|
בלי טייטום שספק אם ישחק השנה, (ועוד תראו עוד כמה פצועים יש כאן), קשה שלא לחשוב שהעמדה הזאת חלשה להחריד. כן, יש בה לפחות 20 שחקנים סבירים, אבל למען האמת רק כוכב אחד (וגם הוא לא, מה שאטט היה קורא לו, סופרסטאר), עוד שלושה או ארבעה שחקנים שיכולים לשחק לצד כוכב אמיתי בקבוצת אליפות. ובגדול, זהו. חוץ מזה, וזאת תחושה סובייקטיבית, זאת עמדה נורא נורא פצועה ופציעה.
אבל נתחיל כהרגלנו ב HM.
ברנדון מילר של שרלוט שנפצע באמצע העונה, הוא שחקן אלגנטי שזורק הרבה וקולע לא מספיק(35 אחוז מהשלוש, 51 אחוז אפקטיבי). בהחלט יכול לראות את עצמו ברשימה אם ישחק יותר מאשר 27 משחקים.
אסור, הוא האח הפחות מוצלח מבין האחים תומפסון, בכל זאת נתן תפוקה הגנתית סבירה ומעלה בדטרויט המתקמבקת/. לא יזיק לו לפחח קליעה מהשלוש, אבל הוא שחקן עם עתיד.
ריזאשה נתן עונת רוקי סבירה באטלנטה, כשלקראת סוף העונה הוא בהחלט השתפר. אין סיבה שלא ייצא ממנו כוכב, אבל הוא רחוק מלהיות שם כרגע.
הרב ג׳ונס שליט״א של הפליקנס כבר מהולל מזה שנים כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. כלומר, כשהוא בריא,מה שלא כל כך קרה בעונה האחרונה, אבל אם הוא יצליח לשחזר את היכולת שלו מלפני שנתיים, הן בהגנה והן מהשלוש (יותר מ 40 אחוז), אז הוא מהמשובחים שבשחקני הדי אנד ת׳רי שבליגה.
קיגן מורי בסקרמנטו, הוא יותר ת׳רי, פחות די. ללא ספק אחד מהריבאונדים הטובים יותר בעמדה, אבל מאד סטריקי, ייתן לך משחק של 8 שלשות, ואחר כך שלושה משחקים של אפס. האחוזים בכל מקרה, לא תמיד מתיישרים לטובתו.
נאג׳י מרשל של דאלאס הוא אול אראונדר סביר למדי, עם קליעה מהשלוש שהיא הכל פרט לסבירה.
דילון ברוקס, שנוא נפשי, עובר מיוסטון לפניקס, שזה טוב, כי את יוסטון אני דווקא מחבב (למרות שעכשיו שהקאפקייק שם…) בכל מקרה, עדיין שחקן הגנה מעצבן שיתקע לך את השלשה המעצבנת עוד יותר, אבל גם כזה ששחקנים שהוא מעצבן יעשו לו לפעמים דווקא.
ד׳אנדרה האנטר שעבר באמצע העונה האחרונה לקליבלנד, הוא שחקן מעולה בלי הכדור, קלעי שלשות מצוין. פי.ג׳יי וושינגטון גרסת הטיפ טיפה יותר קטן. בסך הכל, שחקן מעולה לקבוצה שרוצה מישהו שיקבל כדורים. אני בעדו, גם אם כשלעצמו הוא לא עושה הרבה יותר מזה.
קאם ג׳ונסון היה ממש בסדר גם בפניקס, וגם לאחרונה בברוקלין, אבל בשנה הקרובה הוא יקבל אסיסטים מיוקיץ׳ בדנבר. יהיה מעניין לראות אותו נותן תפקיד של ממש בקבוצה מנצחת, כשהמטרה תהיה להיות יציב יותר מאשר האיש אותו הוא מחליף (מייקל פורטר ג׳וניור)
אנדרו וויגינס של מיאמי (15 אשתקד), התחיל בתור ההבטחה הגדולה, המשיך בתור אכזבה, בא לווריורס ונתן את עונת החלומות האחת והיחידה שלו, ואז משפחה מתה לו, הוא דעך, עבר, שיחק פחות הגנה, פחות התקפה ונדמה לי שכבר אפשר לסכם לו את הקריירה כאיש מפוספס, וסמול פורוורד סביר ביותר. וכידוע, בינוניות היא אם כל חטאת.
