|
בדיוק כמו עמדת הסמול פורוורד, גם זו עמדה עם עומק יחסי, אבל עם צמרת פשוט לא טובה, שנעה בין שחקנים שמזדקנים לאיטם, באופן ברור (יאניס, דייויס) לצעירים שעדיין לא הוכיחו מספיק (בנקרו, בארנס). אם לפני כמה שנים היה אפשר לדבר כאן על שני סופרסטארים (יאניס והגבה), היום נראה לי שאין כאן שחקן בלי סימן שאלה. אבל היי, שני הראשונים הם בוודאי שחקנים טובים יותר מאשר ג׳יילן בראון, ובכך נתנחם.
נתחיל עם HM
דריימונד [14] (ווריורס) נראה הרבה יותר זקן מאשר בשנים קודמות, איבד צעד בהגנה, ובהתקפה אף פעם לא היה לו כזה. עדיין שחקן הגנה ומנהל משחק טוב בהרבה מהממוצע (אבל טוב הרבה פחות מהטובים באמת, כיום ובגילו).
רוי הצ׳ימורה (עבר מהלייקרס לקליפרס) - כי 44% מהשלוש בווליום סביר (4 זריקות למשחק) זה פסיכי
בובי פורטיס (עבר ממילווקי למיאמי) - כי 46% כמעט מהשלוש בווליום סביר פלוס (4.5 זריקות למשחק) זה מטורף.
ג׳ון קולינס (עבר מהקליפרס לדטרויט) - וגם לו, למקרה שתהיתם יש קצת יותר מ 40% מהשלוש. מה יהיה?
פי.ג׳יי וושינגטון (דאלאס) - ברמה האישית, הוא עשה את מה שצריך, לא שזה עזר לדאלאס לנצח אבל אני אוהב שחקנים שמשחקים טוב בלי הכדור, והוא כזה.
סנטי אלדמה (מממפיס לדאלאס) - גם הוא ברמה האישית, עשה מה שצריך. קשוח, מוריד ריבאונדים ואפילו מוסר. יהיה נחמד לראות אותו לצד וושינגטון, אבל בעיקר לצד פלאג.
טומני קמארה (פורטלנד) - 82 משחקים זה ממש יפה לשחקן ההגנה הכי טוב בקבוצה של אבדיה.
ג׳בארי סמית׳ (יוסטון) - לא חושב שהוא יעשה את הקפיצה המיוחלת ל״סטארדום״, אבל הוא עדיין פאוור סביר ומעלה.
מתאש בוזליס (שיקגו) - רוב הזמן הוא נראה כמו השחקן הכי טוב בקבוצה ממש גרועה. פוטנציאל לא קטן לעשות קפיצה כמו של אבדיה אפילו.
מיילס ברידג׳ס (עבר משארלוט לפניקס) - אחד מהאול אראונדרים הטובים ברשימה, ואחד הסקוררים הטובים בה. לא יודע אם זה מיתרגם לנצחונות.
טוביאס האריס (מדטרויט לסן אנטוניו) - נתן עונה סבבה לגמרי בגילו המתקדם בקבוצת צמרת אחת. מקווה שיתן עוד עונה סבבה לגמרי באחת הקונטנדריות המובהקות של הליגה, גם השנה.
ג׳רמי גראנט (עבר מפורטלנד לממפיס) - יש מצב טוב שהוא יקלע 20+ השנה למשחק. כי תכל׳ס, מי כבר יעשה את זה חוץ ממנו בקבוצה המזעזעת הזאת.
דמאר דרוזן (עבר מסקרמנטו לדנבר) - גם בגילו המאד מתקדם, הקלע ה 16 בכל הזמנים (!!) הוא עדיין יוצר נקודות מאד אמין. נדמה לי שדנבר ממש בונים על זה, שיש לו עוד עונה אחת נורמלית לתת.
וכן, כמו שמתם לב.. המון המון מעברים בעמדה הזאת.
ולרשימה.
15. פול ג׳ורג׳ [15] (עבר מפילדלפיה לבוסטון, 17.3 נק׳, 5.3 ריב׳, 3.6 אס׳, 53.6% efg, ו-39.2% מהשלוש) - נשאיר את האיש שהושעה שנה שעברה מחצי עונה בגלל עבירות סמים, באותו מקום. בסך הכל, כשהוא חזר הוא היה בסדר גמור, וחלק חשוב מהפלייאוף המפתיע של פילדלפיה כולל 55% מהשלוש בשבעה משחקים מול בוסטון. תכל׳ס, הוא וטייטום הם בערך אותו שחקן, אז יהיה מעניין לראות איך הם ישתלבו.
