סל ניוז

שיטת הדראפט מרתקת לדעתי.
הבעיות שלי איתה:
1. ניצול של הספורטאים - נשים בצד כי לא רלוונטי לדיון.
2. מתנות בחינם על כשלונות בלי בקרה אמיתית. הנושא שבחרתי להתעסק בו.

אחדד,
לא כתבתי שצריך לבטל לגמרי,
הייתי אולי מוריד אקראיות בשביל לתת תגמול יותר מיידי למי שצריך.
מוסיף בקרה על בצע של נכסים, או ניהול חסר אחריות שנובע ממתנות חינם.
אולי מוסיף הגרלה גם לקבוצות שמנסות לנצח במקום להעניש אותן בשאריות.

לגבי הטבלה, תודה,
הערכים לא נכונים:
אין מצב שאם בחירה 30 = 1
אז בחירה 1 = 5.
כלומר בחירה ראשונה שווה יותר מחמש בחירות 30. אולי עשר
או בחירה ראשונה לא שווה 2 בחירות 13, אולי 3 אולי 4

ושתיים מחמש הקבוצות שמככבות בטופ 5 של הת'רד הזה עד כה, עשו כל מה שיכלו באוף סיזן בשביל להעמיד קבוצות תחרותיות העונה, אחת מהן אפילו בשאיפה להיות קונטנדרית.
קבוצה שלישית, הרפטורס, סובלת כמוהן מפציעות רבות והעניין עלה באותו ת'רד.
קבוצה רביעית, יוטה, כבר היתה אמורה להיות בטנקינג מלפני שנתיים, ואשתקד אכן עשתה מה שצריך בשביל לא להפסיד בחירת לוטרי מאוחרת לקבוצה שהחזיקה בזכויות המוגנות עליה, ועדיין - איפה היה הטנקינג לפני שנתיים לקראת לוטרי וומבניאמה?

נשארנו עם וושינגטון, שכנגדה אפשר להצביע על הנטס, הבולס והבלייזרס בתור קבוצות שממש לא עושות טנקינג עד כה. במקרה של הנטס זה ממש לרעתם.

אבל יש בקרה, פיזור סיכויי הזכייה בלוטרי מאז 2019.
תשאל את אוהדי הפיסטונס מה הם חושבים על רצף של שלוש בחירות 5 בתור מתנה חינם, כשלפי המאזן הם היו יכולים לבחור 3, 1, 1. כלומר, לצוות את קייד עם ג'בארי סמית, וומבניאמה וריזאשה או ריד שפרד (בטח היו לוקחים את ריזאשה בתור ריצוי מוקדם של וומבי).

העונה יש חילופי משמרות בתחתית.
אני מעריך שאצל כולן או לפחות רובן יש מדיניות כזו, אבל קשה להוכיח.

לגבי דטרויט הראתי שהם באוברדראפט רציני ולשיטתי בחמש שנים הקרובות צריכים לקבל בחירות רק בסיבוב השני,
האוהדים שלהם לא מודעים לזה כי יש הרגשה ששיטת תפוס כפי יכולתך לגיטימית.
דבר שני רצף הבחירות שלה לא מוכיח ולא יכול להוכיח כי זו הגרלה, אין לה כיוון או דרך פשוט הגרלה טיפשה.

והציטוט הזה ממחיש,
העובדה שיש סיכוי שקבוצה אחת שבוחרת להיות גרועה יכולה לקחת לעצמה את כל הכשרונות הכי גדולים במשך 5 שנים ברצף היא דבר רע.

אחזור על נקודה חשובה:
אם נסתכל מהכיוון של נכסים בחירה במקום 7 שווה פי 2 מבחירה במקום ה 17,
נכס כזה יכול לתת תוחלת בחירה יותר טובה או לחילופין הכפלת כוח ספקולטיבי במסחר עם קבוצות אחרות.
הכיול האחרון לא שינה את המצב הזה.
מהצד השני קבוצה שמנסה להחתים שחקנים טובים ולהשתפר בודאות תענש בשאריות בכל דראפט.

