סל ניוז

שמתי לב שהצטברה כמות שאני לא זוכר של חוזים גדולים ורעים וחלקם לא קצרים שהקבוצות תקועות איתם ואין טרייד הגיוני שיחלץ אותן מהחוזה. המספרים שאציין כוללים את העונה הנוכחית במלואה, למען הפשטות. כשיש אופציית שחקן הנחתי שהשחקן יממש את האופציה מסיבות מובנות
חוזה גרוע לקבוצה אומר חוזה נהדר לשחקן
ברשימה שמתי שחקנים שאני לא מאמין שיהיה אפשר למצוא להם טרייד שהוא מעבר לספיגת המשכורת תמורת בחירות, כלומר יצטרכו להוסיף בחירות לשחקן הכושל בשביל הטרייד. או כחוזה נגמר בעונה הבאה, העונה אין אף חוזה נגמר
1. חדגבה 175 לשלוש השנים הקרובות (למרות שהוא שחקן מצוין כשהוא משחק, אין התאמה כרגע לשום מקום שאני יכול לחשוב עליו) והזמינות מעיבה מאוד על היכולת להעביר אותו בתמורה למשהו. גם כשהוא משחק הוא קצת פרימדונה, רוצה להיות 4, העלה במשקל. בזמן שג׳יילן דרון ומרק ווילאמס ועוד סנטרים חדשים פורחים ברחבי הליגה.
2. קאווי 100 מיליון לשתי העונות הקרובות. הקליפרס נפטרים מכל החוזים הגדולים בסוף העונה הבאה, נשמע יופי, אבל אתם מבינים ששתי עונות זה 164 משחקים שאתה משחק עם סגל יקר שלא יקח אותך לשום מקום ולא מגדל כישרונות חדשים., זה פרק עצוב בהיסטוריה, לא מכה קלה בכנף.
3. זאק לאווין 95 לשנתיים, בהצלחה למצוא לו יעד. אולי בעונה הבאה בתור חוזה נגמר.
4. סבוניס 135 לשלוש שנים. היססתי איתו קצת, כי לכאורה הוא שחקן התקפי טוב, מוסר מצוין, אבל הליגה הולכת ומתרחקת מסנטרים כמוהו
5. זאיון 127 לשלוש שנים. בשכר הזה אני לא חושב שיהיה לו ביקוש רק בגלל הזמינות, כשהוא משחק הוא אחד הטובים בליגה והחוזה שלו אטרקטיבי
6. למלו 170 מיליון ל4 שנים. למישהו יש רעיון מי ירצה אותו חוץ מהקינגס?
7. ג׳ה 126 מיליון לשלוש עונות.הוא מקרה פחות קשה מלמלו אבל גם כאן לא רואה קונטנדרית שהוא החתיכה החסרה שלה וגם לא קבוצה בבנייה שהוא יעזור לצעירים להתפתח או אפילו לקבוצה לשחק כדורסל שיעזור לצעירים להתפתח
8. אמביד 250 מיליון ל4 שנים. נצח במושגי nba. גם במשחק או שניים שהוא שיחק, העונה, נראה כמו מישהו שמשחק על רגל אחת. אלוהים יודע מי יכול לספוג חוזה כזה ועבור מה יהיה מוכן לספוג את החוזה. היה פעם אחד פרייר בשם מאט אישפיה אבל הוא כבר לא
9. פול ג׳ורג 162 לשלוש שנים. אולי בוושינגטון או בברוקלין ירצו אותו בסביבה של השחקנים שגדלים שם, אולי




HM
דז׳ונטה מארי 93 לשלוש שנים. עוד באטלנטה הסתמן כאכזבה צריך לראות איך הוא חוזר מפציעה
טריי יאנג 96 לשנתיים. הליגה אוהבת לשנוא, נורטון עשה עבודה יפה ודי הוכיח שהוא שחקן שלא תורם לניצחונות
JJJ מאה שמונים ושבע מיליון ל4 שנים. תצחקו כמה שאתם רוצים. חרא של שחקן יחסית לחוזה שלו

לגבי סבוניס - הוא לא רק מוסר מצויין - שלוש שנים ברציפות מלך הריבאונדים של הליגה, פעמיים חמישייה שלישית בליגה (ב-3 שנים), והוא רק בן 29. לא הדקייס, כנראה teammate טוב מאד, רוב הזמן לא ממש פציע (ממוצע 75 משחקים).
לדעתי הוא שחקן מושלם ליד כוכב בקונטנדרית, אני בטוח שיהיו הרבה קבוצות שהיו משלמות לו את החוזה הזה.

