סל ניוז

או את הרב ג'ונס לפני מרפי.

בכל מקרה, מצטרף לברכות על ההשקעה. אבל עדיין לא ברור לי מה בדיוק אתה מנסה לעשות כאן. כלומר, אני מבין שזה מסתמך על מדד אול אין וואן שנחשב ליחסית מוצלח. אבל רובנו לא היינו בוחרים בדיוק ככה גם ברטרוספקטיבה. אז איך זה מהווה כלי מוצלח לבחינה של מומחי דראפט?

ניקח דוגמא קונקרטית. אר ג'יי בארט נבחר 3 בדראפט 2019 והגיע למקום ה-13 בדירוג שלך. מה אנחנו לומדים מזה על מומחי הדראפט? שהוא היה אמור להיבחר מחוץ לעשירייה הראשונה? והאם זה בכלל נכון שהיו צריכים לבחור שחקנים כמו קאם ג'ונסון, דורט, קלאקסטון, קובי ווייט או גאפורד לפניו? נכון למי?

א. לא
ב. כבר ציינתי את הסיבות לכך שהנוסחה שלי מדרגת, נכון לעכשיו, את מובלי מעל קייד.
ג. הייתי צריך לצפות מראש את השאלה הזאת ולציין בסוגריים את הציונים המשוקללים הקרובים מאוד שלהם - הפרש של 0.2 - כפי שעשיתי עם הצמדים מקסי-האלי ומקדניאלס-דני. אז הוספתי בעריכה
ד. יתכן שיש מקום להוספת פקטור נוסף לנוסחה - כזה של self-creation. אולי הוא גם יעזור להוריד צלפים מומחים כמו דאנקן רובינסון, האוזר, ואייזיאה ג׳ו מהמיקומים הגבוהים-מדי שלהם.

אני לא חושב שהמדד המורכב שלי לכשעצמו הוא הכלי המוצלח לבחינת מומחי הדראפט. אני רק חושב שהוא אמצעי לייצר דירוג אובייקטיבי של מחזורי דראפט כנקודת מוצא לבחינת מומחי הדראפט.
יכול להיות שפשוט הייתי צריך לעשות ממוצע של רי-דראפטים למיניהם, זה ללא ספק היה פשוט יותר. אבל אז הייתי נתקל במגבלות הבאות:
- הסתמכות על מדגם נמוך יחסית, שלא בהכרח מייצג את מיטב מומחי הכתבים (האתרים הבולטים שמפרסמים רי דראפטים, ככל הידוע לי, הם הופס הייפ ובליצ׳ר ריפורט).
- המתנה למועד שבו יפרסמו רי-דראפט של מחזור נתון (לדוגמה, הופס הייפ פרסמו רי-דראפט של 2019 בינואר 2023 תחת הכותרת - המוצדקת - 2019 NBA re-draft: A way too early look).


לגבי הדוגמה הקונקרטית שלך - לא, העניין הוא לא לצמצם את זה לתובנה פשטנית כמו ״היה צריך לבחור את X, Y, Z לפני בארט״. העניין הוא לתגמל את מי שדירג את בארט כמה שיותר נמוך *יחסית לקונצנזוס*, ודירג חלק מהשמות שנתת כמה שיותר גבוה מעל הקונצנזוס.
במקרה נתת דוגמה ממחזור 2019, שייכלל בכתבת ה Proof of Concept שאני מתכוון לפרסם לקראת 10.9 (יום השנה הרביעי למותו של ג׳ונתן טצארקס), כי הכתבה תתבסס על מדריך הדראפט של דה רינגר בין השנים 2017 ל 2019. אז הנה איך שטצארקס, אוקונור ודני צ׳או דירגו את בארט, בהתאם לסדר כתיבת שמותיהם: 6, 2, 5; בעוד שהקונצנזוס, ובמקרה גם תוצאות האמת, שמו את בארט במקום 3. אז אנחנו רואים שאוקונור העריך את בארט מעט יותר מעל הקונצנזוס, בעוד ששני האחרים החזיקו באינטואיציה נכונה יותר לגביו.

זו שיטה שרק התחלתי לגבש בדיאלוג עם הסוכן שלי, אני עדיין צריך לחשוב איך היא תתממשק עם תוצאות הרי-דראפט (האם למשל ליצור ״ענן מיקומים״ פר שחקן לאורך הקריירה שלו, למשל בדוגמה הקיצונית של סימונס זה יהיה 1, 10, 17), כך שאשמח לפידבק בעניין.