ודבר אחרון,
עם שילוב של אובר דראפט יוטה היו יכולים להיות עם אותם סיכויים לקבל את פלאג בלי טאנקינג היו יכולים לנסות ככל יכלתם
להגיע לפלייאין, לשפר את התחרותיות בליגה ואת התרבות במועדון שלהם.
מהסיבה הפשוטה שקבוצות אחרות שכבר בחרו בחירות גבוהות מנועות מלהתחרות איתם על פלאג.

אז לשיטתך צריך לשלוח בחירת סיבוב ראשון משליש ליגה, אם הוויזארדס, למשל, מסיימים אחרונים ונופלים בלוטאי עד לבחירה 4 או 5, גם מהם יצטרכו לשלול בחירה בעונה שאחרי ולהגביל אותם מחוץ ללוטרי בעונה שאחריה.
איך לעזאזל אתה מצפה שהם יצאו מהתחתית ככה? מה יימנע מהם להיות תקועים בלימבו איסורי הבחירה שלך?

מה תעשה קבוצה כמו דטרויט אם הכוכב שלה פתאום ידרוש טרייד כי הוא לא רוצה לשחק בשוק קטן? איך היא יוצאת מהחרא האינסופי אם לקחת ממנה את הבחירה ל5 שנים במצב כזה?
אם וומבי בורח לסאן אנטוניו יש להם כנראה שנה אחת או גג שנתיים להתאושש דרך הדראפט. נפלתם בדיוק על שנה שבה ריזאשה הוא הבחירה הראשונה? טאף לאק, נתראה בעוד 5 שנים אחרי שהבעלים כנראה ימכור את הפרנצ׳ייז.

יש קבוצות שניצלו את המכסה, הם מלאים בשחקנים צעירים (נכסים - כמו בנדל״ן) ועכשיו צריך להתעסק בכדורסל בגדול.
שימשיכו לפתח את הצעירים שלהם ויחשבו על חיזוקים או החלפת מאמנים או הנהלה.
אבל זה מצב ראשוני,
בשוטף יוגבלו בגובה הבחירה ואחרי 5 בחירות לוטורי יוכלו לפתח גם צעירים שלא מהלוטורי.

לדעתי קבוצה כמו דנבר שהתאמצה לנצח ועכשיו נקלעה למשבר צריכה את הבחירות האלה הרבה יותר.
הערך השולי שלהם הרבה יותר גבוה ונותן לליגה ולצופים (וגם לשחקנים) רווח גדול יותר.

תחשוב אם אתה רוצה כמדיניות לצ׳פר את העצלנים והנצלנים או את מי שמנסה להצטיין.

שוב,
קבוצה יכולה להשתפר ולהשתמר גם בלי פירוק ובניה מחדש שהפך למושג נבוב.
כי תקבל שחקנים טובים או נכסים כמו שאוהבים לקרוא להם היום, גם בצורה שוטפת, בדיוק בגלל מניעה מנצלנים לגנוב לה אותם.
ֿ

כפי שאתה רואה את זה קבוצות יהיו זכאיות לוותר על בחירה?
נגיד בדראפט של שנה שעברה, לא בטוח שיש הרבה קבוצות שהיו מוכנות "לשלם" על בחירות גבוהות... אז בכזה מצב כל מי שבחר גבוה נדפק כי לא היו בדראפט האחרון שחקנים שבאמת שווה להמר עליהם בכזה סכום?

בנוסף, אני לא יודע אם יש יחס המרה סביר... נגיד בוא נסתכל לרגע על בחירה 4 בעשור האחרון (נתעלם מהעונה כי קשה לשפוט תוצרים):
אמן תומפסון, קיגן מורי, סקוטי ברנס, פטריק וויליאמס, ד'אנטרה האנטר, ג'ג'ג', ג'וש ג'קסון, בנדר, פורזינגיס וגורדון
עכשיו נסתכל על בחירה 1 באותם דראפטים:
וומבי, בנקרו, קנינגהאם, אדוארדס, זאיון, אייטון, פולץ, סימונס, טאונס ווויגנס.
מה היחס בעיניך בין השחקן הממוצע בבחירה 1 לשחק הממוצע בבחירה 4? יחס של 1 ל1.6 נראה לי לא הכי מתאים.

