סל ניוז

כן, אין ספק שזה היה עוזר, כי כולם זוכרים את הציטטה ומי אמר אותה גם בלי שתגיד להם.

נובמת. ודאי שלא מיד יזכרו, אבל ביבי אומר "יורה על שתי בנותיי" יסקרן מספיק אנשי תקשורת כדי לגגל , ולפרסם.

קובי - ודאי שהיו.
אני לא חושב שהעובדה שהם יכולים לבצע עדיין פשיטות ממנהרות זה אומר שצריך לטפל בצה"ל. למעשה, זה לא מפתיע שהם יכולים לבצע את זה לאור מערך התשתיות שהם בנו שם בשילוב העובדה שהם נוקטים בלוחמת גרילה, פלוס העובדה שייקח עוד לא מעט זמן בשביל לפרק את אותו מערך שהם בנו שם. תוסיף לזה את העובדה שאין הוראה מהדרג המדיני ללכת פנימה עוד יותר בשביל ללכת על כל הכח החמאסי ותקבל פשיטות ממנהרות גם עכשיו.

סקר "הארץ" שנערך השבוע בקרב מתפקדי הליכוד גילה, שכוחו של בנימין נתניהו התחזק לאחר ההתנתקות. זה לא פלא. נתניהו היה תמיד אהוב המתפקדים. לא רק בשל הקיצוניות שלו ולא רק בזכות שנאת הערבים שלו, אלא עקב משהו הרבה יותר עמוק: ברית הדפוקים.

אמנם נתניהו הוא אדם עשיר, שיש לו דירה בירושלים ובית בקיסריה לסופי שבוע. נכון גם שהוא אשכנזי ומעשן סיגרים. אך חרף זאת הוא נתפש כאאוטסיידר, כדפוק, כנרדף על ידי התקשורת, כלא שייך לאליטות, כמי שאביו היה מנודה עקב דעותיו - וכך גם הוא.

גם מתפקדי הליכוד מרגישים עדיין כאאוטסיידרים בחברה הישראלית - ולא חשוב אם הליכוד בשלטון כבר כמעט 30 שנה בהפסקות קצרות. הם מרגישים מקופחים, דפוקים ולא שייכים. לכן הם מזדהים כל כך עם נתניהו. הוא תמיד יתקבל במחיאות כפיים במרכז הליכוד בעוד אולמרט ומרידור (בזמנו) מתקבלים באיבה גלויה - כי הם האליטות.

נתניהו יודע היטב איך לגלוש על הגל הזה ואיך לשפר את מהירות הגלישה. מיד לאחר שהתפטר מתפקיד שר האוצר הוא חזר לזירה האהובה עליו: טרור והפחדות. ביום שני, בדיון שהתקיים בכנסת בנושא דו"ח העוני, הוא התעלם מהנתונים הקשים ועבר לדבר על עזה כ"אזור טרור חופשי". "ניסיתי למנוע זאת", אמר, "ניסיתי להשפיע ולא הצלחתי... אל תיתנו להם רובים, אל תיתנו להם נמל, אל תיתנו להם להקים בסיס טרור, כי זה מה שהם יקימו, ואני כבר לאה מלהתריע".

מסע ההפחדה הזה נמשך כבר שלושה שבועות, מיום התפטרותו. עוד באותו היום הוא סיפק לציבור סדרה של תסריטי אימה: "בעזה מוקם בסיס טרור איסלאמי, החמאס הולך ומתחזק". אחר כך הקצין את הטון: "טילים ישוגרו לעבר ערי ישראל מבסיסי טרור שאנחנו מאפשרים לטרוריסטים איסלאמים להקים בעזה". אפוקליפסה מחר.

הפחד הוא אחד המרכיבים החזקים בבחירות. וכאשר "המומחה" לטרור אומר שהטילים יגיעו, מי יפקפק? וברגע שהציבור יפחד מספיק הוא יחפש את זה שמסוגל לבלום את הטרור, לחסל את החמאס ולהציל מאימת הטילים. כי נתניהו אינו רוצה חלילה שייפלו טילים על ערי ישראל. הוא בסך הכל רוצה לקבל את הכוח בקלפי לבלום את הסכנה.

כאן יש לפלשתינאים הזדמנות ללכוד שתי ציפורים במכה אחת: גם להפוך את נבואות נתניהו לעפר ואפר וגם ללמד את עם ישראל לקח אחד חשוב. אם הרשות הפלשתינית והחמאס מבינים את לב הציבור הישראלי, עליהם להפוך את עזה למקום הכי שלו בעולם. הכי מזמין אורחים. לא עוד איומים, לא צלפים, לא פיגועים, לא מתאבדים, ומובן שלא "טילים על ערי ישראל".

במקום זה הם צריכים למלא במהירות את חוף הים של עזה בשורה של מסעדות חומוס ודגים, ובמקביל לאפשר כניסה נוחה ומסבירת פנים של ישראלים לרצועה. אם יעשו זאת, הם יגלו חיש מהר את תאוות השוטטות ואת כוח הקנייה של הישראלי המצוי, כולל מתפקדי הליכוד.

ברגע שיהיה אפשר לשבת בשקט במסעדה בחוף עזה, ליהנות מהגלים ומהבריזה, לנגב חומוס בעשרה שקלים וליהנות מארוחת דגים ב-30 שקל - חוף עזה ייהפך ללהיט הכי גדול בישראל. ואם תושבי עזה יגדילו לעשות ויפעילו בדרך לחוף גם כמה שוקי ריהוט, מתנות, שיש וטקסטיל - ההצלחה שלהם מובטחת. שום יהודי שמכבד את עצמו (כולל יהודי שלא מגרש יהודי) לא יישאר בבית בשישי-שבת. כולם יעמדו בתור בדרך לחוף עזה.

תנועת התיירות הישראלית היא שתתחיל להניע את כלכלת עזה. בהמשך הם יוכלו להפעיל את החממות שנשארו בגוש קטיף, להקים נמל, ולחזור לשיתוף הפעולה עם מפעלים ישראליים, וגם להתחיל בשיקום ובפיתוח התשתיות במימון "המדינות התורמות". אז גם יגיעו המשקיעים מהעולם הערבי ומהמערב, שיבינו שיש כאן הזדמנות פז.

ברגע שעזה תיהפך לסיפור הצלחה כלכלי והאבטלה הכבדה תקטן, ייהפך גם מחמוד עבאס לסיפור הצלחה. כי ערבי, ככל אדם, בוחן קודם כל את מצבו האישי: אם הוא יכול להתפרנס בכבוד.

כשזה יקרה יתחוור לכל ישראלי, שאם נותנים לפלשתינאים את המגיע להם - אפשר לחיות אתם בשלום ובשיתוף פעולה. אם כן, אולי בכל זאת יש תועלת בשלום? ואם כך, אולי כדאי להעתיק את המודל המוצלח הזה גם קצת מזרחה, לעבר הגדה?

איך איש חכם אמר? "ושלא יעבדו עליכם"

עכשיו שוב הפלסטינים מדברים שהם מסכימים להפוגה הומינטרית של 24 או 72 שעות.
האמת שזה נהיה כבר מצחיק.