14. ארון גורדון [13] (דנבר, 16.2 נק׳, 5.8 ריב׳, 2.7 אס׳, 57.4% אפקטיבי, 38.9% מהשלוש) עונה טיפה פחות פסיכית סטטיסטית מהעונה הקודמת שלו. הבעיה? הוא פיספס את רוב העונה בגלל פציעות, כולל בפלייאוף בו הוא שיחק שלושה משחקים חלשים מאד, וגם כשהוא שיחק בעונה הרגילה הוא נראה חלוד במשחקים לא מעטים. בתור השחקן השלישי הכי חשוב בקבוצה, הוא די קריטי בסך הכל (למרות שעם דרוזן, אולי קצת פחות? נראה לי שדרוזן ישחק לצידו בעמדה 3 בעיקר).
13. ג׳יידן מקדניאלס (מינסוטה, 14.8 נק׳, 4.2 ריב׳, 2.7 אס׳, 57.9% אפקטיבי, 41.2% מהשלוש). אחד משחקני ההגנה הטובים כאן הוא 3 אנד די מצוין, שמינסוטה חשבה שהוא מספיק טוב, בשביל להעיף את מי ששמתי לפניו ברשימה בשביל כלום ושום דבר. בסופו של דבר, יחד עם גובר, האיש די החזיק את ההגנה של מינסוטה לבד בדרך לניצחון ב-5 סדרות פלייאוף בשלוש השנים האחרונות, אבל קשה שלא לחשוב עליו בתור יותר מאשר מה שהוא, וקשה לראות אותו הופך לסטאר באף קבוצה אחרת, בתור שחקן התקפי מוגבל למדי, במיוחד כשהשלשות לא נופלות (כמו מול דנבר השנה בפלייאוף).
12. ציון ווליאמסון [12] (ניו אורלינס, 21 נק׳, 5.7 ריב׳, 3.2 אס׳, 60% אפקטיבי). לראשונה הבחור אשכרה היה בריא (יחסית, כן? 62 משחקים, כשנדמה שגם חלק מאלו שהוא החסיר, היו מסיבות טנקינג וחוסר עניין לציבור) - והפעם זה דווקא חדשות רעות, כי למרות שהוא היה די רזה, ומאד שרירי. קשה להתעלם מהעובדה שהאיש הזה, גם כשהוא בריא, לא באמת תרם לנצחונות. עדיין חזק מאד ואתלטי מאד (ראו אחוזים אפקטיביים) אבל קצת פחות ״רכז״ מבשנים קודמות (5+ באסיסטים בשתי העונות שלפני העונה האחרונה). ומתחיל למצב את עצמו כלא יותר מסתם פאוור טוב בליגה גם כשהוא בריא. חבל.
11. לאורי מרקאנן [11] (יוטה, 26.7 נק׳, 6.9 ריב׳, 2.1 אס׳, 54.8% אפקטיבי, 35.5% מהשלוש) סופרסטאר? לפי המספרים, כן. מס׳ 2 בין הקלעים בפאוורים, ובקלות העונה הסטטיסטית הכי טובה שלו בקריירה (אחרי קיץ מעולה עם פינלנד). אבל הוא עשה את זה בקבוצת ואקום מובהקת, הוא לא עזר לה לנצח במיוחד וראינו אותו הרבה פחות טוב בקבוצות שהיו רק קצת יותר טובות. ועדיין, יוטה השנה היא קבוצה מסקרנת עם דארין פיטרסון וגג״ג (סנטר) בריא, והוא אמור להיות עדיין הגו-טו-גאי שלה.
10. ג׳וליוס רנדל [9] (עבר ממינסוטה לברוקלין, 21.1 נק׳, 6.7 ריב׳, 5 אס׳, 52.6% אפקטיבי, 31.5% מהשלוש) . אין ספק שבשנתיים שלו במינסוטה אחרי הטרייד עם קאט - מינסוטה עדיין נראתה ממש טוב, (אם כי הניקס הם קאט ובלעדיו, נראתה גם טוב יותר) ועברה איתו 4 סיבובי פלייאוף. אם כי גם הוא (כמו הולמגרן, קצת אח״כ) נעלם לגמרי מול וומבי בסדרה ביניהם, אבל היי - לא כל יום נפגשים עם שחקן ההגנה הכי היסטוריה בהיסטוריה של הליגה. כך או כך, האחוזים אולי לא משהו, אבל התוצאות תמיד שם. ועדיין, זה שמינסוטה ויתרה עליו תמורת חופן בוטנים (אחרי עונה בריאה מאד!!), זה לא סימן מבשר טובות .