וגם כאן, מעבר לדירוג של מומחי הדראפט למיניהם, המטרה היא גם לזהות נקודות חולשה וחוזקה של כל אחד מהם (נניח, אחד נוטה ליפול עם שחקני כנף ארוכים ואתלטיים, אחר פוגע בול בסנטרים) ואת עקומת הלמידה שלהם, ככל שהיא קיימת.

נדמה לי שאני יודע מה הבעיה שלי כאן.
היא שזה לא רי-דראפט. זו מתודיקה לדירוג קריירות של שחקנים, בלי קשר לשאלה באיזה מקום הם נבחרו בדראפט. מה זה משנה אם טייטום נבחר בדראפט x ובראון בדראפט y. או קובי בדראפט z, שלושתם עוברים את אותה מתודיקה בשביל לברר למי מהם נתן את הקריירה הכי טובה.

לכן, גם שאלתי את השאלה שלי קודם - נאמנות והישארות בקבוצה היא שאלה של ״דראפט״. יש לה משמעות לדראפט עצמו. דירוג שחקנים הוא לא שאלה של ״דראפט״ אלא שאלה של ... ובכן.. .דירוג שחקנים. ויותר מכך - דווקא לכן, השנים הראשונות מאד חשובות, כי אלו השנים שבהן השחקן בדרך כלל אשכרה ישחק בקבוצה שבחרה אותו.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כן, אני חושב שממוצע של רידראפטים היה נותן תוצאה טובה יותר, גם אם היא לא אובייקטיבית. אם להמשיך עם הדוגמא של בארט מ-2019, חיפוש זריז נותן לי 4 רידראפטים מהשנתיים האחרונות (בלי להרחיק ל-2023): קלאצ'פוינט (5), בט365 (3), בליצ'ר (11) והופס הייפ (6). סה"כ ממוצע של אזור ה6 או 7, שמרגיש לי משמעותית יותר נכון מאיפה שהוא הגיע בדירוג שלך. נדמה לי שאחרי הפלייאוף האחרון שלו (24 נק', 7 ריב' ו-4 אס' למשחק) הוא אולי אפילו היה עולה קצת (המדד שלך בוחן יכולת בפלייאוף?)

בארט זה רק דוגמא אחת. אבל אם אנחנו מדרגים שחקנים בשלב הזה של הקריירה שלהם (ועדיין אפשר לטעון שזה מוקדם. איפה היינו מדרגים את קייל לאורי, בן וואלאס, צ'ונסי בילאפס, ג'ימי באטלר, או סטיב נאש במחזור שלהם כשהם היו בני 26?), נדמה לי שאני מעדיף את הדירוג הסובייקטיבי הממוצע.

בכל מקרה, מעבר לזה, אני מסכים עם נורטון -- עדיין לא ברור לי אם אתה מנסה להעריך כאן קריירה של שחקנים (שתלוייה מעבר להזדמנות גם בדברים כמו פציעות), או עד כמה הסקאוטים ומומחי הדראפט מעריכים נכונה כישרון. מרקל פולץ דוגמא קלאסית. ראיתי אותו משחק מול שרגא באליפות האמריקות עד גיל 18 ב-2016 ולא היה ספק מי מהם נראה כמו השחקן המוכשר והשלם יותר. אחר כך בקולג' הוא נתן עונה של 23 נק', 6 אס', 6 ריב' ו-3 סטוקס ב-41% משלוש עם ווליום יפה. אז מה אנחנו אמורים לעשות עם איך שהקריירה שלו נראית בפועל?

לא ממש, זה לא בשביל זה.
נכון שבפרסום של רי-דראפט 2016 באתר הוספתי גם השוואה בין בראון ובין הפרוספקטים הבכירים משני המחזורים שאחריו, אבל זה היה יותר כתוספת עבור הקהל ובהקשר של השיח סביב בראון ומדדים מתקדמים.
אתה צודק שזה לא רי-דראפט במובן הפשוט של ״בואו נבחר מחדש עם היתרון של חוכמה בדיעבד״. זה באמת דירוג קריירות, אבל בין שחקנים מאותו מחזור דראפט וזהו.
מה שכן אני שוקל להוסיף זה ממוצע הציונים של כל השחקנים המשמעותיים מדראפט נתון, מינוס כמות הבאסטים בהכפלה עם פקטור כלשהו, בשביל להשוות מחזורי דראפטים אחד מול השני. אולי גם להוסיף מימד של עומק מול top heaviness.

