סל ניוז

בעיני, בדיוק כמו האולימפיאדה הקודמת, האולימפיאדה הזאת היא האולימפיאדה של מייקל פלפס (ליוסיין בולט יש את הצ'אנס לגנוב). היו אולימפיאדות שזכורות על שם ספורטאי אחד. 36 כמובן הייתה האולימפיאדה של אוונס. הפנים המיוסרות של הקטר הצ'כי אמיל זטופק הם גם פניה של אולימפיאדת הלסינקי. ב-1960 ביקילה האתיופי הדהים את העולם כשהוא סיים ראשון את המרתון, אחרי שבמשך 48 קילומטרים ו-195 מטרים לא נעל את נעליו. ב-68 בוב בימון ריחף לירח וג'ונסון וקרלוס הניפו אגרוף שחור מעלה. מינכן 72 תמיד תיזכר אצלנו בהקשר לטבח במינכן, אך העולם יזכור את השפם של ספיץ ואת שבע המדליות המוזהבות שעל הצוואר. מונטריאול תיזכר בשל הציון 1.00, שהיה הציון המושלם הראשון בתולדות ההתעמלות האולימפית, של נדיה קומנצ'י כמובן. אל.איי הייתה החגיגה הפרטית של קרל לואיס ואילו סיאול רשומה על שם הבושה שקרויה בן ג'ונסון. ברצלונה היא הדרים טים כמובן ואילו את אטלנטה הברווז מייקל ג'ונסון הפך לשלו. סידני הציגה את השחיה האוסטרלית ואיאן ת'ורפ דבר ראשון ואילו אתונה כנראה תיזכר בזכות נבחרת חלומות הבלהה האמרייקאית.

בכל אופן, כשפלפס מסתער שוב על 7 מדליות (אם אני זוכר נכון, אולי פחות?) השאלה שלי היא מי הספורטאי האולימפי הגדול בהיסטוריה? אני מראש מוציא פנומנים בכל מיני מקצועות איזוטריים כמו איגור קודלין או נעים סולימנגוולו (סוללללימנננגוולללללללווווו בזוהיר בהלולית). אני מחפש גם ספורטאים שכיכבו ביותר מאולימפיאדה אחת באופן עקרוני.

בצמרת הרשימה הסופית ניתן למצוא את המתעמלות לטינינה שמייקל פלפס יעבור אותה במספר המדליות הכולל וכמובן את נדיה קומנצ'י. מייקל ג'ורדן שותף לשתיים מהנבחרות הכי גדולות אי פעם בתולדות האולימפיאדה. נבחרת החובבים כנראה הכי גדולה בהיסטוריה ב-84 וכמובן הדרים טים המקורית. האתלט ג'ים ת'ורפ זכה להשתתף רק ב-1912 בגלל מלחמת העולם הראשונה, אך כיפר על המחסור באולימפיאדות בהשתתפות מאסיבית בענפי האתלטיקה. ת'ורפ זכה בקרב 5 שהיה נהוג אז וכלל קפיצה לרוחק, הטלת כידון, ריצת 200 מטרים, זריקת דיסקוס וריצת 1500 מטרים. ת'ורפ לא הסתפק בכך והלך גם על הענף הכפול והשלים דבל בלתי אפשרי כשזכה גם בקרב 10. ג'סי אוונס הוא אולי הסיפור האולימפי הגדול והמוכר מכולם (רק חבל שאחרי שניצח את היטלר בברלין, הוא נתקל באותה גזענות בארה"ב) וגם ממנו נמנעה עוד אולימפיאדה בשל מלחמת עולם. את ספיץ, היהודי הגדול מכולם, כבר הזכרנו.

מהרשימה המכובדת הזאת לעיניים שלי קופצים שניים שנמצאים מעל כולם. הראשון הוא כמובן מייקל פלפס שעם 14 מדליות מוזהבות ו-16 סה"כ (למרות שמדליה אחת הייתה באתונה ב-4X100 מעורב, מקצוע בו הוא לא שחה בגמר, אלא רק במקצים המוקדמים וקיבל מדליה עם שאר הנבחרת) לא עוצר ומנסה להגדיל את הקציר.