טריי מרפי, הוכיח את עצמו הן כאול אראונדר (5 ריב׳, 3.5 אס׳9, הן כקלעי שלשות סביר מאד (יותר ממחצית זריקותיו ב 38 אחוז בקריירה) והן כשחקן הגנה מעולה. רק מה - את כל אלה הוא עשה בקבוצה הממש מחורבנת של הפליקנס, וגם הוא כמו כל שאר הקבוצה נפצע.
ואם בפליקנס עסקינן, אינגרם עבר משם לטורונטו בה טרם שיחק דקה, בעודו פצוע. בייבי דוראנט הזה הוא שחקן טוב מאד כשהוא לא פצוע. נראה מה יהיה לו השנה… שנה שעברה דירגתי אותו במקום השישי ברשימה שזה מקום שיכול להיות מוצדק, אם הוא רק ישחק את ה 65 משחקים שלו…
רשימה ראשית:
15. מיילס ברידג׳ס (שרלוט, 14 אשתקד, 20 נק׳, 7.5 ריב׳, 4 אס׳, אחוזים לא טובים) - לא יודע למה אני נותן את המקום של הכבוד למכה הנשים, אבל אני לא רואה מישהו אחר שאפשר לשים כאן. אבל אני באמת מאמין שלכל אחד מהשחקנים ב hm יש יותר מדי סימני שאלה לעומת האיש הזה, שבסופו של דבר, אנחנו יודעים מי הוא - הוא מישהו שיתן אול אראונד סביר והרבה נקודות באופן יחסי, גם אם באופן לא יעיל. האם הוא יכול לעשות את זה בקבוצה טובה? אנעארף.
14. ארון נסמית׳ (אינדיאנה', 12 נק׳, 4 ריב׳, 43 אחוז מצוינים מהשלוש, 62 אחוז אפקטיבי אדיר) - לא, לא נשכח לו את משחק ה 30 נקודות שלו (רובן המכריע ברבע האחרון ובהארכה) במשחק 1 שקבע את הטון מול הניקס. נכון, גם לא נשכח לו את משחק 7 מול הת׳אנדר בגמר, בו הוא לא ממש הצליח להגיע למצב זריקה, החטיא מה שהוא כן זרק, וסיים עם שלוש נקודות בלבד. אבל כמה כבר שחקנים ברשימה הגיעו למשחק 7 מול האלופה שבדרך? בסופו של דבר, הוא נתן שלוש סדרות פלייאוף נפלאות לפני הבית ספר שעשו לו הת׳אנדר. באופן כללי, שחקן שאני מאד אוהב, כשחקן הגנה הוא מהטובים בביזנס (מזכיר לי קצת את קובינגטון הצעיר). כשחקן התקפה הוא מהמדויקים בביזנס (תראו את האחוזים שלו). וכך או כך - הוא נכס רציני מאד. שחקן נפלא בקבוצה אדירה שכנראה לא יקלע הרבה יותר גם באיזו שרלוט (אפרופו ברידג׳ס) אבל כן ייתן בדיוק מה שצריך להרבה מאד קבוצות.
13. לוגוונץ דורט (אוקלהומה, 10 נק׳, 4 ריב׳, 41 אחוז מהשלוש, 58 אחוז אפקטיבי). המספרים שלו דומים להחריד לאלו של נסמית׳, אבל הוא בסופו של דבר, שחקן הגנה קצת יותר טוב, שלא לומר ממש ממש מהטובים בליגה. ונדמה לי שגם קלעי שלשות קצת יותר אמין בפלייאוף (אבל זו לא חכמה בקבוצה בה לא מתקדים בו והוא מקבל המון שלשות חופשיות). סטריקי ורוצח. הוא מה שמרקוס סמארט אמור היה להיות בבוסטון אילו מרקוס סמארט לא היה מיידה כל דבר שזז. לא יודע לעשות כלום בהתקפה פרט ללקלוע שלשות אבל זה בסדר, כי הוא יודע לעשות המון דברים בהגנה. נכס רציני ובסופו של דבר, אלוף מוצדק.
12. דני אבדיה (פורטלנד, 17 נק׳, 7.5 ריב׳, 4 אס׳,37 אחוז מהשלוש, 55 אחוז אפקטיבי). קשה לדעת אם סיום העונה שלו בפורטלנד לא נבעה גם מהעובדה שרוב החבר׳ה הבכירים האחרים לא שיחקו. אבל אבדיה הוכיח מספיק בחמש שנים. הוא הוכיח שהוא שחקן הגנה מעולה (גם אם לא ברמה של השניים מאחוריו ברשימה), אבל בעיקר שהוא אול ארואנדר ממש ממש טוב, שיכול גם לנהל משחק מעמדת הפוינט וגם לעשות כמעט את כל ההחלטות הנכונות. הוא עדיין לא מדויק מספיק, ויש לו תנודות במהלך העונה. אבל פניו כלפי מעלה, והמקום שלו כאן נראה לי ריאלי למדי, בהתחשב בקבוצה בה הוא שיחק.