אפשר להגדיל את הפקטור שיספוג, %15 היה מספר שרירותי, יכול להיות 10 או 20.
או יותר נחמד לעדכן יחס מתאים לאותו שנתון.
נניח הדראפט הקודם נע בין 1 לבין 10 - ריזאשה.
ו-וומבי שווה 20 אולי קצת יותר.

היחס גבוה או נמוך מדי?
העקרון נכון לדעתך?

העיקרון לא נכון מכמה סיבות מבחינתי:
1) אני לא רואה בעיה אמיתית בליגה... אני חושב שהליגה שיוויונית בצורה שאני לפחות לא זוכר. יש משהו כמו 7-8 שאף אחד לא יופתע אם הן יהיו אלופות (או יותר נכון אין כמעט אף קבוצה שלא תרים גבות כשתיקח אליפות). פילי היו תהליך חריג ופתרו אותו בדרך "טובה" בעייני שפשוט הליגה עצמה כפתה עליהם להפסיק עם זה. בוא נשאל אחרת - איזה קבוצות בליגה היית אומר שהם עושות טנקינג העונה?
2) הדראפטים הם כל כך לא אחידים ברמתם וכל כך צפויים שאני לא רואה באמת סיבה "להעניש" קבוצה על זה שהיא בחרה את ריזאשה כי זה מה יש או שהיא בחרה את זאיון שהיה קונצנזוס לבחירה מספר אחת בדראפט והוא לא רואה כמעט פרקט עקב פציעות.
3) מה קורה אם קבוצה בונה דרך הדראפט 3-4 שנים במקומות 3 ומטה ו"נגמרים" לה הקרדיטים והיא עכשיו תקועה חצי עשור עם קבוצה פח ועם החתמות של וטרנים שבורים במחירים נוראיים? אתה רוצה להגדיר שמי שבחר ראשון בדראפט מסוים לא יוכל לבחור ראשון-שני ב2 דראפטים? נשמע סביר, למרות שגם פה כמובן יש הבדל ענק בין לבחור בדראפט עם ריזאשה ראשון לבין דראפט עם בוש וויד במקומות 4-5.

בסוף הליגה בעייני היא מוצר מצוין, האלופות שם משתנות בצורה יחסית תדירה (דווקא בחירות סופר גבוהות הן כלי יחסית נדיר למצוא כוכב) ואני לא רואה קבוצות שמזנות את עצמן סטייל פילי שזו באמת הייתה בעיה קשה של הליגה.

הבעיה העיקרית היום לדעתי היא שיש כל עונה , איזה 20-30 משחקים בסוף שבהן לא מעט קבוצות מפסיקות לשחק, או לחילופין מחתימות מיליון שחקני ג'יליג כדי לשמור על הכוכבים

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

שקי,
אם אתה לא רואה בעיה אמיתית בליגה של ספורט מקצועני, שבכל עונה חלק מהקבוצות מנסות להפסיד וחלק מהמשחקים מכורים.
כמו שאמרתי אין לי ויכוח איתך. תהנה מהמוצר.

לשאלותיך, לא הצעתי לבטל את הדראפט אז רוב הטיעונים שלך על חלוקת הכישרון לא רלוונטים לתרד הזה.