המתחרה השני הוא גדול האתלטים בעיני, כן יותר מג'סי אוונס. קרל לואיס השתתף בלא פחות מ-4 אולימפיאדות. אלמלא החרם במוסקבה, לואיס היה רושם גם אולימפיאדה חמישית ולמרות שאז הוא לא היה פייבוריט לזכות בקפיצה לרוחק (המקצוע האישי היחידי שבו הוא התקבל לנבחרת, בצוותא עם נבחרת השליחים) מי רוצה להמר כנגדו. הישג השיא של לואיס היה כמובן באולימפיאדת לוס אנג'לס, בה הוא השווה את השיא של אוונס עם 4 מדליות מוזהבות. לסיאול לואיס טס בניסיון להשוות שוב את שיא 4 המדליות, אך הפעם הסיכויים היו קלושים. בריצת 100 מטר לואיס התמודד מול המתחרה הקשה ביותר בקריירה שלו, בן ג'ונסון. גם בקפיצה לרוחק מייק פאוול נראה כמו מתמודד שיכול לסכן את המדליה של לואיס. 2 המקצועות שנחשבו ליותר בטוחים היו ה-200 מטרים והשליחים. באופן מפתיע המדליות התחלקו אחרת. בקפיצה לרוחק לואיס ניצח בקלות יחסית. ריצת ה-100 מטר בסיאול היא כנראה הריצה המפורסמת בהיסטוריה (מתחרה לה רק הטיסה של בולט בבייג'ין). שתי הריצות הנ"ל זיכו את לואיס בזהב. ב-200 מטרים לואיס הופתע ע"י בן ארצו קן דלואץ' ואילו בשליחים האמריקאים החלו את המסורת של הפלת המקל במקצים המוקדמים.

לברצלונה לואיס הגיע כאתלט מזדקן. בגיל המופלג של 31 הוא כבר לא הופיע בספרינטים האישיים. במקצה השליחים הוא לקח את הזהב הפעם, אך הסיפור הגדול היה הקפיצה לרוחק. לראשונה לואיס לא הגיע כפייבוריט, אלא נאלץ לראות שנה קודם את חברו מייקל פאוול שובר את שיא העולם המיתי של בוב בימון באליפות העולם ברומא. באולימפיאדה לואיס פתח עם קפיצה נהדרת של 8.67, שגם הייתה קפיצת הזה. בקפיצה האחרונה של פאוול, נרשמו דפיקות לב אצל לואיס, אך פאוול קפץ 3 סנטימטרים בלבד פחות מלואיס והשאיר לו מדליית זהב שלישית ברציפות בקפיצה למרחק. אטלנטה הייתה שירת הברבור של לואיס. הוא השתתף רק בקפיצה למרחק, אך כרגיל התעלה וזכה בגיל 35 במדליה האחרונה. סה"כ ללואיס יש בציר עצום של 9 מדליות זהב ועוד אחת מכסף.

נכון שלפלפס יהיו מספר רב יותר של מדליות, אך כשמסתכלים על כמויות המקצועות שכל ספורטאי בספורט שלו מסוגל להופיע בהן, לואיס היה רב גוני לא פחות מפלפס והגיע להישגים שלא סביר שאי פעם ישברו.

מי מבין השניים הגדול ביותר בספר שלי? בסופו של דבר הבחירה היא סובייקטיבית ואת לואיס באמת שלא סבלתי. מייקל פלפס ולא רק בגלל הטעם האישי הוא גדול הספורטאים. השליטה שלו בענף שלו מדהימה. היכולת שלו להתעלות כמעט חסרת תקדים וכוח הסבל שלו והחוזק המנטלי שלו מביאים להישגים שאף ספורטאי אולימפי לא הגיע.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

פאבו נורמי לדעתי מתחרה ראוי, אולי לא לפלפס (שגם אני מסכים שהוא הגדול מכולם) אבל בוודאי ללואיס.
הסיפור הגדול שלו לדעתי היה כשמנעו ממנו את אחת הריצות, כדי לתת צ'אנס לפיני אחר שגם הוא הצטיין ב-1500 מטר כמדומני. הפיני האחר שאמת ניצח וזכה בזהב, אבל נורמי עשה במקביל ריצת מחאה במסלול צדדי - ושבר את השיא העולמי (לא יודע אם התוצאה הוכרה כשיא, אבל היא הייתה יותר טובה מהשיא העולמי).

