|
אני בדרך כלל לא אוהב פיטורים של מאמן. אני כן מעריך את צביקה שרף על כך שהוא לקח בזמנו את הנבחרת כשהיא הייתה כמו חולה צרעת שאף אחד לא רצה לקחת אותה, ואני חושב שבשני קמפיינים הוא עשה תוצאות מאד נאות. אבל, לפעמים לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכמו אחרי ההפסד של מיצי לפורטוגל, אני חושב שלפעמים יש סיטואציות שהמאמן חייב ללכת, לפני שיגרם יותר נזק, כפי שקרה בנבחרת של קצורין, שגרמה לנו להתאהב בטורניר ההזדמנות האחרונה.
כתב האשמה:
1. מבחן התוצאה כמובן. בזכות פוקס אחד ענק וטפשות אחת נוראית של רנקינג אנחנו לא במאזן מאופס מנצחונות כרגע, כשגם המשחק של הנבחרת במקום להשתפר, רק נהיה יותר ויותר גרוע. כרגע נראה שאנחנו צריכים להפסיק לחשוב על עליה מהמקום הראשון, או אפילו איך להצליח בהצלבה, אלא באיך לחמוק מהמקום האחרון שמוביל למבחני ירידה לדרג ב'.
2. אמון השחקנים. נבחרת ישראל מעולם לא הייתה נבחרת שניצחה בעזרת הכישרון, בדרך כלל, ובעיקר בשנים האחרונות, מדובר בחבורת קומנדו שמתאבדת על המגרש, שומרת ורוצה יותר מהיריבה. בכדי שזה יקרה, השחקנים צריכים לשחק למען המאמן, או לפחות לא נגדו. נראה שהמצב בנבחרת כרגע מזכיר את ימי הגלצ"ח של קצורין. שרף הסתסכך עם אליהו ולמרות שאליהו משחק בנבחרת, אני משוכנע שהמשקעים עוד שם. נראה שעם המשחקים שלו עם הדקות של הלפרין, הוא גם איבד את יותם וגם האחרים לא נראים נחושים יותר מדי. ההפסד היום היה אחת התצוגות היותר נרפות שראיתי מנבחרת ישראל.
3. איבוד דרך. שוב, אחד הדברים שאפיינו גם את קצורין. בקדנציה הנוכחית של שרף היו לא מעט חסרונות, אבל ידעת פחות או יותר מה לצפות מהנבחרת. בקמפיין הנוכחי, אין לך מושג מה תקבל בכל משחק ואפילו בכל רבע. שחקנים מוטלים לפרקט ללא מחשבה וללא הגיון, חמישיות משתנות ללא ממש הבנה מדוע. במשחק מול הבוסנים 12 שחקנים ראו פארקט כבר באמצע הרבע השני. רכבת חילופים במובן הרע של המילה. נראה ששרף איבד שליטה על מה שקורה במגרש וכרגע כל משחק הוא סתם מאלתר ומנסה לראות אולי משהו יתפוס. אין דרך ואין שיטה.
דעתכם? האם צריך לתת לשרך לסיים את הקמפיין, כפי שהיה נהוג תמיד, או להקדים ולעשות מעשה?
_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