9. צ׳ט הולמגרן [7] (אוקלהומה, 17.1 נק׳, 8.9 ריב׳, 1.7 אס׳ 1.9 חס׳, 61.4% אפקטיבי, 36% מהשלוש) - כמו אצל ציון גם לו קרו כמה דברים (א) התברר סופית שהוא ממש לא באותה ספירה של וומבי (ב) התברר סופית שיש לו בעיה רצינית עם הכדור ביד (ג) זה מתחיל להיראות כאילו שיש לו בעיות במשחקי פלייאוף חשובים. תמיד לי בעיה לדרג שחקנים שנתנו סדרת פלייאוף מחורבנת (כמו זו שהוא נתן מול הספרס וומבי, שהיתה באמת באמת מחורבנת), כי מצד שני - הבחור בכל זאת הגיע לסיבוב השלישי שזה יותר מרוב האנשים פה. ואפילו היה אחלה לגמרי בשתי סדרות הפלייאוף הראשונות של הקבוצה השנה. אז הנה מה שבאמת התברר - סופרסטאר הוא כנראה כבר לא יהיה. אולסטאר גבולי, ושחקן הגנה מעולה - כנראה שכן.
8. אוון מובלי [4] (קליבלנד, 18.2 נק׳, 9 ריב׳, 3.6 אס׳, 1.7 חס׳, 58.2% אפקטיבי, 29.7% מהשלוש) - נדמה שאחרי עונת שיא שבה הוא נבחר ל DPOY'/' היתה בהחלט ירידה כלשהי ברמה, הן בצד ההגנתי (לא נבחר אפילו לחמישייה השניה), ואולי בעיקר ביכולת הסטרץ׳ (קלע 37% מהשלוש בשתי העונות שקדמו לאחרונה). ועדיין, צעיר, שומר טוב, היה בסדר גמור לאורך רוב הפלייאוף (ובכל זאת, גמר מזרח זה לא רע), ובהחלט יכול וצריך לחזור לעצמו. בסופו של דבר, לקבוצה כבר יש גבוה(טוב) אחר שלא קולע מבחוץ (אלן), ושניים כאלה זה יותר מדי, כך שנדמה לי שעל זה, קצת תקום העונה שלו.
7. אוג׳י אנונובי [9 בין הסמול פורוורדים] (ניקס, 16.7 נק׳, 5.2 ריב׳, 1.6 חט׳, 58.1% אפקטיבי, 38.6% מהשלוש). האיש עם הסל הכי מרגש של העונה הקודמת במשחק הכי טוב של העונה, (משחק 4 של הגמר כמובן). התעלה לגמרי בפלייאוף האחרון בכל ארבע הסדרות (בשלוש מהן, קלע יותר מ 21 נק׳ למשחק), ועד שברנסון השתלט על המשחקים האחרונים, נדמה היה שהוא ולא אחר יהיה MVP של הגמר. צלף רציני, שמשחק היטב בלי הכדור ובעיקר שומר ממש ממש טוב. אחלה שחקן. למה הוא לא גבוה יותר? כי בניגוד לבארנס או סיאקם, אני לא חושב שיש לו יכולות להוביל קבוצה. הוא, בסופו של דבר, רול פלייר. אחד מהרול פליירים הכי טובים בנ.ב.א, אם לא הטוב שבהם, אבל רול פלייר.
6. סקוטי בארנס [10] (טורונטו, 18.1 נק׳, 7.5 ריב׳, 5.9 אס׳, 1.4 חט׳, 1.5 חס׳, 53.7% אפקטיבי, 30.4% מהשלוש). אין מה לעשות, אני פשוט אוהב שחקנים כאלה, מהאבטיפוס של אנתוני מייסון. גדולי גוף שיכולים גם לרכז כמו הרכזים הכי טובים בליגה, וגם לשמור כמו השומרים הכי טובים בליגה. יותר אול אראונדר אפילו מדני שלנו, ובסך הכל סחב את טורונטו לעונה סבירה והיה בקלות השחקן הכי טוב של טורונטו, בסדרה המעולה (הפסד בגיים 7) מול קליבלנד. שיפר מאד את ההגנה, אבל לא שיפר מספיק את הקליעה מהשלוש וחבל. אם כי לזכותו ייאמר שגם בגלל יכולת המסירה הנהדרת שלו, הוא פשוט זורק משם הרבה פחות ולא מזיק כמו שחקנים אחרים מאותו אבטיפוס (אנטואן ווקר, ג׳וש סמית׳ וכו׳).
5. אנתוני דייויס [2] (וושינגטון, 20.4 נק׳, 11.1 ריב׳, 2.8 אס׳, 1.7 חס׳, 52.1% אפקטיבי, 27% מהשלוש). נדמה לי שכבר עשור הוא אצלי בין שני הראשונים, אם בעמדת הפאוור (בדרך כלל) או בעמדת הסנטר. אבל די, האיש לא משחק כדורסל. בעשור הנוכחי, הוא עבר 56 משחקים רק פעם אחת בעונה, ובעונה האחרונה הוא שיחק רק 20. ולא נראה לי שבגילו המתחיל להתקדם (33 בעונה הקרובה) זה הולך להשתפר. כשהוא משחק הוא עדיין נהדר בהתקפה, וקצת פחות בהגנה משהוא היה בעבר. אבל נדמה לי שהוא עובר מה שנקרא ״דוויט האוורדיה״ שבו הוא מתחיל להיות לא רלוונטי. מקווה שאתבדה, ספק אם כן.