זה בסדר גמור שיש קבוצות שפחות מצליחות, בגלל ניהול כושל וגם חוסר מזל.
בליגה תמיד יהיו כאלה גם אם תיתן קרדיט אינסופי.
אני חד משמעית מעדיף שיגמר לקבוצה הקרדיט אחרי 5-6 שנות לוטורי והיא תבחר 4-5 שנים מחוץ ללוטורי.
1. כשיגמר הקרדיט היא לפחות תנסה לנצח כי אין תמריץ להפסיד. רווח ראשון!
2. המאזן של דטרויט בעשור הוא: 8,18,12,12,15,7,1,5,5,5. לא היה שום חוסר מזל חוץ מעצלנות/נצלנות מתמשכת.
3. תזכור שהבחירות האלה באו על חשבון מישהו אחר. תמיד יש מישהו אחר.
מי המישהו האחר? קבוצות שמנסות לנצח וגם להן יש קשיים וחוסר מזל.
אז אתה בעד להעניש אותן על זה? לתת להן להתרסק?
4. טקטיקת הפירוק ובניה מחדש המעייפת אולי תקבל אלטרנטיבות מרעננות יותר.

[/quote]

א. הפיסטונס לא "בחרו להיות גרועים".
ב. משהו אומר לי שכל ה board of governors והפאן בייס של 29 קבוצות בליגה לא ממש תולשים שערות בתסכול על כך שדטרויט לקחה את קיליאן הייז, קייד קנינגהאם, ג'יידן אייבי, אסאר תומפסון ורון הולנד, AKA "כל הכישרונות הכי גדולים", במשך 5 שנים ברצף.

אני רחוק מלהימנות על אלו שפוטרים את הדראפט ואת בחירות הלוטרי הגבוהות מדי שנה כהימור אקראי, ועדיין, באנלוגיה לנדל"ן נבחרי לוטרי רבים הם יותר כמו דירות של חפציבה, בעוד שהכוכבים המוכחים שמכתיבים את יעדם הבא, עם יתרון מובהק לשווקים הגדולים, הם הנכסים המרכזיים.

נו באמת...התלבשת על הדוגמה הכי לא מתאימה לקבוצה סו-קולד עצלנית/נצלנית. אחת הביקורות על דטרויט לאורך העשור הקודם (כלומר, עונת 2009/10 עד 2019/20) זה שהיא נתקעה במצב הכי גרוע להיות בו - בלי ללכת לבנייה אמיתית מחדש, מדי פעם לעשות פלייאוף ממקום 8, וזהו.

הם החתימו בקיץ 2009 את בן גורדון וצ'ארלי וילנואבה, הימרו בשנים הבאות גם על ג'נינגס וג'וש סמית, ובין לבין הצליחו לפגוע בכמה כישרונות בבחירות אמצע לוטרי, מיקום שנחשב לדי בינוני אם אין לך כבר כוכב או שניים ביד.
בנו קבוצה סביב פאקינג דראמונד ורג'י ג'קסון...ובהמשך הביאו את גריפין עם חוזה העתק שלו.

מה שקורה מאז עונת 2020/21 זה כבר יותר נתון לדיון פתוח, אבל להציג את מאזן הדראפט שלהם עשר שנים אחורה בתור ניצול של השיטה, לא ממש מחזיק מים.

עד לפני כמה שנים היית יכול להשתמש בסקרמנטו כדוגמה לקבוצה עצלנית/נצלנית, אבל גם במקרה שלה ידוע לכולם שזה לא הסיפור האמיתי...אלא סתם קבוצה שסבלה משילוב רע במיוחד של שחקן פרנצ'ייז בעייתי (קאזינס), בעלים אקסצנטרי שהתערב יותר מדי (ויוק ראנדיב) ושורת ג'יאמים ומאמנים שהוחלפו תדירות, כשהבולט מביניהם לרעה היה דיבאץ כמובן.

ולמזלם של הקינגס ואוהדיהם, לא נשללה מהם הבחירה החמישית בפוקס, וגם לא בחירה 12 בהאליברטון, כך שהצליחו לבנות את הקבוצה הנוכחית שלפחות שברה בצורת פלייאוף מאז 2006.

