סל ניוז

אחרי כוכב וסופרסטאר יש גם מגהסטאר?!
מה זה? טופ 3? טופ 10 היסטורי? מה זה מגהסטאר?!

כנראה שלא קראת את שלוש הודעות ה 15-0 שלי

_________________
תודה לאלוהי הבירה

פופוביץ' מתייחס למה הם יעשו בקיץ:
"I don't pretend to know what we're going to do," said Popovich. "We have a lot of possibilities ahead of us, whether it's money in the bank or draft picks or being creative trade-wise. All those things are on the table. But aren't they for every team? I don't know why we're any different. We're just younger."

זו תשובה כללית ולא הכי מעניינת אבל אז הוא אומר את זה:
If your organization is unable to understand that rebuilding takes time, then you just never get there," Popovich said

וזה נכון. כדי שבנייה מחדש תהיה מוצלחת, ההנהלה והבעלים צריכים להיות סבלניים.

אכן, כמו מיאמי 2012 ובוסטון 2008.
אם במקרה סן אנטוניו מצליחה לקחת את ה lure של וומבניאמה ולהחתים את שני הפרי אייג׳נטים הכי מבוקשים בשנתיים הקרובות, אז הם לא קונטנדרים מידיים? השנה מדובר במקסי או סיאקם, אבל בשנה אחר כך (אם לא יחתמו על הארכות) כבר מדובר על יאניס וטייטום. ויאניס זה פחות או יותר מה שקווין גארנט היה ב 2008 (אולי קצת יותר צעיר בכל זאת). אז לא בלתי אפשרי.
לא אומר שזה יקרה או אפילו שסביר שזה יקרה, אבל אם זה כן יקרה - ודברים דומים כבר קרו בעבר - אז זאת קבוצה לאליפות מיידית. לא?

_________________
תודה לאלוהי הבירה

מעניין כי ריבילד שאתה מדבר עליו זה לגמרי מחוץ לתרבות האירגונית של המועדון.
ריבילד במובן של כמה שנים רצופות מחוץ לפלייאוף עם בחירות לוטורי גבוהות היה לספארס אולי בשנות השמונים של המאה שעברה.
כלומר כמעט לפני ארבעים שנה.
מאז הם קבוצת צמרת מפוארת עם בחירת לוטורי אחת - דאנקן, גם במאה שעברה

יש לך קישור לראיון?

בין השנים 2006 -2020, 15 דראפטים, מינסוטה בחרו 14 פעמים בלוטורי! (מתוכן 3 פעמים בבחירה הראשונה)
ועוד 8 פעמים בחירות נוספות בסיבוב הראשון.

למה הכוונה שהם לא ניסו לבנות?
מה הם עשו עם השחקנים שגייסו?

כשאתה יוצא לבנייה מחדש, ברור לך שאתה הולך להיות בתחתית הליגה,
אתה לרוב מזדכה על שחקנים שיש להם ערך ומשיג תמורתם בחירות דראפט נוספות,
אתה לא רוכש שחקנים מהשוק החופשי במטרה לנצח
ולא פעם אתה משתמש בקאפ ספייס שלך כדי לספוג חוזים גרועים ולקבל בתמורה בחירות דראפט נוספות.
לרוב, האסטרטגיה הזאת מניבה יותר בחירות סיבוב ראשון מרובות ולא רק אחת בכל שנה.
האם מיניסוטה עשו את כל זה או חלק מזה או שהם ניסו לנצח ופשוט הפסידו כי הם לא היו מספיק טובים?

גם שארלוט בחרה המון שנים בלוטרי למרות שלא בנתה מחדש.
זה לא מהווה אינדיקציה לכלום.

קראתי במקרה כאן:
https://basketball.realgm.com/wiretap/2 ... head-Of-Us
מניח שהראיון המלא נמצא איפשהו ברשת

הנה, כתבתי מהר את המאמר שהבטחתי

https://hoops.co.il/?p=310561

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני מצטער, אבי, אבל בעיניי, אתה לא מודד את מה שאתה מנסה למדוד.
המרחק בין השאלה 'האם אפשר לבנות מהדראפט' לבין הנתונים שאספת וניתחת הוא תהומי.

