. קבוצה מאד כיפית והרבה פחות שטאנצית מהמקובל

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה נכון. הג'יילן וויליאמס הלא נכון (שגם הוא מתחיל לגדול עלי אגב) הוא בכלל ממוצא חצי ויטנאמי (הויטנאמי הראשון ב-נבא) ויש לו גם מראה וגם סגנון משחק די מיוחדים. הוא מומחה בסחיטת עבירות תוקף, שזה לא רע בהתחשב שיש להם כבר את דורט, שמוביל את הליגה בסחיטת עבירות בהגנה. וגם מראה יד לא רעה משלוש (42% לעונה). נראה כמו מחליף זול, צעיר וחביב למייק מוסקלה האגדי.

יש לו גם שורשים של אינדיאנים, לא? אני מאוד מחבב את הג׳יילן הפחות מוכשר. מין שחקן נשמה כזה, שחי מהדברים הקטנים ונראה ממש מרוצה ושמח מלעשות אותם.
לא חושב שהוא ייפלט מהליגה אי פעם, אני חושב שהוא ממש יופי של שחקן ספסל, אבל אם הוא איכשהו כן נפלט, אני מכריז עליו דיבס בתור הפועל ירושלים, בבקשה.

אני גם מקבל את הטענה של ודים שהם דומים. לא בקלוז-אפ, אבל מהטלוויזיה? יש להם שיער דומה, סייז דומה, מספר דומה. לוקח לפעמים שנייה לקלוט מי זה מי.
דרך אגב, ראיתי אותם אתמול מול ברוקלין וברוקלין היא הקבוצה שהכי קל להתבלבל בין השחקנים שלה בליגה. כולם באותו הגובה, לכמה מהם יש את אותה תספורת (ברידג׳ס, קלקסטון, פיני סמית' בין היתר) ואני לא יודע למה, אבל משהו במדים השחורים האלו הופכים את הלובשים אותם ליותר גנריים.

גם דטרויט בזמנו היו קבוצה מבלבלת, עם הייז וקאנינגהם שנראים אותו הדבר בטלוויזיה, ואייזאה ליברס ומרווין באגלי, אבל אז קייד נפצע ובאגלי החליף פריזורה וזה נפתר.

בסדר, אני לא מדבר על מבט מקרוב, אלא כשרואים תקציר בצילום מרחוק. בערך אותו גוון עור, אותו שיער, אותו מבנה גוף, כמעט אותו גובה.

לא זוכר את הקבוצה שרצתה לקבל אותו, וושינגטון או אינדיאנה או פניקס כמדומני, אבל השחקן המבוקש היה דילון ברוקס כשבפועל הגריזליס הציעו את מרשון ברוקס הנשכח...
וזה רק עם שמות משפחה זהים. עד לאחרונה, שארלוט החזיקה בתאומים C. Martin...

הזדמנות לצפות הערב בתאנדר ובפרט בג'יי-דאב, תשע וחצי מול פניקס.