סל ניוז

קונה, אם כי במקרה שלו יהיה יותר קשה להביא אותו מארה"ב, לעומת את בן שרף מישראל או מאירופה (או מספרד). גם את שארפ לדעתי יהיה יותר קשה להביא. זה כמובן לא בגלל זמן הטיסה, אלא בגלל המחוייבות. רחוק מהעין רחוק מהלב.
אגב, אפשר גם להוסיף את דני וולף

כן גם דני וולף אופציה.

אז לדעתי בטוחים בסגל: ים מדר, אבדיה, זוסמן, מנקו, סורקין, גינת, בלאט.

ומי שאני הייתי בוחר לסגל: דני וולף, נועם יעקב, בן שרף, עמנואל שארפ, ג'ייק כהן / זלמנסון/ טיג'יי ליף בתור עוד גבוה ומתאזרח אחד מבין: קרינגטון/ ג'ון די/ היידיגר.

אם כל אלו יהיו ברמה של הנבחרת ויגיעו (הייתי שם גם את אבייב), מצבנו בהחלט טוב
אגב אני לא בטוח אם דני וולף נחשב מתאזרח או לא, הבנתי שזה גבולי

בעבר הכלל היה - אם שחקן קיבל אזרחות לפני או אחרי גיל 16. ממה שאני יודע הוא קיבל אחרי. השאלה אם שינו את זה בשנים האחרונות.
וגם אם לא, יכול להיות שאפשר יהיה לקבל עבורו מעמד חריג כמו שעשו עם ג'ייק כהן והוא לא ייחשב מתאזרח.

צריך רגע להגיד משהו על הנבחרת ברמת המאקרו:
היות שעד להודעה חדשה אנחנו לא בדיוק צפויים להעפיל לאולימפיאדה/אליפות עולם, אז הצפי מאבדיה הוא להגיע לנבחרת פעם בארבע שנים לאליפות אירופה. זה לצורך הדיון אומר שאם הוא מחמיץ מסיבה כלשהי (פציעה, בעיות חריגות עם הקבוצה/ביטוח וכו') את האליפות ב-2025, אנחנו לא צפויים לראות אותו עד 2029...
זה חיסרון לא קטן גם ברמת ההרגלים והחיבור אל מול נבחרות שמתחרות בשלושה קייצים במחזור של ארבע השנים: אליפות עולם, אולימפיאדה (כולל טורניר קדם-אולימפי - גם לשם לא פשוט לנו לעלות...) ואליפות אירופה.
במילים אחרות - שלא באשמתו, התרומה של דני אבדיה לנבחרת ישראל צפויה להיות לאורך השנים משמעותית פחותה משל ים מדר (לדוגמא). ככה היה גם עם כספי בהשוואה לליאור אליהו נניח.

נלך צעד קדימה, אנחנו רואים שאפילו שחלונות משחקי המוקדמות הסתנכרנו כעת עם חלונות היורוליג (מי יודע אם זה ימשיך כך, קל וחומר באם יגדילו את היורוליג ו/או שהרוסיות יחזרו מתישהו וכו') עדיין שחקני יורוליג לא בדיוק מגיעים לכל חלון.
לשם הדוגמא - תמיר בלאט שיחק בנבחרת בקיץ 22, ולא צפוי שוב עד לנובמבר 24, קרוב לשנתיים וחצי. רחוק מאידיאלי מכל הבחינות.
ככה יהיה לנו קשה לנצל את הפוטנציאל (שגם בהערכתו לדעתי מגזימים, אל מול הנבחרות האחרות) שלנו.
אני מאוד מקווה שעם דני וולף הכל יסתדר כבר בקרוב, אבל כבר היו לנו כל מיני "תקדימי TJ ליף" שפחות צלחו, אז צריך לקחת כל מקרה שכזה בעירבון מוגבל (שיימשך, מסיבות אחרות כאמור, גם אם שחקן משתלב ב-NBA או יורוליג).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

האמת שלאור ההתקדמות האפשרית של שרף ואבייב, ואולי גם שחר דורון, והאפשרות הכללית לשחק עם מדר כסקנד,
אני חושב שהחיסרון העיקרי הצפוי של הנבחרת יהיה בעמדה 3, והייתי שוקל לאזרח את קולסון, במיוחד לאור האיחוד של חלונות היורוליג והמוקדמות.
שחקן יותר טוב מקרינגטון, צעיר מספיק, ובעמדה שעכשיו אולי פחות נראה שהיא קריטית, אבל עשויה להתברר כנק' תורפה לקראת היורו הקרוב וגם לאחריו.