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

דרך אגב, גם בענפים האיזוטרים יש סיפורים יותר גדולים מסולימנוגלו עם כל הכבוד (ויש הרבה).
את סטיב רדגרייב, החותר הבריטי שזכה ב-5 מדליות זהב רצופות, בטח נראה היום בטקס בתפקיד כלשהו. אני חושב שהוא שיאן הזכיות הרצופות במקצוע אישי.
אבל אפילו הוא לא הסיפור הגדול ביותר. שיאן הזכיות הרצופות במדליית זהב אולימפית הוא סייף הונגרי בשם אלדאר גרביץ', שזכה עם נבחרת הונגריה בסיף ב-6 מדליות זהב אולימפיות רצופות בתחרות הקבוצתית בחרב. והמדהים הוא שגרביץ' עשה את זה על פני 28 שנה, משני הצדדים של מלחמת העולם השנייה, שכידוע במהלכה התבטלו שתי אולימפיאדות. כלומר, בהחלט יש מצב שמנעו ממנו זכייה בשמונה מדליות זהב רצופות!

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

עמוס, נראה לי שבילבלת בין איגור קודלין, שהיה כדורסלן חביב אמנם, אבל לא בדיוק אגדה אולימפית, לבין המתאבק אלכסנדר קרלין שלקח 3 מדליות זהב רצופות ב-88, 92 ו-96 (וכסף ב-2000). הוא גם לא הפסיד אף קרב בין 1987 ל-2000 כשב-6 השנים האחרונות אף אחד אפילו לא הצליח לחלץ ממנו ניקוד.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

כשראיתי את הכותרת מיד חשבתי לואיס ואני עדיין חושב כך , למרות שאם פלפס שוב יזכה במלאנתלפים מדליות זה כנראה יהיה צמוד יותר. הסיבה לדעתי פשוטה, אתלטיקה פשוט חשובה יוצר ותחרותית יותר ולא במעט מאשר שחייה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

אני לא חושב שאתלטיקה נחשבת לחשובה יותר מהשחייה באולימפיאדה. למעשה הן עומדות בכל תכנית אולימפית באותה דרגת חשיבות (וכמובן מעל כל הענפים האחרים כולל התעמלות), וזו הסיבה שהתכנית האולימפית בכל אולימפיאדה מתחלקת למעשה לשנים - החלק של השחייה, והחלק של האתלטיקה. אני גם לא מבין למה אתלטיקה תחרותית יותר משחייה.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

נכון. כוונתי היתה שאני די בטוח שיש יותר אנשים שמנסים להתחרות במקצועות אתלטיים בעולם, מאשר כאלה שמנסים להתחרות בשחייה (חבורה של אירופאים ואמריקאים, לפעמים גם אוסטרלים). וגם בתוך המדינות האלה, התחושה שלי היא שיותר חבר'ה עושים TRACK באופן חובבני אבל רציני לפחות (כלומר, בתי ספר, אוניברסיטאות וכו') מאשר שחייה. אפילו הרבה יותר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא חושב שזה נכון. השחייה דווקא התפזרה יפה מאד בעולם, עם יפנים מצויינים, סינים טובים מאד, ושיאני עולם שבאו מברזיל, מדרום אפריקה ומעוד מדינות. האחרים הם, ובכן, פחות טובים... לא שהם לא מנסים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לכבוד המשחקים הנערכים בלונדון אוסיף את שני הפני שלי לדיון ואולי קצת אפתח אותו.
בראש ובראשונה לדעתי, הועד האולימפי העולמי צריך לקצץ קצת בתחרויות השחיה והאתלטיקה כיוון שיש כמה מיותרים.
הרבה פעמים אנו רואים פודיומים דומים מאוד ב100 וב200 בכל סגנונות השחייה וגם בריצה.
כמו כן, בענף השחייה, מקצה כמו 4X200 חתירה הוא מיותר מכיוון שיש כבר 4X100 ושוב, זו תחרות מיותרת.
כל זה לא אמור להוריד מערך ההישגים של מייקל פלפס וקארל לואיס אך לאחר צפיה באינספור שעות אתלטיקה ושחייה בחיי הגעתי למסקנה הזו שלעתים התחרויות חוזרות על עצמן והמספרים המופרזים של המדליות זה בגלל אינפלציית תחרויות.
ראיה לכך, בטבלת הספורטאים עם מירב המדליות במשחקים האולימפיים כל ספורטאי חמישי בערך הוא שחיין (בשחייה לדעתי הבעיה גדולה יותר, באתלטיקה זה 100 ו200 בלבד, לשם ניתן להוסיף גם 5000 ו10,000).
להבדיל אגב מהתעמלות, שבה לפחות בעין בלתי מזוינת רואים שוני כלשהו בין התחרויות אך לעתים אנו רואים מתעמלי על כמו לטינינה, קומאנץ' או שרבו שקוטפים מדליות בחלק גדול מן המכשירים.

