סאבוניס כתב:
אם לא איכפת לקבוצה משחקנים ישראלים ומהזהות הישראלית, ואם גם לא מעניין אותה הצלחה בליגה המקומית ("צלחת של 20 שקל"), אז לא ברור למה שבכלל מישהו כמו אדלסון או ינאי ירצו קבוצה במקום כמו ירושלים. יש באירופה איזה 100 מקומות יותר אטרקטיביים והרבה פחות בעייתיים להרים בהם את הקבוצה המקומית ולנסות להגיע ליורוליג בלי כל מיני משקולות וזוטות מיותרות כמו הזהות המקומית של השחקנים.
א. נכון. טענתי את אותו דבר לאוריאל שחושב שינאי מתכנן להעביר את הקבוצה.
ב. כאמור, אני לא חושב שזו החלטה שצריך לקחת לעולמי עולמים ולנצח נצחים. לעונה אחת, קריטית כמו העונה, אני חושב שזה מאוד מאוד מאוד מטופש להתעסק באיך מצליחים לזנב בשתי התל אביביות בשביל אולי להצליח לקחת צלחת של 200 שקל (למה אתה מזלזל ואומר 20? זה צלחת של 200-250 שקל קל), שלא נותנת לך שום דבר אמיתי ומוחשי מעבר לרגשות ומשאלות, במקום לשים את כל הביצים שלך בסל שיכול להוביל אותך ליורוליג בסיום העונה הזאת, כשאולי זאת העונה האחרונה בה תהיה לך בכלל הזדמנות לזה, או לפחות הזדמנות אמיתית, ספורטיבית, שאתה באמת יכול להתחרות עליה (וזו לא דעתי האישית, זו דעתם של המון אנשים שמעורבים חזק מאוד בכדורסל האירופאי).
ג. וזה מתקשר גם למה שאוריאל כתב - אתם לא צריכים להסביר לי את החשיבות הרגשית של אליפות הארץ בכדורסל, או בכדוריד או בכדורת דשא. ברור שבעולם נורמלי, לא הייתי מעלה על דעתי לכתוב שטות כזאת, "לוותר על הליגה הישראלית". קחו אותי לדיוני כדורגל, ואני אגיד בערך הפוך - עיקר הביצים חייבות ללכת על הליגה הישראלית, יהיה טירוף מבחינתי, למשל, אם הפועל באר שבע תחתים עכשיו 4 שחקנים שיכולים לשחק רק באירופה. אם אני אוהד של קבוצה בליגת העל בכדורגל, כל אחת מהן, אני חותם בשבריר שניה על דיל שנותן לי 5 אליפויות בעשר שנים עם הדחה משפילה בסיבוב המוקדמות הראשון באירופה בכל שנה וגם עשר שנים אחכ. אליפות מעל הכל.
אבל, מה לעשות, לא אשמתי - אנחנו לא מדברים על עולם נורמלי. אנחנו מדברים על עולם הכדורסל הישראלי/אירופאי. עולם בו עיקרו לחלוטין את חשיבות והשפעת הליגה המקומית. עולם בו המקומות ביורוקאפ והיורוליג קשורים לליגת הכדורסל הישראלית כמו שהם קשורים לליגת הבאולינג הישראלית. עולם שעומד לפני שינויים קיצוניים ומאוד יכול להיות שעומד לסגור עליך דלת ולזרוק את המפתח לים.
במצב הנוכחי, כשאתה משחק בשני מפעלים, שבאים אחד על חשבון השני מכורח המציאות של חוקי הסגלים השונים ביניהם, כשאחד המפעלים נותן לך פרס מוחשי, הפרס הכי גדול שיש היום בכדורסל האירופאי, והמפעל השני לא נותן לך שום דבר מעבר לסמליות - טירוף מבחינתי לא לרצות להעלות אפילו ב-1% סיכוי את המפעל המרכזי, בגלל שאתה לא רוצה "לבייש את עצמך במפעל המשני".
נניח שהפועל ירושלים לא זוכה השנה ביורוקאפ, לוקחת דאבל בארץ, רואה בעונה הבאה את זוכת היורוקאפ אא"ק אתונה עושה הפועל ת"א ומקבלת בעונה שאחרי רישיון לעשר שנים, רואה את חוקי ההעפלה ליורוליג מהיורוקאפ משתנים לרעה, וחמש שנים מהיום, אחרי עוד אליפות במהלכן וכמה עונות יורוקאפ נחמדות, נבוא לפה שוב ואשאל - לא חושבים שהיה עדיף לוותר על הדאבל ההוא תמורת העלאת סיכויי הזכייה ביורוקאפ? אני בטוח שכל אוהד ירושלים יעדיף חברות קבועה במועדון ה-24/28 בכירות של אירופה, מאשר שורה היסטורית שתשאיר אותו (אולי לנצח) להתמודד על להיות "הטובה שבבינוניות".
שמואליקי - לא, לפי שום תיאוריה מדר לא תהיה גרועה, כי היא לא באה על חשבון תקציב של מישהו אחר (ושוב, זה לא חכמה לדבר בדיעבד).
אם, בפתיחת אותה עונה, היו מחתימים את מדר על 2 מליון דולר ברוטו לעונה, ובעקבות זה היו מחתימים סנטר של חצי מליון דולר במקום מוטלי וכנף של 200 אלף במקום פוסטר כי מדר אכל להם את התקציב, אז בהחלט זו הייתה החלטה גרועה ביותר, וסביר להניח שבמקרה הזה היינו מדברים על קבוצה שהודחה ברבע גמר היורוקאפ ולא זוכה בו, עם כל הכבוד לחלק המרכזי של מדר בזכייה (נזכיר שמדובר בים מדר, לא לברון מדר, הוא היה צריך את פוסטר ומוטלי ובלייקני בכושר שיא מול ולנסיה כדי לעבור אותם).
בנוגע למקום 3-4: לא יודע, תסתכל על הסגלים של מקומות 4-5 מהעונה שעברה, הרצליה וחולון. הן העמידו על הפרקט חמישיות טובות יותר מארבע זרים של מליון דולר + שחקן נוער? (כשאני אומר שחקן נוער אני כמובן לא מתכוון לילד שחיף שרחוק שנתיים מלהיות רחוק שנתיים להיות מוכן פיזית. יש בני 19-20 שיכולים לתת הגנה בליגה).
אתה לא יכול לגבור על הקבוצות האלה כשבכל רגע, לפי התיאוריה שלי, יש לך את 4 השחקנים הכי טובים מתוך העשרה שעל הפרקט?
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
