xalmon כתב:
שמואליקי, זו לא בהכרח טענה אבסורדית. אוסטין וויילי הוא אחד הריבאונדרים הטובים באירופה, אבל הוא שחקן הרבה יותר מוגבל מג'סטין סמית'. את מי מהם היית לוקח לקבוצה שלך? בעיניי, קבוצה שאפתנית תיקח את וויילי, למרות שהשכר שלו יהיה גבוה הרבה יותר משל סמית' (תרשה לי להעריך שהוא ישמור על רמת שכר דומה גם בחוזה הבא שלו) והסטטיסטיקה תהיה פחות מרשימה. סמית' הוא שחקן נהדר לקבוצה בינונית ומטה בליגה שלנו, והסיכוי שלו לבוננזה הוא שתבוא איזו טורקית פראיירית, תתרשם מהמספרים בצמרת היורוקאפ ותכפיל לו את החוזה.
מה שאני אומר, כהכללה, שאם מביאים 2 שחקנים באותה העלות (גבוהי ירושלים סתם הובאו כדוגמא, כי הם "הציתו לי מחדש" את המחשבה הנ"ל), אז בסבירות לא מבוטלת (שנהפכת לגבוהה יותר לטעמי ככל שמדובר בשחקן גבוה...) דווקא "המוגבל" יכול להתברר כשחקן הטוב יותר (לא רוצה לומר "מתאים יותר", כי כפי שציינת תלוי מהם צרכי הקבוצה ממנו).
אפשר לחשוב על זה שאם קבוצה מביאה שחקן בשכר x - אז בממוצע (ברור שיש לכך התפלגות עם שונות לא מבוטלת, אבל עדיין יש ממוצע...) היכולת/רמה שלו יהיו סביב אותה רמת שכר (כמובן תלוי בגיל, פציעות וכו'). בהינתן זאת, ובהנחה סבירה שרמתו של שחקן היא איזו קומבינציה של מספר רב של תכונות כדורסלניות/פיזיות/מנטליות - דווקא מי ש"נראה מאוד מוכשר לרמת השכר הזו" (קל וחומר גבוהים ורסטיליים, כי בסוף כמעט כל גארד אמריקאי הוא בעל יכולת אישית, קליעה מבחוץ וכו', אבל אצל גבוהים יש יותר אבחנה בין מי שיכול לזרוק מבחוץ ו/או להוריד כדור לרצפה למי שבכלל לא וכו') אמור אולי "לעורר חשד".
כמובן שזו לא גזירה משמיים וכן יש משמעות לסקאוטינג וכו'. אפשר לראות נניח שאקוניס כבר איזה 20-25 שנה (או יותר?!) מביא לא מעט זרים מאוד מעניינים שחלקם הופך תוך מספר שנים לשחקנים בקבוצה/מעמד/שכר גבוהים יותר (או לשחקנים דומיננטיים מאוד בהרצליה עצמה משך כמה שנים, גם אם מתקשים לעבור לרמה הבאה). אבל גם אצלו בסופו של דבר הקבוצה היא לא ממש אובר-אצ'יברית לאורך זמן (האם בשני העשורים האחרונים בני השרון/הרצליה הייתה לרוב טובה יותר מאשר קבוצות כמו ראשון וגליל עליון? לא בטוח), חרף שיש לה לעיתים שנים מאוד מרשימות (אבל מנגד, גם שנים לא טובות, מטבע הדברים).
uriel17 כתב:
גבוה ורסיטלי שעושה הכל טוב, לא יהיה בליגה הישראלית אפילו לא בהפועל ירושלים העשירה יחסית
יהיה בקבוצת צמרת ביורוליג...הפועל תל אביב למשל
לכן קבוצות שהן לא הפועל ת"א צריכות לכוון לגבוה מוגבל שיודע לעשות 2-3 דברים ברמת אמינות גבוהה
הכנתי נכון שמואליקי?
יותר רלוונטי לטעמי מזהות הקבוצה זו רמת השכר היחסית (שזה במילים אחרות הביקוש/מעמד של השחקן) למפעל/רמה בו השחקן נדרש להשתלב.
אפשר לחזור לקיץ של מכבי - דאוטין שווק כקלעי טוב, עם יחס אסיסטים/איבודים מצוין לאורך הקריירה (זו אמת סטטיסטית, וגם העונה שמר עליה) שאף אולי יכול לשחק רכז. אפילו סנטוס (ה"אפילו" כי הוא הגיע ממקום שונה לחלוטין מדאוטין, ולכאורה עם רזומה לא מרשים לשחקן שמגיע למכבי) שווק כגבוה התקפי נהדר וורסטילי. כל הנ"ל אפילו פחות או יותר התברר כנכון (כלומר, אני לא טוען פה לאיזה פייק/הונאה), ועדיין השחקנים לכאורה לא משהו בגלל "הדברים האפורים" (שקשה יותר לכמת אותם עד שהשחקן ממש אצלך) - השתלבות במשחק הקבוצתי, פיזיות, הגנה וכו'.
אני חושב שווילי יכל להיות סנטר טוב למכבי (כמובן לא ממובילי הקבוצה, אבל 15-18 דקות קבועות ביורוליג), וקל וחומר סנטר שלישי נהדר להפועל ת"א (לסגנון יריבות/מצ'-אפים ספציפיים וכו'). קבוצות גדולות כמובן יכולות בכסף גדול להביא את אותם "ורסטיליים מוצלחים", אבל מטבע הדברים בסגל רחב ועמוק צריך גם את הספציאליסטיים (האפורים) עם מעט תכונות חיוביות, אבל שיהיו טובות מאוד (לרמה המדוברת).