סל ניוז

טוב, אין לי כוח. אתה מדבר מתוך בורות וחוסר הבנה מוחלט בתרבות שאתה פשוט לא מכיר בכלל בכלל.
צודק, כולנו קומוניסטים, והנ.ב.א היתה מגיעה למה שהיא בלי האקו-סיסטם שיצר אותה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ואציין רק שמאותה סיבה התיאוריה הקבועה של אטטט על הינקי לא מתחילה.
כי גם אם הכל נכון, וגם אם באמת ככה בונים קבוצה לאליפות (כלומר. לא, כפי שהוכחתי כמה פעמים, אבל נניח שבדיוק הדרך של הינקי היא הדרך לבנות קבוצה לאליפות, ושאני מסכים עם זה).
המוצר שהוא הנ.ב.א לא יכול להסכים עם זה. והמוצר העיקרי פה הוא, מה לעשות, הנ.ב.א, לא פילדלפיה. והסיבה המרכזית לכך היא כי אם כל קבוצה תעשה מה שבא לה, הנ.ב.א יאבד את רוב ערכו. לא מיד, אבל תוך שנים לא רבות במיוחד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לטעמי הדרך הנכונה לחשוב על הטריידים היא כאילו כולם עובדים של הליגה ואם כך אז מעביד יכול לשלוח אותך לאן שהוא רוצה. צריך לסייג שאז צריך לחשוב על הליגה כמונופול. עכשיו הסיבה שהממשל לא מתערב במונפול הוא שאיגוד העובדים (שחקנים) מגיע להסכם עם הליגה. וזה הכוח הכי חזק של השחקנים, לא שביתה, אלא פנייה למערכת הפדרלית לפקח על הליגה.

לגבי טנקינג, הבעיה היא לא מבנה הליגה אלא שהליגה נותנת לקבוצות חלשות יתרון יותר מדי גדול בדראפט. הליגה מנסה לאזן בין מוטיבציה לנצח והמהירות בהן קבוצות יכולות להשתפר. כרגע נראה לי שהאיזון לא מוצלח, אני הייתי מקטין את ההטבות לקבוצות חלשות.

לא יודע, אם הליגה כבר התחילה לקבוע שתארים קבוצתיים נקבעים על ידי מינימום של 65 משחקים.
אז מה הבעיה גם לקבוע ערך לכך ש... (נניח) 70% מהדקות בעונה ישוחקו על ידי אותם 50% מהשחקנים של כל קבוצה, וקבוצה שלא עומדת ביעד (שוב, לא עשיתי מתמטיקה, אבל משהו כזה) מקבלת פחות כדורים בלוטרי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אל תשווה את הכשרון האמריקאי לצרפתי גם הנוכחי, לא באיכות ובטח לא בכמות.
כנ״ל הקנדי. אבל זה צ׳רי פיק.
כידוע הליגה לא הוקמה השנה ונשענת על יוקרה ומסורת לפחות משנות השמונים.
בארבעים השנים מאז הרוב המכריע של הכוכבים העולמיים אמריקאים.
זרקת השוואה לליגה הספרדית קודם, אז כמה כוכבים הגיעו מספרד מול כמה כוכבים הגיעו מארה״ב בארבעים שנה האלו?
אם כל שנה ספרד יוציאו 60-70 שחקנים ברמה של נבא וכל 5 שנים יוציאו איזה סטף/דוראנט/שאק/גורדן/קובי/לברון/דייויס הליגה היתה נראית אחרת.

אגב, מעניין אם זה ששוהיי אותני משחק בליגה האמריקאית, וזה שכל כוכבי ההוקי מכל מדינות העולם משחקים ב NHL זה גם בגלל שכל האמריקאים הם עם גנים שחורים וגדולים

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא הייתי בטוח אז בדקתי
מסתבר שכותבים את זה handful
(סליחה על הניטפוק)

אני חושב שהיכולת של קבוצות לא טובות להשתפר במהירות (המצב יכול להתהפך תוך 3-4 שנים) היא קריטית לתוצר.
לדעתי, שיחקו מספיק (אולי כבר יותר מדי) עם סיכויי הלוטרי.
עוד נגיעה והנזק יהיה גדול מהתועלת.