השליטה של פלפס בענף השחייה היא הגבוהה ביותר שראינו במשחקים האולימפיים משחיין (פרפר, חתירה, מ.א, שליחים) כנ"ל גם קארל לואיס (ספרינטים, שליחים, רוחק) אך אין זה אומר שאלו הם גם הספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים.
אני חושב שאנו מושפעים מאוד בישראל מראייה מערבית והירואיקה של ספורטאים מערביים ובעיקר אמריקאים, הבחירה בפלפס הייתה זריזה לדעתי והקיבוע הזה סביב פלפס או לואיס הוא מאוד סובייקטיבי ולא הוגן (לא רק עמוס, זה ויכוח שנתקלים בו מעת לעת).
לי באופן אישי, כחובב ספורט נמאס באיזשהו מקום להיתקל באותם שמות כל הזמן לפני כל אולימפיאדה, לוגאניס, פלפס, ביונדי, קארל לואיס, קרי סטראג וכיו"ב.

לדעתי, אי אפשר להחליט איזה ספורטאי הוא הגדול ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים. היו עוד ספורטאים רבים ששלטו ללא עוררין בענפים בהם התחרו וגם הוזכרו כאן (קרלין, רדגרייב, גרביץ'). הוזכר כאן מייקל ג'ורדן, במה הוא שונה מאנדריי לברוב למשל שהיה שותף לשלוש מדליות זהב ומדליית כסף עם נבחרות הכדוריד של רוסיה וברה"מ? או זולטן שצ'י, חבר נבחרת הכדורמים של הונגריה שזכה בשלוש מדליות זהב רצופות בין 2000 ל2008? מייקל ג'ונסון? אלכסנדר פופוב. ספיץ? ויטלי שרבו.
אפילו מרים המשקולות היווני יליד אלבניה, פירוס דימאס שזכה ב4 מדליות (3 זהב, אחת ארד) בין 1992 ל 2004 יכול לעמוד בשורה אחת ולהסתכל לפלפס או ללואיס בעיניים.
אני בטוח גם שאף אחד מאיתנו לא נתקל בשם ויקטור סנאייב ששלט בקפיצה המשולשת בין השנים 68-80, עם שלוש זהב ואחת כסף לבסוף במוסקווה.

לסיכומו של עניין, לא קבעתי ולו לרגע מי גדול ממי. רציתי רק להסביר את הנקודה שלא ניתן לקבוע מי הספורטאי הגדול בכל הזמנים במשחקים האולימפיים. לדעתי, כל בחירה בספורטאי כזה או אחר עושה עוול לספורטאים אחרים רבים מענפי ספורט איזוטריים לכאורה ופחות מסוקרים (שוב, בעיניים מערביות... חליל מוטלו הוא גיבור לאומי בטורקיה, מדינה בת 80 מיליון תושבים).
לכן, לא מייקל פלפס ולא קארל לואיס, וגם לא אף אחד אחר שהוזכר כאן יכולים להיות "הגדול ביותר".
כל השמות שהוזכרו כאן יכולים לעמוד בשורה אחת ארוכה מאוד עם ספורטאים נוספים שלא הוזכרו כאן ויכולים להיות חלק מבוא נגיד... היכל תהילה או משהו בסגנון.

