סל ניוז

זה התחיל מבדיקה שערכתי לקראת 2023,
איך מתפזר ניצול של הבחירות הגבוהות בין הקבוצות.
עם הבנה ששיטת הדראפט מקולקלת.
תמיד אפשר לשחק על הסקאלה בין בחירה בסדר הפוך לתוצאה לאקראיות מוחלטת.
בגדול ככה זה התחיל, ועם השנים הליגה הוסיפה אלמנטים אקראיים כדי לדכא את הטנקינג שבעצם נברא ברגע שהקונספט של הדרפט נוצר.

אבל אולי שווה להוסיף שקלול של אוברדראפט לדראפט.
הכוונה שקבוצה בטווח זמן מוגדר - נגיד עשור,
תקבל כמות ערך לבחירה ולא תוכל לחרוג ממנו.
כלומר צריך לסכם ערך של כל בחירה בסיבוב הראשון ולמצוא תוחלת בעשור.
להכניס פקטור של 20% חריגה אוברדראפט בגלל חוסר מזל או שוק קטן וזהו.
כל שנה יופחת הערך של הבחירה שיצאה מהטווח של העשור ויתווסף הערך של הבחירה האחרונה.

ואז אם לדוגמא לקבוצה נשארו 2 נקודות אז הבחירה הכי גבוהה האפשרית תהיה במקום ה-24 נגיד.

זה הרעיון העיקרי.

--------------------------------------------------------

החלטתי בצורה קצת שרירותית על שיטת ניקוד
לבחירה 30 -1נקודה
על כל עליה פקטור הנדסי נניח 1.11
בחירה 3 20, שניה - 25, ראשונה 30.


אשמח לשמוע דעתכם.
אם שיטת הניקוד לא מדוייקת, תציעו אלטרנטיבה.
ואשתף טבלה מעודכנת בקרוב.

הטבלה המקורית:
Clippers 40
Boston 41
Toronto 47
Miami 48
Goldan state 54
Milwaukee 62
Utah 69
Denver 70
Pacers 70
Portland 72
Okc 83
San Antonio 83
Wasington 83
Atlanta 88
Memphis 89
Dallas 98
Houston 99
Chicago 101
Brooklin 107
Clevland 120
Hornets 126
Philadelphia 129
New Orleans 131
New York 133
Pheonix 133
Detroit 149
Sacramento 164
Minesota 166
Lakers 169
Orlando 197

הייתי עושה את אותה הבדיקה שוב.
ממה שאני מבין הבדיקה הזאת מעודכנת עד 2022, לא הרבה הכי חלוקת האחוזים המחודשת של הלוטרי.
נוספו מאז שנתיים למדגם, אני חושב שכל הדיון יהיה מדויק יותר אם נסתכל על הנתונים המעודכנים.

בכל מקרה, השאלה שצריך לשאול, לפני שמציעים תיקונים, היא האם בכלל יש בעיה.
האם יש בכלל כזה לופ-הול בפורמט של הליגה שקבוצות מצליחות לנצל בקלות גדולה מדי, האם משתלם להפסיד.
יותר מעניין היה לדעתי להסתכל האם כמות הפסדים של קבוצות הלוטרי לאורך סטרצ׳ים של 3-4 שנים מנבאת (בקשר הפוך) את כמות הנצחונות לאחר נגיד 4-5 שנים. אני לא כל כך בטוח שזה המצב, בטח עם השיטה הנוכחית.

יש בעיה והיא שקבוצות כמו יוסטון ודטרויט חנו 4 שנים רצופות באיזור ששואב את בחירות הדראפט הגבוהות לעומק אוקלהומה שהסתפקה בשנתיים
אתה רוצה שקבוצות יהיו אוקלהומה, לא דטרויט
הגבלת מספר הבחירות הגבוהות לאורך נגיד...5 שנים
תעשה את העבודה

אבל יוסטון היו פחות מ3 עונות מלאות בטאנקינג (הארדן שבת ב2021, ב2024 הם כבר היו טובים), ודטרויט לא תיכננו להיות כל כך גרועים, פשוט היה להם מאמן שניסה שיפטרו אותו לאורך כל העונה שעברה.

