סל ניוז

לא התלהבתי בכלל. לעומת הקודם שהיה נהדר בעיני, כאן הרגשתי שמצד אחד הסרט נמרח, ומצד שני כאילו ניסו לקחת סידרה שלמה ולדחוס לתוך סרט. כמות הכוכבים אכן מרשימה.

ראיתי את הסרט, חוץ מהאורך לא התרשמתי מכלום.

"המוסד". אחלה רעיון (שמן הסתם הוא כבר עשה בסרט הקצר שעליו הוא מבוסס), המון השקעה. באמת לא זוכר מתי ראיתי סרט ישראלי כל כך מושקע.
אבל מה לעשות, למרות שטף גאגים בסגנון "טיסה נעימה"/"האקדח מת מצחוק", ולמרות כמה רעיונות טובים ורפרנסים לסרטים אחרים - זה פשוט לא מספיק מצחיק. אולי בצפיות חוזרות אשים לב לדברים שפספסתי (זה קורה בסוג סרטים כזה לא מעט), אבל הייתי רחוק מלהיקרע מצחוק.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

נכניס את זה כאן.
רוטחר האוור, השחקן ההולנדי שזכור בעקיר מתפקיד הרפליקנט רוי באטי מבלייד ראנר, מת לפני כשבוע. בן 75.
לקראת סוף הסרט הוא זכה לאחד המונולוגים הגדולים בתולדות הקולנוע לדעתי, מה שמכונה "מונולוג הדמעות בגשם", שביום מותו נשמע מתאים מתמיד.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לא בקולנוע אלא בנטפליקס. ראיתי את "אתר הצלילה בים האדום", שמבוסס על הסיפור האמיתי של העלאת אלפי יהודים מאתיופיה דרך אתר צלילה בסודן, בעצם ריזורט אמיתי לגמרי שהמוסד ניהל.
הסרט עצמו הוא די זבל קיטשי, ולא תופס אפילו את קצה קצהו של מה שהיה שם - הריזורט היה אחד היוקרתיים בסודן, שמנא וסלתא של עשירי סודן ורבים מהדיפלומטים הזרים היו באים לשם ופוצצו אותו בכל סוף שבוע, לפי הסיפורים. כל זה לא מוזכר בסרט, כן מראים שם קבוצות אמיתיות של תיירים ופעילויות צלילה אמיתיות, אבל זה לא מספיק.
את הסיפור האמיתי, אגב, פרסם לראשונה בזמנו לא אחר מאשר ויקטור אוסטרובסקי, בספרו הסנסציוני משנות ה-80 על המוסד. כשהוא סיפר את הסיפור חשבתי שזה יותר מדי פנטסטי מכדי להיות אמיתי, אבל היום הסיפור ידוע ומפורסם גם רשמית. אז זה זבל די קיטשי כאמור, עם - בלשון המעטה - יותר מדי חופש דרמטי שפוגע באמינות (סוכני מוסד מתווכחים בקולניות ובלי שום סיווג בכלא הסודני, כולל שמות אמיתיים, למשל...) אבל בשביל הסיפור שווה לראות.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

לא יודע, לא ראיתי, אבל אם אתם רוצים סרט אדיר שמדבר על ריזורטים (סוג של) תראו את FYRE הדוקומנטרי של נטפליקס.
מדהים מה שהולך שם.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא לעיתים קרובות אני נדהם מגאונות קולנועית גם כשהסרט מעולה (ע"ע כמה סרטים עצומים לחלוטין שראיתי לאחרונה כמו "פרזיטים"הקוריאני או "BROKEN CIRCLE BREAKDOWN" הבלגי)
אבל כשכן יש גאונות קולנועית, היא לעיתים קרובות מגיעה מפול ורהובן, ובדיוק ראיתי את ספר שחור מ 2006 שעושה משהו שאני לא זוכר שראיתי בעבר - הוא לוקח תבנית טוויסטים קלאסית, מלביש אותה על סרט שואה, ובכך הופך את הכל לסוג של מטא דיון על המשמעות של טוב ורע, כולל ואולי בעיקר בגלל הסדר שבו הרעים "מפסידים", כשהוא גם שובר מוסכמות על הדרך, וגם מציג את הטראשיות שהיא סימן ההיכר הגדול שלו.
זה משהו שאני לא זוכר שראיתי בעבר, ובכלל ורהובן עושה כמעט בכל סרט דברים שלא נעשו בעבר. האיש הוא גאון קולנוע מובהק.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

ספר שחור סרט ממש מצוין. אבל אני די בטוח שנורטון לא מופתע מזה שדם אני טוען שכל מה שורהובן עשה היה מצוין.

לא מופתע כלל

_________________
תודה לאלוהי הבירה

רוקטמן על אלטון ג'ון יופי של סרט. משתמש בשירים בצורה חכמה עם הרבה סיקוונסים יפים שמעבירים את התחנות השונות בחייו והתמודדותו עם ההצלחה המקצועית וההתמכרויות שבאו לצידה.

באמת? אתה הראשון ששמעתי שאומר משהו טוב על הסרט הזה.

לא אהבתי בכלל למרות שהמוזיקה אחלה

המוזיקה אחלה וכיפית והשחקנים לא רעים בכלל,
הבעיה העיקרית בסרט לדעתי היא שסיפור החיים של אלטון ג'ון פשוט לא מעניין מספיק בשביל לעשות ממנו סרט...

