סל ניוז

לצורך עבודה באתיקה של עובדים סוציאליים:
האם סנגור ציבורי מחויב לייצג כל מי שהסנגוריה הציבורית מטילה עליו לייצג אותו?

ז"א, נניח ואני סולד בצורה קיצונית מעבירות מסוימות (פדופיליה לדוגמא) ורצה הגורל וביקשו ממני לייצג אחד שכזה, האם אני מחויב לייצג אותו או שיש לי את זכות הוטו?

אשמח להפניות לחקיקה רלוונטית במידה ויש.


תודה

לא מכיר את הסוגיה, אבל קשה לי להאמין שהיא מוסדרת בחוק או בנהלים הפנימיים של הסניגוריה.

אף אחד לא יכול לכפות על עוה"ד לייצג, אבל גם אף אחד לא מכריח את האחראי עליו לא לפטר אותו בתגובה/ לא לקדם אותו/ להסתכל עליו בעין רעה, כמו כל מקרה שכולנו מכירים מחיי העבודה של כולנו.

אגב, במחלקת הבג"צים היו כמה וכמה מקרים של עורכי דין שסירבו לייצג את המדינה בכל מיני פרשות שונות. יש איזה מקרה שחשין סירב לייצג את המדינה במקרה של מכרז תפור.

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

מצוין! (ז"א, מבחינת העבודה).
יש לך קישור לזה? (הסיפור עם חשין)

רק לוודא שאנחנו על אותו הדף - אני לא מקור מוסמך בנושא הזה.

לא הצלחתי למצוא את האמירה של חשין, אבל אם אני לא טועה זמיר, בתקופתו כיועמ"ש, סירב לייצג את המדינה בבג"צ שהגיש רפי מלכא, אחד מבכירי השב"כ שהוציא החוצה את פרשת קו 300. לא מצאתי את זה במבט שטחי בגוגל, אבל אני די בטוח שתמצא את זה אם תחפש טוב.

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

מצוין, תודה, אחפש.

ובכל זאת חשוב לי גם ספציפית בסנגוריה הציבורית שם ההשוואה לעבודה סוציאלית חזקה יותר. עוד מישהו?

יש הבדל גדול בין יועמ"ש שמסרב לייצג כי לדעתו המדינה נהגה שלא כחוק, לבין פרקליט שמחליט שלא בא לו על איזה תיק. מקובל להניח שהיועמ"ש (וכל מוסד הפרקליטות איתו) אינם עו"ד שכיר של הממשלה.


אגב, רעננה, אתה מתכוון לסניגור ציבורי, עובד של הסנגוריה הציבורית, או עו"ד פרטי שהם מפנים אליו תיקים? יש הבדל מהבחינה הזו.

(במאמר מוסגר, אומר שבעיני לסרב לייצג פדופיל זה דווקא מעשה מפוקפק מבחינה אתית, לא לייצג פדופיל. אבל בצם מה אני מדבר, לא הלכתי להיות פליליסט כדי לא לייצג עבריינים בכלל).

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אולי תיעזר באלו:

http://sc.tapuz.co.il/shirshurCommuna-2986-38430422.htm

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/ ... Oblige.pdf

אורן - אני מסכים שזו התפיסה הרווחת. עם זאת, נדמה לי שזו התפיסה הרווחת בגלל שמישהו הרגיל אותנו שזה מצב מתקבל על הדעת ופחות בגלל הבדלים ממשיים.

אגב, סירוב של סניגור ציבורי X לייצג נאשם מסוים לא מונעת מאותו נאשם לקבל ייצוג בידי Y. לעומת זאת, סירוב היועמ"ש לייצג את המדינה מהווה אאל"ט הכרעה בפועל של מקרה, לא?

גינות - הלינק הראשון ששלחת עוסק בהפסקת ייצוג, להבדיל מנטילה ראשונית של הייצוג (שנדמה לי שלזה כיוון רעננה).

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

זו תפיסה רווחת ומנומקת, לא איזו קונבנציה של האדם הפשוט ברחוב. והמדינה יכולה לשכור עורכי דין פרטיים שיגנו עליה בבג"צ, קרה לא פעם (למשל, ליבאי מייצג את לינדנשטראוס בבג"ץ בעניין דוח הרפז), כך שלא, זה לא בהכרח הכרעה של המקרה.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אני יודע שמדובר בתפיסה רווחת וככזו שמחוזקת בידי רבים וטובים, אני לא בטוח שזו העמדה הנכונה.
סתם מתחושה, נראה לי שהסמכות של היועמ"ש להתערב במקרים שונים מכוח האינטרס הציבורי היא שהובילה לתפיסה שהיועמ"ש אמור לשקף את האינטרס הציבורי בעצם ההחלטה האם לייצג את רשויות המדינה או לא (אבל אני מודה ומתוודה - אני לא ירדתי לשורש העניין וזה יותר מחשבה מעמדה). היות וסירוב לייצג את המדינה מהווה איתות די משמעותי לשופטים, נראה לי שמדובר בשיקול דעת בעייתי משהו.