תביא הצעה לטרייד ששתי הקבוצות יסכימו
אני מקשיב
לא בהתרסה אלא באמת מנסה לחשוב מי מהקונטנדריות תסכים להחלש בהגנה
דנבר
מיני
לייקרס
יוסטון
קאבס
ניקס
לבאקס תמורת קוז וטרנר והקינגס יוסיפו משהו, איזה מונק או משו כזה

למרות ההתאוששות היחסית שלו, נראה ג'רמי גרנט שייך לכאן

מסכים שגראנט שייך. לא בהכרח באותה רמה, אבל בעיני יש גם כמה צעירים יותר ששייכים לקטגוריה:
קיגאן מרי הבינוני (כל שנה האחוזים שלו משלוש צונחים עוד) ולא כזה צעיר (25) חתם על חוזה של 140 מיליון לחמש שנים בקבוצה שלא הולכת לשום מקום, איתו או בלעדיו.
טורונטו אמנם נראית טוב בינתיים, אבל החוזה של קוויקלי (130 ל-4 שנים) זה חוזה של כוכב שהוא ממש לא.
ויש גם את חוזה ה-90 מיליון של פטריק וויליאמס בשיקאגו -- אמנם קטן יותר אבל חוזה נוראי מהרגע הראשון שלא השתפר עם הזמן.

טריי, ג'ה ולמלו
יש כאן איזה תת קטגוריה של רכזים סקוררים ביעילות לא גבוהה, עם הגנה לא מצויינת, ל2 מתוכם זמינות מפוקפקת
כאלה שאתה קונה כרטיס בשביל לראות אותם משחקים אבל לא מטפס איתם במדרגות הפלייאוף אם בכלל מגיע לפלייאוף
1. טריי, יכול הכי להפגע מזה שכללתי אותו בפוסט הזה, כי הוא הגיע לגמר המזרח כנגד כל הסיכויים, הוא די זמין, אבל הפרנצ'ייז שלו שם אותו על המדף בזה שהוא לא מדבר איתו על חוזה חדש. העונה הבאה היא אופציית שחקן. אם יממש זה ירמוז לנו שאין לו שוק, הבעיה עם טריי היא קודם כל ומעל הכל, הוא לא עושה הגנה. אטלנטה היו 3:1 איתו אני משמיט את המשחק בו הוא נפצע ברבע השני ומאז הם 5:12, מובלים על ידי ג'יילן ג'ונסן עם חוזה של 30 מיליון לעונה לעוד הרבה שנים.
איתו ההוקס סופגים 123.2 ל100 פוזשנים נט רייטינג של מינוס 9.3 (139 דקות שבהן שיחק)
בלעדיו הם סופגים 111.1 ל100 פוזשנים נט רייטינג חיובי של 3.9

2. ג'ה 59 משחקים בשתי העונות האחרונות מתוך 164 אפשריות, השעיות (3 השעיות) פציעות, המון. העונה שיחק 12 מתוך 24 משחקים שממפיס שיחקה. הפציעות מעלות חשד שהוא מהסוג של דרק רוז וג'ון וול, שמגיעים לשיא שלהם בגיל 24 כזה, בגלל האתלטיות ואז הפציעות מדכאות להם את הקריירה, מה הקבוצה חושבת עליו, היא כבר ביטאה את זה מצויין, כשחתמה עם JJJ חוזה מקס ואיתו לא דיברה על הארכה מכל סוג שהוא. ומעל הכל ממפיס שמו את הצ'יפים על איזאלו וזה אומר מאמן ששולט בשחקנים, אין כוכבים, יש משמעת טקטית ועבודה קשה. וזה הכל רק לא ג'ה

