ראי שעל הקיר כתב:
ובכן, הנה התשובה.
מה שאתם רואים בתמונה הן לוחיות רישוי של מכוניות בסמואה. הארכיפלג הזה האוקיינוס השקט בערך בצד השני של העולם מישראל.
מתחת למספר אתם רואים את הסלוגן הלאומי של סמואה - Penina ole Pasefika.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהפירוש הוא - הפנינה של האוקיינוס השקט.
אבל איך יכול להיות ש"פנינה" בסמואית זה "פנינה", ועוד עם שווא נע וכל זה?
אז קודם כל איך בכלל עלו על זה.
לזוג ישראלים נולדה בת ראשונה. האבא, כשהיה רווק, טייל באוקיינוס השקט, והם חשבו שיהיה מגניב לקרוא לילדה בשם עם משמעות משפה של אי כלשהו באוקיינוס השקט. ככה הם הגיעו לקטע שפנינה בסמואית זה פנינה.
הם שלחו שאלה לפודקאסט (המעולה) "התשובה" של דורון פישלר, ושאלו - יכול להיות שהמילה הזו הגיעה לסמואית מעברית? הרי לא יכול להיות שזה מקרה, "פנינה" זו מילה די מורכבת. אבל אם היא הגיעה מעברית - אז איך? הרי זה הצד השני של העולם, אי מבודד באוקיינוס, וכשהתפתחה השפה הסמואית הם לא שמעו על ישראל, על יהודים או על עברית. לא?
אז פישלר עשה תחקיר שלם בעזרת חבר שלו, בלשן שזו התמחותו - למצוא השפעות הדדיות בין שפות. גם הבלשן לא ידע על הדמיון בין המילים ונכנס לתחקיר בשמחה.
בסופו של דבר עם הגיעו למילון הסמואי-אנגלי הראשון הידוע, איפשהו מאצע המאה ה-19. את המילון הרכיב אחד בשם ג'ורג' פראט, מיסיונר אנגלי שהתיישב בסמואה ובסופו של דבר חי שם 40 שנה. כיוון שבסמואית היו חסרים הרבה מילים - דברים שהסמואים לא ראו בחייהם, למשל חיות, צמחים ובאופן כללי דברים שאין בסמואה - פראט היה צריך להמציא הרבה מילים חדשות. הוא התאים את המילים החדשות להיגוי של השפה הסמואית, שהוא היגוי פתוח - כלומר המילים שם נגמרות בתנועה. אם אתם רוצים דוגמה קרוב לבית, תחשבו על איטלקית.
הוא גם גילה שבסמואית אין כתב. היא הייתה שפה מדוברת אבל לא כתובה - הכתב לא הגיע לסמואה. זו הסיבה שסמואית נכתבת היום באותיות אנגליות - בגלל ג'ורג' פראט.
את מרבית המילים החדשות הוא לקח כמובן מאנגלית. כך למשל "פיל" בסמואית זה elefane.
אבל... בסוף המילון ההוא יש נספח של מילים שפראט הביא לסמואית משפות אחרות, ושם אכן כתוב בפירוש שהמילה penina לקוחה מעברית! והיא לא היחידה, תיכך נגיע לזה.
אז... איך?
קודם כל נתחיל בשאלה - איך זה של"פנינה" לא הייתה מילה בסמואית? הרי הם יורדי ים, כל החיים שלהם והפרנסה שלהם סביב הים, מה, הם לא ידעו מה זה פנינים? מסתבר שלא. התברר שבניגוד לאיים אחרים באוקיינוס השקט, בסמואה לא דלו פנינים ולא הייתה להם מילה לזה.
אוקיי, אז אין מילה. סבבה. מה קשור עברית?
ג'ורג' פראט כאמור היה מיסיונר. עוד לפני שיצר את המילון הזה, הוא היה הראשון שתרגם את התנ"ך לסמואית; פראט ידע עברית, והוא ציין בכתביו בין השאר שהתברר לו שהדקדוק של השפה הסמואית מזכיר את הדקדוק בעברית - הפעלים למשל מחולקית לבניינים, כמו בעברית; פעל, נפעל, פיעל, התפעל, כל מה שלמדתם בשיעורי לשון.
את התנ"ך הסמואי הראשון הוא תרגם מעברית, או לפחות בחלקו מעברית. כמה מילים שמקורן תנ"כי ולא היו בסמואית - הוא לקח משם. "פנינה" היא אחת מהן. ויש עוד; למשל, "עקרב" שמופיע בתנ"ך - בסמואית זה akarava.
מה שאתם רואים בתמונה הן לוחיות רישוי של מכוניות בסמואה. הארכיפלג הזה האוקיינוס השקט בערך בצד השני של העולם מישראל.
מתחת למספר אתם רואים את הסלוגן הלאומי של סמואה - Penina ole Pasefika.
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהפירוש הוא - הפנינה של האוקיינוס השקט.
אבל איך יכול להיות ש"פנינה" בסמואית זה "פנינה", ועוד עם שווא נע וכל זה?
