|
המשחק בלובליאנה היה מרתק. צדביטה הובילה ב-10 במחצית תוך שהיא חונקת לחלוטין את ההתקפה של הטורקים, פלין לא תיפקד, טרביון וויליאמס היה נורא, איבודים על גבי איבודים. גם לובליאנה לא קלעה כמעט אבל נראה היה שנוח לה יותר בכדורסל האלים והמתסכל הזה, כשהשופטים זורמים איתה ושורקים לה פאולים וכל ההתקפה מבוססת על היכולת של יומוג'ה גיבסון לאבד את המגן שלו לרגע ושל אלכסיי ניקוליץ' לזרוק את הראש והידיים לכל הכיוונים בפלופים מגוחכים. זו לא קבוצה דז'יקיצ'ית במובן הזה שהיא כן מחפשת לרוץ לנקודות קלות במעבר, אבל כשאתה רואה את פלין מחטיא שלשה פנויה אחת אחרי השנייה אתה נזכר בטענה שהיתה נגד הפועל ההיא, שלכאורה היריבה פשוט תפסה יום חלש ולא מגיע קרדיט מי יודע מה להגנה. חוץ מאגרסיביות יש בה משהו מלוכלך, כאמור המון פלופים, דחיפות, תלונות לשופטים. במחצית השנייה בחצ'שהיר קיבלה פתאום רצף שלשות מאיסמט אקפינאר, וויליאמס השתלט על הריבאונד והתחיל למסור כמו בנאדם, מנעו מגיבסון (14/14 מהקו) את הכדור וניקוליץ' התחיל להיחנק (3/15 מהשדה, לדעתי איזה 0/10 בחצי השני). העומק של בחצ'שהיר ניצח, גם ביום נוראי של הקו האחורי (10 נק' יחד לפלין, הייל והמצטרף החדש פורד), וזו הסיבה שביום פקודה היא הרבה יותר מפחידה אותי מאשר לובליאנה. לתחושתי אנחנו מנצחים היום (ורוצלאב קבוצה ביתית אבל דלה בכשרון, צריך להתיש את הסנטר שלהם ג'ורג'ביץ' מהרגע הראשון), מפסידים בשבוע הבא בסלוניקי ואז קרב אקדוחנים על כל הקופה בבלגרד.
מנרסה טבחה באריס במחצית הראשונה, איזה אולם אדיר יש להם, 5000 מקומות על הפרקט. נכון הילד שעלה עם גופיה בלי שם נגדנו בגארבג'? אז הוא עלה כבר ברבע הראשון, לא ראה בעיניים וקלע 14 נקודות בשלשות, חטיפות, כניסות אגרסיביות לתוך שומרים גדולים... הכניס את כולם לטירוף, 32 הפרש לפני המחצית. איגור מיליצ'יץ', המאמן של אריס, ביקש רחמים מהעיתונאים היוונים אחרי ההתרסקות הביתית בשבוע שעבר מול צדביטה, הסביר שהמשחק זה החיים שלו וכשהקבוצה מפסידה הוא בדכאון, המשפחה שלו בדכאון, והוא יודע שאחרי הפסד כזה הוא לא ידבר עם אשתו והילדים שלושה ימים, זה היה לא נעים ואפילו קצת מטריד. אז אולי הוא אמר את אותו דבר לשחקנים שלו כי ברבע האחרון הפער ירד ל-8, זה לא שינה הרבה אבל אולי הציל לו את המשרה.
_________________ Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey
|