3. למלו למלו נמצא כאן כי הקבוצה שלו עשתה מאזן חיובי אחד בשש שנים שהוא בקבוצה (אני מניח שגם העונה שארלוט לא תעשה מאזן חיובי) ומעל הכל היעילות שלו מאוד נמוכה. העונה 37% מהשדה ו28% מהשלוש. הבעיה היא שהוא רק עכשיו מתחיל את השנה השניה מתוך חמש מהחוזה מקס שלו. הוא אומר שהוא מבסוט בשארלוט. נו בטח, מה רע? אין לחץ, על כל כאב קטן, אתה משבית את עצמך מרוכז בהיילייט וככה מוכר חולצות ופרסומות.

החוזה של jjj הוא לא 180 מ' ל-4 שנים אלא 240 מ' ל-5 שנים ומתחיל בעונה הבאה. כמובן שהעונה הוא פשוט מחריד, מוריד 5 ריב' למשחק שזה מביך אפילו בסטנדרטים הנמוכים שלו, ירד מ-22.5 נק' למשחק בשנתיים האחרונות ל-17 ב-46% מהשדה, ומחוסם של 3 גגות למשחק לפני כמה עונות, הוא ירד העונה לחסימה בודדת ובינונית למשחק. מתחרה חזק עם ג׳ה על תואר החוזה הגרוע ביותר בממפיס רבתי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

פוסט טוב ומעניין.
אני די מסכים שטריי יאנג הוא זה שצריך להיעלב כאן, כי לא רק שהוא היחיד שהוכיח את עצמו בפלייאוף פעם אחת (גם נתן סדרה לא ראה מול הסלטיקס לפני כמה שנים בסיבוב הראשון, אבל זה בעיקר בעיקר הריצה ב2022), אלא כי זה גם מרגיש שהוא קצת יותר לוקח את הדברים ברצינות? אבל זה אולי בעיקר כי הוא קצת פחות רועש מחוץ למגרש.

למאלו וג׳ה - אני באמת מתלבט ממי מביניהם הרמתי ידיים חזק יותר.
למאלו נראה כמוי שלא כל כך מעניין אותו לנצח עוד משחק כדורסל אחד בקריירה, העיקר להמשיך לעשות את השטויות שלו ולהגיע לטעק טוק עם סל שהוא קלט מהלוגו על רגל אחת. זה שהוא פציע זה עוד החלק הפחות נורא בסיפור. הוא ממש הלך אחורה כשחקן כדורסל, וקשה לי להאמין שהוא מחסיר על זה שעות שינה בלילה.

גג׳ה זה סיפור שונה, אבל מאוד דומה בסה"כ , גם הוא ליצן, גם הוא מתרכז בשנים האחרונות יותר בתדמית הדבילית שלו מאשר בנה שקורה על המגרש, וגם הוא הלך אחורה כשחקן. אצלו אני עוד טיפ טיפה יותר מאמין שהוא אולי עוד ירצה לחזור לנצח מתישהו, אבל אני יותר חושש לגבי זה שהפציעות ילכו וייקשו עליו.

שניהם שחקנים צעירים עדיין, ובכל זאת - אני חושב שאני מעריך ביותר מ50% את הסיכוי שאחד מהם לא בליגה תוך 3-4 שנים.


מאוד רטרו הקטע הזה עם רכזים מוכשרים וקצת (או מאוד) הדקייסיים שהם פשוט לא שחקני כדורסל מנצחים. לא היה לנו ריכוז כזה מאז שהניקס ניסו לאסוף את כולם לפני שני עשורים, לא?

קצת אוף טופיק, אבל ג'ה הוא עוד בחירה מספר 2 מקוללת. בין 2008 ל-2021 נבחרו בבחירה הזו 14 השחקנים הבאים: מייקל ביזלי, האשים תאביט, אוון טרנר, דרק וויליאמס, מייקל קיד-גילכריסט, ויקטור אולדיפו, ג'בארי פארקר, דאנג'לו ראסל, ברנדון אינגרם, לונזו בול, מרווין באגלי, ג'ה מוראנט, ג'יימס וויסמן, וג'יילן גרין.