הסיפור שלו אולי פחות אפי בגלל שהוא התגבר על ההתמכרויות ונשאר בחיים, אבל לדעתי לפחות הסרט בוצע בצורה יותר מעניינת וקולנועית והיה הרבה פחות בנאלי מרפסודיה בוהמית.

רק שווה לציין שהסרט האחרון של טרנטינו זה הסרט הכי גרוע שראיתי כבר הרבה זמן, ממש סרט מחורבן בלי שום עלילה מעניינת או תסריט, מזלו שקוראים לו טרנטינו ושהוא מביא להפקה שחקנים פנטסטיים שיעבדו עם הכלום והשום-דבר שיש בסרט הזה. מה שאני לא מבין זה איך שחקנים טובים באופן כללי עמו אל פאצ'ינו, בראד פיט ולאונרדו דיקפריו לא זרקו את התסריט הזה לפח אחרי שני עמודים ופיטרו את הסוכן שלהם שבכלל העביר להם אותו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אתה קצת מגזים..
כן, מהסרטים הפחות מוצלחים של טרנטינו, קצת נמתח יותר מדי עם כל הפלאשבקים ל"סרטים" שבתוך הסרט ודיאלוגים שלא תורמים שום דבר,
אבל עדיין, שחקנים מדהימים, רפרנסים מתוחכמים בין לבין, פסקול מעולה וסצנת הסיום פשוט אדירה.
מבחינה עלילתית אכן לוקה בחסר, אבל עדיין צריך להבין שהסרט הוא מעין ספירה לאחורה לרצח של שרון טייט ע"י הכת של צ'ארלס מנסון, וכשמבינים את זה זה מוסיף עניין.

סצינת סיום טובה של כמה דקות לא מצדיקה יותר משעתיים וחצי של שעמום מחץ, הרפרנסים אולי מאוד מתוחכמים ומגניבים וחובבי קולנוע שיצליחו לזהות את העדינים שבהם בטח יהנו מאוד מריח הפלוצים של עצמם, אבל זה סרט פשוט משעמם. לטרנטינו יש כל מיני תכונות טובות ורעות שמאוד בולטות בסרטים שלו, וכאן זה פשוט שעתיים ו-40 דקות של כל מה שרע בטרנטינו.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

ג'וקר מהפנט.

נורטון הזכיר קודם את הפרזיטים שמקבל ביקורות של יצירת מופת, אני יצאתי אחרי 10 דקות או רבע שעה וזה נדיר אצלי. מעבר לזה שהשפה הקוריאנית קשה לאזניי, משהו בקצב לא עבד לי ופשוט לא הצלחתי להתחבר.

נורטון, אתה יכול להסביר קצת מה כ"כ גדול בסרט הזה?
.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

אז קודם כל, אני מאד אוהב קולנוע קוריאני. לא הכל, אבל נדמה לי שחלק גדול מיצירות המופת העיקריות של העשור האחרון יצאו מקוריאה.
וכן, מבחינתי דווקא הקצב הוא זה שאהבתי. צריך להכיר אולי לפעמים קצת קולנוע קוריאני, שחלק ממה שהוא עושה הוא הGOOFINESS הזה (ובכך מזכיר למשל את קורסאווה מעט ומאפיין יצירות מופת קוריאניות ע"ע MEMORIES OF A MURDER ' THE HOST ועוד רבים וטובים) אבל פרזיטים בעיקרון הוא סרט בקצב אדיר, שנראה כמו סרט מערבי ובדרך כלל גם מתנהג כמו סרט מערבי (בניגוד למשל לכמה זבלונים סיניים שיצאו בשנים האחרונות או נניח לבלה טאר ועוד שאר פלצנים ארטיסטים בעולמנו), אבל הוא פשוט הרבה יותר מקורי מרוב מה שיוצא מהוליווד, וגם הרבה יותר מדויק. אהבתי את ההתחלה, אהבתי עוד יותר את האמצע (ולא אספיילר), וגם הסוף נפלא, שלא לומר כמעט לירי.
סרט אדיר.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

נורטון קראתי אותך עכשיו בקול של ירון לונדון, רק שתדע

ראיתי אתמול ובאמת שהייתי מרותק למסך.
רק שני דברים בגנותו - 1) לא ברור כל כך איך ארתור פלק, שלא מצטייר כבעל אינטליגנציה יוצאת דופן ודי חסר כריזמה, הפך לדמות הג'וקר שרבים כל כך הלכו אחריה, ו-2) יש בגותהאם בעיה קשה מאוד של אבטחה בבתי חולים.

סלניוז כנראה התהפך על פיו אם נורטון כותב דברים רציניים ומישהו אחר עושה עליו וואן ליינרים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

עבר גם לי בראש.
אבל זה הג'וקר בתחילת דרכו וכן רואים תחילתו של שינוי באישיות שלו לקראת הסוף. הרבה יותר בטוח ובעיקר חסר פחד ברמה שמאפיינת בצורה די אמינה את איך שהג'וקר אמור להיות בתחילת דרכו.

לצערי כנראה לא יהיה המשך לסרט הזה ולעולם לא נדע לאן ניתן היה לקחת את זה.

ג'וקר מיוחד למדי (ובעיניי שונה למדי מ 'נהג מונית') אך רחוק משלמות

_________________
תודה לאלוהי הבירה