א. כן, המדד מוסיף משקל לתפוקת פלייאוף. העלאת ערכו הנוכחי - 0.8 - עד למקסימום של 2.5 רק מעלה ומורידה מחדש את בארט בין מקומות 13-14, כתוצאה מהשפעתה על שטרוס שמתחתיו וקובי ווייט שמעליו. אגב, הפלייאוף האחרון של בארט כלל גם 63.4% מהעונשין כנגד 5.9 זריקות משם, לצד 3.6 איבודים. לא יכול להעיד על רמת ההגנה שהפגין.

ב. זהו, ש״מרגיש לי״ זה סוג הדברים שאני מנסה להימנע מהם...עם כל הכבוד, מיהם בדיוק הכתבים של קלאץ׳ פוינט ובט365, שני אתרים שלא כ״כ שמעתי עליהם מעבר לרי דראפטים האלה שגם אני מצאתי בהם? שנית, את מי מהמדורגים לפניו עפ״י הנוסחה שלי היית מדרג מתחתיו?



ברור שזה די מוקדם, יש סיבה כאמור שאת הפיין טיונינג עשיתי כנגד דראפטים 2016-2018 בעיקר (ולפני שנתיים, ה PoC שלי היו מול 7-8 שחקנים ממחזורי 2011 ו-2012). אתה נוגע בנקודה מעניינת שאני מתכוון להגיע אליה מתישהו כשאתחיל גם ״ללכת אחורה״ עם הרי-דראפטים באתר (בין היתר, אגב, בשביל לייצר מאגר דאטה גדול כמו שנורטון המליץ לי פה בעמודים קודמים של הת׳רד). דראפט 2009 עם הולידיי כמקרה בוחן ספציפי מעניין אותי במיוחד - לבחון איך האליפויות שלו עם הבאקס והסלטיקס מרימות אותו במעלה הדירוג, בהשוואה לדירוג על בסיס 12 השנים הראשונות שלו בליגה. כמובן שאצטרך בשביל זה לנטרל את הסייד אפקט של דעיכת קריירה במקביל מצד בלייק גריפין ואחרים, או שלא...אולי הירידה בתפוקה עם הגיל וגם הדעיכה באתלטיות היא חלק מהדאונסייד אצל פרוספקטים כמו גריפין.



פולץ אולי דוגמה קלאסית אבל לא הכי מייצגת. הוא, סימונס ואודן מייצגים מקרים נדירים סה״כ, ואפשר להחליט מראש שקריירות שנגדעו באיבן בגין פציעות/אופי בעייתי ינופו ממאגר הבדיקות (לחלופין, סביר להניח שהם מתקזזים אצל כל מומחי הדראפט).

טוב, לאור הפידבק שקיבלתי כאן, לצד בחינה מחדש של הנוסחה והמתודה, ערכתי מספר שינויים.
בשביל לא להעמיס פה בתגובות דומות, פשוט ערכתי את התגובות בעמוד הקודם שבהן פרסמתי את דירוגי הדראפטים שמתקבלים מהנוסחה - תוך ציון עליות/ירידות בולטות בדירוגים.
אני אציין כמה שינויים בולטים בתגובה נפרדת, אבל קודם כל מבנה המדד החדש, ששמו הוא:
DRAFT — Darko-Rate-Augmented Full-career Total.

1. הבסיס למדידת איכות היה ונותר מדד DARKO-DPM (Daily Plus-Minus), עם משקל שונה לעונות מסוימות במהלך הקריירה: 1 בשנתיים הראשונות, 1.7 בעונות 3 ו-4 (אלו שלקראת הארכת החוזה של הצעיר), 2 בעונה החמישית. 2.5 החל מעונה 6 והלאה.

(תוספות אדיטיביות)
2. תפקיד, על בסיס דקות למשחק (M) לאורך הקריירה, עם אותן משקולות פר עונה כמפורט בסעיף 1, ורק על בסיס עונות של 15 משחקים ומעלה. מנורמל לשחקן הטוב במחזור ועם מקדם הכפלה כפול (M=2). רציונל - דקות הן האינדיקטור הכנה ביותר לאמון מאמן בשחקן, ו/או יכולת השחקן לתרום כמה שיותר ולא רק בפרק זמן מוגבל בלבד (ע״ע בובאן).