אני לא רואה שום דמיון בין ריצת ה-100 וה-200 (בטח לנורטון יהיה משהו להעיר בנושא). מייקל ג'ונסון, למשל, היה בכלל איש של 400 מטר ולא של 100 מטר.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

בתור אתלט, מבחינת יכולות אנ-אירוביות, בוודאי שיש דמיון בין 100 ו200 ואפילו 400 מטר. אלו הן ריצות קצרות. יש ביניהן קשר הדוק.
אין לי ספק שלו בולט היה רוצה לנסות 400 הוא היה לוקח לפחות מדליית ארד (בוודאי בעידן היום שהמקצוע הזה בנפילה מעט אחרי הירידה של ג'רמי וורינר)

לעניין עצמו, בהחלט יש צורך בריצת בכל הריצות של ה100 עד 400. לא מרגיש אינפלציית תחרויות אתלטיקה.
שחיה? אולי, אני לא מספיק מבין במה שאני לא מתחרה.

הקדמת את נורטון...

הכוונה לא היתה שהן לא דומות או שייכות לאותה קטגוריה אלא שהחוויה של הצופה (בריצת מאה מטר אם מצמצת לרגע פספסת את הריצה) וגם כנראה הכישורים הנדרשים מאוד לא חופפים.

אני בכל אופן מצביע ללואיס כמובן. רק חבל שלא קבעו אולימפיאדה במקסיקו או בבוליביה בשנות ה-80 כדי שהוא ישבור את שיא הקפיצה ברוחק.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

הקפיצה לרוחק אגב, וקצת ממה שפודריס אמר, היא הסיבה המרכזית בגללה אני מעדיף עדיין את לואיס. אני לא זוכר עוד אצן (אולי לפני שנות השמונים היו כאלה) בתקופתי, שרץ גם 100, גם 200 וגם עשה את הקפיצה לרוחק. נכן, גם פלפס התחרה ביותר מקצים (אני חושב) מאשר ת'ורפ או דר הונגנבנד ועדיין, זה היה שילוב מרשים במיוחד בעיניי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ואגב פודריס, ברצינות, קרי סטראג? האמת היא שנבחרת ההתעמלות האמריקאית האולימפית של אטלנטה, היא עד היום הדבר הכי מרגש שיצא לי לראות באולימפיאדה וקרי סטראג בראשם. (כלומר, היתה אחת, שנון מילר אאז"נ, שהיתה באמת בראשם, אבל אתה יודע)
עם כל הכבוד, זה לא הופך אותה לספורטאים דגולה.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לואיס, בזמן אמת לפחות, שידר גם איזושהו "ניקיון" שהוא מעבר לספורטיביות נטו. כמובן המאבק שלו בבן ג'ונסון בעניין הסמים וגם העניין העוד יותר מובהק (והקצת טפשי) של לסרב להתחרות בתחרויות מעל גובה פני הים. נדמה לי שהיום יש דיבורים שגם הוא לא היה נקי במיוחד, אז אני לא יודע.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

בשל השמות שאתה זרקת, אני פתחתי ורשמתי שהענפים הזוטרים פחות נחשבים בעיני. התחרות פחות גדולה, קל יותר למתמודד בודד לשלוט בענף. קשה גם להשוות ענף כמו חתירה, שניתן להמשיך בו עד גיל מאוחר יחסית לבין ענפים כמו אתלטיקה ושחיה שהגיל משחק תפקיד חשוב בהרבה (וזה מה שעושה את הזכיה של לואיס באטלנטה לכזאת מרשימה). קשה לחשוב על שחיינים או אתלטים שהשתתפו ביותר מ-3 אולימפיאדות.

הדיון שפתחתי היה סתם בכדי לעורר דיון סביב האולימפיאדה, קיוויתי גם שאנשים פה יתנו את הספורטאי שלהם שיהיה שונה מהקונצנזוס, כמו שאתה עשית ובוודאי שהדיעה שלי מושפעת מהספורט המערבי.

