rony כתב:
הגעתי ל-80-2 (בלי חולשות) עם:
ג'מאל מאריי
לילארד (פורטלנד 20').
טימאק (יוסטון).
לברון (מיאמי)
יאניס (10').
הפטנט עם יאניס זה לשים אותו בסנטר, אז יש יותר מקום לקלעים סביבו.
אם ייפול לי ג'ורדן לידיים אני אראה אם אני מצליח סביבו.
מעניין, כי ממה שהבנתי עד עכשיו, המשחק לא לוקח בחשבון אם השחקן משחק בעיקר בצבע (שאק למשל) או גם מוביל כדור (יאניס, לברון, בארקלי) אלא רק מאיזה אזור הוא משיג את הנקודות, כך שגם כששמתי את יאניס ב5 או את לברון ב4 זה תמיד מציין עומס בצבע אם הגבוה שלצידו איננו סטרץ׳.
זה גם מחשיב כל סקורר כתוספת "שחקנים שצריכים את הכדור ביד", גם אם מדובר בשחקני קאץ' אנד שוט (נגיד ריי אלן) או מוסרים מצוינים. מאוד קשה ככה לצוות כמה סקוררים יחד, גם אם הרכז הוא מוסר דגול כמו כריס פול (כי צריך את הכדור ביד).
שני דברים נוספים ששמתי לב אליהם:
1) מתברר שגם דוראנט לא נחשב כשחקן שמרווח את המשחק, כנראה כי האחוזים שלו מ3 הם מתחת ל40%.
2) יש לי הרגשה שהציון ההגנתי מבוסס על אחת הסטטיסטיקות המתקדמות (אולי DRtg שמושפעת ישירות מאיכות החמישייה כולה). שתי דוגמאות - 1) ג׳ו דומארס נחשב לאחד הגארדים השומרים הטובים בשנות ה-80 אבל בדטרויט של שנות ה90 הציון ההגנתי שלו נמוך מאוד, אולי כי דטרויט של רוב שנות ה90 היתה קבוצה הגנתית מחורבנת (או בגלל שהוא הזדקן בתקופה הזו, גם יכול להיות). 2) קייל קורבר מעולם לא נחשב למגן יוצא דופן, אבל באטלנטה של שנות ה2000 הציון ההגנתי שלו די גבוה, כנראה כי הקבוצה כולה היתה טובה בהגנה (אאז"נ היתה עונה בה ארבעה מהחמישייה של ההוקס נבחרו לאולסטאר).
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
