הוקיץ' כתב:
לגבי איזה עוד מאמן מתנהל ככה, התשובה הברורה היא עתמאן. אם אתה רוצה את זה במספרים, אז לשתי הקבוצות (פאו והפועל) היו העונה ביורוליג 7 שחקנים שמשחקים מעל 20 דקות במשחק, אצל פאו 3 שיחקו מעל 25 דקות, בעוד שאצל הפועל רק בראיינט. אני אישית מסכים איתך שזה מוגזם ושאפשר היה לנצל את הסגל בצורה יותר טובה, אבל אני גם חושב שזה לא מקרי שאלה שניים מהמאמנים היותר מוצלחים ביורוליג בעשור האחרון. לא כי זו דרך בריאה להתנהל, אלא כי בעיני זה מעיד על היכולת שלהם דווקא לצאת מהשבלונה ולעשות מה שצריך בשביל לנצח.
לגבי העובדה שטימור ואודיאסי פצועים כבר הגיבו, לגבי פלטין, לדעתי זה נובע מההעדפה של איטודיס ללכת עם סייז במצ'אפ הספציפי מול ירושלים.
אבל באופן כללי ולגבי הסוגיה שפתחה את ההודעה שלך, נראה לי שהתשובה היא שיש עוד כמה דברים בכדורסל חוץ מניהול דקות. ספציפית, לדעתי הסוגיה המרכזית בסדרה עד כה (לפחות מהצד שלנו) זה הטיפול השונה בהארפר שדי פירק אותנו בשנתיים האחרונות. השילוב הזה של שומרים גדולים שמפריעים לו להרים שלשות ויציאה מאוד אגרסיבית על הפיק אנד רול (גם במחיר של הגנה חשופה מאחורה) די מוכיח את עצמו. סוג של "אני מעדיף לאכול חרא מאחרים, אבל לא מהארפר".
אז כן, איטודיס אולי כהרגלו מגזים עם סחיטת השחקנים, אבל הוא בהחלט ראוי למחמאות.
עתאמן הוא דוגמא מצוינת למאמן שנכשל העונה בענק ביורוליג: קצת מנרמלים את זה, אבל בתחילת השנה פאו' נחשבה/דורגה כקבוצה מספר 1 ביורוליג, הם עוד קיבלו כבונוס את הייז-דיוויס לשליש עונה, לא היו פציעות מרובות מדי לשחקני המפתח שם (נאן, עוסמאן, סלוקאס, גראנט) והם סיימו מקום שביעי, והודחו ברבע הגמר. איכשהו בדיוק בהקשר הזה, עתאמן הצליח לייצר נרטיב כאילו אין לו מספיק עומק/איכות של שחקנים (הנאומים שאין לו שחקנים בעמדה 4, הפרידה הלא ידידותית מהולמס ויורצבאן וכו'), שזה כמובן אבסורד לגמרי לקבוצה שלקחה את היורוליג עם פחות מזה לפני שנתיים (גריגוניס ופאפאפטרו פחות או יותר סגרו את עמדה 3 אז, איפה זה ואיפה הסגל הנוכחי...), ומחזיקה בתקציב הגבוה ביותר במפעל.
אני לא טוען שזו "שיטה" (רוטציה קצרה, התבססות מרכזית על כמות קטנה של שחקנים, לעיתים ייבוש מוחלט ומודע של שחקנים שיכולים לתרום) שלא יכולה להצליח (לראייה כפי שציינת - עתאמן, לאיטודיס יש הצלחות פחות מובהקות/עדכניות), אבל כל מקרה לגופו, ותלוי בהקשרים של לו"ז המשחקים, מי השחקנים הבכירים ומידת כשירותם הכללית (למשל "להמר" על מדר ומיצ'יץ' - נשמע לי קצת מסוכן, לא בטווח של המשחק הקרוב, אלא שבוע-שבועיים קדימה), מי השחקנים הפחות בכירים ורמתם היחסית מול היריבות וכו'.
נקודתית לעכשיו, אני לא חושב שהפועל ת"א נראית טוב במיוחד בפלייאוף הזה (בוודאי שלא מול ראשון, וגם מול ירושלים לא צריך להתרשם יותר מדי משני משחקים יחסית צמודים - בראשון היה איזה 3 הפרש דקה לסיומו המוקדם, מול קבוצה עם בעיות מבניות לא קטנות משלה).
בוא ננסח את זה אחרת - אילו מדר היה משחק בהפועל ירושלים (ולצורך העניין רועי הובר בהפועל ת"א), האם ירושלים לא לוקחת את הסדרה הזאת (ואולי אפילו בצורה פחות צמודה, מאשר 2 המשחקים הנוכחיים)?
ישראלי ברמה הזאת (משני צידי המגרש, ובפרט בכושרו הנוכחי), זה משהו שאמור לתת נוק-אאוט ליריבה (בפרט שרחוקה משיאה, מכל הבחינות).
על הנייר יש להפועל ת"א (אפילו "רק" בסגלה הנוכחי וללא בראיינט, בלייקני ואוטורו) 4 שחקני על (ברמה ההתקפית) ברמת הליגה הישראלית - מיצ'יץ', מדר, ג'ונס ומוטלי. אז אדרבה, שאם רוצים גודל ואגרסיביות הגנתיים (ובפרט מול הארפר) - מה הבעיה לשלב את פלטין? (שעל חולשתו ההתקפית יכולים כאמור לחפות הגארדים האחרים שיהיו על המגרש, לצד מוטלי כמטרה בגבוהים).
בסוף במשחק בירושלים הגיעו לפוזשן אחרון כשהארפר ביום קליעה נורא, וירושלים איכשהו מחפה על זה עם בורג ובן-משה.
האם הפועל ת"א בשיטתה/תצורתה הנוכחית יכולה לחפות על ערב קליעה באותו סדר גודל של מיצ'יץ' למשל?
לטעמי יש בחודש האחרון איזו אנומליה שמדר, מיצ'יץ' ומוטלי מציגים רמה פסיכית (רציתי לרגע לומר את הכדורסל הטוב בחייהם, אבל זה מקטין את מה שעשו שני האחרונים בקריירה...), ועדיין הפועל ת"א כקולקטיב לא מרשימה (אותי לפחות).
בסוף כאן (בין היתר) נמדד המאמן.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