4. פאולו בנקרו [3] (אורלנדו, 2.2 נק׳, 8.4 ריב׳, 5.2 אס׳, 49.6% אפקטיבי, 30.5% מהשלוש). אודה ואתוודה שבתחילת העונה הקודמת, חשבתי שבנקרו וביין יהיו אצלו שיצאו המנצחים הגדולים מהמזרח. אז חשבתי. אבל לאט לאט מתברר שלמרות ההשוואה והדיון, בנקרו הוא לא מלו. קודם כל, כי הוא מוסר יותר, אבל בעיקר כי הוא קולע הרבה פחות טוב מהשלוש. אז הוא גוף גדול וחזק שמוסר (קצת כמו בארנס לפניו, אבל עם יכולת יצירת נקודות עדיפה). יצוין שבשני המשחקים הבאמת טובים יותר שלו בפלייאוף האחרון (45 ו 38 נקודות) הקבוצה שלו הפסידה (בסדרה בת 7 המשחקים מול דטרויט), ואני לא בטוח שאני יודע מה זה אומר.
3. פסקל סיאקם [5] (אינדיאנה, 24 נק׳, 6.6 ריב׳, 3.8 אס׳, 52.9% אפקטיבי, 35.8% מהשלוש). בלי הליבורטן החיים קשים, והחיים היו קשים עבור אינדיאנה בתחתית המערב. נדמה לי שסיאקם הוכיח משהו - הוא חתיכת שחקן בתור מס׳ 2 בקבוצה. הוא עשה אליפות ככה עם טורונטו וגמר ככה (לדעתי היה שווה אליפות אם הליבורטן לא היה נפצע) עם אינדיאנה. הוא לא כל כך טוב כמס׳ 1 בקבוצה ולא סחב את הקבוצה שלו לפלייאוף ב 2021, 2023 והשנה. אין שחקן שכל כך ברור מה הוא שווה (ממש טוב כשחקן מס׳ 2) ומה הוא לא שווה (לא מספיק כשחקן מס׳ 1). אבל כן מספיק כשחקן מס׳ 3 ברשימה הזאת.
2. יאניס אנטטקומבו [1] (עבר למיאמי, 27.6 נק׳, 9.8 ריב׳, 5.4 אס׳, 63.6% אפקטיבי, 33.3% מהשלוש בווליום נמוך, 36 משחקים בלבד). והנתון הסטטיסטי האחרון היא הסיבה העיקרית בגלל האיש יורד מקום אחד, ובעיקר בגלל שזה מתחיל להיות קצת עקבי, בעיקר בפלייאוף. בעונת 22-23 הוא פספס חצי ממשחקי הפלייאוף, בעונת 23-24 הוא בכלל לא שיחק בפלייאוף, בעונת 24-25 הוא הפסיד בסיבוב הראשון בקלות, ובעונה האחרונה והפצועה, כל מילווקי לא הגיעה לפלייאוף. זה ארבע שנים רצופות מאז האליפות, וזה כבר מתחיל להיות יותר מדי. אמרתי ואגיד שוב - יאניס הוא שחקן שמסתמך על יכולות פיזיות יותר מאשר אולי כל שחקן אחר בליגה היום. כישורי הכדורסל שלו נטו (אם תשימו אותו בגוף נ.ב.א ממוצע), הם פשוט לא טובים. ובגילו (32) ועם היסטורית פציעות, מתחילים להיות המון ספקות.
1. ג׳ייסון טייטום (בוסטון, 21.8 נק׳, 10 ריב׳, 5.3 אס׳, 1.4 חט׳, 49.3% אפקטיבי, 32.9% מהשלוש, 16 משחקים). אז נכון, הוא שיחק פחות משחקים מיאניס, אבל הוא שיחק במשחקים הנכונים, ואצלו לפחות כרגע, זה לא נראה כמו משהו שחוזר על עצמו (טפו טפו טפו), הוא גם צעיר יותר, ובעיקר הוא קולע יותר. מדגם של 16 משחקים זה לא משהו אמנם אבל הוא בדרך כלל קלעי של 35%+ מהשלוש וסביר להניח שימשיך להיות, והוא היה טוב מאד בסדרת ההפסד מול פילדלפיה, בדרך כלל. השיפור שלו בריבאונד וכשחקן מוסר ומנהל משחק קונסיטנטי מדי שנה, וכך גם ההגנה שלו. בגדול, אפשר לומר שכשהוא בריא, יש לו מעט מאד חולשות, ואין סיבה להאמין שהוא לא יהיה בריא השנה.
_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