אבל אפילו אם נניח שדטרויט עדן טאנקינג של 4 שנים - אנחנו בטוחים שהליגה כל כך מתגמלת את זה? הרי הפיסטונס בחרו בשנים האלו במקומות 1,5,5,5.
כמה נמוך היית רוצה שהם יבחרו בשנה השלישית והרביעית, אוריאל, בהינתן שלפחות ברביעית הם באמת ניסו לנצח (שוב, לא המאמן כנראה, אבל המועדון ככלל כן) ולא הצליחו? איך תוציא קבוצה כזאת מהבוץ אם לא תיתן לה לבחור לפחות 5-6 בשנים האלו?

לא מבין מה הבעיה כאן.
קודם כל, יוסטון "חנתה" רק שלוש שנים ברציפות, עם בחירות 2, 3 ו-4.
הפעם הרביעית מהדראפט האחרון היתה מבחירה שהנטס הגרילו עבורם.

דבר שני, גם הם ובעיקר הפיסטונס מדגימות שאין שום בעיה עם חוקי הלוטרי החדשים. אפילו אם תטען ששתיהן עשו טנקינג מביש בחלק מן השנים (למשל לפני שנתיים עבור וומבניאמה), התוצאה בפועל היא שאף אחת מהן לא הגרילה בחירה ראשונה בשלוש הפעמים האחרונות. דטרויט כן הגרילה בחירה ראשונה ב 2021, ומאז נפלה שלוש שנים ברציפות לבחירה החמישית, למרות שהיו לה סיכויים להגריל בחירה טובה יותר.

אתה רוצה שקבוצות יהיו אוקלהומה, אבל לאוקלהומה היה יתרון התחלתי של השגת שגא - לצד שלל בחירות שאחת מהן הניבה עבורה את ג'יי-דאב - במהלך שקדם להליכה לבנייה מחדש.
והרי מספיק שאוקלהומה היתה מגרילה משבצת אחת גרועה יותר בדראפט 2022 והנה תוצרת הטנקינג קצר המועד שלה היתה מסתכמת בגידי וג'בארי סמית. ואז עדיין היה מדובר בקבוצה חזקה למדי (הסגל הבריא הנוכחי), אבל עם פחות אפסייד בהווה ובעתיד.

לעומת זאת, על הרוקטס נכפה ריבילד בגלל הארדן הפרימדונה, בתנאי פתיחה בעייתיים (חוב הבחירות לתאנדר כתוצאה מהחלפת פול-ווסטברוק, שהחל להיפדות בדראפט האחרון עם בחירת לוטרי שפרסטי לקח בה את טופיץ').

לא רוצה להיכנס לאופן שבו הפיסטונס מתנהלים, אבל האם הפתרון הוא למנוע מהם אפילו את הרצף של שלוש בחירות מס' 5 שהגרילו מאז הזכייה בקייד?

ועוד נקודה למחשבה - דובר כבר רבות על הטנקינג של הג'אז העונה, אז איך הוא היה נראה אם החוקים היו מבטיחים לה את הבחירה הראשונה במידה והיא במאזן הכי גרוע/סתם מבחוץ לפלייאוף (כי לא בדיוק הבנתי מה אמור להיות הקונספט שיעניק לקבוצות כמו יוטה, שארלוט, ולפני שנתיים ושלוש שנים גם אינדיאנה, בחירות מס' 1 ראשונות בתולדות הפרנצ'ייזים?)

מה שכן, משעשע לראות דירוג שכזה בו הקליפרס מדורגים הכי נמוך והלייקרס הכי גבוה מבחינת איכות בחירות הדראפט...עשור המשיח.

