סל ניוז

הלכתי לכתוב מכתב פרידה מהעולם הזה

https://www.youtube.com/watch?v=qwjfQ_jTVZQ

איזה ג'אנק, יא אללה

דווקא במסגרת הז'אנר - לא כזה נוראי.
יתכן שהחשיפה שלך לז'אנר מוגבלת....

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

יכול להיות שבתוך המופע השלם זה סוג של פרודיה עצמית?

בהרבה מופעי הילדים יש שכבה מסוימת בטקסטים שפונה בקריצה להורים ואמורה להפוך את המופע לנסבל יותר.

לצערי אני לא מזהה את זה ביצירה שהובאה כאן.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

זה עוד נדבך במזבלה שנקראת הפסטיגל. מדהים איזה הבדל בין המופעים של הפסטיגלים בשנות ה-2000 לאלו של שנות ה-70' וה-80' (אז היה גם הפסטיבל לשירי ילדים).

פסטיגל התחיל בשנות ה80.
ההבדל העיקרי הוא שאז זה היה מיועד לך. היום לא.
גם אז זה היה ברוב המקרים זבל לא קטן.
תן לילדים היום משהו בסגנון של הפסטיגל בשנות ה-80 והם יוצאים באמצע מרוב שעמום.

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

פסטיגל התחיל ב-80', פסטיבל שירי ילדים היה גם ב-70' וגם ב-80'.
ואתה טועה לחלוטין. אין בכלל מה להשוות בין השירים שהיו אז באירועים הללו לבין מה שיש כיום. שמים וארץ. לזה נוסיף גם את התלבושות החושפניות שהכוכבות לובשות (מיועד לאבות אולי?... ) לעומת מה שהיה בתקופה ההיא.
חלק משירי הילדים שהיו באירועים הללו בשנות ה-70' וה-80' הם שירים שמוכרים עד היום.
בקיצור, שמים וארץ.

את הפסטיגלים של היום אני לא מכיר אבל את אלו של לפני עשר שנים בערך דווקא הכרתי
לא פסגת יצירה אבל די חביב לסוגו ובס"ה בלתי מזיק ברובו

ברור שאין מה להשוות. דינג דונג, העולם השתנה לחלוטין.

במה זה שונה מהותית מההבדלים במוזיקה בכלל? בתרבות הפנאי של הילדים היום ואז? באיכות של התכנים שהם צורכים?
לפני שלושים שנה חיכינו יחד כל המשפחה לכל פרק של קרובים קרובים.
היום כמדורת שבט יש בעיקר ריאלטי נמוך.

מה שאני טוען - פסטיבל שירי הילדים של שנות השבעים ותחילת השמונים היה בעל ניחוח יחסי של איכות.
כשהגיע הפסטיגל ותפס תאוצה, הוא היה הגירסא הפחות איכותית ויותר טראשית די מהתחלה. כמובן שהטראש של אז והטראש של היום הוא לא אותו טראש....

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

ואני מת על זה שאומרים לי "אתה טועה לחלוטין".
זה לגמרי עושה לי את זה.
תודה...

_________________
it is better to burn out than to fade away, my my hey hey

שמח שאני עושה לך את זה.
אני לא נכנס מה הסיבות לשינויים, אבל הם בהחלט קיימים ו..נו, מה לעשות- הם לא לטובה גם בתחום הזה.

כי "קרובים קרובים" היה ברגמן. זה היה זבל בדיוק כמו הזבל של היום רק באצטלא אחרת.
ובלי קשר, אין לי מושג מה כל כך רע ב "זבל". אפשר לחשוב שזה מה שהורס למישהו משהו ושהעולם לא רק מתקדם עם הזמן למרות שכל דור אומר שהדור הבא הוא זבל, זה שנות דור

_________________
תודה לאלוהי הבירה

לא מסכים איתך בנוגע לקרובים קרובים כלל. אפשר להתווכח אם זה הצחיק או לא (לזמנו זה הצחיק את רוב המדינה), אבל קשה לי להתייחס לזה כאל זבל, גם אם זה לא מצחיק.

לגביי זבל עצמו וצריכה שלו- אין שום בעיה עם זה, עם סייגים. כשמדובר בילדים שלי אני מעדיף שלא יצרכו זבל או משהו רדוד. כשאני מדבר על הפסטיגל שהוא המופע המרכזי של חנוכה ומשווה את התוכן שלו לעומת מה שהיה שם בשנות ה-70 וה-80 אני רואה נפילה גדולה מאוד באיכות. בסופו של דבר שירי הילדים שהיו שם בשנות ה-70 וה-80 נכנסו בחלקם לפנתיאון התרבות הישראלי כמשהו חיובי ויפה. אלו של שנות ה-2000 - לא, בדיוק מהסיבה שהיום זה זבל לעומת אז.
אגב, אני ממש לא חושב שכל מופעי הילדים היום הם זבל, ממש לא. ישנם דברים טובים. הפסטיגל ספציפית? זבל

_________________
מה התועלת?

האמת שאני לא ממש מבין על מה המהומה הגדולה, ובמה השיר הזה יותר זבל מהרבה שירים ומופעים אחרים. מצד שני אם זה מה שיגרום לתופעת עדר הפוכה של לא ללכת לפסטיגל אז מה טוב.

הביך אותי לזהות במשתתפי המופע הזה כמה אנשים שנחשבים ל"כוכבי תרבות" ולהבין עד איזה רמה הם מסוגלים לרדת בשביל כסף.
מה שמעצבן אותי זה שאני חושב שאין הורה אחד אפילו שחושב שמדובר במופע שתורם במשהו לילדים, אבל אף אחד לא רוצה להיות שונה או שיגידו על הילדים שלו שהם שונים. עדיף להורים להוציא 200 שקל ולסמן וי מאשר לחשוב קצת מחוץ לקופסא.

וסתם בקטנה לגבי "קרובים קרובים" יש לא מעט פרקים שלדעתי גם היום עומדים במבחן הזמן ועדיין משעשעים אותי("המכונית של אילן","אין אהבות שמחות","עוזר הבית" ג'סט טו ניים א פיו...)

_________________
מה התועלת?

ראיתי עכשיו לראשונה את הסלפי. אפשר לחשוב, אותו זבל בדיוק כמ שתמיד היה

_________________
תודה לאלוהי הבירה

זה נוראי

_________________
יוחזר בילאל בן לאלתר