סל ניוז

השני היה טוב, השלישי זוועה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רק מנטפק שהחדשים הם לא רימייק אלא פריקוול, ויכול להיות שמכאן הבלבול לגבי מי ראשון ומי אחרון.

_________________
אגנבת, גצה גצה, בא חגודודיל דגס אותה.

החתול על קרפלס: "שישלחו אותו בטרייד לנ"צ... יתאחד עם אחיו חסרי הצוואר האחרים טל דן ואלישי כדיר "

בגאצקיס מפסיד למעיין, די ג'יי ולאומי: “התכוננו לכארם משעור. השחקנים שלי הם לא איירון מן".

Florida project הוא יצירת מופת נהדרת ואחד משני הסרטים שהכי הרשימו אותי השנה, לצד נורמן של יוסי סידר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ראיתי את JIGSAW בקולנוע בדנמרק או בשמו הלא רשמי "המסור 8".
עשוי בסך הכל בצורה טובה, עם טריקים דומים שראינו כבר בסרטים קודמים בסדרה.
ההבדל העיקרי הוא הדגש הגדול יותר על החקירה המשטרתית המקבילה שמתרחשת, שאמורה הייתה לדמות לסרט נופך עמוק יותר.

למרות שכמעריץ של הסדרה הצפייה הייתה מהנה, נראה שהסדרה מיצתה את עצמה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

בתור מישהו שראה רק שניים (1-2) האם יש טעם לראות גם את 3-8? כאילו, מלבד המתח המזוייף ברגעים שלקראת המוות, מה כבר יכול להיות שונה בין סרט לסרט?

בגדול כן. כמובן שיש כאלה יותר ופחות טובים, אבל ברובם יש גורם הפתעה די טוב.
ובהתחשב שהז'אנר הזה הוא מצד אחד לכאורה בפריחה אבל מצד שני האיכות די נמוכה, הסדרה כן בולטת לחיוב.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

מי ראה מכתוב?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אני מניח שחנן סביון, גיא עמיר ועודד רז

אבל הם בתוך הסרט, איך גם היו בפנים וגם ראו באותו זמן?

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

זה מאוד מקובל בזמן האחרון להקרין את אותו סרט על שני מסכים - אחד מול השני, ככה גם השחקנים שמשתתפים בסרט יכולים לראות אותו.

עוד מותחן לייט שראיתי הוא מז"ל טוב או באנגלית happy death day.
סיפורה של בחורה שמתעוררת לאותו הבוקר שוב ושוב כאשר היא נרצחת ע"י רוצח מסתורי בשעות הלילה.
כל איטרציה כזו היא מגלה עוד פרט ועוד פרט עד לסוף (המר?).

שעה וחצי של שילוב בין "לקום מחר בבוקר" (groundhog day עם ביל מורי) ל"צעקה" בלי מספיק מתח או תחכום.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

אם כבר זה נשמע כמו Edge of Tomorrow עם טום קרוז.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

היה בפסטיבל הסרטים ולא הספקתי לראות. הקונספט הזה תמיד היה חביב עלי. אבל אני מבין שזו דיס המלצה?

סה"כ בסדר/בינוני. לא מאסטר פיס. הרבה יותר אהבתי את don't breath או get out שגם יצאו השנה.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

היום ראיתי. בובה של סרט, מאד נהניתי, הפתיע אותי לטובה.
הרוח של עספור מורגשת בסרט, באווירה, בתפאורה ובדיאלוגים. הסיפור טוב. סרט שעושה טוב על הנשמה ואני ממליץ.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

ראיתי את דנקרק עטור השבחים. ובכן - די משעמם ואני מת על סרטים היסטוריים מלחמתיים.
את האמת גם גשר המרגלים המאד מוערך של שפילברג היה מאד משעמם בעיני.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

דנקרק היה משעמם נורא. דווקא את גשר המרגלים אהבתי (אבל את החדש שלו "העיתון" ממש לא).

_________________
תודה לאלוהי הבירה

הייחוד של דנקרק לדעתי הוא חוסר הייחוד שלו. חלק גדול מסרטי המלחמה מתמקדים באיזשהו גיבור ראשי ומעבירים את המלחמה דרך הסיפור שלו. ואז מגיע נולאן ואומר בעצם - אין כאן גיבור ראשי. אין כאן גם מעשה גבורה. בסה"כ חיילים שרוצים לחזור בשלום מהקרב. ממחיש גם שחייל, לא משנה מי הוא ומה הוא, במלחמה הוא בסה"כ עוד חייל.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא ראיתי אבל זה נשמע כמו קונספט שמגיעים איתו הבית בלי לחשוב על מה זה יעשה לצופה, למידת ההזדהות שהוא מרגיש, לעניין שלו בסרט.

הקונספט העיקרי של דנקרק, שלא לומר הבשורה שלו הוא בשינוי מבנה הזמן בסרט. יש שלושה קווי עלילה שונים לחלוטין, שמתרחשים ב"קצבים" שונים לחלוטין (נדמה לי שעה, יום ושבוע. לא זוכר עכשיו), ונולאן השאפתני ניסה לשלב ביניהם עד כמה שאפשר.
אצלי אישית, האקספרימנט הזה יצר קצת חוסר נוחות. ובעיקר, זה היה לא יותר מאשר אקספירמנט. דנקרק כ"סרט" לא עובד. אולי הוא עובד כ"אקספירמנט" אבל זה פחות מעניין אותי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אתה צודק מבחינת הבימוי/עריכה.
הכוונה שלי הייתה ייחוד ביחס לסרטי מלחמה אחרים. ברובם יש איזשהו סיפור אישי וגיבור ראשי שהעלילה מלווה אותו לכל אורך הסרט. כאן זה פחות הורגש. לפחות עבורי. נולאן גם מעביר נהדר את תחושת חוסר האונים של החיילים על החוף. מצד אחד להמתין לחילוץ, בעוד האויב מטווח אותך כמו במטווח ברווזים.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לטעמי הסרט פיספס את החלקים המעניינים בסיפור ההיסטורי. ראינו מספיק סרטים שבהם מוצגת גבורה אישית. מה שיחודי בסיפור ההיסטורי שמאות סירות ואולי אלפים של אזרחים נרתמו לחילוץ הכוחות הלכודים. בסרט אי אפשר היה בכלל להבין איך זה קרה. וגם אי אפשר היה להבין את החשיבות של החילוץ להמשך המלחמה.

אני חושב שהבעיה העיקרית שלי עם דנקרק היא שהוא לא יוצר הזדהות עם אף אחת מהדמויות.

ושכריסטופר נולאן הוא הבמאי המרגיז ביותר שקיים

שני סרטים מעולים שראיתי לאחרונה ומומלצים בחום - קוקו ו"שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי".

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.