סתם מתוך סקרנות - היה אגב מקרה ובו היועמ"ש סירב לייצג את רשויות המדינה, הם יוצגו בידי גורמים פרטיים וזכו?

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

אין לי מושג.

עכ"פ, כן, נו, יש בזה איתות לשופטים (מדומני שהם מסתדרים לבד ולא צריכים איתותים). אני מעדיף את זה על פני האלטרנטיבה.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

באופן עקרוני אני פונה יותר לכיוון סנגור שעובד בסנגוריה אבל גם עו"ד פרטי עשוי לעניין אותי כי אני מציג הפרדה גם אצל העובדים הסוציאליים שם (לטענתי) יש יותר לגיטימציה לברירת מטופלים בהתאם ל'העדפה אישית' מאשר במגזר הציבורי.

מיכאל, נתחיל בתודה, נמשיך בזה שאת הקישור השני אני כבר מכיר (לא עזר, חוץ מזה שהיו שם כמה קטעים מעניינים שלעצמם) והראשון דווקא יכול להיות רלוונטי.

פורמלית, אני מניח שיאמרו לך שאין דבר כזה ברירת תיקים כשמדובר בסניגור אינהאוס. בפרקטיקה, תמיד אפשר לחלק את התיקים בדרך אחרת.

לגבי סניגור במיקור חוץ, נראה לי שממילא הוא לא חייב לקבל כל תיק. אבל אנסה לבדוק לך את זה, לגבי שתי השאלות.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

אגב, זו שאלה שאפילו ההגדרה "היפותטי" קונקרטית מדי בשבילה. לא מצליח לדמיין מישהו שמגיע לסנגוריה מסרב לייצג.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

כמעט נכון. כנראה שההשוואה הטובה ביותר בין עו"ד בסנגוריה לעו"ס במגזר הציבורי הוא עו"ס שעובד בבית כלא- מי שהולך לעבוד שם יוצא מנקודת הנחה שיהיו שם חלאות המין האנושי.
ובכל זאת- גם במיץ של הזבל יש היררכיה ולא מופרך בעיני שגם שם יהיו מקרי קצה שעו"ס/עו"ד מסוים יתקשה לטפל בו ברמה הנפשית. האמת שגם לא בהכרח צריך מקרה קצה- יכול להיות סתם נקודה רגישה אצל עו"ס/עו"ד ספציפי.
אצל עו"סים, יש כמובן יותר לגיטימציה לברירת מטופלים מכיוון שמבחינה מקצועית אמיתית, העו"ס יטפל פחות טוב (טיפול נפשי, לא בירוקרטי) במישהו שהוא נדחה ממנו וכך זהו למעשה גם האינטרס של המטופל.

אודה לך מאוד על עזרתך.

איך אני יכול למצוא את הפסיקה עצמה של העליון מהמקרה שמצוטט בקישור הראשון של מיכאל?

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

אוף, עד שמצאתי.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

תודה, נשמות.

הסנגוריה כסנגוריה לא יכולה לסרב לקבלת תיקים כמדומני משום שזה מוטל עליה על ידי בית המשפט. בפועל אני זוכר מכמה ראיונות שקראתי שעו"ד ספציפי שלא רוצה לייצג, נניח, פדופילים, ישתדלו שלא לתת לו תיקים כאלו.
חוץ מזה, היתה השבת במוסף המשפטי של מקור ראשון (נקרא "צדק") כתבה גדולה על הסניגוריה הציבורית. אולי היא תועיל לך.

_________________
"מה תזכור מנדב הכדורסלן?"
-"קודם כל אזכור את הכדור שהוא הוריד לי מהלוח שאחריו קלעתי סל ניצחון משלושת רבעי מגרש נגד ציבונה"
(דורון ג'מצ'י מסכם את הקריירה של נדב הנפלד)

אני אבדוק, תודה

(עוד נציג למגזר? )

האמת היא שלעו"סים / אנשי חינוך הדילמה היא יותר קשה. נתקלתי בה רבות בעבודתי עם נוער עבריין. אם יוצאים מנק' הנחה שכדי לחנך צריך לאהוב - אתה בבעיה אמיתית כשאתה בא לשקם ילד בן 15 נניח, שפגע מינית.
מצד אחד - מבלי להמעיט בחומרת המעשה וכו' וכו'
מצד שני - טובת החברה כמובן מעדיפה לשקם אותו.