בא נקח רגע את יוסטון
היו לה בעונת "הטנקינג" הראשונה את שנגון וגרין, הם המשיכו להיות גרועים, לא עשות את ההתקדמות המתבקשת משני הרוקים הטובים האלה
למה?
כי הם דחפו (אם תשאל אותי בכוונה) מאמן גרוע סילאס, ששיחק עם כריסיאן ווד במקום עם שנגון, ואז הם בחרו את ג'בארי סמית'
הצפיה מקבוצה הגונה, שנראה את שנגון וגרין משופרים (כי הם בעונה השניה שלהם) ואת הערך המוסף של ג'בארי
אבל? כלום, אנטי כדורסל בחסות מאמן חסר מושג
פתאום מגיע יודוקה, הג'י אם אותו ג'יאם ויש שני שחקני חמישיה בעמדות 1 ו3 כי ב2 4 ו5 נמצאים הכישרונות הצעירים שלהם
הצפיה שלי שקבוצות ינהגו ככה מיד אחרי שהם מקבלות את הבחירות הגבוהות הראשונות שלהם, שלא "ידגרו על הביצים"
נקלעת להיות קבוצה גרועה? לא נורא, תבחר גבוה
קיבלת שחקן טוב מדראפט? תפיק ממנו את ההתקדמות האפשרית, בעונה הבאה תהיה פחות גרוע ותבחר פחות גבוה
זוהי רוח החוק
אי אפשר לקיים אותה במדיוק כי אנחנו בני אדם וקצת חמדנים וקצת תחמנים, בשביל הומצא בעולם המשפט מבחן הסבירות
החמישיות והאופן שבו שיחק סילאס, לא עומד במבחן הסבירות

לגבי השאלה של ניבוי מה הטקטיקה הנכונה. אני לא יודע וספק אם יש כזו.

ארחיב את התשובה של אוריאל,
הבעיה בשיטה הקיימת שיכולה לתמרץ להמשיך להפסיד ולקבל עוד מתנות חינם.
אילו בחירות יוצאות בפועל בהגרלות פחות חשוב,
כי אלו הגרלות ולפעמים קבוצה כמו מינסוטה יכולה לבחור 3 פעמים במקום הראשון ב-7 שנים.

אני חושב שהייתי מעדיף לחזור לשיטה הקודמת שנותנת תגמול יותר מיידי למי שצריך,
כי קבוצה גרועה באמת צריכה בחירה גבוהה,
יחד עם זה, להגדיר קרדיט או גבול בסגנון מה שכתבתי.
ככה גם ההנהלות ידעו לתכנן את דרכן במגבלות האלה ולא יתבדרו.

רעיון מאוד מעניין.
עוד ניואנס לטובת משהו בסגנון זה שבתכלס לא היינו רוצים שבאופן מקרי קבוצה מסוימת כמה שנים ברציפות תרוויח/תפסיד בצורה שרירותית מהגרלת הלוטרי.
כבר שסטטיסטית זה אמור להתאזן , אבל היות שמדברים על רצף הגרלות של כמה שנים ספורות - גם כאן היה אפשר "להגן איכשהו על סטיות העבר".
סתם דוגמא קיצונית, אם בשנה מסוימת קבוצה ממש בתחתית של הליגה ויוצא לה לבחור ראשונה (14% בתנאים הנוכחיים), ובשנה העוקבת (נניח בזכות אותה בחירה ראשונה שמשפרת אותה) הקבוצה מסיימת במקום השמיני מהסוף, והתמזל מזלה שמתממשים 26% והם בוחרים שוב בטופ 4 - אזי בשנה העוקבת הם איכשהו "נקנסים" והסיכויים שלהם יורדים ממה שהיה אמור להיות (כאשר במקביל כמובן אפשר להעביר את אותם סיכויים ו"לפצות" קבוצה אחרת שלא שפר מזלה כך, או סתם לחלק בין כמה קבוצות...).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

טבלה שעשיתי עם צ׳אט:
Draft Pick Custom Value
1 16.0
2 13.5
3 11.5
4 10.0
5 9.0
6 8.2
7 7.5
8 6.9
9 6.4
10 6.0
11 5.7
12 5.4
13 5.1
14 4.8
15 4.5
16 4.2
17 3.9
18 3.6
19 3.3
20 3.0
21 2.8
22 2.6
23 2.4
24 2.2
25 2.0
26 1.8
27 1.6
28 1.4
29 1.2
30 1.0

ערך ממוצע 5.25, תוחלת 52.5 נקודות בעשור.
אפשר לתת תוספת 15% קרדיט לכיוון ה 60 נקודות.