מגוחך לדבר על אבייב כפוטנציאל ל-2025. גם אם יעשה קפיצה גדולה כשחקן עד אז, הוא עדיין יהיה בן 19 שרק גמר תיכון, לא שיחק בחיים שלו אף משחק בבוגרים, וגם לא שיחק אף פעם בכללים של פיב"א. אפילו אם יהיה מעוניין לבוא (זה תמיד מוטל בספק עם שחקנים לפני תחילת הקולג'), אין שום סיכוי שהוא יוכל לעזור לנבחרת בשלב הזה. שארפ יותר ריאלי מבחינת גיל, אבל גם אותו לא רואה מגיע לנבחרת לפני ששיחק בליגה מקצוענית באירופה (כנראה ישראל). וולף בעמדה עם צורך משמעותי אז אולי, אבל גם זה די סטרץ' כל עוד הוא לא משחק בליגה מקצוענית. כל אלה יהיו יותר רלוונטיים לטווח הארוך אם יתפתחו יפה ובעיקר אם יגיעו לשחק באירופה עד אז (אליפות העולם של 2027 והלאה).

גם לשרף זה בעיני מוקדם מדי, אבל הוא לפחות יהיה עם שלוש שנים ניסיון בבוגרים, כולל שנה באירופה, היכרות עם השחקנים האחרים בנבחרת, מחויבות גדולה יותר לנבחרות ישראל, וסגנון משחק שכבר מותאם לכללים של פיב"א (כולל ניסיון בכל אליפויות הגילאים הצעירים).

נדמה לי שדברת היה בנבחרת בגיל ובמעמד דומה למה שיהיה שרף בקיץ 25.

כן, שרף הוא בערך היחיד מאלה שיכול לדעתי להיות רלוונטי כבר לשנה הבאה. השאלה אם הוא בא כדי "לספוג אווירה" או באמת לתרום עם דקות משמעותיות. נראה אם הוא יהיה שווה אותן לפני שחקנים כמו מדר, בלאט, טימור ויעקוב כבר בשנה הבאה. אם כן, אז סבבה.

אין סיבה לוותר על אליפות העולם ב-2027 כמטרה חשובה ואפילו ריאלית (גם אם הדרך לשם קשה כמובן ולא הגענו לאליפות כבר 40 שנה).

ב-2027 דני וים יהיו בני 26, בשיא הקריירה שלהם. סורקין, גינת, בלאט, זוסמן, שגב, לוי, זלמנסון ושאר הגרעין המבוגר יותר יהיו בגילאי 29 עד 32 ובהחלט עדיין אמורים לשמור על רמה גבוהה וחלקם עדיין להיות בשיאם. השחקן המשמעותי היחיד מהסגל הנוכחי שאולי יהיה כבר מבוגר מדי וביריסה הוא טימור, וזה כנראה לא כל כך נורא בהתחשב בזה שאמורים להיות לנו מספיק גארדים טובים יותר עד אז).

והגרעין הצעיר יותר של דוברת, יעקוב, שארפ, וולף, דורון, שרף, אבייב, מאייר וכראם יהיו כולם בני 21 עד 24 ויספיקו כבר להשתפשף קצת (או הרבה) בבוגרים. אם ישכילו להוסיף לזה מתאזרח ברמה גבוהה (מסכים עם מי שכתב שעדיף בעמדת הסמול פורוורד) זה יכול להיות סגל תחרותי בהחלט גם אם לא כולם יהיו זמינים או (מבין הצעירים) יגיעו לרמות הגבוהות.

מסכים לגבי 2027 - אם הדור הזה לא עושה משהו מיוחד, זה פספוס אדיר. משהו מיוחד זה טופ 8 באליפות אירופה או השתתפות באליפות עולם או קדם אולימפי.

לדעתי אפשר להגיע לטופ8 גם באליפות אירופה ב2025.

רק צריך להביא את הסגל הכי חזק שכרגע זה לדעתי:

ים מדר, בלאט, קרינגטון/ היידיגר , מנקו, זוסמן, אבדיה, גינת, סורקין, דני וולף, עמנואל שארפ , טיג'יי ליף/ ג'ייק כהן, נועם יעקב/ בן שרף .