מעניין לעניין בעניין אחר לגמרי, אם כבר יש פה טופיק לעורכדינים:
נתקלתי השנה באבסורד מעניין (כן, אני מניח שיש אבסורדים קשים ממנו, אבל אני סקרן לדעת אם יש לו איזושהי התייחסות כזו או אחרת איפשהו).
שמשון ויובב עובדים בבית הספר האיזורי על שם סבא ג'פטו.
שמשון עובד מעולה, יובב חרא עובד.
בסוף השנה נערך המנהל לקראת שנה הבאה, ובודק את מצבת העובדים שלו.
שמשון רוצה ללמוד שנה הבאה ולכן הוא עוזב את העבודה.
יובב אמנם רוצה להמשיך אבל המנהל לא מסכים, כמובן.
יוצא ששמשון - שנתן את הנשמה - לא יקבל גרוש פיצויי פיטורים, ויובב ירוויח מהעובדה שכל השנה הוא היה חרא עובד.
האמנם?

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

אתה גונב לי את הת'רד.
מה שכתבת ברישא הוא מה שהתכוונתי אליו- בגלל שמטפל צריך לאהוב את המטופל שלו, אם הוא יסלוד ממנו זאת תהיה פגיעה בתהליך הטיפולי=>טיפול לא מקצועי=>נגד טובת המטופל=>לגיטימי שהמטפל יחליט שהוא לא יכול לטפל.

צוד - אתה מסתכל על פיצויי פיטורין כעל משהו שאמור להתנהל כשכר ועונש, אבל זו לאו דווקא התפיסה.
הצדקה שאני יכול לחשוב עליה לפיצויי פיטורין - פיצויי פיטורין יוצרים תמריץ שלילי למעסיק לפטר את העובד, שהולך וגדל ככל שהעובד צובר יותר ותק.
יכול להיות שהמטרה היא להגן על עובדים מבוגרים, לתמוך בקביעות עובדים במקום עבודתם, לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה חדש בראש שקט (כשהמימון שלו בתקופה הזו נופל על המעסיק + ביטוח לאומי) וכד'.

_________________
"The only good race pace is suicide pace, and today looks like a good day to die."

מה גם שבמקרים רבים אם הבוס גבר הוא יפטר עובד טוב שמבקש להתפטר

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רעננה:
אבל זה לא רק "נגד טובת המטופל". זה גם נגד טובת החברה.
עבדתי במשך כמה שנים במסגרת שמשקמת בני נוער עבריינים. הדילמה הזו נמצאת בבסיס העבודה שם כל רגע ורגע.
בשניה שאתה נחשף למעשים שהבנאדם עשה - אתה מתחלחל.
מצד שני - אם יש סיכוי לשקם, אז לטובתו, ויותר מזה - לטובת כולנו, כדאי לשקם.
התוצאות מדברות בעד עצמן, ללא ספק. חבר'ה שיצאו מהמסגרת שלנו בסוף התהליך הטיפולי הם אנשים בוגרים ואחראים הרבה יותר מאנשים אחרים בני גילם. לפעמים - עקום ככל שזה ישמע - ההגעה למסגרת הזו הייתה הדבר הכי טוב שקרה להם בחיים.
כל זה טוב ויפה וגורם לך להאמין בעבודה החינוכית שאתה עושה.
עד שמגיע ילד חדש, ואתה קורא את התיק שלו, וכל מה שבא לך זה ללכת ולשרוף תמועדון. לשלוח אותו למאה שנה באזקבאן.

האמת, ככל שעסקתי בדילמה הזו - מעולם לא מצאתי לה פיתרון אמיתי. אני מניח שהמנגנון המבורך שנקרא הדחקה שירת אותי נאמנה במשך כל התקופה הזו.


LAUTRE
אולי לא אמור להתנהל כשכר ועונש, אבל בפועל בגלל שעובד א היה טוב הוא לא מקבל פיצויי פיטורים, בעוד שעובד ב בגלל שהיה דרעק, מקבל כסף. (משכורת אחת על כל שנת ותק אאל"ט).

נורטון
הבוס גבר, אבל גם ישר כסרגל, ומכיוון שהוא מנהל בעמותה והכסף לא יוצא מכיסו, הוא אומר לעובד האיכותי יותר "אני לא יכול לשקר לעמותה ולהגיד לה שלא ביקשת להתפטר".

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!