ניקח את דטרויט שנטען מהם לקיפוח:
בחרו 8,18,12,12,15,7,1,5,5,5 סה״כ לקחו מהקופה 76.3 נקודות.
בשביל לאזן צריך לשלול מהם בחירה בסיבוב הראשון ל-4/5 שנים עד שירדו מתחת ל-52.5
ויחזרו לאיזון.

דטרויוט לדוגמא תוכל להתרכז בלפתח את:
הולנד, תומפסון,אייבי,סאסר,דוראן וקנינגהם.
גם ככה הערך השולי של עוד בחירת לוטורי נמוכה עבורם משמעותית מקבוצה כמו דנבר.

פועל יוצא משיטה כזו היא שקבוצות יוכלו לבחור יותר גבוה מסוף סיבוב ראשון גם אם מנצחת.קבוצות כמו
הקליפרס, מיאמי, מילווקי יוכלו לקבל כישרונות צעירים מוכשרים יותר גם בלי לפרק את החבילה הנדוש והמאוס.

אני לגמרי איתך
השיטה הנוכחית מעודדת עצלנות בפיתוח שחקנים ונותנת תמריץ שלילי עיסוק בכדורסל עצמו
"בוא נשים מלא שחקנים חסרי ניסיון שבחרנו ביחד, נשים להם מאמן חסר מושג ונפסיד עוד עד שיפול עלינו וומבי"
אני מקצין את הנרטיב אבל הרעיון מובן אני חושב
הכלים המתמטיים שהשתמשת בהם עומדים במבחן המציאות

רוצים דוגמאות מעולמות הכלכלה?
אם אתן דמי אבטלה בלי הגבלת זמן, עד שהמובטל לא מוצא את העבודה שהוא רוצה, לעומת הגבלת דמי אבטלה בזמן

אני לא חושב שיש בעיה אמיתית בשיטה הקיימת.
זה טוב שיש אפשרות לאסטרטגיות שונות
וההפסדים כואבים בפני עצמם + מרחיקים את הקהל כך שקשה מאוד לעשות טאנקינג לאורך זמן

אני לא מסכים עם הרבה דברים שכתבת כאן, אוריאל.
קודם כל, למה אתה מתכוון ב"עונת הטנקינג הראשונה", לטנקינג בוטה ומכוון? כי את גרין הם לקחו בבחירה שנייה, אז אפשר לומר שעונת 2020/21 היתה עונת הטנקינג הראשונה שלהם ושסך הכל היו להם שלוש כאלה.

2. אתה קורא לגרין ושנגון "שני הרוקיז הטובים האלה". אני לא רוצה להיכנס בכלל לדיון על גרין ויכולתו כיום, למרות שחוסר הנכונות של הרוקטס להעניק לו הארכת חוזה מקסימלית לחמש עונות אומר הרבה לכשעצמו. נסתפק בהצבעה על כך שלפחות בתור רוקי, הוא היה סקורר חד מימדי ולא יעיל, עם 42.6% מהשדה, 2.6 אסיסטים כנגד 2 איבודים למשחק, ומעט מאוד הגנה.
שנגון נראה מבטיח מאוד כרוקי, בין היתר יחסית לגובה שבו נבחר, עדיין היה רחוק מלהיות השחקן שהוא בשנתיים האחרונות.
אתה גם מניח תרומה מידית מצד ג'בארי סמית כרוקי, כשבפועל גם כשחקן שנה שלישית הוא לא עקבי בשיט.

3. מסכים שסיילאס היה מאמן גרוע, אבל מה היתה האלטרנטיבה, את מי היית מביא במקומו בזמן אמת? זה לא סתם ש"פתאום הגיע אודוקה", פרטיטה וסטון ניצלו פה הזדמנות פז שמאמן בכיר סולק מקונטנדרית בגלל פרשייה שהסתבך בה. כלומר, שהסבלנות השתלמה במקרה הזה.