בדיעבד, אף אחד מהם לא היה שווה את הבחירה הגבוהה. אבל כמה מהם הפכו אפילו לשחקני טופ-10 במחזור שלהם? אולדיפו לפני הפציעה, ראסל ואינגרם, אבל ספק אם הם טופ 5 (בטח ראסל). מוראנט גם, אבל אם ימשיך בקצב הזה, זה יהיה שיא קצר מאוד.

למה דוקא התחלת מ-2008?
ב-2007 דוראנט דוקא הפך לשחקן מעולה, דוקא הראשונה שהיתה סוג של שחקן דורי היתה חסרת מזל.
להיות טופ 5 במחזור זה קשה כי מתחרים ב-29 שחקנים אחרים (59 במובן מסוים) על 5 מקומות.
במובן הזה רוב הבחירות הגבוהות לא שווים את הבחירה.

יש שם כל מני סוגי כשלונות, חוסר כשרון, פציעות, מנטלי, חלק לא כשלונות עדיין (גרין, מורטנט ועוד)
לא הייתי מוותר על בחירה שניה בגלל הרשימה הזו.

אם עושים חמישייה מהבחירות מספר 2 של השנים 2008 עד 2021, היא מפסידה להרבה בחירות מאוחרות יותר

למשל:
בחירה 3: הארדן, לוקה, ג'יילן בראון, טייטום ואמביד (חתיכת נוק אאוט)
בחירה 7: סטף, ג'מאל מרי, האריסון בארנס, מארקנן וראנדל
בחירה 11: שיי, קליי תומפסון, דווין ואסל (או קאם ג'ונסון), סאבוניס וטרנר
בחירה 13: בוקר, מיצ'ל, הירו, לאווין ודורן
בחירה 27: קאם תומאס, בוגדן בוגדנוביץ', סיאקם, קוזמה וגובר
בחירה 30: ג'ימי באטלר, דזמונז ביין, ג'וש הארט, קייל אנדרסון וסנטי אלדמה

ברור שהתחלתי מ-2008 בגלל דוראנט. אבל ראוי לציין שעוד לפני דוראנט, בתחילת העשור של המילניום החדש נבחרו בבחירה 2 ג'יי וויליאמס, דארקו מיליצ'יץ', אמקה אוקפור ומארווין וויליאמס.

ברור שקשה להיות טופ-5 במחזור, אבל זה אמור להיות סיכוי גבוה משמעותית אם נבחרת מספר 2. זה שרובם אפילו לא טופ-10 (וחצי מהם גם לא החזיקו מעמד בליגה להרבה שנים) זה כבר כישלון ברמה אחרת. כמו שאני מראה למעלה, אחוז הפגיעות בבחירה 3 למשל גבוה משמעותית (וגם ב-11, 13, או אפילו 27).

בהחלט לא טענתי שקבוצות צריכות לוותר על הבחירה השנייה אם הן מקבלות אותה (ובשנים האחרונות זה גם נראה יותר טוב עם צ'ט והארפר השנה). בסופו של דבר, זאת חתיכת מקריות, אבל כזו שאמורה להתיישר עם השנים ואולי זה כבר מתחיל עם הבחירות האחרונות.

בכל מקרה, קצת חטפתי את הת'רד, אז נסיים כאן.

הבעיה שאתה עושה צ׳רי פיק כפול.
בבחירת הסלוט - דווקא 14 שנים שנים, ונקודת ההתחלה שלו כאמור 2022 ו-2007 לא נכנסו.
והדבר השני ההשוואה לבחירות שמתאימות לך.
למה דוקא 3 ו-7 ולא 4 ו-5?

לגמרי מקריות או שיש כאן מנגנון פסיכולוגי שפועל על הקבוצה שבוחרת 2 שמכשיל לה את ההחלטה - לא סביר.

