סל ניוז

ממה שאני מבין, נשארו 4 אופציות על השולחן: גולדן סטייט, סן אנטוניו, קליבלנד ומיאמי.

אישית, הייתי שמח לראות אותו הולך למקום שבו אולי יש סיכוי להתמודד על אליפות. אז לא גולדן סטייט.

את האופציה של סן אנטוניו אני אפילו פחות אוהב, למרות שזה הסיכוי הכי גדול לאליפות. משהו לא מרגיש נכון בזה (וגם נראה לי שזה האופציה הכי פחות סבירה).

מיאמי וקליבלנד שתיהן אפשרויות טובות בעיני ושתי קבוצות שהוא יכול להיות בן משמעותי. ויש גם ערך סנטימנטלי כשתי אקסיות (המיתולוגית והקצת פחות).

מה שמעניין זה שלמרות שעברו 16 שנים מאז ההחלטה טייק 1, והוא כבר ממש לא השחקן הטוב בעולם, שוב כולם עומדים בצד ומחכים. הליגה לא תתחיל לחשוב על הסקדלינג ולוח השידורים עד שהוא מחליט.

שזו מחמאה ענקית לקריירה של לברון
ביני לבין עצמי הגעתי לפשרה שלברון הוא לא ה GOAT
אבל עשה את קריירת המשחק הטובה בהיסטוריה של המשחק

אני חושב שדווקא האופציה של סן-אנטוניו היא הכי מעניינת מכולן. מיאמי לא קבוצה לאליפות, הקו האחורי שם זוועה, אין ממש קליעה וריווח, וזו לא בעיה שלברון יפתור, אני חושב שזה יסתיים באכזבה. קליבלנד אופציה הרבה יותר מעניינת, לברון לחלוטין יכול להחליק בטבעיות לעמדה 3 ליד מובלי ואלן, או לעמדה 4 כשמריל או סטרוס ב-3 מפציצים שלשות ומובלי סוגר את עמדת הסנטר, אבל גם עם לברון, עדיין נראה לי קצת גבולי לאליפות. סן-אנטוניו לעומת זאת זה סיפור אחר לגמרי, הכוכב הזקן שחונך את הסופרסטאר הצעיר, שיודע לקחת אחריות ולהרגיע בפלייאוף, זה יכול להיות רגע מאוד יפה של העברת לפיד בין לברון לוומבי אם הם ייקחו אליפות, וזו קבוצה הייתה קרובה מאוד כבר בעונה שעברה אז לברון לחלוטין יכול להיות הגרוש שחסר ללירה.

אני כן חושב שהוא ילך בסוף למיאמי או קליבלנד, אבל בעיניי סן-אנטוניו סיפור הרבה הרבה יותר טוב ומעניין, בטח אם לוקחים בחשבון את סגירת המעגל אם הוא יצליח לקחת אליפות יחד עם הקבוצה שניצחה אותו בגמר הראשון שלו בגיל 22.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

סן אנטוניו זה גם סגירת מעגל בהקשר של התקופה שלו במיאמי אחרי 2 הגמרים הבלתי נשכחים מולם (ריי אלן מציל לו את התחת ב2013 ואז ב2014 הוא נבעט על ידם בתחת)

רק שמעבר לשם ייראה הרבה יותר אופורטוניסטי ו'לרכב על הגב' מכל מעבר אחר, כולל הניקס. לדעתי זה יפגע לו במורשת

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני באמת לא חושב שעונה אחת, גרועה ככל שתהיה, לא תשנה לו את המורשת בכלום, בדיוק כמו שהעונות האחרונות של ג'ורדן בוושינגטון, של קובי בלוטרי או של שאק כגימיק שעובר כמו קמע מקבוצה לקבוצה לא באמת שינו את המורשת שלהם.

מצד שני, אם הספרס לוקחים אליפות ולברון שחקן רלוונטי (נגיד כוכב שני-שלישי ליד וומבי), זה לא מוסיף לו עוד טיפונת למורשת ולמעמד? אנשים סופרים לקובי 5 אליפויות ככה בכיף שלהם למרות שב-3 מהן הוא לא היה השחקן הכי טוב בקבוצה שלו ולפחות בראשונה הפער בינו לבין שאק היה די גדול, אף אחד לא מוחק לקארים את האליפויות המאוחרות כי הקבוצה הייתה של מג'יק או לדאנקן את האליפות של 2014 כי הוא היה זקן וקוואי לקח ה-MVP.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לדעתי זה רק גורע בטווח הקרוב ברמה שג׳ימי פאלון וכאלה בטח יריצו עליו דאחקות, אולי מוסיף לטווח הרחוק, כמו שהיום אנחנו מסתכלים על ראסל. כי בכל זאת, סטטיסטיקה זה סטטיסטיקה ומי זוכר כמה האיש קפץ על עגלה שכבר בדרך למיליון אליפויות (בתיאוריה).