4. אותו הדבר הנכון לגבי אלו שאתה מכנה "שני שחקני חמישייה בעמדות 1 ו-3", ואן וליט וברוקס, שהוחתמו באמצעות קאפ ספייס שהתפנה. אני לא זוכר בדיוק מה היה מצב הפיי רול של הרוקטס עד קיץ 23', אבל ממה שזכור לי לא היה להם קאפ ספייס לפני כן, בטח החוזה של וול עוד נחשב אצלם כנגד התקרה ולך תזכור מי עוד. מה גם שלא בכל קיץ יש בדיוק את השחקנים המתאימים לחיזוק.

5. לגבי ווד והעלייה שלו בחמישייה: כשהרוקטס החתימו אותו, זה נראה כמו מציאה בפוטנציה לפחות, כישרון צעיר יחסית שאמור היה לשתף פעולה עם הארדן. מרגע שהמזוקן דרש טרייד ויוסטון מצאה את עצמה במוד ריבילד כשיש לה חוב עתידי ובעייתי לתאנדר, ווד הפך לאחד הנכסים המרכזיים בקבוצה. אין מה לעשות, צריך לתת לשחקנים כאלה דקות בשביל לשווק אותם, בדיעבד גם ככה לא היה לו ביקוש גבוה במיוחד. אם הטענה שלך נכונה, מדוע יוסטון העבירה את ווד בקיץ 22, במקום להשאיר אותו כשחקן חמישייה לקראת עוד עונת טנקינג (עם וומבניאמה כפרס הגדול)? מזכיר שהתמורה מדאלאס היתה בחירה 26 בדראפט 22.

בשורה התחתונה, בחירת הלוטרי הגבוהה והאחרונה שיוסטון הגרילה עבור עצמה הניבה את אמן תומפסון, שהולך להיות שחקן טוב ומשמעותי יותר עבורם מג'בארי וגרין שנבחרו בשנתיים שלפניו.
אני מלכתחילה חשבתי שיוסטון צריכה לנצל את חלון השלוש השנים שנפתח עבורם, מרגע שהארדן דרש טרייד והחל הריבילד, ועד לדראפט 24 כשחוב הבחירות לתאנדר החל (יכול להיות שהוא החל כבר בשנים הקודמות והיו הגנות טופ X על הבחירות האלה, לא זוכר כרגע). הם עשו את זה, *וגם* התחזקו עם אודוקה, ואן וליט וברוקס, כך שכרגע הם נהנים (יחסית) משני העולמות - קבוצת צמרת במערב שמחזיקה במאגר פרוספקטים ובחירות מוצלח מאוד. ולפי מה שדווח עד כה, מכוונים גבוה בשוק הטריידים (מיקאל ברידג'ס, ווייט, מיטשל - שכבר יצאו מהתמונה - וכנראה יאניס, בוקר, אולי דוראנט בניסיונות עתידיים).

מינסוטה לא בחרה 3 פעמים במקום הראשון בגלל הגרלות. וויגינס הגיע מהטרייד על לאב. אם כבר, זו קליבלנד מאותו הטרייד שבחרה ראשונה 3 פעמים בארבע שנים - אבל גם במקרה שלה, הבחירה בקיירי בדראפט 2011 הגיע מהקליפרס בכלל, בזמן שהם הגרילו את בחירה 4 (טריסטן תומפסון).
בכל אופן, שתי התופעות האלו קדמו לרפורמה בסיכויי ההגרלה. מאז שהיא החלה, הרצף הוא פליקנס-מינסוטה-דטרויט-אורלנדו-ספרס-הוקס.

וכנגד הדוגמה של יוסטון שאוריאל הביא, מה תגידו על וושינגטון וברוקלין הנוכחיות?