שוב, לא בא לי לחטוף את הת'רד אבל:

1. לא טענתי שאין כאן מקריות וגם אמרתי שזה כנראה יתישר. עדיין, זו חתיכת מקריות לאורך זמן, שבעיני שווה לציין.

2. גם הודיתי שיש כאן צ'רי פיקיניג, אבל עדיין מדובר על 14 שנים רצופות, שכאמור מצטרפים ללא מעט כשלונות בתחילת המאה.

3. בעיני "חובת ההוכחה" היא על הבחירה ה-2 לא על אלו שאחריה. אם למשל הבחירה ה-5, ה-10 או-15 בשנים הללו הייתה פחות מוצלחת מהשנייה זה הרי מה שהיינו מצפים. אגב הן לא, עם פוקס, גארלנד, טרה יאנג, קווין לאב, ודמרקוס קאזינס ב-5; סי ג'יי מקאלם, מיקאל בריג'ס, פול ג'ורג' וברוק לופז ב-10; ויאניס, קוואי וכמה אחרים ב-15. בקיצור, אפשר לעבור על המקומות אחד אחד ולהשוות; אני רק ציינתי כמה בולטים. אז העובדה שכל כך הרבה מקומות בחירה, כולל כמה בסוף הסיבוב הראשון, סיפקו תוצרת טובה יותר בולטת מאוד. מילא אם היינו מדברים על בחירה 9 או משהו כזה (אגב, גם שם יש את קמבה, דרוזן, הייוורד, דני ודראמונד). אבל מהבחירה השנייה אפשר לצפות להרבה יותר מקווין דוראנט על פני 25 שנים.

זה לא דבר חדש שיש הרבה נפילות עם בחירה 2 בדראפט ולדעתי יש מקום לדיון די מעניין מאחורי הסיבה לזה (כי יכול להיות שזה סתם מתאמי, אבל אני לא בטוח, אני חושב שכן יש איזה קושי בלבחור שני, שקצת יורד בבחירות הבאות).
כרגע אין לי זמן לבית ולפתח את זה אפילו, אבל רק לצורך העניין - הנה מישהו שעשה הערכה לתרומה הממוצעת של כל בחירה בין 1989 ל2008 - כמעט בדיוק השנים שסבוניס לא לקח, וגם הוא מצא שבחירה 2 נותנת בממוצי שחקנים פחות טובים מהבחירה השלישית והרביעית, וכמעט גם מהחמישית:
https://www.82games.com/nbadraftpicks.htm

כל שחקן מתחרה בכולם כי זה המשחק אבל בטח בבחירות הגבוהות יקבל את הצאנסים להצליח.
יחד עם זה הסיכויים של בחירה גבוהה לממש את התקווה ש-אטט (לא בקטע רע, רק כדוגמא לאנשים שמאמינים ברעיון שאני לגמרי לא קונה) או שאתרי הדראפט חוזים לו הוא נמוך.
גם בחירה 3 מהרשימה שלך 5/14 זה 35% ואני בטוח איזה 5-10 אחוזים פחות אם בודקים לאורך זמן.
זה אומר שרוב הסיכויים שהשחקן יאכזב.
כי אתה מכניס נער צעיר לטורנדו של כסף עצום, תהילה, אגו, תחרותיות יומיומית פסיכית סיבולת גופנית יומיומית.
לך תדע לאן זה יזרוק אותו.
לשחקנים שנבחרים אחריו יש סיכויים יותר נמוכים להצליח אבל הם מסה גדולה ואם תחבר הסתברויות תגיע שסיכוי גבוה שיותר משחקן 1 בבחירות 3 ומטה יצליחו מאוד.
עכשיו רק נשאר להמתין כמה שנים ולסמן בדיעבד את אלו שהצליחו מתוך המסה,
ולבוא בטענות לקבוצה איך פספסו דוקא אותם.

באילו מספרים בדיוק יהיו יותר שחקנים מצליחים?
צפוי שככל שיורדים ירדו הפרטים אבל זה עדיין מאוד אקראי.