למשל, אני מודה שאני לא מבין איך חישוב התוחלת של בחירה כלשהי עוזר לך להגיע למסקנה כלשהי,
חוץ מזה שהגעת כצפוי לזה שלבחור גבוה יותר זה טוב יותר.

מה שכן, זו לא שאלה שקל לענות עליה.

אני אשמח לנתונים שאספת, אם מתאים לך לשתף.

לא יודע, ב-15 שנה פה מעולם לא הראית שאתה מסוגל לכמת משהו מספרית. ואם לא הבנת שנושא המאמר הוא לא ״שלבחור גבוה זה טוב יותר״ (??? מאיפה הגעת לזה שזה נושא המאמר בכלל, איפה כתבתי שזה נושא המאמר), אז אני לא יודע מה להגיד לך.

אבל הנה עותק, תסתכל רק בטאב של ״draft order by ws". הוא היחיד שרלוונטי למאמר הזה.

https://docs.google.com/spreadsheets/d/ ... edit#gid=0

_________________
תודה לאלוהי הבירה

כן, זו קבוצה לאליפות מיידית
אבל אני לא רואה שום סיכוי בעולם שזה יקרה. 0%~.

איפה כתבתי שזה נושא המאמר?

אני לא מנסה לתקוף אותך. אני לא מערער על היכולות שלך (אתה בוודאי טוב ממני בסטטיסטיקה),
פשוט לא מבין איך תכננת להגיע מ-A ל-B...
מה במה שחישבת עוזר בפועל להבין מה הסיכויים של בנייה מחדש להצליח?
למה בחרת לחשב תוחלת של כל בחירה? ומה הצעד הבא אחרי שקיבלת את התוצאה?

תודה רבה, אעיף מבט

המ... קראת את החלק השני של המאמר, זה שמתחיל בכותרת: ״אוקי אבי – שיכנעת אותנו שבחירת דראפט זה לא משהו לבנות עליו. אבל מה עם קבוצות?
״

כי יש לי תחושה שלא.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

או-קיי. אתה כנראה לא רוצה פידבק.

אני רוצה פידבק שמראה לי שהוא קרא.
איך בכל החלק השני של המאמר - זה שבו אני מביא קבוצה אחר קבוצה (ורק אחת - פניקס איכשהו קצת בנתה את עצמה מהדראפט) שהיו לה מקבץ בחירות גבוה ולא הצליחה לעשות איתו כלום במשך עשור שלם, אתה אומר שמה שאני כותב ״לא עוזר להבין את הסיכויים של בחירה מחדש להצליח״. זה ישירות זה.

ושוב, - אפשר להשתמש בדראפט בתור כלי מיקוח. זה ברור (והעובדה היא שהנ.ב.א חושב שבחירת דראפט שווה יותר משהיא שווה באמת.), אין ספק, ואפשר גם לבנות קבוצות טובות מאד ככה. אבל השאלה שלי היתה פשוטה - האם אתה יכול לבנות קבוצה עם בחירות הדראפט עצמן (לא כנכס, אלא ככלי המוביל לבנייה) - והתשובה הסטטיסטית היא די מובהקת. ברמה שאני לא מבין איך אתה לא מבין.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רפרפתי פעמיים
ועכשיו קראתי קצת יותר לעומק.

לצערי, לא שיניתי את דעתי אבל אני מבין את הצד שלך
ולמה אתה לא מבין איך אני לא מבין.

זה עסק מורכב. אנסה בהמשך להסביר מה חסר לי,
למה אני חושב שאתה לא מחשב את מה שעונה על השאלה הזאת
ואולי גם ליצור חישוב אלטרנטיבי (לא ברמה המקצועית שלך, כמובן)

מאמר נהדר אבי. ברור, מעניין, מעשיר, כתוב מצויין וגם אהבתי את ההומור (החתול והנמלה; לא חשבתי על זה לפני כן למרות שזה בפרצוף).