11. מייקל פורטר ג׳וניור (עבר מדנבר לנטס, 18 נק׳, 7 ריב׳, 40 אחוז מהשלוש, 60 אחוז אפקטיבי). קשה לדעת אם ה 18 נקודות שלו, שאותן הוא קולע פחות או יותר בעקביות כבר כמה וכמה שנים הם בגלל יוקיץ׳ או למרות. אין ספק שהוא נהנה מהאסיסטים של המוסר הטוב ביקום, אבל באותה מידה קשה לקחת ממנו את האחוזים הנפלאים שלו, שבאים גם בגלל שיש לו את הזריקה הנאה בתבל. אני יודע שקל מאד לרדת על שחקנים שנותנים פלייאופים לא טובים, ופורטר די בנוהל לא משהו בפלייאוף כשכבר שלוש סדרות רצופות הוא מזעזע (ובעיקר באחרונה מול אוקייסי עם 7 נק׳ באחוזי קוטג׳) - אממה - לפחות הוא היה בפלייאוף ואילו שחקנים כמו ברידג׳ס או אבדיה לא. היה יכול להיות כוכב לו הוא היה קצת יותר יציב. בנטס בכל מקרה הוא יקלע כנראה הרבה בקבוצה שתעשה כנראה מאד מעט.
10. דמאר דרוזן (סקרמנטו, 8 שנה שעברה, 22 נק׳, 4 ריב׳, 4.5 אס׳). כבר די זקן, ואפשר בהחלט לצפות לעוד ירידה בכושרו, שבהחלט בלטה בשנה האחרונה, אבל בעמדה כל כך חלשה יכול להיות שזה מספיק גם לשחקן שלא יודע לקלוע מהשלוש (וייאמר לזכותו שגם לא ממש מנסה) אבל עדיין מצליח לגבור על השומרים שלו מחצי מרחק, ממש כמו קובי ומלו לפניו. שחקן של פעם שמשחק בקבוצה של פעם. ועדיין, שחקן שתמיד חיבבתי. נראה איך הוא יסיים את העונה.
9. אוג׳י אנונובי (ניקס, 13 בדירוג הקודם, 18 נק׳, 5 ריב׳, 37 אחוז מהשלוש, 56 אחוז אפקטיבי). מעדת ה d&3 של דורט ונסמית׳ וגם בנוי כמוהם. שחקן הגנה פחות טוב מהם במעט, שחקן התקפה מגוון יותר משניהם בלא מעט, וקלעי שלשות סביר, זהו אנונובי, שמצא לו עדנה בקבוצה הטובה ביותר של הניקס מזה שנים. גורם מכריע בפלייאוף המצוין האחרון של הניקס עם לא מעט משחקי 20 נקודות, וגם היה היציב בשחקני הקבוצה, נדמה לי, מול הפייסרס עם דאבל פיגר בכל אחד מהמשחקים). אבל בסופו של דבר, צריך להודות שאחת מהסיבות שהוא קפץ ארבע מקומות מהעונה הקודמת, היא כי העמדה כולה נחלשה מעט.
8. ג׳ימי באטלר (ווריורס' 2 בדירוג הקודם. ',17.5 נק׳, 5.5 ריב׳ ואס׳). בן 36 יהיה אחד משחקני הפלייאוף הטובים ביותר בהיסטוריה בעיניי. אבל בגיל הזה, הגוף כבר די בוגד. שנה שעברה עוד חשבתי שאולי אולי יהיה סיכוי עם שני ווינרים מוכחים כמוהו וכמו קרי, אבל כנראה שצריך להודות על כך שממש לא. וכן, זה למרות שהוא עשה להגנה של יוסטון בית ספר בסיבוב הראשון מולה, ונתן גם משחק אחד טוב או שניים מול מינסוטה בסיבוב השני, ובאמת ניסה בהעדרו של סטף, אבל הזדקנות היא דבר. לעוכריו של באטלר גם צריך להזכיר את העובדה שלכו תדעו אם הוא בכלל ירצה לסיים את העונה הקרובה בגולדן סטייט, או שהוא שוב יריב עם כולם כמו שהוא עשה בשלוש קבוצותיו האחרונות. כי אולי עם סטף קשה לריב, אבל היי - בקבוצה יש גם את דריימונד…
7. ג׳יילן ג׳ונסון (אטלנטה, 11 שנה שעברה, 19 נק׳, 10 ריב׳, 5 אס׳, 54 אחוז אפקטיבי אבל רק 31 אחוז מהשלוש). האמת היא שעם המספרים והאימפקט שלו בתחילת העונה על הקבוצה של אטלנטה, הייתי בכיף מדרג אותו יותר גבוה. אממה - האיש כבר שנה שניה נפצע הרבה, ואם לפני שנתיים זה היה רק לקראת סוף העונה, אז בעונה האחרונה זה היה עוד לפני האמצע של העונה. וחבל. כי הוא בהחלט צריך עדיין להוכיח שהוא יכול לשחק עונה שלמה. כשהוא משחק הוא מאד אקספלוסיבי, ומהטובים בביזנס ללא הכדור ביד, כשהוא נהנה מאד מאסיסטים של יאנג. בואו נראה איך הוא יחזיק מעמד השנה ואם לאטלנטה יהיה טריפל דינמי וצעיר, איתו ועם ריזאשה ודניאלס. לצד בן גוריון והלטבי.