ורק להוסיף - אלכסנדר פופוב בהחלט היה אחד השחיינים היותר אהובים עלי וחשבתי להזכיר אותו. אבל בסופו של דבר מה שפופוב עשה באולימפיאדה היה מרשים, אבל לא חרג משחיינים אחרים (אגב פופוב, מה לגבי קריסטין אוטו, אם נתעלם לרגע מזה שהיא הייתה מסוממת מכף רגל ועד ראש) כמו ביונדי או אפילו ון דן הונגבונד. ההופעה של ג'ונסון באטלנטה הייתה כל כך בלתי נשכחת. השיאים שהוא ניפץ בצורה כזאת לא תיאמן, זה עשה את ההופעה שלו יותר גדולה מזאת של פופוב.

ואתה יכול להגיד שאין ספורטאי גדול מאחר, אבל יש כמה שנחקקים יותר מהאחרים וסביר להניח שהשמות שאני זרקתי הם השמות האקראיים שכמעט בכל מדינה שתלך אליה ותזכיר את ספורטאי האולימפיאדה היו נזכרים בין הגדולים מכולם. הם באמת עמדו מעל כולם, ללא קשר תרבותי זה או אחר. סביר להניח שבהתאם למקום אליו תלך יצורפו עוד שמות של ספורטאים, אבל פלפס, לואיס, קומנצ'י ואחרים הם יהיו הקבועים בין המשתנים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני לא מבין גדול באתלטיקה ופיזיולוגיה אבל אני מנתח את זה בצורה הפשוטה ביותר, חשבון.. אם תכפיל תוצאה ב100 מטר ב2 תגיע לתוצאה ב200 מטר. זה אותו ענף כמעט במחינתי, רק ארוך יותר בכ10 שניות.. לראיה שוב, אנחנו לעיתים מגיעים גם לשני מדליסטים של 100 שזכו במדליה ב200.
הבעיה המרכזית יותר היא בשחייה כפי שציינתי.



איזכרתי את קרי סטראג כחלק מההירואיקה סביב ספורטאים אמריקאים יחד עם לוגאניס, פלפס, ביונדי, קארל לואיס ואחרים.
לא הכתרתי אותה כספורטאית דגולה (סליחה שהטעיתי והעמדתי אותה בשורה אחת עם כל אלה) פשוט נמאס לי לראות את אותן תמונות מדי 4 שנים ולשמוע את אותם זכרונות מדי 4 שנים כאילו יש במשחקים האולימפיים מדינה אחת (ארה"ב) ושניים וחצי ענפים, שחייה אתלטיקה וקצת התעמלות.

אני לא מסכים שה-100 מטר וה-200 מטר הם אותה ריצה. הקשת משנה את הריצה גם לאצן וגם לצופה. ממש לא הייתי מוותר על ה-200 מטרים. לגבי השחיה, יכול להיות שאפשר להוריד משחים. בעיני בעיקר המשחים הקצרים ל-50 מטר, שהצופה לא ממש יכול לעקוב אחרי מה שקורה שם.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

לקחתי בכוונה את הנושא למקום אחר לכמה דקות כי נתקלתי באותן דעות רווחות שאני נתקל בהן שנים, הבאתי פה פרספקטיבה קצת יותר רחבה לדעתי.
אין ברצוני לפתוח פה ויכוח מר כי בסופו של דבר זה דיון בנושא אחר.

כמה תיקונים נודניקיים...
הפייבוריט בקפיצה לרוחק בסיאול היה בכלל לארי מאיירקס שניצח את המבחנים האמריקאיים לסיאול, וקבע שם את שיאו האישי - 8.74.
בתחרות עצמה, לואיס כבר מההתחלה הבהיר לכולם שזה היום שלו עם מקבץ הקפיצות השני בהיסטוריה (8.41, 8.56, 8.52, 8.72, 8.52), פאואל סיים שני ומאיירקס יכל לראות את עצמו מאוכזב ממדליית הארד.
ב-200 בסיאול למנצח קראו ג'ו דלאוץ'. קן דלאוץ' הוא רפובליקני שמתמודד על כסא בקונגרס לייצוג של מדינת ג'ורג'יה.
השיא של פאואל נקבע ב-91 בטוקיו ולא ברומא (האליפות ברומא נערכה ב-87, עם שיאי העולם מדהימים של בן ג'ונסון שנמחק אח"כ וקוסטדינובה בקפיצה לגובה שככל הנראה הושג גם בעזרת סמים אבל קיים ושריר עד היום) ושם הייתה תחרות הקפיצה לרוחק הגדולה בהיסטוריה, כשפאואל אמנם מנצח ושובר שיא עולם, אבל אני חושב שעד היום המקבץ של לואיס הוא כמובן הגדול ביותר בהיסטוריה (8.68, 8.83, 8.84, 8.87 וגם 8.91 שנקבע ברוח גבית מעל המותר, אבל היה מנצח את התחרות ללא הקפיצה ההיא של פאואל), ולא פחות זכור מהשיא של פאואל.
ותיקון אחרון וסנמטי גם הוא, במקסיקו 68 האגרוף השחור למעלה היה של טומי סמית' וגו'ון קרלוס ולא היה שם שום ג'ונסון...