ובכלל, אני חושב שצריך להיות שקולים וזהירים עם שינויים במוצר, שבסך הכל עובד היטב.
מסכים עם נורטון שתקרת השכר, הטריידים והדראפט זה חלק משמעותי ממה שעובד.

אני חושב שהליגה דווקא איבדה ערך בכך שלא אפשרה להינקי/פילי להמשיך את הבנייה מחדש
וחושב שלא היה צורך ב'למען יראו וייראו', היו יכולים להסתפק בשינוי סיכויי הלוטרי,
אבל אני יכול להבין את הנימוק הזה.

אני לא בטוח כל כך למה המדד צריך להיות למה ג׳ורדן התפתח למה שהוא כדי לקבוע כמה המוצר טוב, אבל ג׳ורדן באופן ספציפי היה מונע מאוד מאוד מהתחרותיות הכמעט חולנית שלו. הוא נעשה מי שהוא בזכות חתירה בלתי נפסקת להיות הכי טוב, ובזכות השוויוניות הנהדרת של הליגה, הוא נאלץ להפוך למייקל ג׳ורדן שאנחנו מכירים כדי להיות באמת הכי טוב, וזה שזוכה באליפות אחר אליפות.
עכשיו תדמיין שבעונה השלישית שלו בליגה, ריאל מדריד של הnba הייתה מציעה לו חוזה עצום ומחתימה אותו לצד מג׳יק, קארים וקווין מקהייל או וואטאבר. אני לא בטוח שג׳ורדן היה צריך להפוך למישהו שהוא ראש וכתפיים מעל השאר בתסריט הזה.

אבל עזוב, זה לא המדד באמת. אם כבר, העובדה שג׳ורדן היה צריך להיות ג׳ורדן בשביל לזכות ב6 אליפויות, זה מדד יותר רלוונטי. אני מאמין שבלי תקרת שכר, דראפט וכו', גם שחקן בסדר גודל של קווין דוראנט יכול היה להיות היום עם 6 אליפויות, כי הוא לא היה מבזבז שניה אחת במועדון כמו הת׳אנדר.
אני לגמרי מעדיף את התחלופה המהירה בפסגה + טאנקינג, מאשר את המירוץ הדו ראשי, או במקרה הטוב, התלת ראשי שיש באופן קבוע בכל ליגות הכדורגל האירופאיות הגדולות בשנים האחרונות.

הקביעות שלך לא בטוחות בכלל. לגבי ג׳ורדן ודוראנט, אבל הבנתי את הרעיון.
יש בזה משהו.

כן, אלו יותר השערות מקביעות, אבל אני כן משוכנע בביטחון רב שהפורמט של הליגה מקבל שיוויוניות, שזה אחד הדברים היותר מוצלחים בספורט האמריקאי לאורך השנים.

אתה מתעלם מהעובדה (שמישהו כאן כבר הזכיר) שהשחקנים האלה מקבלים מלגות מלאות לאוניברסיטה ששוות עשרות אלפי דולרים בשנה. גם אם הם לא כוכבים שנבחרים בדראפט אחרי שנה או שנתיים ומתחילים להרוויח מיליונים, הם מקבלים את ההזדמנות להוציא תואר כמעט בחינם.

ואכן יש שחקנים שזו תמורה מעולה לשירות שלהם בקבוצה, אני מנחש שיש קורלציה די גבוה בין מי שמסיים 4 שנות קולג' עם תואר לבין אנשים שלא המשיכו למקצוענים (שזה הרוב, אגב). בכל מקרה, מי שהתרומה שלו שווה מלגה אז שיתנו לו מלגה, מי שהתרומה שלו שווה מיליונים ( שכאמור יש לליגה ולקבוצות, הרווחים מהותיים) אז למה לא לתת לו מיליונים?
למה בעצם זה בסדר שהמאמנים מרוויחים מיליונים?

מה שכן, בשנים האחרונות מותר לשחקנים לפרסם מותגים וכו' שזה שינוי מהותי לטובתם.

יש כאן הרבה מורכבות שצריך לפרק.

כן, יש גם ניצול, בערך כמו בכל מקום עבודה מודרני שמרוויח הרבה כסף ולא מחלק את הרווחים בין העובדים. אבל זה רחוק מאוד משוק עבדים (שחורים או לא), גם בקולג' ובטח שבמקצוענים.

