סל ניוז

לא יודע אם יצא לכם לשמוע, לדעתי שיר אדיר של ישראל עם זמרת מצויינת.

ברור שעם הפוליטיקה לא נגיע רחוק, אבל ממה ששמעתי בנתיים, אם השיר הזה מבוצע על ידי מדינה אחרת, סיכוי מעולה היה לו לקחת מקום ראשון.

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

לא יודע, שמעתי את השיר, היה משמים ונשמע בדיוק כמו בערך 4,000 שירים אחרים ששמעתי בעשור האחרון.
אבל אני לא באמת חובב מוזיקה רציני במיוחד.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

שיר טוב וזמרת מצוינת לטעמי, לא יודע אם ברמה של זכיה (בטח שלא עם מצב דעת הקהל כרגע), אבל בטח שווה גמר ומעלה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני מאוד אהבתי את השיר.
הוא מרגש, הוא נוגע, הוא עוצמתי.
כנראה במיוחד כי הקישור ל-7.10 ולמסיבה בנובה מאוד חד.
לא שזה מפתח למשהו כי זה יהיה בלייב, אבל הוידאו מעולה ממש.
אני לא יודע לאיפה הוא יגיע באקלים הפוליטי או איך שאר המתמודדים אבל אם הביצוע יהיה טוב, זה צריך להגיע לכל הפחות לטופ10.

האירוויזיון הוא ממזמן לא תחרות שירה.
נדיר מאוד שבאירוויזיון זוכה שיר רגיל, טוב ככל שיהיה, בלי איזה קטע ייחודי (לא בהכרח מוזיקלי) שמושך את תשומת הלב.

אצל נטע זה היה הגודל שלה והקרקורים, אצל נועה קירל, שלא זכתה אבל היתה מועמדת ובצמרת, זה הריקוד, וגם במדינות אחרות זה הסיפור יותר מאשר השיר.

השיר אולי טוב בשביל פלייליסט אבל אין סיבה שיהיה קרוב לזכייה אלא אם שאר המדינות גם ישעממו או יפשלו מאוד בלייב מול הופעה פנומנלית שלה.

לנטע ונועה היו שירים טובים (של נטע מצוין) והם נתנו ביצועים טובים.
זה נכון שהיה לשתיהן פן ייחודי, אבל הרבה מדינות מביאות איתן צבעוניות מסוימת
ואם השיר לא מוצלח, המשהו הייחודי הזה נותר כמעין קוריוז.
לא יכול להגיד שאני מבין יותר מדי באירוויזיון אבל נדמה לי ששיר טוב וביצוע טוב יכול להביא אותך רחוק.

איזה קטע ייחודי היה למשל בזכיה של הולנד באירוויזיון האחרון שהיה בארץ ? או בשנה שעברה של שבדיה ?

_________________
גם כלפי השופטים היו לחולון טענות רבות. הקבוצה מתכוונת להגיש מכתב רשמי לאיגוד ובו פירוט הטענות שלהם כלפי צוות השיפוט, בעיקר בדקות הסיום. "אנחנו שלטנו לאורך כל המשחק, איך פתאום בשתי הדקות האחרונות הם רצו 0:9, אם לא בעזרת השופטים?"' תהו במועדון.

הולנד בארץ באמת לא היה משהו מיוחד שזכור לי. אבל לא היה מישהו אחר עם משהו מיוחד חוץ מהסולטי שהיה מאוד קרוב.

ההיא משבדיה גם זכתה פעם באירוויזיון, גם הקופסא הזאת (שהיה גם לנועה קירל) ובעיקר שזכיה שלה תביא את האירוויזיון לשבדיה בדיוק שזה 50 שנה לזכיה של להקת אבבא (מכור? אתה אמרת).

לזמרת משבדיה היה קטע מעט ייחודי/זכיר עם הציפורניים אבל זה בקטנה.
מה שהביא לזכייה שלה זה שילוב בין שיר טוב לביצוע בימתי מעולה.
היא זמרת מצוינת.

אני חושב שהגימיקים הם תוספת, לא הדבר המרכזי.

השיר הפיני שנה שעברה היה צריך לזכות, היה יותר מגניב

ממש לא

לא קשור לאירוויזיון, אבל כן למוזיקה וזה לא שווה ת׳רד נפרד.

לאחרונה, אני מקשיב באוטו בעיקר לגלגל״צ (וקצת ״גל עברי״) ברדיו, אחרי שנים בהם רק שמעתי את הרדיו המקומי - אבל היי, אם האינטרנט מאפשר אז למה לא. והנה שתי אבחנות מובהקות:

א. בת ה-4 שלי במושב האחורי, תמיד רוצה לשמוע ״girl songs״, שזה לגיטימי כי בנים זה איכסה. רק מה - ברדיו אמריקאי, אני צריך להעביר תחנה אחרי תחנה עד שסוף סוף אני מצליח למצוא בחורה ששרה ולא בחור, וגם זה בקושי. אני מקשיב בעיקר לתחנות רוק, אלטרנטיבי ואולדיז (לא 50יז, יותר כמו 80יז ו90יז). ועם זאת, בהערכה גסה 80 אחוז מהשירים, לפחות, הם שירים שגבר שר. יש מצב אפילו שתשעים אחוז.
ב. ברדיו הישראלי האחד - המצב הוא כמעט שוויוני בעיניי. עדיין קצת יותר גברים, אבל רק קצת. אני לא צריך לזפזפ ולזפזפ ולזפזפ (טוב, גם בגלל שיש לי רק שתי תחנות ישראליות אבל זה אומר שאני לא צריך לחכות יותר מאשר שיר אחד או מקסימום שניים) בשביל למצוא שיר שאישה שרה.
ג. ברדיו האמריקאי, בחיי שבכל 7-8 התחנות שאני מזפזפ בהן, יש את אותם שירים שוב ושוב ושוב. אין דברים כמו קוואמי שם, אין מוזיקה חדשה. הם שומעים את אותו שיר של פיל קולינס, ואותו שיר של ״ראש״ ואותו שיר של ״נירוונה״. ואותו שיר של ״סיסטם אוף א דאון״ או ״קייג׳ אנד דה אלפנט״. גיוון? שיר אחר של אותה להקה? מה פתאום. אני די בטוח שיש לכל התחנות האלה את אותם מאתיים שירים, שהם משמיעים 10 פעמים ביום כל אחד.
ברדיו הישראלי יש סוף סוף גיוון אמיתי, שפשוט כיף לשמוע.

זהו, זה הראנט היומי.

_________________
תודה לאלוהי הבירה

וחוץ מזה, כיף להתעדכן במוזיקה ישראלי חדשה וטובה. במיוחד אהבתי את ״החתול ואני״ של קורין אלאל, ואת ״יש מקום״ של כהן גדול (ששאזאם, לא מכיר). יופי של דברים.

_________________
תודה לאלוהי הבירה