וסתם משהו חביב שמצאתי, שימו לב לאמריקאי השלישי , שלא צלח את חצי הגמר ,בריצת ה-200 מטר באליפות העולם ברומא 87
http://en.wikipedia.org/wiki/1987_World ... 200_metres

http://en.wikipedia.org/wiki/Wallace_Spearmon

בגיל 3 הוא כבר התחרה באליפות העולם, ועכשיו 25 שנה אחרי הוא עדיין מתחרה באולימפיאדה!!
ללא ספק שיא עולמי שלעולם לא ישבר

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

ואגב, באולימפיאדה יש רק משחה 50 חופשי, כך שאין הרבה מה להוריד

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

ולעצם העניין, בעיני מייקל פלפס, בטח ובטח אחרי שהוא ירוויח כאן לפחות איזה 5-6 מדליות מתוכן 3-4 זהב בטוחות, יהפוך לספורטאי האולימפי הגדול ביותר, כשגם היום יש לו כמובן קייס לעניין.
לואיס הוא מאלילי ילדותי, הוא ענק מענקים וכרגע האתלט הגדול בעיני, עם אופציה לבולט לעשות אולי מעקף, אבל פלפס שכבר בגיל 15 סיים 5 באולמפיאדה, ואח"כ במשך שתי אולימפיאדות רצופות שחה 8 מקצים בכל אחת, וזכה ב-14 זהב ועוד שתי ארד, הוא פשוט הכי גדול שהיה ושישנו.

וכל זה לא אומר כלום על האולימפיאדה הנוכחית, כשאני לא בטוח שלוכטה או מיסי פרנקלין לא יגנבו לו את הבכורה בשחייה (ואגב מיסי, נכון להיום היא נראית כמישהי שיכולה לתת פייט גדול בעתיד לגדולה של פלפס, כשבגיל 17 היא מתמודדת ב-7 משחים, ומועמדת ריאלית לזכייה באיזה 3-4 מדליות זהב ו-6 מדליות סה"כ)

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

מה לגבי בולט אם יצליח שוב לקחת זהב משולש?

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

לא חושב שאפשר להשוות מי הכי גדול.

כמובן שבשחייה יש להם יותר מקצים ויותר מצב למדליות , אני לא יודע אם זה יותר גדול מחותר או קופץ במוט שעושה 4 מדליות זהב רצוף.

אני מניח שרק 20-30 שנה אחרי אתה יכול להגיד מה אתה זוכר הכי הרבה מהאולימפיאדה ולדרג מי הכי גדול באותה אולימפיאדה.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

אני חושב שקרל לואיס בזכות העובדה שזכה בתארים בארבע מדליות שונות הוא האולימפי הגדול ביותר בכל הזמנים,ג'ורדן לא ממש שווה אזכור בתור אולימפי גדול(למרות שתי המדליות),גם בלעדיו האמריקאים שהשתתפו בברצלונה היו לוקחים את התואר בקלילות(למרות שיכול להיות שבמקום ה44 הפרש הממוצע שהם נתנו,הם היו מנצחים רק בארבעים הפרש),הנבחרת של 84 גם הייתה זוכה בלעדיו בתואר בהתחשב בכך שהסובייטים החרימו והמשחקים נערכו בלוס אנג'לס...

_________________
מה התועלת?