הכי הרשימו/הדהימו אותי הנתונים על זה שלמרות כל המידע והסקאוטינג המדוקדק שיש היום (כבר לפחות עשור), קבוצות לא הצליחו להשתפר בבחירות שלהן עם השנים. בחירה ראשונה ששווה בממוצע רק את השחקן העשירי בטיבו בדראפט (שלא לדבר על הבחירה השנייה המקוללת) זה ממש נוראי. בתחושה שלי זה דווקא כן משתנה בשנים האחרונות. 5 הבחירות הראשונות האחרונות הן ציון, אנט, קנינגהם, בנקרו, וויקרטור. אף אחד מהם לא נפילה וכולם כנראה יהיו לפחות אולסטרים (חלקה כבר הגיעו לזה; קנינגהם הכי בספק). אבל זה מדגם קטן וצריך עוד איזה חמש שנים כדי לראות שזו מגמה.

וכן, גם העובדה (שכבר הראת יפה) שבאופן כללי אסטרטגייה של טנקינג לכמה שנים היא ברוב המקרים לא מתכון לבנות קבוצה טובה ובינתיים משלמים מחירים לא נעימים (האוהדים והערך הכללי של הקבוצה).

אם בכל זאת ניטפוק, אז הווין שר מדד שאני פחות אוהב. EPM מדד משמעותית יותר טוב, אבל הוא לא זמין. BPM לעומת זאת דווקא כן (בבסקטבול רפרנס) ואני מעדיף אותו (השתמשתי בו לאחרונה בניתוח גדול של חמישים שנה של בחירות אול-סטאר ועד כמה יש יתרון מצטבר (Cumulative Advantage) לאלו שכבר נבחרו בעבר). כאן יש השוואה (די שטחית) של מדדי האול-אין-וואן השונים שאולי תעניין את הסטטיקאי שבך:

https://hoopshype.com/lists/advanced-st ... analytics/

בכל מקרה, בניתוח של ביג דאטה זה סביר להניח די זניח (לא בדקתי) והמתאם בין ווין שר ל-BPM, ובאופן כללי בין רוב המדדים היותר מוצלחים, כנראה גבוה. ככה שהתלונות בתגובות על זה שזה מטה את כל הניתוח הן לגמרי מוגזמות ומפספסות את הנקודה.

אני יכול להסכים עם זה.
מסורתית אני משתמש בווין שייר כי פעם ראיתי את לוקאס נוגיירה בצמרת של מדד ה bpm וזה עיצבן אותי כל כך שאמרתי לעולם לא עוד. אבל יש מצב שאתה צודק וזה היה מדד טוב יותר. אני בספק אם זה היה משנה מאד את התוצאות, כפי שאמרת בעצמך.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

וכן, אני מסכים גם שבשנים האחרונות זה נראה יותר טוב, אבל כאמור סיימתי את המאמר בשנת 2020, כדי לתת לו איזשהו תוקף (וגם כך, בשנתיים שלוש האחרונות התוקף היה די קטן למען האמת. למשל הידעת שדניאל גאפורד כרגע מוביל את חברי כיתתו בווין שייר!! וזה כשהבחור שיחק בפאקינג וושינגטון. אבל זאת לא חוכמה כי ג׳ה מוראנט וציון ןווליאמסון פספסו בינתיים חצי מהקריירה...)
יש משהו אחר שאני אוהב בווין שייר (יותר מאשר בווין שייר פר דקה) - והוא שהוא מכמת גם דברים כמו בריאות, קונסיסטנטיות וכו׳. וזה חשוב מאד. כי אפשר לבחור עילויים כמו ציון וג׳ה עד מחר, אבל הם באמת בחירות דראפט טובות אם הם ימשיכו לפספס עונה אחרי עונה? מסופקני.

אגב, אשמח לראות את הניתוח שלך עליו דיברת. מאד מסקרן.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

תן לי את האימייל שלך בפרטי ואשלח לך את הניתוח.