3. תפוקת פלייאוף (P), מחושבת על בסיס (Total Playoff VORP (Value Over Replacement Player, ללא מכפלות (P=1) בשביל לא לתגמל יתר על המידה שחקנים שנחתו מיד בקבוצת צמרת (למשל פריצ׳ארד) ומנגד להעניש יתר על המידה כאלה שטרם הזדמן להם לשחק בפלייאוף (מרקנן, מיילס ברידג׳ס).

4. זמינות (A). ממוצע משחקים לעונה לאורך הקריירה ביחס לנורמה של 62 משחקים לעונה. מדד א-סימטרי במכוון: ירידה מתחת לנורמה עולה יותר בהשוואה לקרדיט המרוסן של עמידות מעל הנורמה; כך שחקן עמיד אך בינוני לא אמור לעקוף שחקן טוב ממנו אך ורק בזכות בריאות (זמנית?). משקל הפקטור הוא 0.7

5. יכולת יצירה עצמית (S) - בונוס לתגמול שחקנים שמייצרים לעצמם בהתקפה. מחושב לפי שקלול של סקורינג עצמאי (usage × share of unassisted baskets) ויצירה עבור חברי הקבוצה, עם סף של 20% יוסג׳ ומעלה, וקליעת 15 נקודות למשחק ומעלה. המשקל של S הוא 1.8, והוא יכול רק להעלות ציון, לא להוריד אותו.

השינויים הבולטים כתוצאה מהתיקונים לנוסחה:

דראפט 2016: ג׳מארי עוקף את בראון ומדורג ראשון, סיאקם עדיין שלישי, סבוניס עוקף את ואן וליט בטופ 5, דז׳ונטה מזנק למקום 6 מעל אינגרם, זובאץ יורד למקום 9, מתחת לפולטל; ברוגדון מזנק ממקום 19 למקום 10, קארוסו יורד ממקום 9 ל 12 (פיני-סמית בין שניהם).
אחריהם באדי הילד, דרק ג׳ונס, בן סימונס (מדורג 8 בהתבסס רק על 4 עונות השיא שלו).

דראפט 2017: כמו מקודם, טייטום-מיטשל-באם; פוקס קופץ ממקום 6 ל-4, אחריו דרק ווייט, ג׳ארט אלן, אנאנובי, הרטנשטיין, הארט, מרקנן, דילון ברוקס, ג׳ון קולינס.

דראפט 2018: כמו מקודם, לוקה-שגא-ברונסון; וכמו בדראפט שלפניו, רכז צנום מזנק (ממקום 7) ל-4, הפעם זה טריי יאנג; מייקל פורטר, טריפל ג׳יי ומיקל ברידג׳ס (ירידה ממקום 5-6, כבר לא זוכר) אחריו; אייטון 8, מיילס ברידג׳ס ודיוינצ׳נזו (דורג 8 בשיטה הקודמת) משלימים טופ 10, מיץ׳-רוב, סקסטון, דאנקן רובינסון (ירידה מבורכת ממקום 10), הורטר, וונדל קרטר, גרייסון אלן (ירידה ממקום 12), ורוברט וויליאמס סוגרים את רשימת השמות המעניינים.

דראפט 2019: כאן כבר חלו הרבה שינויים.
ג׳ה ראשון, אחריו גארלנד, זאיון, הירו (קפיצה משמעותית ממקום 9), קאם ג׳ונסון (ירידה ממקום 2), בארט (זינוק ממקום 13), קובי ווייט (עלייה ממקום 11), דורט, נאז ריד, וושינגטון, גאפורד, ג׳ורדן פול, ניקייל (וזה אפילו בניכוי שלוש העונות הראשונות), קלקסטון (צניחה ממקום 5), וכל השאר פחות מעניינים.

דראפט 2020: האליברטון עוקף את מקסי בטופ 3, לאמלו קופץ למקום 5, דני אחריו בניכוי 3 עונות ראשונות, מקדניאלס, אוקונגוו, ג׳ו, פריצ׳ארד, קוויקלי, ואסל, אוקורו וסאדיק ביי סוגרים את הלוטרי; נסמית וטופין הבאים בתור, אייזיאה סטיוארט רק 23.