וושינגטון החלה את הריבילד שלה בדראפט 2023 עם מינויו של ווינגר והטריידים שהוציא לפועל על ביל ופורזינגיס.
אבל הפרוספקט הראשון שבחר, קוליבאלי, הגיע מבחירת אמצע לוטרי שהיא עדיין תוצר של הגישה הקודמת, עם היומרה לבנות קבוצה תחרותית סביב שני הנ"ל ואחרים.
כך שרצף הטנקינג החל רק לפני שנה ובינתיים הניב את סאר.
אז נניח שתהיה זכייה בפלאג בעוד כמה חודשים, האם וושינגטון צריכה להסתפק בחמישיית הפרוספקטים קארינגטון-קישון-קוליבאלי-פלאג-סאר, ולחזק אותה עם החתמות של שחקנים מנוסים? או שזה בסדר לתעדף פיתוח שחקנים על חשבון ניצחונות, כשאולי ייצא מזה בונוס של בחירה גבוהה נוספת בדראפט 26 (שכרגע יש הייפ מוקדם סביב הטופ 3 שלו)?
ושיהיה ברור, אני בקיץ הייתי בעד החתמת יונאס שם. אני לא בגישה של אטט. אבל אני חושב שאוריאל לוקח את הגישה ההופכית למקום קיצוני מדי.


נעבור אל הנטס, שהריבילד שלהם טרי יותר: בטרייד המקדים לעסקת ברידג'ס, הם קיבלו מיוסטון בחזרה את השליטה בבחירות הדראפט שלהם בשנתיים הקרובות. אופציית החלפת הבחירות בדראפט 27 עדיין בידי יוסטון. זה אומר שיש להם חלון של שנתיים להיות גרועים ככל האפשר בשביל לבחור בפסגת הלוטרי שנתיים ברציפות. "גרועים ככל האפשר" לא אומר שהם מנסים להפסיד בכוונה, כפי שאנחנו רואים העונה, אלא פשוט למכור את השחקנים המוכחים שלהם ובראשם קאם ג'ונסון, ולא למהר עם אף החתמה משמעותית.

לפי הגישה שלך, במידה והם זוכים בפלאג/הארפר השנה, הם צריכים מיד לחזק את הסגל סביבו ולהימנע מכרטיס פרימיום נוסף בלוטרי של מאי 26?

דטרויט לא קופחה, דטרויט בחרו בארבע השנים האחרונות בממוצע במקום 4, התוחלת של המיקומים שלהם לאורך השנים האלו היא בערך 3.8, כלומר אם הם היו זוכים פעם אחת בבחירה הרביעית במקום החמישית כבר היינו מדברים על מצב שהם ממש קיבלו מה שצפוי להם.
אלא שגם אם הם היו בוחרים ככה - האם זה באמת שווה ומשתלם, לעשות 4 שנים כאלו בשביל בחירות 1,5,5,5?
ממש לא בטוח. כאמור אפילו דטרויט כנראה לא הייתה רוצה לעשות את זה. מישהו רואה קבוצות עושות עכשיו טאנקינג ארוך יותר?
כלומר, שוב, אני חושב שאתם מחפשים ביטחון לבעיה שכבר לא קיימת.

בכלל, אני לא מבין למה כל הקבוצות צריכות לחלוק שווה בשווה את נכסי הדראפט שלהן לאורך עשור. למה אנחנו עושים בכלל דראפט אם אנחנו לא נותנים אותו ככלי מסוים (לא משהו שניתן לנצל בקלות בצורה הכי צינית שיש, אבל כן כלי שאפשר לנסות לפנות אליו) כשאתה תקוע בתחתית?
אני מרגיש שהשיטה הנוכחית היא באמת אחד הדברים שעובדים הכי טוב בספורט העולמי. מה הדחף לשנות?

גם אני לא רואה דחף לשנות בכלל. לא חושב שיש יותר מדי תלונות, או שזה מזיק לליגה במיוחד.
בניגוד למשל לסופ״ש האולסטאר...