כן, הואשמתי כאן לא פעם בירידה לרזולוציית מיקרו...מה לעשות, שרמת המאקרו הסטטיסטית לא מרשימה ומשכנעת אותי.

מה המשמעות של האמירה "קבוצה שבחרה 9 פעמים בטופ 8 בדראפט תוך עשור"? 4 הבחירות שנעשו החל מדראפט 21 מופרדות לגמרי מחמש הבחירות הקודמות (והפחות מוצלחות ברובן). קודם כל ברמת הג'יאם שהיה אחראי לבחירות ולבניית הקבוצה כמכלול. אח"כ ברמת החפיפה של הסגל בין שתי התקופות - אייזק היחיד שמגשר בין שתיהן.

לא חושב שהמעמד של טריי יאנג בצלילה ובטח שזה לא הוגן להעמיד אותו בשורה אחת עם קולינס, שלגביו אני מסכים.
בכל אופן, ההבדל בין טריי-קולינס לצמד ואגנר-באנקרו, זה שבאנקרו הוא הטריי במשוואה, אבל ואגנר בהשוואה לקולינס הוא חתיכת מס' 2 אידיאלי ויש לו גם הגנה. הבעיות בשילוב טריי-קולינס החלו מהפיחות במעמדו של קולינס והמשיכו בכך שהוא טווינר מודרני. זה לא סתם שיוטה עושה בו שימוש כסנטר פותח, לראשונה בקריירה שלו.

המג'יק כרגע על מסלול שנמצא במגמה חיובית. הם עשויים לבצע מהלך משמעותי בקיץ - אולי חוזה גבוה-אך-קצר לקליי תומפסון למשל - ולהאריך לחוזה לפרנץ, אולי גם סאגס, כשבעוד שנה יגיע תורו של באנקרו. זה אומר שמעכשיו ולפחות עד סוף העשור, תהיה שם המשכיות, צמיחה ואפשרות לשיפור מבפנים. אם תהיה דריכה במקום, יכול להיות שיצאו לבנייה מחדש מתישהו בתחילת העשור הבא, אבל זה עוד המון זמן.

מיאמי ב- 2010 (אם אכן התכוונת ל- 2012 כי זו העונה בה לקחו אליפות, אתה רק מחזק את הקייס שהולך להציג), נכנסה לפרי אייג'נסי עם ווייד כשחקן פרנצ'ייז, עם פט ריילי כנשיא בעל מוניטין מיתולוגי, ועם תכנית ברורה שהתבססה על החיבור המוצלח בין לברון, ווייד ובוש בנבחרת ארה"ב שנתיים קודם לכן.
עדיין שווה לציין שהיו סיכונים בלתי מבוטלים במהלך שתכננה: ווייד היה עשוי להתפתות לחתום בשיקאגו, עיר הולדתו, שהחזיקה בשלד צעיר ומבטיח של רוז-דנג-נואה ואחרים. גם לברון ובוש חוזרו ע"י מספר קבוצות אחרות. גם לא היה מובן מאליו וצפוי מראש שטריו הסופרסטארים הזה יסכים, בשיאו, לקיצוץ מספק בשכר על מנת שמיאמי תוכל להחתים את שלושתם, לצרף גם את מייק מילר ולהשאיר את האסלם (שכמעט סיכם בדאלאס).
ברור שזה היה מהלך שכדאי ללכת עליו, ולפנות עבורו קאפ ספייס שנה ואף שנתיים מראש (על חשבון שנות השיא של ווייד) ועדיין, אם מדברים על התוחלת ועל הריזיקות הכרוכות בבחירות לוטרי גבוהות, ראוי גם לציין את זה.

מה גם שכדאי לציין את התמורה: לא "לא אחת, שתיים, שלוש אליפויות", אלא סה"כ שתיים.

בוסטון 2008 זו קבוצה שהובלה ע"י שחקן פרנצ'ייז בן 30, שבשתי העונות האחרונות שלה דאז סיימה במקומות 11 ו-15 במזרח. פירס, ואלן וקייג'י שצורפו אליו, כבר החזיקו בניסיון פלייאוף משמעותי.