6. מיקל ברידג׳ס (5 שנה שעברה, 17.5 נק׳, 3.5 אס׳, 57 אחוז אפקטיבי, 35 אחוז מהשלוש) וואלה, שאני מדרג אותו כמה מקומות מעל אנונובי, למרות שלאנונובי יש מספרים טובים יותר. אבל ברידג׳ס בעיניי הוא שחקן הגנה טיפ טיפ טיפה יותר טוב, ושחקן התקפה ורסיטלי ויותר יותר (גם אם מדויק פחות) וזה מספיק לי. הוא אולי פחות שחקן של שיטה, אבל יש לי תחושה שבתור שחקן מס׳ 1 בקבוצה הוא פשוט יעשה דברים שאנונובי לא יודע לעשות. ואולי אני טועה, אבל בסופו של דבר הוא נתן עונה טובה ופלייאוף יציב מאד (גם אם לא גדול) וגם הוא חלק מהקבוצה הגדולה ביותר של הניקס מאז שנות התשעים.
5. קוואי לאונרד (קליפרס, 7 בדירוג הקודם, 21.5 נק׳, 6 ריב׳, 41 אחוז מהשלוש, 56 אחוז אפקטיבי ואפילו סדרת פלייאוף ממש ממש טובה מול דנבר) - קוואי עדיין שחקן טוב מאד גם אם ההגנה שלו לא ברמה של הימים הגדולים, ואפילו ההתקפה לא בדיוק אותו דבר. אבל וכאן יש שני א-ב-ל-ים גדולים. קודם כל, אם הוא היה בריא בסוף העונה הקודמת, הוא כנראה לא יהיה בריא בסוף העונה הבאה. סתם עניין של סטטיסטיקה פשוטה. אבל שנית - לכו תדעו אם הוא בכלל ירצה לשחק. האיש הזה שמצטייר כגוש חרא עוד מימי הויכוחים שלו עם פופוביץ׳, הולך לשלם הרבה על החוזה המזויף שלו עם סטיב באלמר. וגם אם לא ישעו אותו (וכנראה לא ישעו אותו) , בטח ובטח שיפגעו לו בבלוטת החשק. שחקן מעולה, אבל לכו תבנו עליו. אפילו בית מעץ לא הייתי נותן לו לבנות במצב הנוכחי.
אבל שחקן טוב מאד, זה כן.
4. פרנץ וגנר (9 אשתקד, 24 נק׳, 5.7 ריב׳, 4.7 אס׳ , 51 אחוז אפקטיבי, פחות משלושים אחוז מהשלוש…). מצד אחד, יש לו זריקה שנראית לעיניי ההדיוטיות מעט שבורה מהשלוש (ועובדה, האחוזים שלו מזעזעים), מצד שני אלוף אירופה. מצד אחד, קצת היה פצוע ולא הגיע באמת להישגים משמעותיים עם הקבוצה, מצד שני, כן שם אותה בפלייאוף וכן הוכיח שהוא יכול לקלוע בצרורות. וכאמור, אלוף אירופה טרי. זה חייב לומר משהו. נדמה לי שהשחקן שהוא הכי מזכיר כאן הוא אבדיה, כמוהו גם הוא שחקן התקפה מאד ורסיטלי, אבל הוא בהחלט מייצר נקודות טוב יותר ולא במעט. מצד שני, האחוזים אחוזי קוטג׳. ככה זה וגנר, שחקן קצת קוטבי, אבל קשה להתעלם מהכשרון ההתקפי שלו. בפנקסי, אם הוא ובנקרו בריאים, ובהינתן שחקנים כמו סאגס וביין בקבוצה. אורלנדו היא המועמדת מס׳ 1 שלי במזרח להיות מובסת בארבע משחקים מול אלופת המערב. כי ככה זה, החיים קלים יותר בלי טייטום והליבורטן בצד השני. אבל כן - זה גם קצת מזכיר את עונות 2002-2004 ככה. הולך להיות מזרח חרא. וווגנר הולך להיות אחד מהשחקנים הטובים ביותר בחרא הזה.