קודם כל, עבור הרוב העצום של השחקנים (99%) אין שום אלטרנטיבה קורצת יותר שמחכה להם, לא ה-נבא וגם לא אירופה או סין. במכללה הם מקבלים כיסוי של שכר הלימוד, מגורים, מלגות מחיה נאות, ועוד כל מיני פינוקים (עזרה בלימודים, הקלות, צוות מלווה מובחר, מתקנים משובחים, וכולי). וגם עוד כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם (זאת אומרת לא יפה, אבל יש הסכמה בשתיקה לא לדבר עליהם). במינימום, זה כמה עשרות אלפים לשנה ובאוניבסיטאות כמו הארוורד או ייל זה יכול להיות שווה גם מאה אלף לשנה. תכפילו בהרבה ענפי ספורט, תוסיפו גם נשים וגם גברים, ותקבלו הוצאות גדולות מאוד של אוניברסיטאות על תכניות הספורט שלהן. בחלקן, עדיין נשארים רווחים גדולים. אבל לא בכולן. לגבי השחקנים, לרובם העצום שלהם לא היו מקבלים יותר כסף (או שווה כסף) בשום מקום אחר. בשביל המיעוט הקטן שכן, מדובר בדרך כלל במקסימום שנה (שאחריה יילכו לדראפט) ככה שזה לא איזה אובדן הכנסות עצום, בעיקר בהתחשב בסעיף הבא.

הלאה. כל התגמולים הללו היו סוף הסיפור עד לפני שלוש שנים. אבל אז נכנס העניין של ה-NIL. כמה זה מכניס לספורטאים? לרובם לא יותר מדי -- עניין של כמה אלפים או מקסימום עשרות אלפים בשנה. אבל אלו שבטופ, הולכים להגיע ל-נבא או מעניינים במיוחד יכולים לקבל גם הרבה יותר מזה. בראש הרשימה ניצב... ברוני ג'יימס עם 5 מיליון בשנה, אבל זה באמת מקרה חריג. ועדיין, יש גם אחרים שמכניסים מה-NIL מיליון פלוס. היריבות המושבעות קייטלין קלארק ואיינג'ל ריס מקבלות בסביבות 3 מיליון ו-2 מיליון בהתאמה. שחקנים שיבחרו בדראפט הקרוב כמו ג'ארד מקיין (דיוק) ורוברט דילינגהאם (קנטאקי) עם מיליון פלוס. ולא מעט שמות ידועים אחרים במכללות, גם מקבלים חצי מיליון עד מיליון בשנה. חלקם אפילו לא יגיעו ל-נבא אבל עשו להם שם בקולג'ים ומנצלים את זה לרווחים שנתיים שיהיו כנראה הכי גבוהים שהם יראו בקריירה שלהם (נניח איזה דרו טימי כזה או האנטר דיקינסון כאלה).

ומה עם הטענה שהמון אנשים אחרים מתעשרים על הגב של השחקנים?

אז קודם כל, זה לא באמת המון (כלומר אלו שמתעשרים). ברוב האוניברסיטאות, הכסף הגדול הולך למאמן הראשי והשאר (עוזרי מאמנים, מאמני כושר, אנשי תחזוקה, מנהלים מקצועיים, וכו') מרוויחים משכורות מכובדות, אבל לא מנקרות עיניים. המאמנים בקולג'ים הכי מצליחים (של תכניות הכדורסל והפוטבול) מרוויחים מיליונים. קאליפרי שיאן השכר עם 8 מיליון לשנה ולא מעט אחרים גם עם כמה מיליונים. אבל צריך גם לומר שמאמנים כמו קאליפארי או קואץ' קיי לפני שפרש כנראה גם שווים את הכסף שהם מקבלים מבחינת השם שהם בנו לתכנית הכדורסל (ולאוניברסיטה בכלל) ויכולת גיוס השחקנים שלהם.