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בעייני זה מטורף שלברון, שחוגג 42 העונה, עדיין משחק ברמה שמשפיעה על המורשת שלו.
הבנאדם הפרי-אייג'נט הכי מעניין בליגה (נכון, לא רק בגלל כדורסל נטו), אנחנו מדברים על שחקן שבערך 15% מהשחקנים בליגה כיום נולדו אחרי שהוא נכנס לליגה.

מצד שני
קליבלנד זה במזרח, אם מייצרים במזרח קבוצה באמת טובה - יחסית קל להגיע לגמר ה-NBA (עם כל הכבוד לניקס).
סן-אנטוניו, טובה ככל שתהיה עם לברון, עדיין כנראה צריכה לעבור 2 סדרות לא פשוטות (ובתרחיש מסוים אפילו 3, מינסוטה נניח זה אף פעם לא באמת קל וכו') בדרך במערב.
רוצה לומר (לא רק בהקשר לברון) - שלקבוצה מסוימת במזרח יכול להיות סיכוי לא פחות לאליפות, מאשר לקבוצה "רמה מעליה" במערב (במובן מסוים זה מה שקרה בשנה שעברה, וגם אינדיאנה של שנה לפני יכולה בקלות לעוף אפילו סיבוב ראשון במערב וכו'...).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

קליבלנד בעיניי היא לא אופציה. קו קדמי של לברון, אלן ומובלי , במיוחד עם הארדן ומיצ׳ל כגארדים זה פשוט קבוצה כבדה מדי. ברמה שאני לא רואה אותם עוברים את ה 50 נצחונות.
פילדלפיה היא אופציה טובה. בראון, מקסי ואדג׳קומב זה קו גארדים טוב, שיכול להעזר בלברון כפאוור
בניקס שאיבדו את מיצ׳ רוב, אני יכול לראות את לברון גם משתלב

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אבל לברון לא חייב לשחק "3" (כלומר לצד שני הגבוהים) בקליבלנד.
אפשר לדמיין שהוא לצד אלן ומובלי מכסים את (כמעט כל) הדקות בעמדות 4-5. בפלייאוף הקודם דין וויד (כעת בפילי...) קיבל שם 23 דקות למשחק. לברון זה שידרוג עצום על המשבצת הזאת של שחקן בעמדות 3-4.
לצורך העניין חמישייה של הארדן, מיצ'ל, סטרוס, לברון ומובלי/אלן (שכמובן השני מביניהם הוא שחקן שישי מובהק וכן מקבל 25-30 דקות למשחק).
שרודר, מריל וטייסון מחליפים בגארדים - נשמע בסדר, מביאים עוד איזה וטרן או שניים ל"כנפיים" (שאולי יפתחו בפלייאוף בעמדה 3 לצרכי סייז והגנה), ויש רוטציה של 10 לפלייאוף.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

Unsubscribe

_________________
נערך יותר מפעם אחת

העניין הוא שלברון קפץ על העגלה בעצם בכל הקבוצות שלו מאז ה"החלטה" הראשונה. במיאמי הוא הצטרף ל-2 מהשחקנים הטובים בליגה ובעמדה שלהם, ששלושתם הגיעו מאותו דראפט נהדר ב2003. בחזרה לקליבלנד הוא שוב יצר ביג 3 עם קיירי ולאב, ובלייקרס הוא צירף את החד גבה (בעיקר בזכות העובדה שלקבוצות האלו היו הרבה נכסים צעירים בעקבות העזיבות של לברון וקובי). לדעתי האליפות היחידה המרשימה שלו היתה החזרה מפיגור 3-1 מול גולדן סטייט הגדולה (שגם היא קרתה הרבה בזכות השטות המטומטמת של דריימונד, אבל אתן ללברון את הקרדיט שהוא היה באמת אדיר בסדרה הזו).
שחקן גדול, קריירה מדהימה, אבל בעיקר אופורטוניסט ששם את עצמו לפני כל הקבוצות שלו.

מעניין אותי אם מה שמעכב את ההחלטה הנוכחית היא הדרישה שלו מהמועמדות להביא גם את הג׳וניור יחד איתו. תחשבו על הג׳י אם שצריך להיפטר משחקן תחת חוזה בשביל לתת מקום בסגל לברוני.

למי איכפת מלברון? תתקדמו

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

נראה לך באמת שזאת החלטה ברמה של הג'י אם ולא של בעלי קבוצה? ונראה לך באמת שבעלי קבוצה יתלבט אם הוא רוצה את מחלבת המזומנים של לברון בגלל שהוא בא עם נדוניה של חוזה רוקי ושחקן 15 בסגל? נו, במת.