3. לברון (3 גם שנה שעברה, 24.5 נק׳, 8 ריב׳, 8 אס׳, 38 אחוז מהשלוש, 57 אחוז אפקטיבי, 10 טריפל דאבלים… וכו׳). נו, המספרים מספרים את הסיפור כולו. בגיל 41 לברון הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם. מה לעשות. אז נכון, הפלוס מינוס שלו בקנטים ומתחת לכך. ההגנה ממשיכה להדרדר, הוא הפסיד בסיבוב הראשון בסוויפ ג׳נטלמני לקבוצה שאינה הקבוצה שלקחה אליפות, והקבוצה כבר לא שלו אלא של איזה סלובני שלעיתים קרובות מדי סובל מעודף משקל. אבל ככה זה - כי המספרים מספרים את הסיפור כולו, והסיפור הוא עדיין שהזקן מת הזה הוא עדיין אחד מהשחקים הטובים בעולם. אולי לא מהעשרה, אבל כנראה כן מהעשרים. (וכשאעשה את דירוג המאה, תדעו יותר).
2. אמן תומפסון (יוסטון, 14 נק׳, 8 ריב׳, 4 אס׳, 58 אחוז אפקטיבי ופחות מ 30 אחוז מהשלוש) - איזו כניסה מרשימה של שחקן ההגנה הטוב בליגה אולי (וזה ברשימה עם המון שחקני הגנה מופלאים) היישר למקום השני. ההבדל בינו לבין חלק אחר מהדי אנד ת׳רי, חוץ מהעובדה שאין לו ת׳רי בכלל בכלל בכלל, היא שהוא גם מנהל משחק בחסד עליון, וכאמור שומר שהוא פשוט מאד gifted. יש פה כאמור המון שחקני הגנה מעולים אבל בסופו של דבר, הפוטנציאל של תומפסון הוא פיפני, והפוטנציאל של מישהו כמו דורט הוא לא פיפני. אז זה מה יש. בינו לבין שנגון יש המון שכל בקבוצה הזאת של יוסטון שאפשר בהחלט לדבר עליה כאחת מהקבוצות שכן ידגדגו את אוקלהומה בשנים הקרובות. בכל מקרה, אני מאד אוהב את האיש, ומקווה שהוא יצדיק את האמון שאני נותן בו ברשימה הזאת.
1. ג׳יילן ווליאמס (אוקלהומה, דורג 6 בין הפאוור פורוורדים שנה שעברה. 21.5 נק׳, 5.5 ריב׳, 5 אס׳, 37 אחוז מהשלוש, 54 אחוז אפקטיבי). 40 הנקודות אותן הוא קלע במשחק מס׳ 5 הכמעט מכריע בסדרת הגמר בפלייאוף האחרון הוכיחו לי דבר אחד. בעמדת הסמול פורוורד בכל זאת יש סופרסטאר אחד יחיד ומיוחד. והוא האיש הזה. כשהוא בזון, הוא נראה קצת כמו לברון לפני עשור. גדול יותר, חזק יותר, מהיר יותר. שחקן שפשוט אי אפשר לשמור עליו פיזית כי הוא ישפיל אותך בדרך, גם אם האיש ששומר עליו הוא מהטובים בביזניס (נניח נסמית׳). אז נכון שלא בכל משחק הוא היה כל כך נעלה (ואפילו היה לו משחק 6 נקודות בהפסד מול דנבר, ל״ע), אבל אין כיום סמול פורוורד שמשחק את המשחק טוב כמוהו, פרט לג׳ייסון טייטום הפצוע. פשוט אין. אפשר לרדת על העובדה שהוא חלק מסמול בול,ושהוא לא גבוה מספיק בשביל אותה עמדה 4 הידועה לשמצה בקבוצה וכו׳ וכו׳, אבל אפשר פשוט להתענג על אחד מהשחקנים הדומיננטיים ביותר שיש, כשהוא בזון.
_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