אז לאן הולכים שאר הרווחים מתכניות הספורט, במידה ויש כאלו (כאמור לא המצב בכל הקולג'ים)? בדרך כלל לאוניברסיטה עצמה. חלק מזה הולך לעוד השקעות בתכניות הספורט -- איצטדיונים, מתקני כושר, תכניות ספורט שלא מחזירות את ההשקעה בהן (נניח בדמינטון נשים) ועוד. ואם עדיין נשאר כסף, הוא יכול לעזור לאוניברסיטה עצמה -- נניח להקים מבנים חדשים, לתת מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת, ועוד.

אז למה בכלל שאוניברסיטאות ישקיעו בתכניות הספורט שלהן אם ההשקעה לא מחזירה את עצמה? קודם כל, חלקן ראו את ההצלחה של אוניברסיטאות כמו לואיוויל, קנטקאי, או קנזס (שלא נחשבות לאוניברסיטאות עילית מבחינה לימודית, אבל פאוור האווסז בספורט), התקנאו, ורוצים גם חלק מהעוגה. אבל מעבר לזה, תכניות ספורט מצליחות או אפילו מצליחות פחות בונות זהות מקומית, מושכות סטודנטים (נניח לחור כמו גונזאגה), מביאות גאווה, וגם גורמות לבוגרים לתרום לאוניברסיטה.

עניין אחרון: צריך להבין, כמו שכבר אמרו לפני, שהספורט האמריקאי בנוי במידה גדולה על מסורת. 20,000 האוהדים של סירקיוז ממלאים פעמיים בשבוע את האולם של תכנית הכדורסל המקומית, קונים את המרצ'נדייז, ותורמים לתכניות הספורט לא בגלל שהשחקנים כאלו טובים והקבוצה כזו נהדרת (הפסידו השנה חצי מהמשחקים שלהם בקונפרנס ולא הגיעו לריקוד הגדול). הם עושים את זה בגלל המסורת והקשר העמוק לקבוצה המקומית ולאוניברסיטה שממנה הם קיבלו תואר (ה"אלמה מאטר"). האולם לא היה מלא יותר אם זאק אידי או כוכב מכללות אחר היו באים לשם והוא נשאר מלא גם כשהכוכבים של הקבוצה הם ג'יי ג'יי סטרלינג וכריס בל, שחקנים שלא שמעתם וגם לא תשמעו עליהם. כך שלא בדיוק אפשר לומר שהרווחים נעשים על "הגב" של השחקנים. יש כאן עסק שכולם מרוויחים ממנו. וכן, יש גם מי שמרוויח יותר (שוב, המאמנים), בערך כמו בכל עסק גדול באמריקה או בכל מדינה קפיטליסטית.

דבר ראשון - אחלה הודעה! מנומקת מוסברת ומעניינת!

אני מודה שאני לא מכיר המון את עולם המכללות, כל הידע שלי הוא מגיגולים למניהם ומאוד יכול להיות שיש לי מידע חלקי או אפילו שגוי.
אני מנחש שיש הבדל בהכנסות לאונ' שמגיעות לMarch madness ואלו שלא... גיגול זריז מראה שהרווח (רווח, לא הכנסות) הוא באיזור המילארד דולר בעוד הרווח השנתי הוא 1.3 מיליארד (שוב, רק מגוגל, יכול להיות שאני טועה).
בהתחשב בזה שיש 351 קבוצות בDIVISION 1 בNCAA אז סביר מאוד שקבוצה קטנה יחסית של קבוצות מכניסה המון כסף בעוד רוב הקבוצות לא מכניסות הרבה (אם בכלל). לא מכיר מספיק את מודל החלוקה של הרווחים ואני גם לא יודע להפריד בין רווחים של הליגה לבין הרווחים של האוניברסיטאות. לצורך העניין לא יודע אם שכ"ל שייל משלמים יורד מהחישוב של "רווחים" בליגה או לא.

אני גם מסכים שלרוב השחקנים שהולכים לNBA השכר הזה יהיה יחסית זניח ולאלו שלא ימשיכו לקריירה מקצוענית סבסוד מלא לתואר ראשון זה משמעותי. אבל, בשורה התחתונה, זו ליגה שמרוויחה המווווון כסף והעובדים העיקריים בה כנראה מרוויחים בה הכי מעט לפי חוקי הליגה. זו ליגה שבתכלס לא מגבילה את השכר של אף אחד חוץ מהעובדים המרכזיים בה.