כן הדוגמא של דטרויט כקבוצה שהפסידה הרבה שלא בגלל חוסר מזל היא בהחלט דוגמא גרועה - זו קבוצה שבמשך שנים נלחמה לא לעשות טאנקינג, עשתה טאנקינג במשך שנתיים בערך ואז כשניסתה להמריא הכוכב שלה החמיץ עונה כמעט מלאה ועונה אחר כך המאמן שלה, שהיא החתימה על החוזה הכי גבוה אי פעם בשביל שיוציא אותה מהבוץ, החליט לעשות את עקיצת חייו וניסה להיות מפוטר עם החוזה הזה.
העונה, אחרי שהם שוב ללא ספק לא הצליחו לשדוד את הקופה הציבורית של הדררפט, הם שוב עושים את מלוא המאמץ לצאת מהבוץ וסוף סוף הצליחו.

עם זאת ה-דוגמא שלך בלואי, זה רק ממחיש בעיני כמה אתה מזהה בעיה שלא קיימת באמת.

דטרויט היא דוגמא ש׳קפצה׳ לי כי באחד המוקים של השנה 2025, בחרו בעשיריה הראשונה!
וגם בנוסף לתלונות של אוהדים שלה.וכשבדקתי את רצף הבחירות שהיה זכור לי כגבוה.
יצא משהו מוגזם.
אם הם מאוכזבים שקיבלו בחירות חמישיות ולא גבוה מזה אז זה עצלני ונצלני לדעתי ויכול להיות שאני טועה בכוונות של האירגון, אבל זה לא העיקר.

כתבתם טענה שסותרת את עצמה, מצד 1 הבחירות שלא בטופ הן זניחות, מצד שני אוי ואבוי אם כמה שנים הבחירות שלהם ילכו לקבוצות אחרות.

נשים את דטרויט בצד,
הרי הטענות שלא נענו:
אני חד משמעית מעדיף שיגמר לקבוצה הקרדיט אחרי 5-6 שנות לוטורי והיא תבחר 4-5 שנים מחוץ ללוטורי.
1. כשיגמר הקרדיט היא לפחות תנסה לנצח כי אין תמריץ להפסיד. רווח ראשון!
3. תזכור שהבחירות האלה באו על חשבון מישהו אחר. תמיד יש מישהו אחר.
מי המישהו האחר? קבוצות שמנסות לנצח וגם להן יש קשיים וחוסר מזל.
אז אתה בעד להעניש אותן על זה? לתת להן להתרסק?
4. טקטיקת הפירוק ובניה מחדש המעייפת אולי תקבל אלטרנטיבות מרעננות יותר.
ז״א טיפטוף של כשרון גם בימים טובים והתחדשות הדרגתית תוך מצב תחרותי.
סאן אנטוניו (לפני וומבי) כדוגמא למצב שהייתי רוצה שיקרה יותר.

מי הן הקבוצות האלו שמוכרות משחקים? מי בעיניך העונה קבוצת טנקינג?
בכל עונה חלק מהקבוצות מחורבנות ועדיין מנסות לנצח עם מה שיש להם, אני לא נתקלתי בשחקנים שעולים על המגרש במטרה להפסיד... אני כן ראיתי מועדונים שבונים חרא קבוצות בכוונה כדי להרוויח בדראפט.
במה זה שונה מ"עונה פננסית" שקבוצות באירופה היו עושות פעם? (אין לי מושג אם גם היום יש, לא ממש עוקב).
אתה חוזר על זה שקבוצה אחרי 4-5 שנים שיגמר לה הקרדיט תתחיל לנסות לנצח, יש לך דוגמא לקבוצה שאחרי שהייתה מחורבנת 4-5 שנים לא ניסתה לנצח? דטרויט בעיניך לא ניסתה לנצח?