לגבי השאר, כן, בהחלט דאג לבנות סביבו קבוצות מעולות עם עוד כוכבים. אני לא מבין מה הטענה פה, או מה ציפית שיעשה אחרי שבע שנים בקליבלנד שהטוב ביותר שהצליחו לשים לידו זה אילגאוסקסים, וראז'ואים, מו וויליאמסים, יישאר שם מתוך נאמנות עיוורת ויאמין להם שבעונות הבאות יצליחו לעשות את מה שלא הצליחו בשבע העונות שלפני וישימו לידו שחקנים מעולים נוספים, בדיוק מה שכל שחקן כדורסל מעולה בהיסטוריה רצה?

אתה יודע שיש איזה אמצע בין לעזוב את קליבלנד ב2010 לבין להקים סופרטים במיאמי ב2010, לעזוב את מיאמי לטובת שדות ירוקים יותר ב2014 ואז את קליבלנד בשביל שדות ירוקים יותר ב2018 ולשכנע את דיוויס להכריח את דרכו ללייקרס, נכון? אני לא טוען כרגע נגד הלגיטימיות של זה, אבל להציג את זה כאילו לברון נהג כמו כל סופרסטאר אחר זה לא נכון. הוא היה אופורטוניסט יותר מכל אחד אחר שהתקרב לרמה הזאת, אולי חוץ מדוראנט, אבל דוראנט התנהל עניין שהתנהל אחרי שלברון הכשיר כמה שרצים.

בכל אופן, מיאמי העלו לסושיאל מדיה תאריך של מסיבת עיתונאים להצגה של לברון ואז ישר מחקו. משהו יפוטר, אבל יכול להיות שהתקבלה ההחלטה.

בוא ספר לי רגע על סופרסטאר שב7 עונות הראשונות שלו בקבוצה השחקן הכי טוב שהוא שיחק איתו היה שחקן ברמה של מו וויליאמס (האולסטאר היחיד שלברון שיחק איתו בקליבלנד) והוא המשיך בקבוצה ו/או עבר לקבוצה "בסדר".
הכי קרוב לזה אולי זה יוקיץ' וגם שם היה לו את מורי לידו (שחקן שכבר דפק פלייאוף של 25+ נק' עד אז).
דוראנט הלך לקבוצה שגם בלעדיו הייתה הכי טובה בליגה, קאווי הכריח את הקליפרס לוותר על נכסים פסיכיים כדי להביא את ג'ורג', מניח שאם נחפש עוד סופרסטארים שעברו בשוק החופשי נגלה שהם לא הלכו ל"סתם" קבוצות באמצע הליגה.

יש לך סופרסטארים ש"נופלים" למקומות טובים כמו דאנקן, קיירי, קובי (שגם עשה שביתה איטלקית כשלא הביאו לו מי שרצה), מג'יק, בירד ועוד רבים וטובים שהגיעו למועדונים חזקים וטובים. מה עושים אלו שלא?

גארנט שיחק בשממה, גראנט היל גם כן, אייברסון מקרה די דומה.
בסוף שחקנים במעמד הזה אין המון אז קשה להביא דוגמאות, אבל אף אחד מהם לא עשה מהלך כזה של ללכת לשחק עם השחקן השלישי הכי טוב בעולם (בערך) באותה תקופה ועוד כוכב אחד לצד שניהם.
נתת שתי דוגמאות לשחקנים שעשו מה שלברון עשה (נניח.. במקרה של קאווי זה בקושי בר השוואה) ושניהם עשו את זה אחרי שלברון עשה את זה כבר פעמיים-שלוש.

אני לא בא לטעון נגד הלגיטימיות של המהלך, אז אני לא אגיד לך מה שחקן "אמור לעשות" בסיטואציה הזאת, אבל היו עוד 28 קבוצות שרצו את לברון בקיץ הזה, לדעתי ב26 מתוכן זה היה נתפס הרבה פחות אופורטוניסטי. ובין אם זה טוב, רע או לא זה ולא זה, לברון עשה קריירה אופורטוניסטית יותר מכל שחקן אחר במעמד דומה לשלו (נרחיב את זה ל10 השחקנים הגדולים בהיסטוריה, לצורך העניין), אני לא מבין איך אפשר אפילו לטעון אחרת. ואל תחזור לקליבלנד של 2004-2010 אם אתה עונה לי, תתייחס הפעם למיאמי או לקדנציה השנייה בקליבלנד. לברון פעם אחר פעם עבר לבריכה המלאה יותר ברגע שהבריכה שלו התחילה להתייבש.