הספרס לא צריכים להרגיש אותה מידת דחיפות כמו של שתי הנ"ל, ומנגד, גם אין להם את אותה רמת מוכנות.
מקסי או סיאקם, ואח"כ יאניס וטייטום - העיקר שאתה מדבר על הטריידים הספקולטיביים שלי...מקסי RFA וקשה להאמין שהינקי ייתן לו ללכת, סיאקם בגילו ובעלות שתידרש כדי לגרום לו להעדיף את הצעת הפייסרס (שמן הסתם השקיעו בו כמה בחירות סיבוב ראשון בשביל להשאיר אותו לטווח הארוך, תוך הבנה ברורה של העלות הנדרשת), זה פוטנציאל גבוה מאוד לחוזה גרוע בעוד כמה שנים. יאניס כבר האריך חוזה עד סוף עונת 2027/28...

קודם כל, אתה יכול להוסיף את רשאד מקאנטס כבחירת לוטרי מאוחרת נוספת בדראפט 2005 ובכך להאריך את הרשימה...עדיין, לא חושב שעצם הכמות מעידה על משך ניסיונות הבנייה. מצד שני, לא מסכים עם הקביעות של אטט.

עובדתית, בחירות הלוטרי שמינסוטה הגרילה בין 2005 עד 2007, היו כשגארנט בקבוצה וללא ניסיון מכוון לבנות מחדש. אז כבר תפחית שתיים מה14 שלך.

מן הסתם, הטרייד על קייג'י סימן פאזת ריבילד ראשונה, שהחלה סביב ביג אל ושאר הצעירים שהגיעו בתמורה, לאב בדראפט 2008, רוביו ופלין שנה לאחר מכן (אטט, מן הסתם להעביר את מייק מילר ורנדי פוי תמורת בחירה 5 כשיש לך כבר בחירה 6, זה מהלך של ריבילד), ושתי בחירות טופ 5 נוספות בשנתיים הבאות.

לאבין בבחירה 13 של דראפט 2014 הוא מן הסתם לא תולדה של המשך ניסיונות הריבילד, אלא של כישלון בהעפלה לפלייאוף סופסוף. מנגד, הטרייד על לאב סימן פאזת ריבילד נוספת, סביב וויגינס ומיד אחריו טאונס, ושנה לאחר מכן קריס דאן בבחירה 5. שנה לאחר מכן, הם מחליטים להאיץ בנייה עם תיבודו, הטרייד עבור באטלר והחתמות נוספות.

בדראפט 2019 הם חוזרים ללוטרי עם בחירה 11 ועושים טרייד אפ בשביל לבחור את ג'ארט קולבר בבחירה 6 - לא יודע אם זה בהכרח מהלך של תחילת ריבילד, אולי יותר ניצול הזדמנויות, אבל אין ספק שמאזנם באותה עונה והזכייה בבחירה 1 נוספת מסמן פאזת ריבילד שלישית ואחרונה, נכון לעכשיו וכנראה עד לסוף העשור כשהחוב שלהם ליוטה יסתיים.

סחתיין על ההשקעה, נורטון. קראתי עד הסוף והבנתי הכל (;

קודם כל, לגבי מה שכתבת על הצורך בכתיבת מאמר על הנפילות בבחירה 2 והגורמים הפסיכולוגיים לכך, הנה מאמר שאיש דאטה שמכיר ומעריך כתב בנושא לפני כמה שנים טובות:
https://orangeball.co.il/curse2rpick/

לגבי החלק הזה במאמר שלך:



זה נראה לי מופרך לגמרי. הנה כמה מהשחקנים הבולטים שנלקחו בבחירה הראשונה בתקופה שבחנת:

שאק, וובר, אייברסון, דאנקן, בראנד, יאו, לברון, הווארד, רוז, גריפין, וול, קיירי, דייויס, טאונס, זאיון, אדוארדס. סה"כ 16 מ-31.