יש לך תאוריה למה דוקא בחירה שניה תיכשל יותר?
הקבוצה מאבדת שיקול דעת? נראה שבכל השנים הבחירה השניה היתה מקובלת לאותו זמן, לא בחרו שחקנים גרועים או אלמוניים.
השחקן נמצא בלחץ מיוחד? ובבחירה השלישית אין לחץ?
בקיצור נראה אקראי לגמרי.

גם הטבלה מראה את זה.
יש מגמה כללית ברורה, ועדיין בגלל האקראיות יש ספייקים למעלה או למטה.

אבל הספייק הזה משתמר כבר ארבעים שנה. הנקודה היא שזה לא צ׳רי פיקינג, זה ממש הנתונים.
לגבי תיאוריה - אני כבר כמה שנים נורא רוצה לפנות כמה שעות ולנסות להתעמק בזה, אבל אני חושב שיש משהו.
לדעתי הבחירה השנייה היא הרבה פעמים בחירת אפסייד של שחקן שקבוצות לא בהכרח היו מעזות לבחור בבחירה ראשונה, אבל מרשות לעצמן לקראת את הצ׳אנס איתו בבחירה השנייה.
זה הרבה פעמים שחקן שעל הנייר הוא הכי מוכשר שיש, אבל נופל על דברים מסוימים מול הבחירה הראשונה, והקבוצה שבחרה בו עשתה הערכת חסר לדברים האלו... יש עוד הרבה הסברים אפשריים והגיוני שרובם חארטה ומצטמצמים עם דברים אחרים, אבל אני כן חושב שעם קצת התעמקות אפשר למצוא פה איזה משהו. ובכל מקרה - הנקודה היא שהנתונים מראים באופן די ברור שיש פה משהו וזה לא רק סבוניס.

בלואי, אני לא כל כך מבין את הנקודה שלך.
ברור שיש פה אלמנט אקראי, גם זריקת מטבע זה אקראי או הסיכוי שהקוטג' שקנית התקלקל. השאלה מה הפילוג...
האתר שstavs נתן מראה שהתוחלת של בחירה 3 ו4 גבוה יותר מבחירה 2. אפשר לשאול למה, אפשר לתהות האם השונות מאוד גבוה ולכן מרחב המדגם לא מייצג את הפילוג, אבל אני חושב שממבט על הבחירות ב40 השנה האחרונות (כלומר גם מעבר לאתר של סתיו) יש יתרון בולט לבחירות 3 ו4 על בחירה 2.

כאילו, מילא שהיא פחות טובה בצורה די מובהקת, עצם זה שהיא לא עדיפה בצורה מובהקת זה די מפתיע בפני עצמו.

אם יש כאן מישהו עם ידע טוב בסטטיסטיקה אשמח לשמוע את דעתו.

סתבס ושקי,
כשתוכלו תכתבו תיאוריה כזו אני מסתקרן לשמוע.
עדיין יש בטבלה עוד לא מעט ספייקים חלקם באחוזים משמעותיים יותר:
הבחירה ה-7,
הבחירה ה-13,
הבחירה ה-17,
הבחירה ה-21,
הבחירה ה-24.
שוב אני לא מבין בסטטיסטיקה מספיק אבל נראה לי שספייקים גם במדגם של 40 שנה צפויים.
ולא מצביעים בהכרח על תובנה, לפעמים הלבשה של תאוריה על רצף אקראי.

כל שנה יש שחקנים אחרים, לפעמים יש יותר ממועמד אחד לבחירה הראשונה.
לפעמים יש מועמד קונצנזואלי,
אבל בגדול ברגע הבחירה הקבוצות שבוחרות שניה בוחרות את הבחירה הנכונה לזמנה.
תמיד יש תלונות אבל בהכללה מי שצפוי להבחר בבחירה השניה בד״כ נבחר.

