|
קל לשכוח, אבל במשך 4 שנים הוויזארדס היו הקבוצה של עם ישראל. ואז הם עשו מהלך שכבר אפשר לומר שיש קונצנזוס על כמה מטומטם הוא היה: העבירו את אבדיה, אול סטאר עתידי עם חוזה סופר נוח ל-4 שנים, עבור חופן בוטנים (ברוגדון שכבר פרש ושחקן השנה השנייה באב קרינגטון נטול ההגנה) כדי לפנות מקום ל... בילאל קוליבאלי האנמי, שממשיך לשבור טבעות ולהיפצע.
אז תיכף נגמרת העונה הסדירה ומגיעים לדבר האמיתי. אבל לקבוצה כמו הוויזארדס הקיץ הוא העונה האמיתית אחרי שהם הולכים לסיים בהצטיינות את מסע הטנקינג שלהם במקום הראשון מהסוף.
אז מה הלאה? למרות היכולת הנוכחית, יש גם כמה סימנים חיוביים לעתיד.
קודם כל הדראפט הקרוב, עם כמה פרסים גדולים. אולי מכאן יגיע הכוכב העתידי שסביבו אפשר לבנות, בעיקר אם זו תהיה בחירת טופ 3.
בינתיים, טרה יאנג ואנטוני דייוויס יהיו שם בעונה הבאה. שניהם פציעים (בעיקר דייויס), מזדקנים (בעיקר דייויס) ויש ספק עד כמה עוזרים לקבוצה שלהם לנצח (בעיקר יאנג). אבל אם הם מגיעים לעונה הבאה בכושר סביר ומשחקים מספר גדול יחסית של משחקים (אם גדול), הוויזארדס יכולים להפוך קבוצת פליי אין. אם לא, שזה כנראה התרחיש היותר סביר, זה לא ממש נורא. אפשר להמשיך לעוד עונה של טנקינג ופיתוח הצעירים. החוזה של יאנג (אם יבחר להישאר בו) נגמר בסוף השנה וזה של דייוויס הוא לעוד שנתיים, אבל יש לו אופציית יציאה בסוף השנה. במילא צריך לשלם את הכסף למישהו, אז שיהיה השניים הללו, שיש פוטנציאל שעוד יחזרו לעצמם וישחקו כדורסל איכותי, שלא כמו מידלטון, קוזמה, או ג'ורדן פול, שאליהם הלך הכסף בשנים הקודמות. במאמר מוסגר: בביקור שלו בדאלאס, שנמשך כמעט שנה, דייויס קלע פחות נקודות ממה שלוקה קלע בחודש מרץ השנה...
על מי עוד אפשר לבנות לעתיד?
על קוליבאלי כאמור לא בא לי. שחקן הגנה טוב, אבל תקוע במקום התקפית ולדעתי אין לו את זה. הייתי ממשיך הלאה ממנו או מחתים על חוזה נמוך אם הוא מוכן.
הצרפתי השני, סאר, דווקא הראה סימנים של שיפור השנה, עם יעילות משופרת (נקודת הפתיחה הייתה נמוכה מאוד) ושתי חסימות למשחק. ביום בהיר אפשר לראות אותו הופך לסנטר טופ 10 בליגה כבר בשנים הקרובות וקו קדמי שלו ושל דייוויס אם הוא בריא יכול להיות מעניין.
בקו האחורי, אני ממש לא מחזיק מבאב קרינגטון. נכון, הוא עוד לא בן 21 ושיפר השנה את הקליעה (40% משלוש, רובן מייצור עצמי). אבל הוא לא באמת רכז, מאוהב בזריקות קשות, מקבל החלטות מפוקפק ושומר גרוע. מרגיש לי בדרך להיות עוד גארד קלוריות ריקות בסגנון של ג'ורדן פול, קאם תומאס, ואנפרני סיימונס (במקרה הטוב). כסקורר מהספסל, אולי זה בסדר אם הוא ישמור על האחוזים משלוש.
טרה גו'נסון, הבחירה החמישית בדראפט האחרון, גם לא מלהיב אותי. כן, גם הוא סקורר טוב, שאולי גם ייבחר לאחת מקבוצות הרוקי והוא עוד לא בן 20 אז מוקדם לשפוט בנחרצות. אבל כמו קרינגטון, הוא אוהב לקחת זריקות קשות ביעילות מפוקפקת, ולא אוהב למסור (כמעט אותו מספר אסיסטים ואיבודים) ולשמור. שוטינג גארדס בתבנית הזו איבדו ערך בליגה בשנים האחרונות ובצדק.
אני יותר מסוקרן ואופטימי לגבי שני הקנדים, קישון ג'ורג' וויל ריילי. הם נבחרו במקומות 24 ו-21 בשני דראפטים האחרונים בהתאמה, הרבה אחרי באב וטרה, שנבחרו בלוטרי. אבל בעיני הראו כדורסל ופוטנציאל הרבה יותר מעניין. קישון הוא 2.03 וריילי 2.08, אבל שניהם שולטים טוב בכדור ויוצרים גם לעצמם וגם לאחרים.
קישון כבר פרץ השנה, עם 15 נק', 5 ריב', 5 אס', חסימה וחטיפה למשחק, 38% משלוש והגנה סבירה לפני שנפצע והושבת לשארית העונה בשם הטאנקינג. בדקות שלו עם הכדור בידיים, ווש נראו טוב יחסית. הוא לא אתלט גדול, אבל אם הוא ממשיך בקו ההתקדמות מהשנה, הוא יכול להפוך ליופי של פוינט פורוורד. לא כוכב כנראה, אבל כן שחקן מועיל, קבוצתי ויעיל.
ריילי צעיר (רק מלאו לו 20), רזה מאוד ולא אתלט גדול. אבל יש לו המון כדורסל. אם לא ראיתם, שווה להציץ במשחקים של הנותרים של ווש רק בשבילו. כאמור, 2.08, אבל לגמרי גארד, עם תנועות לא שגרתיות, שליטה מהפנטת בכדור, יכולת סיום יצירתית, וגם נכונות ליצור לאחרים. בשני המשחקים האחרונים של ווש הוא סיים עם 31 ו-30 נקודות ומאז האולסטר יש לו 17 נק' למשחק ב-50% מהשדה. אז כן, זה מגיע בגארבג' טיים של העונה, הוא משחק עם (ולפעמים גם נגד) שחקני ג'י ליג, ועדיין נראה בוסרי לפעמים. אבל יש שם משהו מיוחד, שמזכיר לרגעים שחקנים כמו שיי הצעיר. הגנתית יש לו דרך ארוכה לעבור (בעיקר עבודה על הגוף כדי שלא יעשו לו בולי בול), אבל הוא מספיק גדול ואינטליגנטי כדי להפוך לשחקן הגנה סביר עם הזמן. יש מצב שתוך שנתיים שלוש הוא ייראה כמו הגניבה הגדולה של הדראפט האחרון.
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