לא ראיתי מישהו שטען שהבחירות בטופ הן זניחות אלא שזה לא הכלי המרכזי להשיג את הכוכב שלך.
עדיין יש קונטדריות שנבנו על בחירות גבוהות כמו בוסטון, יש קונדטריות שהשיגו את כוכב המשנה שלהם בבחירות גבוהות כמו OKC, קאבס עם קיירי ובטח יש.
אבל הדבר המרכזי כאן - זה לא אחיד בין השנים. ברור שבחירה 1 בדראפט עם וומבי, לברון או אפילו אנט זה לא בחירה 1 בדראפט עם קייד קאמינגהם וריזאשה.
ברור לכולם שיש דראפטים עם שחקנים בבחירה 1 שיש להם פוטנציאל מובהק לשנות פרנצ'ייז לעשור קדימה ויש דראפטים שאף שחקן בצמרת לא נראה כמו מי שייקח את המועדון שלך לרמה הבאה.
וכמובן - לבחירות דראפט יש ערך בטריידים. כשאתה לוקח מקבוצה את היכולת לבחור בסיבוב ראשון ל5 שנים קדימה אתה לוקח לה כלי מאוד מרכזי בטריידים וביכולת להשתפר.

אז בוא נשאל אותך ככה - איזה מהבחירות של דטרויט בעיניך היו טעות רצינית, כלומר בחירה מאוד אוף-קונצנזוס שבאמת נכשלה בסוף? מי בשלושת הדראפטים האחרונים נבחרת מתחת למקום 5 שדטרויט פספו, מה שגרם להם להיות עצלנים/נצלנים? אם במקום קנינגהאם בבחירה 1 הם היו בוחרים את שנגון/סאגס/בארנס הם היו עכשיו במקום טוב יותר מבחינת סגל?
הדראפט היחיד שבו הם "פישלו" זה 2019 שבמקום ה7 לקחו את קיליאן הייז ולא את האליברטון או אולי את מקסי (כנראה השחקן השני-שלישי הכי טוב בדראפט שרוב הליגה פספסה).

דטרויט בעייני סבלה משילוב של חוסר מזל, ניהול רע שכלל הבאת וטרנים בינוניים במלא כסף (ג'רמי גראנט, בלייק גריפין, אוליניק, בוגדנוביץ', ברקס, רוז, ג'קסון, מוריס ועוד רבים ובינוניים שעלו כולם צפונה מ10M לעונה) ובאופן כללי חיבור סגל רע.
אני לא מגן על דטרויט, הם פרנצ'ייז מחורבן כבר 2 עשורים אבל אני לא רואה איך אפשר להפיל את זה על עצלנות ונצלנות.

אתה מערבב פה כמה דברים.
1. קודם כל, מה הביג דיל שדטרויט בוחרת בעשירייה הראשונה של מוק שנערך כשחצי עונה טרם הושלמה?
2. תלונות של אוהדים על מה, על יכולת הקבוצה המתמשכת למרות רצף הבחירות הגבוהות בלוטרי?
3. מי זה "הם" שמאוכזבים, אוהדי הקבוצה שציינת או קברניטי הארגון? זה משמעותי לטענה שלך, שמייחסת עצלנות ונצלנות לארגון.

לגבי הטענה שסותרת את עצמה - אנחנו לא אומרים שבחירות 4 עד 7, נניח, הן זניחות בפני עצמן, אלא שאתה מייחס להן משמעות רבה מדי בתיאור שלהן כנכס שדטרויט, וקבוצות אחרות שעקביות בחולשתן, לכאורה עוקצות משאר הליגה.
ברור שקבוצה תחרותית שעושה פלייאוף תשמח ליהנות פה ושם מבחירת אמצע לוטרי, או אפילו בחירת לוטרי מאוחרת, מבלי שזה יצריך ממנה gap year.

אבל רוב הקבוצות יעדיפו להצליח כאן ועכשיו, ולראייה יש לנו את שיקאגו של השנים האחרונות, סקרמנטו ועוד...
אם כבר טנקינג, ראינו בשנתיים האחרונות תופעות כמו דאלאס ויוטה שעשו כל מה שאפשר בשביל לסיים במיקום שיבטיח להן את בחירת הלוטרי המוגנת שלהן - אבל כל זה קרה אחרי משהו כמו 2/3 עונה, או יותר מכך, שבה הן העמידו קבוצות תחרותיות (כל אחת יחסית לציפיות ממנה, המאבס כמובן אכזבו מאוד לפני שנתיים, אבל הם לא ניסו מראש לאכזב, זאת הפואנטה).
ההצעה שלך עשויה ליצור פתח ליותר ניסיונות מהסוג הזה.