אז קודם כל איך בכלל עלו על זה.
לזוג ישראלים נולדה בת ראשונה. האבא, כשהיה רווק, טייל באוקיינוס השקט, והם חשבו שיהיה מגניב לקרוא לילדה בשם עם משמעות משפה של אי כלשהו באוקיינוס השקט. ככה הם הגיעו לקטע שפנינה בסמואית זה פנינה.
הם שלחו שאלה לפודקאסט (המעולה) "התשובה" של דורון פישלר, ושאלו - יכול להיות שהמילה הזו הגיעה לסמואית מעברית? הרי לא יכול להיות שזה מקרה, "פנינה" זו מילה די מורכבת. אבל אם היא הגיעה מעברית - אז איך? הרי זה הצד השני של העולם, אי מבודד באוקיינוס, וכשהתפתחה השפה הסמואית הם לא שמעו על ישראל, על יהודים או על עברית. לא?
אז פישלר עשה תחקיר שלם בעזרת חבר שלו, בלשן שזו התמחותו - למצוא השפעות הדדיות בין שפות. גם הבלשן לא ידע על הדמיון בין המילים ונכנס לתחקיר בשמחה.
בסופו של דבר עם הגיעו למילון הסמואי-אנגלי הראשון הידוע, איפשהו מאצע המאה ה-19. את המילון הרכיב אחד בשם ג'ורג' פראט, מיסיונר אנגלי שהתיישב בסמואה ובסופו של דבר חי שם 40 שנה. כיוון שבסמואית היו חסרים הרבה מילים - דברים שהסמואים לא ראו בחייהם, למשל חיות, צמחים ובאופן כללי דברים שאין בסמואה - פראט היה צריך להמציא הרבה מילים חדשות. הוא התאים את המילים החדשות להיגוי של השפה הסמואית, שהוא היגוי פתוח - כלומר המילים שם נגמרות בתנועה. אם אתם רוצים דוגמה קרוב לבית, תחשבו על איטלקית.
הוא גם גילה שבסמואית אין כתב. היא הייתה שפה מדוברת אבל לא כתובה - הכתב לא הגיע לסמואה. זו הסיבה שסמואית נכתבת היום באותיות אנגליות - בגלל ג'ורג' פראט.
את מרבית המילים החדשות הוא לקח כמובן מאנגלית. כך למשל "פיל" בסמואית זה elefane.
אבל... בסוף המילון ההוא יש נספח של מילים שפראט הביא לסמואית משפות אחרות, ושם אכן כתוב בפירוש שהמילה penina לקוחה מעברית! והיא לא היחידה, תיכך נגיע לזה.
אז... איך?
קודם כל נתחיל בשאלה - איך זה של"פנינה" לא הייתה מילה בסמואית? הרי הם יורדי ים, כל החיים שלהם והפרנסה שלהם סביב הים, מה, הם לא ידעו מה זה פנינים? מסתבר שלא. התברר שבניגוד לאיים אחרים באוקיינוס השקט, בסמואה לא דלו פנינים ולא הייתה להם מילה לזה.
אוקיי, אז אין מילה. סבבה. מה קשור עברית?
ג'ורג' פראט כאמור היה מיסיונר. עוד לפני שיצר את המילון הזה, הוא היה הראשון שתרגם את התנ"ך לסמואית; פראט ידע עברית, והוא ציין בכתביו בין השאר שהתברר לו שהדקדוק של השפה הסמואית מזכיר את הדקדוק בעברית - הפעלים למשל מחולקית לבניינים, כמו בעברית; פעל, נפעל, פיעל, התפעל, כל מה שלמדתם בשיעורי לשון.
את התנ"ך הסמואי הראשון הוא תרגם מעברית, או לפחות בחלקו מעברית. כמה מילים שמקורן תנ"כי ולא היו בסמואית - הוא לקח משם. "פנינה" היא אחת מהן. ויש עוד; למשל, "עקרב" שמופיע בתנ"ך - בסמואית זה akarava.
כיוון שסיקרן אותי הקטע הזה, קראתי עליו עוד קצת. מצאתי עוד מילים שנלקחו מעברית לא רק בסמואית, אלא גם בשפות פסיפיות אחרות - למשל טהיטית.
בסמואית למשל namera הוא נמר (מנוקד, כלומר לאופרד). arasi הוא עץ ארז. pereketa היא ברקת, כלומר אמרלד. והכי מעניין שמצאתי לדעתי, kisila היא קונסטלציית הכוכבים אוריון, שבעברית נקראת כסיל. limoni הוא... לא, לא לימון, אלא רימון - מתברר שגם בסמואית יש חצי זהות בין ל' לר' כמו בדרום מזרח אסיה.
בטהיטית melahi הוא מלאך, oire זה עיר, madebara זה מדבר, והכי מעניין - ture הוא חוק, כנראה לקוח מ"תורה".
יש גם מילים בשתי השפות שנלקחו מעברית תנ"כית במקור, אבל מאז הוחלפו במילים מודרניות שלא קשורות.