|
בלילה שבין חמישי לשישי זה מתחיל מחדש, נפתח על זה ת'רד נפרד, כשיתקרב
בנתיים עוד שני דברים סביב הליגה
1. רדיק נגד הדוק
JJ רדיק ומלחמתו בדוק ריברס.
JJ כוכב עולה בשמי פרשני ועיתונאי ה NBA הפודקסט שלו צובר תאוצה לא יודע האם יש בכלל מדידת רייטינג לפודקסטים אבל אני לא אתפלא אם הוא באיזור של האתלטיק וז'אק לאו
הוא יפרשן בטלביזיה לצידה של דוריס ברק ולמעשה יחליף את אותו דוק ריברס, מכובד מאוד!!
לא ברור מה עבר בראש של הורסט כשהלך על המהלך. הקטע עם ריברס שלא רק שהוא לא הצליח בקבוצות שהוא אימן בשתי הקדנציות האחרונות אלא גם אלה שבאו אחריו הראו שאפשר להוציא מאותה קבוצה הרבה יותר.
אלא אם יאניס ודיים ביחד באו ואמרו תנו לנו את דוק, אנחנו כבר נעשה את הייתר, אין הצדקה למינוי הזה
JJ נכנס בדוק בטענה שהוא לא לוקח אחריות ולא בפעם הראשונה
וזה סימן שJJ מרגיש ממש בטוח וחזק בעולם הפרשנות להגיד את זה, כי דוק מקושר, והיה ב ESPN עד לפני זמן מאוד קצר
זה גם סימן שדוק חלש מספיק כדי שמישהו יגיד את זה עליו בלי לפחד
תמצא מעט מאוד פרשנים (ואני מוציא מהכלל פרשנים בידוריים כמו סטיבן A, בארקלי ופרק) שיכנסו חזיתית במאמן ויאשימו אותו באישיות קלוקלת, לא טעות טקטית בסכמת משחק, אלא פאקינג אישיות רעילה, שלא לוקחת אשמה ומאשימה אחרים. לא חושב שנאמרה המילה האחרונה בפרשה. אם לדוק נשארה עוד השפעה בתקשורת, JJ יעוף מעמדת הפרשן של הקדמפ
2. מה קרה עם וון?
זה שוון היה אנדר אצ'יבר עם הנטס, לא חדש וזה בלט עוד מסוף העונה שעברה, עם משחק הפארסה מול מילווקי והסוויפ בעונה שעברה.
50 משחקים לתוך העונה הנוכחית, ברור שהקבוצה הזו מלאה בשחקנים שלא יוצרים ביחד קבוצת כדורסל אלא אוסף שחקנים לא רעים לכשל עצמם שמיצרים פה ושם כדורסל טוב. ככל שהתקרב הטרייד דדליין הנטס קיבלו המון פניות על השחקנים הטובים שלהם, הם הבינו שהשחקנים שלהם נתפסים כ"טרף קל" בליגה וזה אומר שהם לא מרוצים ולא מאמינים בעתיד של הפרנצ'ייז.
ברוקלין לא שולטים בבחירות שלהם, כמעט כל הבחירות שלהם שייכות לאחרים, בעיקר ליוסטון, מצד שני יש להם בחירות של אחרים, "האחרים" כרגע במצב מצויין בטבלה ככה שהבחירות יפלו בשליש האחרון של הסיבוב הראשון
היכולת שלהם לסחור בבחירות ולנסות להביא אלפא דוג לחבורת השחקנים הטובים שלה, מוגבלת
ככה שההחלטה לקחת את אותם שחקנים עצמם, לנקות החוצה, את דינוודי שלא הסתדר עם אף אחד כולל עם עצמו, להמר על הבריאות של סימונס בפוינט ועל הסקוריג של קאם תומס ועל האסל של קאם ג'ונסון ומיקל ברידג'ס בכנפיים עם סנטר סולידי כמו קלקסטון לשים עליהם מאמן טוב בהרבה מוון (זוכרים שהם רצו אודוקה בעונה שעברה? איזה פיספוס יאללה) ולנסות להיות לפחות קבוצה שמחה, ותחרותית. בא נתחיל עם זה, נייצב את זה ואז נחפש את החתיכה שתקח אותם הלאה. זה כיוון שנראה לי נכון לסיטואציה
ברוקלין, הוא פרנצ'ייז מעניין. לא אגלוש יותר מידי להבדלים בין מנהטן לברוקלין, אבל אסתפק באמירה שברוקלין הוא מותג חזק בארצות הברית, הוא מייצר תרבות אלטרנטיבית וטונות של כסף, לא באיזה קטע עני ומחתרתי, ניו יורק זה כבר מזמן לא מנהטן. המועדון הזה לא הצליח למנף את המותג ברוקלין, אין להם כמעט אוהדים, נגד הניקס, היציעים כתומים, הייתי בשני משחקים בברקליס סנטר (אחלה אולם, אגב) אחד מהם היה נגד יוסטון, היו סביבי בערך 40% אוהדי יוסטון. יוסטון, כן? לא חלילה גולדן סטייט או בוסטון. פאקינג יוסטון!
הם ניסו כבר שני קטרים
1. שאריות מחוממות של בוסטון תמורת מיליון בחירות דראפט, מהבחירות דראפט של ברוקלין, בוסטון בנתה את הקבוצה הכי טובה ב NBA כיום
2. קיירי והחברים
שני הקטרים שבקו חיים ולא הביאו את הקרונות לשום תחנה, שלא לדבר על יעד
זמן לנסות משהו אחר
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