בכל אופן, עבור קבוצה שמנסה להיבנות אבל סובלת משילוב כלשהו של נפילות בלוטרי, ניהול גרוע או סתם חוסר מזל עם פציעות ו"כאבי צמיחה", לאבד בחירת אמצע לוטרי, גם אם פישלה בכמה בחירות דומות בשנים קודמות, זה בכל זאת לקנוס אותה ב opportunity cost.

בשורה התחתונה, הפרוסס של הינקי לא כיוון לבחירות 4 עד 7, אלא לבחירות 1-3.
והוא גרם לרפורמה בלוטרי, וזה לצד הוספת הפלייאין בשנים האחרונות עשה לא מעט למניעת טנקינג (לפחות מהסוג שאינו קשור בחוב של בחירה מוגנת).

שקי,
לגבי טאנקינג, אני לא מספיק מכיר מה הולך מאחורי הקלעים בכל קבוצה.
מהיכרותי עם ההיסטוריה ועם התמריצים להפסיד אני מניח שגם השנה סדר גודל של עשרה מועדונים,
מורידים הילוך בכל מני דרכים. הם לא יצהירו על זה אבל זה שם.
אפשר לא להסכים על זה.
הדרך של דטרויט היא מעניינת בפני עצמה, לא את כולה אני זוכר או מכיר, אפשר לקחת לנושא נפרד.
בכ״א לפני שמזילים דמעה על זה שלא יבחרו בסיבוב הראשון כדאי לזכור שיש להם יותר מחצי סגל של צעירים ומוכשרים לפתח או לעשות עליהם טריידים, כשאחד סופרסטאר.

גראנט,
הביג דיל שגם השנה הם ממשיכים לעשוק את הלוטרי על חשבון קבוצות אחרות וזה מעצבן אותי כאוהד.
אבל הם דוגמא, הם לא הנושא.
הייתי נותן את הבחירה לדנבר להם יש הרבה יותר מה לעשות איתה.

אלו היתרונות, לדעתי כמובן, שלא נענו:
אני חד משמעית מעדיף שיגמר לקבוצה הקרדיט אחרי 5-6 שנות לוטורי והיא תבחר 4-5 שנים מחוץ ללוטורי.
1. כשיגמר הקרדיט היא לפחות תנסה לנצח כי אין תמריץ להפסיד. רווח ראשון!
3. תזכור שהבחירות האלה באו על חשבון מישהו אחר. תמיד יש מישהו אחר.
מי המישהו האחר? קבוצות שמנסות לנצח וגם להן יש קשיים וחוסר מזל.
אז אתה בעד להעניש אותן על זה? לתת להן להתרסק?
4. טקטיקת הפירוק ובניה מחדש המעייפת אולי תקבל אלטרנטיבות מרעננות יותר.
ז״א טיפטוף של כשרון גם בימים טובים והתחדשות הדרגתית תוך מצב תחרותי.
סאן אנטוניו (לפני וומבי) כדוגמא למצב שהייתי רוצה שיקרה יותר.

בלואי, זה רעיון גרוע במיוחד
ואתה אפילו מקצין אותו. מילא עונה אחת לא הייתה אפשרות לבחור בלוטרי אחרי רצף של בחירות גבוהות...
כאן, אם מספר בחירות משתבשות ברצף (מה שבהחלט יכול לקרות), אתה דן מועדון אומלל להפסדים רצופים של כ-15 שנים.
האוהדים יברחו ואתה תהרוס, שלא לומר תחריב, מועדון שלם.