לא צריך פה באמת (לדיון הנוכחי, ניתוח ממש מעמיק זה שונה) ידע בסטטיסטיקה (ואת זה אני אומר כמי שעשה סדר גודל של תואר וחצי בתחום), אלא בעיקר אינטואיציה טובה בנושא ולא ליפול ל"הטיות" כאלו ואחרות.
כמה נקודות בכל זאת:

1. בלינק שהובא פה רואים (לא במפתיע) קורלציה מאוד גבוהה בין גובה הבחירה לתרומת השחקן.
2. היות שהאקראיות המסוימת ברורה (גם אם בחרתי את "השחקן הכי טוב" - מה שזה לא אומר, בכלל לא בטוח שהוא ייתן את התרומה הכי טובה לאורך שנים וכו' וכו') אז מטבע הדברים הקורלציה לא מושלמת, ואין מונוטוניות מלאה בין גובה הבחירה לתרומה הממוצעת ממנה.
3. למרות זאת, בעוד שאת הפליאה מהתרומה המפתיעה של בחירה 24 (למשל) לא שווה יותר מדי לנתח (כי ברור שאין בה באמת שום דבר יוצא דופן לעומת בחירות 23,25 וכו'), בחירה מספר 2 היא בכל זאת קצת מיוחדת, כי היא סמוכה לבחירה מספר 1, הסופר מיוחדת.
4. עוד אלמנט שאפשר לבדוק הוא לא רק ממוצע התרומה (העמודה Rtg בלינק הנ"ל), אלא הפיזור של השחקנים לאורך השנים בין הקטגוריות. בבחירה 3 85% מהשחקנים (קרי, 17 מתוך 20) נכנסו תחת הקטגוריה של "Star", שזה מדהים וגבוה בצורה שתצא "מובהקת סטטיסטית" לעומת בחירה 1 (70%, 14 מתוך 20) ובחירה 2 (60%, 12 מתוך 20). גם פה אפשר לנסות להסביר אולי למשל בבחירה 1 בשביל לא לפספס "generational talent" לוקחים גם שחקנים ייחודיים שיש להם גם בעיית כשירות צפויה (זאיון, וומבי - דוגמאות אקטואליות), והטווח הריאלי שלהם הוא בין השחקן הטוב בליגה (או אפילו מהטובים בהיסטוריה) לבין שחקן שפשוט לא משחק כמעט, ואילו בחירה 3 כבר לוקחים את השחקן "הכי טוב על הלוח", מאלו שלא נלקחו כבר.
5. לא חושב שמישהו טוען משהו בסגנון ש"עדיף לקבוצה לקבל את בחירה 3 ולא את בחירה 2"... אבל הנתונים שיש בטבלה בלינק (והקבוצות כמובן יכולות לפלח ולייצר עוד כל מיני מטריקות מאינסוף הדאטה שהצטברה לאורך השנים) בהחלט יכולים להשפיע גם על "תכנון של קבוצות" - האם עדיף בחירה טופ 5 או 2 בחירות לוטרי מאוחרות? כמה שווה בחירת סיבוב שני? וכו' וכו'.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

רק נגיב לזה, כי זה פשוט לא נכון. באופן כללי, ציינתי שחקנים בולטים בסקירה של הבחירות הנמוכות יותר, לא את כל מי שנבחר.

באופן ספציפי, בחירה מספר 3 בשנים שהזכרתי הניבה כאמור את הארדן, לוקה, ג'יילן בראון, טייטום ואמביד, כולם אולסטרים ואפילו שחקנים ששווים MVP (חלקם גם זכו).

אבל זה ממש לא 5/14. כי מעבר להם נבחרו בשנים הללו גם אוון מובלי (שחקן ההגנה של השנה), בראדלי ביל (סיים פעמים שני בליגה בנקודות), ואר ג'יי בארט, שהוא אמנם לא שוס גדול, אבל שחקן שיהיה בליגה הרבה שנים ויקלע בהן 20 למשחק. בהתחשב בפציעות, הוא כנראה שחקן תורם יותר מזאיון וג'ה ואין הרבה שחקנים במחזור שבבירור טובים ממנו.