לכאורה מבין: וולף, שארפ, קרינגטון והיידיגר, אפשר להביא רק אחד.

למה?
שארפ עם אזרחות/דרכון מגיל 15. הוא בוודאות לא נחשב מתאזרח לפי חוקי פיב"א.
פעם ההתניה הייתה קבלת אזרחות עד גיל 16 בלי קשר לסיבה, מאז אם היו שינויים כלשהם אז הם כנראה היו הקלות, כמו שיש כיום כל מיני החרגות.
לגבי וולף גם אמרו שאולי הוא לא נחשב מתאזרח, אבל פה אני לא בטוח.

נראה לי שאפשר להפסיק לשים את ליף בדיונים האלה. אם יום אחד הוא יחתום במכבי או בקבוצה ישראלית אחרת, אפשר יהיה להחזיר אותו לדיונים (לא יקרה גם ככה).
2025 זה עוד שנה וקצת, ג'ייק כהן יכול להיות רלוונטי, מצד שני שארפ ושרף עדיין יהיו קצת צעירים. מה שכן, אם שרף בפנים (כלומר בשל ללבל הזה), אבייב חייב גם להלקח בחשבון.
מעבר לסגל, לא נשכח את המאמן. בית הלחמי זה נחמד, לסגל עם פוטנציאל חייבים להביא מאמן בלבל אחר. קטש מתאים בול, אם הפוליטיקות משחקות שיביאו מאמן זר.

יכול להיות ששניהם לא רלוונטיים לדיון הזה (לגבי קיץ 2025), אבל אם כבר יש הבדל גדול בין שרף לאבייב. אין ספק שעל פניו אבייב יכול להיות פוטנציאל הרבה הרבה יותר גדול (למרות שקודם בוא נראה אותו משחק ברמה קצת יותר גבוה), אבל הסיכוי של שרף לתרום הוא יותר סביר. שרף כבר שיחק כמה שנים מול שחקנים בוגרים והוא גם כבר נמצא פה ומכיר את המאמנים והשחקנים ומכירים אותו. אין לו הסתגלות שהוא צריך לעשות. הבעיה אולי שהעמדה של שרף כרגע הרבה יותר עמוסה בנבחרת.

כן, מסכים. אגב זה פסיכי הפער בין העומק שיש לנו בעמדה 2 (קרינגטון הוא רק על הנייר, בר טימור שכבר לא צעיר וזוסמן שכבר נאמר הרבה) לעומת עמדה 1 (מדר, בלאט, יפתח זיו, נעם יעקב, נעם דברת, בן שרף). די ברור שהחמישיות יהיו עם שני שחקנים שבמקור הם בעמדה 1.

זה כבר דיון אחר, אבל אני אישית לא מבין למה בכלל מחשיבים את בר טימור כ-2. הוא רכז לא פחות מכמעט כל אחד ברשימת הרכזים. רכז ביכולות שלו, רכז במנטליות שלו, שיחק רכז כמעט תמיד מגיל צעיר לדעתי. זה שיש לו יכולת גם לשחק כ-2 כביכול ליד רכז אחר וזה שהוא שיחק בשנים האחרונות ליד מישהו דומיננטי כמו ג'קובן, לא הופך אותו לפחות רכז מיפתח זיו או נעם דברת לצורך העניין.

העובדה שהוא משחק ליד רכז אחר זה בדיוק מה שהופך אותו ל-2, בטח בדיונים בציוותים וחמישיות

בסדר.... זה עניין של סיטואציה והחלטת מאמן. הרבה רכזים מסוגלים לשחק ליד רכז אחר. אם אתה כבר מביא טענה כמו שיש מעלה, אז ברור (לי לפחות) שאין באמת הבדל מהבחינה הזאת בין טימור לבין רוב הרכזים שיש ברשימה.

לצורך העניין, אנחנו מסכימים שטימור יכול להיות מצוות עם השחקנים האחרים שצויינו פה בעמדה 1.
האם זה נכון לגבי יפתח זיו, ים מדר, תמיר בלאט? האם ים מדר וזיו זה ציוות שעובד? מדר ובלאט? נראה שלא, או ליתר דיוק נראה שמאמני הנבחרת חושבים ככה כי לא ראינו הרבה ציוותים כאלה..