לגבי הפסקה האחרונה - מסכים בגדול עם מרבית הקבוצות אבל אני כן חושב שדיוק של זאיון ובארט משכו הרבה יותר עניין (גם אם בכל מקרה המשחקים מלאים), כמו שאני מנחש שכל פרוספקט רציני מושך המון ענין. זה מתבטא גם בזכויות שידור ודרכי רווח אחרות.

אז הנה עוד דרך לחשוב על זה: נניח שהיינו עוברים למודל של שכר לשחקני מכללות. מה היה נחשב לשכר הוגן? מדובר על בסביבות 5000 שחקנים וכאמור, הרבה מהמכללות לא ממש מרוויחות סכומים גדולים מתכניות הספורט שלהן וצריך לזכור שהתכניות היותר מכניסות צריכות לכסות גם את הפחות מכניסות, וגם שעל פי חוק אסור להפלות בתנאים בין גברים ונשים (טייטל 9 מ-1972).

אז איך מבנה השכר אמור לעבוד כאן? לפי כללים קפיטליסטיים, כשזאיון מקבל את מה שהוא שווה (נניח שכר של 5 מיליון)? אם ככה, אז אחרי שמחלקים לכוכבים בכל מכללה, לא ישאר יותר מדי לשחקני הספסל. נניח שזה השכר של שחקנים בליגה הלאומית בישראל. זה רחוק ממלגת לימודים באוניברסיטה כמו קורנל (60 אלף דולר בשנה לפני מגורים והוצאות קיום) ואפילו באוניברסיטאות הציבוריות הזולות יותר (עדיין לפחות 20 אלף שכר לימוד). לרוב הגדול של השחקנים (בכדורסל ובטח שבסוגי ספורט אחרים), לא נראה לי שהחלופה הזו תהיה אטרקטיבית במיוחד.

אני מסכים.
אבל עדיין אין מניעה מלתת כסף לזאיון עצמו. לא?
השאר לא יקנאו כל כך, כי היי - הם מקבלים מילגות ולימודים בחינם וכאלה, ובואו - הם לא זאיון.

לפני שנתיים, השתמשתי בהריסון אינגרם (אז סטנפורד, היום unc ) בשביל לקדם איזה מוצר שניהלתי. בדיעבד שילמתי יותר מדי (נדמה לי 10 אלף דולר) לבן אדם לא חשוב במיוחד, אבל עבור החברה שלי אז, סטנפורד היתה די חשובה, אז ניחא. מה שמעניין הוא שלפחות שני חברי קבוצה הרבה פחות מפורסמים, פנו אליי לראות אם גם הם יכולים לעבוד איתי. (למותר לציין שהם לא עניינו אותי בכלל).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

סבבה. במודל של היום, התופעה שהייתה זאיון של המכללות היה מרוויח כמה מיליונים מ-NIL. רוצים שדיוק ישלמו לו עוד איזה מיליון או שניים? זה לא בדיוק יעשה את ההבדל לשחקן שהולך להרוויח מאות מיליונים בקריירה וגם דיוק יכולים לעמוד בזה אני משער. אבל לא צריך בשביל זה לעשות מהפכה בכל מודל התגמולים של המכללות ולפגוע ברוב הגדול של השחקנים שכנראה רק יפסידו מזה.

סאבוניס, במחילה,
הצלחתי לא להסכים עם כל ההודעה,

למה אתה או אני אמורים לקבוע את זה? באילו כלים?
התשובה הטריויאלית, ערך השוק של שחקן יקבע ע״י השוק.
מספיק לבטל את החוק שאסור לשלם, והעניינים יסתדרו.
אני משוכנע שלפחות חלק מהמנהלים היו מעדיפים לשלם על השולחן ולא מתחת לשולחן.


אם רוצים לשמור על מבנה המלגות אפשר לחוקק את זה בחוק.

בלואי, לא הבנתי. מצד אחד אתה בעד מודל קפיטליסטי (שערך השוק יקבע). מצד שני, אתה רוצה לחוקק חוק אנטי קפיטליסטי בעליל, שיבטיח שכל השחקנים (בכל סוגי הספורט או רק בכדורסל?) יקבלו מלגות (לימודים ומחייה) ששוות עשרות אלפים ויותר, למרות שברוב האוניברסיטאות זה לא ערך השוק שלהם (לפחות לא של כולם).