לא יודע, אני לא רואה בעיה גדולה ב ״ליצור לעצמך מצב״ יחסית ל ״איזה כיף שאלילת המזל היתה איתי״, ואם כבר אז הראשון בעיניי נעלה יותר, לפחות ברמה הניהולית או אסטרטגית.
מבחינתי זאת לא נקודה נגד לברון. יש מספיק נקודות נגד לברון, בשביל שזו לא תהיה אחת. בעיניי לפחות.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

גארנט, היל ואייברסון מחברים ביחד אליפות אחת (וגם זה ב"סופר טים") - המעמד ההיסטורי שלהם הושפע מזה לרעה מאוד בהתאם.
קאווי זה אולי לא בר השוואה כי ג'ורג' פח, אבל מה שהוא גרם לקליפרס לשלם עליו ( גם בלייב ובטח בדיעבד) זה לא נופל ממה שהלייקרס שילמו על דיוויס.

מה זה "אל תחזור לקליבלנד"? זה המקור של כל הבעיה. 7 עונות בקבוצה שהשחקן הכי טוב שהיא הביאה ללברון זה פאקינג מו וויליאמס. אחרי 7 עונות כאלו בנאדם לומד לדאוג בעצמו למה שהוא יכול.
בוא נעשה משחק הפוך - תן לי שחקן מעשרת הגדולים (או 15 אם אתה רוצה) שלקח אליפויות כשהשחקן השני ברמתו הקבוצה שווה או פחות טוב ממו וויליאמס (אלא אם אתה חושב שהיה שחקן טוב ממנו בקאבס של לברון).

אני לא מבין מה אתה חושב שאני טוען.
כל ההודעה הזאת לא עונה בשום צורה על מה שאני כתבתי.

האקים באליפות הראשונה

_________________
Can you tell me where my country lies?

Gibon

תורפ, מקסוול, קאסל. יופי של קבוצה

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

שאתה מדבר על זה שלברון שונה מאוד בהתנהלות שלו מהטופ 10 והוא מאוד אופרטוניסט ביחס אליהם.
הנקודה שלי היא שכל שחקן בטופ 10-20-ווטאבר הגיע לשם עם משהו בין אול NBA להול פיימרים לידו, אצל כולם זה הגיע על ידי ההנהלה ואצל כולם זה גם הגיע במשהו כמו 7 העונות הראשונות בליגה.
אצל לברון זה לא קרה, הוא קיבל הנהלה שלא הביאה כלום והיה צריך "לדאוג לעצמו", משהו שאכן אף אחד בטופ ווטאבר לא עשה כי לא היה לו צורך כזה.
בעיניך לאב וקיירי זה צוות מסייע יותר טוב מפיפן-רודמן-קוקוץ'? מהלייקרס/סלטיקס של שנות ה80? למה בעיניך צוות מסייע שההנהלה בונה\קיים במערכת זו עדות חיובית לאופי השחקן בניגוד לזה שהוא "בונה" לעצמו את עתידו?

אני לא כתבתי שום דבר שלילי על זה, רק אמרתי שעובדתית הוא כל פעם עבר לסיטואציה טובה יותר ברגע שהוא יכל?
אבל כן - אני לגמרי חושב שזה הופך את האליפויות שלו לשוות פחות, והופך אותו לאחד שהרבה פעמים בחר להקל על עצמו במקום להתמודד.
נכון שבקליבלנד זו הייתה חתיכת התמודדות ואנחנו לא יודעים איך רוב הכוכבים האחרים היו מתנהגים במצב כזה (אנחנו יודעים ש3 אחרים שהבאתי למשל נשארו יותר זמן מלברון), אבל כאמור -
א. הוא לא היה חייב לעבור דווקא לקבוצה של דוויין וויד מכל האנשים ולהביא איתו את בוש.
ב. הסיטואציה שלו במיאמי לא הייתה גרועה משאין כמוה ב2014, אבל הוא החליט שהגיע הזמן לעבור לסיטואציה טובה יותר.
ג. גם הסיטואציה בקליבלנד ב2018 לא הייתה גרועה, והוא החליט לעבור שם לסיטואציה טובה יותר.
ד. אפילו הסיטואציה בלייקרס ב2019 לא הייתה רעה והוא עשה טאמפרינג לדייוויס כדי להכריח את דרכו ללייקרס.

מדובר באחד שפעם אחר פעם מחפש את ההזדמנות הנוחה יותר מזאת שיש לו. אתה תגיד שזה ראוי להערכה, צ׳ארלס יגיד שזה לוזרי ומעפן, אני אגיד שלא כזה אכפת לי, אבל שאף אחד לא יגיד לצ׳ארלס שהוא טועה כשהוא קורא לו אופרטוניסט ושזה קצת חרטוט להציג את זה כאילו ללברון לא הייתה ברירה.