אובי טופין אמר שישמח לשחק בנבחרת אז לדעתי שווה להביא אותו בתור מתאזרח.

https://www.sport5.co.il/articles.aspx? ... cID=466455

סגל אפשרי אם הוא מגיע ליורובאסקט 2025:

1- ים מדר, תמיר בלאט, נועם יעקב
2-3 - עמנואל שארפ, זוסמן, דני אבדיה, מנקו
4-5 - גינת, אובי טופין, סורקין, אחד מבין : טיג'יי ליף/ג'ייק כהן , אחד מבין צ'צ'שוילי/ דני וולף ( אם הוא לא נחשב מתאזרח).

בואו נחזור רגע למציאות.

טופין לפי הכתבה לא אמר ש"ישמח לשחק בנבחרת" אלא רק שאם יקבל הצעה "לא יפסול על הסף". הרבה פעמים זו דרך מנומסת של שחקנים להוריד כתבים מהגב. לא אומר שזה לא אפשרי, אבל לא נראה לי שהסיכויים גבוהים במיוחד כשמדובר במישהו שעד היום לא היה לו שום קשר עם ישראל ואפילו לא ביקר כאן (וגם לא שיחק אף פעם כדורסל במסגרת של פיב"א). כנ"ל לגבי אייזיק. ואם אנחנו כבר כאן, גם את ליף אפשר להפסיק להוסיף כל הזמן לרשימות כשהוא לא הראה שום נכונות לשחק בנבחרת כבר 10 שנים, מאז נבחרת הנוער (שנזכיר שהוא כבר בן 27?). והאמת, גם לא בטוח שהוא כזה שוס (15 נקודות למשחק והגנה חלשה בליגה הסינית לא נראה כמו משהו שצריך להתאבד עליו).

לגבי הצעירים שהזכירו כאן, לא נראה לי שרובם יהיו רלוונטיים (או מועילים במיוחד) לפני 2027. אבל כשזה יקרה, אז גם שארפ וגם אבייב נולדו בישראל. לראשון יש אזרחות מגיל צעיר וכבר שיחק עם הנבחרת. לגבי השני אני לא בטוח, אבל כנראה לא בעייה לסדר את זה אם יש רצון והוא גם לא אמור להיחשב למתאזרח בספירה. לשניהם גם יש אחים גדולים שמשחקים כבר שנים בישראל, אז זה נראה כמו כיוון הרבה יותר מבטיח בעמדה חשובה (שוטינג גארד / סמול פורוורד). בכל מקרה, כאמור, זה לא לטווח הקרוב, שבו הם יהיו עסוקים בענייני מכללות ובמקרה הטוב גם דראפט, אז סביר להניח שלא יגיעו. וגם אם יגיעו, ספק כמה יתרמו ברמה כמו אליפות אירופה כשהם בני עשרה או בשנות העשרים המוקדמות מאוד שלהם.

היחיד מהשמות הללו שיכול לדעתי לשחק ולעזור כבר ב-2025 הוא דני וולף, שמשחק בעמדה שבה הנבחרת רזה מאוד (עצם זה שצ'אצ'א מוזכר כאן מראה עד כמה) וכבר השתפשף קצת בכדורסל האירופאי ואולי יוכל להועיל. גם זה נראה לי פחות מ-50%, אבל לפחות יש סיכוי.

בעיני, הדבר העיקרי שצריך לחשוב עליו כרגע זה איך לא מפספסים בטורניר הקרוב את תמיר בלאט.
אין לנו הרבה שחקנים בשיא הקרירה ברמות הגבוהות, אז כשיש אחד כזה, חשוב לא לפספס אותו בגלל משחקי אגו מטופשים.
אם בית הלחמי, שהוא בכל מקרה לא המאמן האולטימטיבי לא יצליח לטפל בזה, אני חושב שזו עילה לחפש מאמן אחר.
בכלל, אני חושב שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר צנועים בגישה,
נכון שיש נבחרת מוכשרת, אבל שניים-שלושה שחקנים בכירים פצועים או בכושר רע ואנחנו בבעיה.
למרות הכל, אנחנו לא מאריות היבשת, והנבחרת הזו עוד לא הראתה שאפשר לסמוך בה על זה שיהיו במשחק נתון אקס פקטורים שיתנו את הערך המוסף.

וכמובן, מעבר לזה, צריך למצוא מתאזרח מתאים שיוכל להוסיף כוח אש משמעותי, מי שזה לא יהיה.