בחלק מהמכללות, אני לא יודע מה האחוז בדיוק, תוכניות הספורט הן ההכנסה הכי גדולה של האוניברסיטה.
תוכניות ספורט באוניברסיטה הן לא נוסטלגיה, לא תרומה ולא אידיאל ספורט. הן ביזנס. מכללות שמרוויחות הרבה שמות הרבה כסף על תוכניות הספורט. מכללות שמרוויחות הרבה פחות, גם משקיעות הרבה פחות בתוכניות הספורט שלהן. אני לא חושב שיש אוניברסיטאות שמפסידות כסף משמעותי על ספורט.
דרך אגב, אנחנו מדברים על כדורסל, אבל הכסף הגדול במכללות הוא בפוטבול.
דבר נוסף, סאבוניס דיבר על כך, רוב הספורטאים לא ימשיכו לקריירה מקצוענית ומלגות הספורט הן באמת הכרטיס שלהם להשגת התואר.
אני באמת לא יודע איפה אני עומד בנושא תשלום לספורטאים. מצד אחד בוודאי שיש פה עיוות צורם שמכללות מרוויחות מיליונים על מיליונים כשמי שאחראים לכסף מקבלים פרוטות על כך. מצד שני, השיטה הספורטיבית עוזרת להרבה מאד סטודנטים שאם היא תתפרק הם יפסידו. מורכב.
אני חושב שעם תופעת הוואן אנד דאן ועם ה - NIL גם הניצול פוחת. נותנים שנה אחת מנדטורית למכללה, מקבלים בתמורה חשיפה מאד מאד משמעותית כדי להתקבל לעבודה האמיתית. פחות ניצול מאשר בעבר ששחקנים היו נשארים בין 3 שנים לבין 4 שנים במכללות גם אם קראו להם מייקל ג'ורדן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני חושב שבלא מעט מכללות מלגה לרוב הסגל תהיה בכל מקרה, אבל אני לא כלכלן ולא יכול לבנות לזה מודל.
אני לא בעד חוקים מיותרים, יחד עם זאת אם אלמנטים קומוניסטיים חשובים לך, אפשר לעגן אותם בחוק.

הם לא חשובים לי. הם חשובים ל-350 אלף סטודנטים/ספורטאים שמקבלים מלגות בסך 3 מיליארד דולר כל שנה.

אם הכוכבים של כל מכללה (לא רק בכדורסל מן הסתם, גם בפוטבול ואולי בעוד ענפי ספורט) יקבלו משכורות גבוהות, על פי "ערך השוק" שלהם או מה שזה לא יהיה, זה יצטרך לבוא על חשבון מישהו אחר. בטח במכללות שבהן תכניות הספורט לא מייצרות רווחים גדולים, שזה הרוב הגדול של המכללות. על חשבון מי? אולי שחקני הספסל של קבוצות הכדורסל והכדורגל. או אולי אתלטים בענפים אחרים שלא מושכים הרבה קהל והכנסות מחוזי שידור ופרסום.

הנה כאן כתבה עם נתונים. שברוב האוניברסיטאות תכניות הספורט, אפילו אלו בקונפרנסים הגדולים (הפאוור 5), אולי מביאות הרבה הכנסות אבל לא מייצרות רווחים. למעשה, האוניברסיטאות עם תכניות הפוטבול הכי גדולות מפסידות בממוצע בסביבות 16 מיליון דולר. אלה עם תכניות פוטבול מחוץ לקונפרנסים הגדולים מפסידות בממוצע 23 מיליון לשנה. ואלו שאין להן בכלל תכנית פוטבול, מפסידות 14 מיליון לשנה.

https://www.bestcolleges.com/news/analy ... ake-money/

עוד פרט מעניין בכתבה -- הכדורסל למעשה מכניס למכללות יותר מהפוטבול, בעיקר דרך מארץ' מאדנס.

כתבה מעניינת, תודה.

למה מלגות בחינם זה ערך כלכך חשוב?
ולמה רק ספורטאים? למה לא לתת מלגות לכולם?

מובן לגמרי שאנשים מעדיפים כסף בחינם, אם זה כרוך בעוול לזכויות של אדם אחר אז זה לא מוסרי.