גם ה"נפילות" של הבחירה השלישית לא מתקרבות לתהומות של הבחירה השנייה. או ג'יי מאיו, דריק פייבורס, אנס קאנטר, או לאמלו בול אלו שחקנים ששיחקו (או ישחקו) בליגה זמן ארוך (לרוב יותר מעשור) והעמידו סטטיסטיקות סבירות פלוס (קאנטר למשל בשיאו היה שחקן של 19 11 באחוזים טובים). ממש לא ווייסמן, מק"ג, ביזלי, תאביט, או ג'בארי פארקר.

טו דרייב דה פוינט הום, יש מצב שג'ה הוא השחקן הכי טוב שיצא מהבחירה השנייה בשנים שציינתי (בתחרות עם אינגרם). והנה בפוסט הזה אוריאל השווה אותו לאחד ה"כשלונות" של הבחירה השלישית -- לאמלו, כשקשה לומר מי אכזבה גדולה יותר. מש"ל.

סבוניס,
התפלק לך החוצה אדם מוריסון
אבל הנקודה נכונה.
אדייק שבהקשר הזה, מאיו, פייבורז, בול וכולי הן אכזבות כל אחת בדרכה.
עוד דיוק:
למלו זה קלוריות ריקות ולואוד מנגמנט,
מורטנט הוביל קבוצה לכמה ריצות פלייאוף גם מכובדות הם לא באותה ליגה.

שמוליקי,
לגבי האינטואיציה,
בהשוואה להטלת קוביה תקנית 30 פעמים מה שצפוי שלא כל האפשרויות יקרו 5 פעמים.
יהיו כאלה שיקרו יותר ופחות כי זה אקראיות.

לגבי נקודה 3:
למה הספייקים של הבחירה השניה מלמדים אותנו משהו שאלו בבחירות 7, 13 ואחרות שציינתי לא מלמדים?

לגבי נקודה 5:
למה בעצם אף אחד לא טוען שבחירה 3 עדיפה על בחירה 2 אם הדאטה משקף אמת ולא אקראיות סטטיסטית

3. הסברתי. הבחירה השנייה היא "'קצת מיוחדת" (ויכולנו להגיד זאת א-פריורית, לא רק בגלל התוצאות), ולכן יש סיכוי (לא מבוטל בעיניי) שהחריגות ביעילות שלה - מצביעה על תופעה מסוימת. אם מישהו יטען שבחירה 7 היא מיוחדת גם כן - זכותו, אני בספק אם אשתכנע...
לכן זה לא ממש "צ'רי-פיקינג" לאור הייחודיות של מיקום הבחירה. כמובן שזה לא אבסולוטי, אבל זה חלק מהאמינות של תיאוריה/טיעון, לפחות בעיניי.
להמחשה - אם תשאל מי שמבין איך עובד הדראפט (אבל נניח שאין לו מושג לגבי אף שחקן באיזו בחירה נבחר בעבר וכו') מה יהיו 2 הבחירות העוקבות בעלות ההפרש הכי גדול בתוצרת שלהן - תשובה סבירה תהיה בחירות 1-2 (ולא למשל בחירות 7-8...), וזה אכן מתקיים בפועל (ולא רק בגלל חולשת בחירה 2, גם הפער בין בחירה 1 ל-3 הוא גדול).

5. מטבע הדברים כל שחקן שנבחר בבחירה 3 - יכל להיבחר גם בבחירה 2...
אם מישהו יבוא ויטען שעדיף לבחור 3 בגלל שיש פחות לחץ פסיכולוגי על הקבוצה / סיכון ליפול בהייפ מוגזם / הטיות כאלו ואחרות על הכוכבים הגדולים - זה יכול להיות טיעון מעניין (אם כי אפשר לפקפק בו).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

סורי אוריאל,
אם תרצה תעביר את כל ההודעות לתרד נפרד.

שמוליקי,
יש בעיה אמיתית עם בחירה 2 => קבוצות היו מחליפות בקביעות בבחירה נמוכה יותר כמו 3, 4, 5
זה לא קרה.

אעביר בהמשך
אבל לא נראה שהבנת את shmueliki