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

זה קצת חכמה בדיעבד
יוסטון ודטרויט התחילו לשחק כדורסל טוב
ואין סיבה להעניש אותם על אי פיתוח שחקנים שבהם בחרו
הגבלה במספר הבחירות הגבוהות שקבוצה יכולה לעשות ב..נגיד 3 שנים תמנע תופעה כמו סילאס ביוסטון ומאמן לא קשור בוושינגטון

מי שלא מרגיש בבעיה, שיהנה. אין לי שום ויכוח איתו.
להרגשתי תגמול של כשלונות והענשת שאיפות למצויינות היא דבר רע.
והליגה על כל הכשרון שלה היתה יכולה להיות במקום הרבה יותר ספורטיבי וטוב.

מי שחושב שיש בעיה אבל הכיול האחרון של הסיכויים יעשה שינוי דרמטי, לא מאמין.
1. יש נושא בשכנות לזה של המירוץ לטנקינג השנה.
2. כבר נעשו שינויים כאלה בעבר והטנקינג המשיך יפה מאוד.
3. אם נסתכל מהכיוון של נכסים בחירה במקום 7 שווה פי 2 מבחירה במקום ה 17,
נכס כזה יכול לתת תוחלת בחירה יותר טובה או לחילופין הכפלת כוח ספקולטיבי במסחר עם קבוצות אחרות.
הכיול האחרון לא שינה את המצב הזה.
מהצד השני קבוצה שמנסה להחתים שחקנים טובים ולהשתפר בודאות תענש בשאריות בכל דראפט.

בכ״א אשמח לשמוע מכולכם חוות דעת לגבי ערך הבחירות, כמה הייתי קרוב ואולי ממש לא.

נדמה לי שכבר היה לנו את הדיון הזה בעבר, אבל אני אגיד שוב שלדעתי דווקא השיטה הזאת על הדראפט והלוטרי היא אחד הדברים שהופכים את הnba ליותר תחרותית, אני יודע בוודאות לומר שאני מעדיף את המצב הזה מאשר את המצב במרבית הליגות האירופאיות בכדורסל וכדורגל שיש בהן מועדון שזכה בלפחות 5 אליפויות בעשור האחרון.

בכל מקרה לגבי הניקוד פר בחירה - זה די ישן, אבל יש את הדבר הזה שעשו ב82games בניסיון לכמת ערך של בחירה, שמשתמשים בו להגדיל באתר החביב טאנקתון:
http://www.82games.com/barzilai1.htm
אם החישוב פחות מעניין אותך, אתה יכול ללכת ישר לfigure 7

בריאן קיף הובא לוושינגטון כמאמן צעיר ומבטיח שאמור לסייע בפיתוח הכישרונות הצעירים ששם.
עכשיו אתה יכול להסכים עם האפיון הזה או לא, אבל גם אם הוא מאמן כושל, במה זה שונה מההימור של סקרמנטו והלייקרס על לוק וולטון שהסתמן בסטרץ' שלו כמחליף של סטיב קר באותה עונת 9-73 כאחד המאמנים הצעירים המבטיחים בליגה? או מההימור הכושל של הניקס והנטס על דרק פישר וסטיב נאש?

מסכים עם כל מה שסטאבס ונורטון כתבו, ועוד זווית חשובה שמישהו כאן כבר התייחס אליה בעבר באחד מהדיונים מהסוג הזה - יש גם חשיבות גבוהה עבור הליגה כביזנס שקבוצות משווקים בינוניים ומטה, שלרוב מתקשות למשוך פרי אייג'נטס אטרקטיביים, יוכלו להשיג marketable starts מבחירות דראפט גבוהות.
ג'ה בממפיס זו דוגמה מצוינת, גם אם לעולם לא ייקח שם אליפות ויסיים את דרכו שם במוקדם מן המאוחר, בין אם כתוצאה מפציעות או מטרייד שיגיע מדרישה שלו, כבר עשה המון עבור הפרנצ'ייז במעבר מעידן קונלי-ראנדולף-גאסול לתקופה הנוכחית. ריצת פלייאוף נהדרת, הג'רזי הכי נמכר בליגה...אלו דברים משמעותיים בשביל הילדים והוריהם שממלאים מושבים ביציעים.