נוסיף עוד כמה שמות פחות מפוארים ועדיין, מרשימים בהרבה מרוב אלו שברשימה המצוטטת: לארי ג'ונסון, גלן רובינסון, קניון מרטין. הגענו ל 19.

אני פחות בקיא לגבי הדראפטים של המחצית הראשונה של הניינטיז, אבל הנה כמה נבחרים מס' 1 שמורידים את הממוצע משמעותית ולשיטתי עדיף להתעלם מהם, אסביר למה:
אולוואקנדי, קוואמי, ברניאני, אודן, בנט. בלעדיהם, הגענו ל 16-19 מתוך 26.

עכשיו אסביר למה:
הקנדימן היה בחירת WTF של הקליפרס הכושלים. אנטואן ג'יימיסון וביבי נחשבו למועמדים טבעיים יותר להיבחר ראשונים. הקליפרס הלכו שולל אחר ההטיה לסנטרים שהיתה קיימת אז.
קוואמי נבחר ראשון במחזור דראפט חלש, עם הטיה מוגזמת לטובת תיכוניסטים (צ'אנדלר נבחר שני ועוד ע"י שיקאגו שנתנה את בראנד הנהדר עבורו, אדי קארי רביעי, דסאגנה דיופ שביעי). בעוד שלמרות ההצלחה המוקדמת של נוביצקי, עדיין הליגה לא היתה בשלה מספיק לקחת אירופאי כמו פאו גאסול בבחירה ראשונה.
ברניאני היה עוד בחירה מתחכמת של ג'יאם כושל כמו בריאן קולאנג'לו. אלדריג' נחשב לפרוספקט הבולט במחזור (החלש) הזה, פשוט הרפטורס כבר החזיקו בכריס בוש ושניהם נחשבו לפאוורים בלבד בתקופה ההיא.
אודן היה אחת הבחירות שהכי ציפו להן בזמנו, הפציעות דפקו את התמורה המוגבלת שנתן.
בנט - עוד בחירת WTF במחזור דראפט חלש.

בקיצור, זה נראה לי כמו מקרה קלאסי שבו צריך להעדיף את השכיח על פני הממוצע. ולפני שתגידו שאני עושה לעצמי חיים קלים עם חוכמה בדיעבד, אז הנה ממש השנה יש לפנינו מחזור דראפט שנחשב לחלש מאוד. וכן, ידעו את זה גם לפני מחזורי 2006 ו-2013 ואני מניח שגם לפני 2000. אז קבוצות בהחלט יכולות לבחור את הטיימינג של הטנקינג שלהן ובכך להתאים את אסטרטגיית הדראפט למועדים שבהם צפויים להיות יבולים נאים של פרוספקטים (ברור שגם זה כולל כמה לונג שוטים, אבל כן יש סקאוטינג מוקדם ודירוגים, המחזור של 2025 אמור להיות מבטיח מאוד למשל, וידוע כבר עכשיו שקאם בוזר צפוי להיות הפרס הגדול של דראפט 2026).

ולמקרה שמישהו יענה לי ב"אז למה וושינגטון בחרה ללכת לטנקינג דווקא השנה, למה הספרס גרועים השנה" - וושינגטון היתה צריכה לצאת מהלימבו השלילי שנתקעה בו (בחירות 8-9 שנה לאחר שנה) ולמכור את ביל ופורזינגיס כל עוד הם סחירים. השחקן שהם יבחרו בדראפט הקרוב ממש לא חייב להיות ה-שחקן פרנצ'ייז שלהם, כי הם צפויים להשתתף בעוד שתי הגרלות לוטרי נוספות לכל הפחות, עם סיכויים טובים לבחירות טופ 5 בכל אחת מהן.

הספרס כבר זכו בפרס הגדול שלהם, והם יכולים לראות בדראפט הקרוב כהזדמנות להוסיף לשלד הצעיר שלהם את הפיסות המתאימות ביותר לצד וומבניאמה והשאר.