|
אם אין תרחיש חריג של פציעה של אחד מהצמד BB, הסדרה גמורה.
להבדיל מהמשחק הקודם במונאקו, הפעם מכבי קיבלה דחיפה גם מהאוהדים שלה.
השיפוט היה ביתי מאוד, אבל לא נראה שזה עשה טוב לביטחון של שחקני מונאקו שהחטיאו המון נקודות מהקו.
מייק ג'יימס ולורנזו בראון פתחו את המשחק עם המון "שכונה" וטעויות ואיבודים, שניהם התעשתו בהמשך. סטטיסטית המשחק של ג'יימס
נראה טוב. בפועל? החטיא לא מעט מה-3, כמו שאר הקבוצה שלו, והשאיר 4 נקודות חשובות מהקו.
בולדווין היה האיש של המשחק בלי ספק, עם תרומה יותר גבוהה מ-2 משלושת הכוכבים של מונאקו בקו האחורי - לויד ואוקובו.
דארן היליארד הגיע למאני טיים, השלשה ההיא מול ריאל, השיפור שהחל לפני, 2 השלשות שלו היום, ועוד 2 סלי שדה. אחד מ-5 השחקנים שסיימו
עם דאבל פיגרס, במשחק בו מרטין היה חושך, ג'ון די קלע רק שלשה אחת בגארבג', סורקין רק עם 2 נקודות, היליארד בהחלט נתן תפוקה משמעותית והוא היה מאוד חשוב בהמשך הסדרה, אני מאוד אוהב את בחירת הזריקות שלו וגם היכולת שלו לייצר לעצמו את הזריקות האלה, פאקטור נדיר כי חוץ ממנו, בולדווין, בראון וקולסון, אין עוד שחקנים שיודעים לייצר לעצמם זריקות במכבי, לא בתדירות גבוהה ובאופן יציב ועוד באחוזים גבוהים מאוד.
יהיה שינוי מסוים באנרגיות במשחק הבא לטובת מונאקו, לפחות ברבעים הראשונים, מן הסתם יהיה קשה לבראון ובולדווין לשחזר את האנרגיות והמספרים, מנגד ג'רל מרטין לדעתי יהיה הרבה יותר יעיל במשחק הקרוב, וגם נראה יותר תפוקה מסורקין ולדעתי גם מג'ון די.
פוית'ראס היה טוב בסה"כ, ונותן אופציה של גבוה נוסף שיכול לשחק בעמדות 4-5 וגם לייצר נקודות, להבדיל מכהן הקבוצתי אך לא מייצר נקודות בדר"כ. פוית'ראס הוא גם עוד שחקן שמעבה את ההגנה ומאפשר לגבוהים לשמור יותר חזק ולהגן על הצבע טוב יותר.
לדעתי במשחק הבא מלבד מתפרצות וזריקות סוף שעון, בראון ובולדווין צריכים להתמקד בלהפעיל את הקבוצה, בניהול משחק והגנה. היליארד חם, למרטין בטוח יהיה משחק טוב יותר מהיום, סורקין גם ירים את המספרים, וקולסון תמיד שם.
אני כבר מדמיין קדימה... קטש מגיע עם מכבי לגמר פיינל פור, ים מדר מגיע עם אוברדוביץ' ופרטיזן לגמר גם, מזכיר את התסריט של פיינל פור 2000:
מכבי עם מאמן ישראלי שלקח ממנה גביע (פיני גרשון לקח גביע מדינה, קטש לקח ממכבי גביע אירופה), פוגשת בגמר את אוברדוביץ' עם גארד ישראלי (מדר היום, קטש אז), אני לא מקנא במדר ולא מקנא בקטש במעמד כזה. קטש גם אימן חצי עונה בפנאתינייקוס, כמות ההצטלבויות והסנכרונים משוגעת איך שלא בוחנים את זה. אז היה את ג'מצ'י לפני פרישה, עכשיו זה פניני. דריק שארפ אז, ג'ון די היום. ויש כמובן את הסיפור של לורנזו בראון אחרי הקיץ המטורף שלו, ואחרי שכולם היו בטוחים שהוא נפל כשחתם במכבי ועכשיו יש לו סיכוי טוב לקטוף גביע אירופה הפעם בקבוצות. שלא לדבר על שחקנים כמו בונזי קולסון ומרטין שזו עונת היורוליג הראשונה שלהם, וגבוהים מוספדים שלא נחשבו ראויים לשחק ברמה הזו (כהן), יש פה הרבה חומר כתיבה רק מגמר כזה שהוא תרחיש ריאלי אם תשאלו אותי.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
