ראי שעל הקיר כתב:
נורטון כתב:
למקרה שזה יעניין מישהו, כתבתי כתבה על ספורטאים שתמיד היו בדיוק קצת פחות טובים מהאיש הכי טוב של התקופה, לא לוזרים אלא פשוט טיפה פחות מדי טובים בשביל להיות הכי טובים (ביחס לתקופה שלהם):
https://hoops.co.il/?p=311203 אמ,לק
כדורסל - צ׳ארלס בארקלי.
פוטבול - פייטון מאנינג
טניס - אנדי מארי
שחמט - ויקטור קורצ׳נוי
אתלטיקה - פרנקי פרדריקס
מירוצי מכוניות - נייג׳ל מנסל
איגרוף - ג׳ו פרייז׳ר
אופניים - יאן אולריך
שחייה - רייאן לוכטה
סנוקר - ג׳ימי וויט
כדורגל - אין לי מושג. יחסית קשה למדידה
בכדורגל אני מניח שהייתי בוחר שחקנים גדולים שנולדו במדינות הלא נכונות. למשל ג'ורג' בסט, יארי ליטמאנן, ומעל כולם ג'ורג' וואה.
ג'ורג' בסט, גם קרוב ל50 שנה אחרי שיאו שאף אחד מאתנו לא ראה, הוא אחד השחקנים הראשונים שמוזכרים כשמדברים על "הכשרונות הגדולים בתולדות הכדורגל". חוץ מזה שהוא בהחלט היה סופר-מוערך גם בזמן אמת, הוא נחשב בעיקר לקורבן של האלכוהוליזם ואורח החיים המטורף שלו, ופחות מי שסבל מתחרות עצומה. דווקא בתקופת השיא שלו, סוף שנות השישים, לא היו באירופה שחקנים ברמה של הדור הקודם כמו פושקש ודי-סטפנו. פלה עוד היה בפורמה, אבל בברזיל הרחוקה. חברו לקבוצה בובי צ'רלטון היה שפוי, יציב והישגי יותר. ואם כבר בן התקופה ההיא שסבל מנבחרת קטנה יחסית ומשוק קטן, אז אאוזביו שאולי עליו אפשר לומר ש"סבל" מגדולתו של פלה בתחרות על הגדול מכולם של תקופתו.
ליטמאנן היה שחקן עצום, הבעיה שהשיא שלו היה יחסית מצומצם וממוקד, והוא נכשל מחוץ לאייאקס.
לא הבנתי את הטענה על ג'ורג' ואה, בטח לא את ה"מעל כולם". ואה היה אחלה חלוץ וזכה להערכה גדולה מאד כולל "כדורגלן השנה בעולם" ב95'. אבל בסופו של דבר אין שום דבר שממש מייחד אותו בין גדולי בני דורו המוקדמים (רומאריו, סטויצ'קוב, באג'יו) ובוודאי בני דורו המאוחרים (רונאלדו "השמן", זידאן).
זלאטן נראה לי מנצח די בקלות את התחרות הזו, בתור הסגן הנצחי של שני הבר כוכבאים.