ובנוגע ל"תנסה לנצח", לא יודע אם שמת לב אבל קבוצות שניסו לנצח בשנים האחרונות לא ממש הצליחו.
שיקאגו ופיניקס כדוגמאות אחרונות. אתה פשוט לא יכול - ברוב הפעמים - להחליט שאתה הולך לנצח. הנ.ב.א. לא עובד ככה.
האפקט של השוק החופשי עבור רוב קבוצות הליגה (אלו שאינן בניו יורק, לוס אנג'לס או מיאמי) הוא לא גדול
ובכלל לא פשוט to get ahead על ידי טריידים.

אני מניח שגם אם תוריד להם את התמריץ של הדראפט הם יורידו הילוך כי למה להם לסכן את הכוכבים והשחקנים שלהם שיש להם שווי שוק בפציעה אם אין טעם? קבוצה שרואה שלא תעשה פלייאין תתן לסגל המוביל שלה לנוח (במידה והיא לא פח מההתחלה) גם אם לא תתמרץ אותה להפסיד. הפלייאין כבר הוסיף עניין מאוד גדול במירוץ סוף העונה ובזה שקבוצות במקומות נמוכים יחסית (נגיד 9-12) ימשיכו לשחק ונסות לנצח.

מי סופרסטאר בדטרויט? קנינגהאם? ואכן, יש להם קבוצה יותר טובה עכשיו ובגלל זה הם במאזן 21-19 חיובי ופער יחסית גדול מהקבוצה מחוץ לפלייאין (סיקסרס).

איזו דרמה...
יבחרו חמש שנים בלוטורי ואז חמש שנים מחוץ ללוטורי.
אפשר בינתיים לפתח את אלו שכן בחרו, להחתים שחקנים, להביא צוות מקצועי טוב ולשחק כדורסל חיובי.
ינצחו יותר ינצחו פחות, בליגה יש גם כאלה וגם כאלה.

מה דעתך על דנבר?
קבוצה ששיחקה כדורסל מהנה, לקחה אליפות וכרגע נמצאת במשבר וצריכה עזרה.
מה אתה מציע להם לעשות? לפרק את החבילה ולהתחיל להפסיד?
למה לא לעזור להם עם כמה בחירות לעבות את הסגל ואלי טרייד טוב?

מה דעתך על דאלאס,
קבוצה שכל הזמן מנסה לנצח,
כבר התחילו לדבר על פירוק ואז השיגו את קיירי + בחירה לוטורי (ועוד דברים) חזרו להיות קבוצה.

בזמן שאתה מפטם את הקבוצות שמנסות להפסיד בכשרון ונכסים אתה מרעיב קבוצות שמנסות לנצח.
למה?

מסכים.
הם בתקופה שמנסים לנצח.
יש להם מלא צעירים לפתח.
הכל טוב אצלם.

אלו היתרונות, לדעתי כמובן, שלא נענו:
אני חד משמעית מעדיף שיגמר לקבוצה הקרדיט אחרי 5-6 שנות לוטורי והיא תבחר 4-5 שנים מחוץ ללוטורי.
1. כשיגמר הקרדיט היא לפחות תנסה לנצח כי אין תמריץ להפסיד. רווח ראשון!
3. תזכור שהבחירות האלה באו על חשבון מישהו אחר. תמיד יש מישהו אחר.
מי המישהו האחר? קבוצות שמנסות לנצח וגם להן יש קשיים וחוסר מזל.
אז אתה בעד להעניש אותן על זה? לתת להן להתרסק?
4. טקטיקת הפירוק ובניה מחדש המעייפת אולי תקבל אלטרנטיבות מרעננות יותר.
ז״א טיפטוף של כשרון גם בימים טובים והתחדשות הדרגתית תוך מצב תחרותי.
סאן אנטוניו (לפני וומבי) כדוגמא למצב שהייתי רוצה שיקרה יותר.

אתה לא יכול לעשות את זה כל עוד אורך חוזה רוקי קצר יותר. אין בזה שום הגיון

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).