דראפט 2021: זה הצריך את תוספת פקטור ה self creation, וגם את ניכוי עונות הרוקי והסופמור שלו (בעיניי זה מוצדק), אבל הנה קייד עוקף את מובלי ומדורג ראשון, אחרי שניהם בארנס, ריבס, שנגון, ואגנר, גידי בניכוי 3 העונות עם התאנדר, ג׳יילן ג׳ונסון בניכוי שנתיים ראשונות, טריי מרפי, ג׳יילן גרין, הרב ג׳ונס, ארון וויגינס, סאגס.

ועכשיו, איך המדד פועל מול מחזורי דראפטים טריים מאוד, אחרי עונות 3 ו-4 שלהם?
קבלו את דראפט 2022:

1. הומגרן
2. ג׳יי-דאב
3. באנקרו
4. ג׳וליאן שאמפני
5. דורן
6. קיאון אליס
7. דייסון
8. כריסטיאן בראון
9. ג׳בארי סמית
10. קיגן
11. נמהארד
12. איסון
13. שיידון שארפ
14. קסלר

מניח שהמיקומים של אליס וקסלר יעוררו הכי הרבה תמיהה או התנגדות. נחכה ונראה אם עונה חמישית של שניהם ואחרים תשנה את התמונה למשהו שנראה הגיוני יותר. שאמפני כמובן מרוויח הרבה מריצת הפלייאוף עם הספרס, אבל וואלה, לא בטוח שרי-דראפט סובייקטיבי יוריד אותו הרבה יותר.
מרק וויליאמס מדורג 26 אגב...פקטור הזמינות הורג אותו ודי בצדק.

קסלר לפחות אצלי לא מעורר התנגדות. האיש שיחק עונת רוקי סבירה, עונת סופומור נפל, ועונה שלישית שבה הוא סוף סוף למד לקלוע שלשות ל 4.5 משחקים לפני שהעונה נגמרה עבורו.
יש לו עוד המון מה להוכיח. נראה אם זה יקרה בלייקרס.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ולסיום, דראפט 23 שחלק משחקניו כבר האריכו חוזה, אחרים יחכו לסוף אוקטובר, ואחרים לקיץ הבא:

1. נחשו...
2. אמן
3. קייסון
4. אסאר
5. קמארה
6. פודז׳ימסקי
7. ברנדון מילר
8. קיונטה
9. בלאק
10. חאקז
11. קריס מארי
12. לייבלי
13. טרייס ג׳קסון-דייויס
14. סקוט הנדרסון

ולפני שתשאלו - לא הרבה משתנה אם מאפסים את פקטור הפלייאוף, סה״כ קמארה עוקף את אסאר וזהו.
אבל...אם נחליט שחלון של 3 שנים לא באמת מייצג עמידות של שחקן, ונאפס גם את פקטור הזמינות, נקבל את השינויים הבאים:

ברנדון מילר שלישי, לייבלי רביעי, ג׳ורדן וולש קופץ ממקום 22 ל-12

יכול להיות, ונראה לי שגם היתה ירידה משמעותית באימפקט ההגנתי שלו כסופמור, כשקבוצות למדו איך לתקוף אותו.
צריך גם לומר להגנתו (ולהגנת קיונטה שנראה כמוערך בחסר בדירוג של 23), שסביר להניח שקונטקסט הטנקינג ביוטה לא ממש עזר לו במדד DARKO.

סתם להשוואה, מיון טבלת הדראפט שלו בבסקטבול רפרנס משיג לו (ולאחרים) את התוצאות הבאות:

VORP: דורן 2, קסלר 6, מרק וויל 7, ג׳יילין וויל 8, דיאבטה 10

BPM: ג׳וש מיינו 2(!), דורן-קסלר-מרק-ג׳יילין מקומות 4 עד 7. דיאבטה שוב 10.

WS: דורן ראשון, קסלר חמישי.

WS/48: מרק וויליאמס ראשון, דיאבטה רביעי D:

אלה כבר דירוגים יותר מוצלחים (למשל בארט, אבל כל מיני מיקומים מוזרים אחרים גם מתיישרים קצת), למרות שעדיין לא איך שהייתי בוחר ברידראפט.

הדארקו, כמו כל המדדים המתקדמים, נותן עדיפות לשחקנים בקבוצות מנצחות. הולמגרן וג'יי דאב בראש ב-2022 זו דוגמא טובה. וגם שאמפני במקום הרביעי.

בכל מקרה, כדירוג קוויק אנד דירטי של הקריירות של שחקנים, זה מדד סביר. ככלי להערכת יכולות של סקאוטים לאור מה שהיה ידוע ערב הדראפט, אני עדיין בספק.