סל ניוז

בעקבות הכתבה שראיתי על 50 הגדולים של מיאמי עברה בראשי המחשבה מי הם הגדולים של מועדון לא פחות גדול (נניח) והרבה יותר קרוב אלינו לארץ. 50 שמות זה היה יותר מדי בעיני, אולי גם 40, אבל בסוף החלטתי ללכת על המופרעות ולרשום רשימה של 40 שמות. התחלתי לעקוב אחרי מכבי באדיקות נניח מתחילת שנות השמונים, אז מן הסתם השחקנים שקדמו לתקופה זאת יזכו אצלי לפחות ייצוג. אריכות שנים בקבוצה כמובן שתשנה. עונה אחת, פלאית ככל שתהיה, לא שווה ל-3 שנים של עקביות והישגיות. אשמח כמובן לתיקונים והשלמות מהאיש שיודע הכי הרבה בעולם אי פעם על מכבי ת"א (וכנראה זה גם יישאר כך לעד) אורן80. הדירוג מן הסוף להתחלה ואני אוסיף איזו שורה או שתיים

40. ראשרד גריפית' - שיחק עונה בודדת תחת המאמן הכי פחות מתאים לו כנראה. זכרונות? כל משחק בדקות הראשונות גריפית' מקבל כדור ומטביע על הראש של היריב התורן בדרך לאיזה 6-8 נק' בעשר הדקות הראשונות של המשחק ואחריהם 30 דקות שכמעט לא מחפשים אותו. הראיון המשמיץ על וינקו יאלובץ'.

39. פרנק בריקבוסקי - אולי זאת נוסטלגיה, אבל בריקובסקי ששיחק עונה אחת ב-1984 (למיטב זכרוני) הותיר בי זכרון בל ימחה. שיחק בלית ברירה כסנטר (לפרטים, אצל ראי) ונתן עונה אישית לא רעה בכלל בעונה קבוצתית נוראית. אחד מהשחקנים שעשו הכי הרבה אחרי שעזבו את מכבי, עם קריירה נאה באן.בי.איי

38. סופוקליס שחורציאניטיס - חוזר לקדנציה נוספת. אחד השחקנים הבעייתיים שעברו במועדון, אבל בשיאו (20 דקות למשחק כמובן) אחד הסנטרים ההתקפיים הטובים באירופה. עזר מאד למכבי להגיע לפיינל פור האחרון שלה.

37. ליאור אליהו - אליהו זאת אחת הסיבות מדוע רציתי לצמצם ל-30 (בריקובסקי למשל היא סיבה למה הלכתי בכל זאת על 40). שחקן שאני לא סובל, שחבל לי שהוא ברשימה של גדולים כלשהי. למרות זאת, אי אפשר להתעלם מכך שאליהו הוא אחד מהשחקנים הישראלים הכשרוניים אי פעם. היה שותף בגמר יורוליג אחד ובאמתחתו כמה משחקים גדולים, כמו ההוא מול צסקא בעונת ספחיה.

36. יותם הלפרין - עוד כישרון גדול שלא ממש מפאר רשימות גדולים. לזכותו של הלפרין עומדת העונה עם צביקה שרף שבה הוא היה כנראה השחקן המוביל של קבוצה שהגיעה לפיינל פור. לרעתו עומדות הצעקות "זרוק" שהדהדו ביד כשהילד (אז הוא עוד היה ילד) רעד עם הכדור ולא ידע מה לעשות.

35. רלף קליין - אם זאת הייתה רשימת המאמנים, אז הוא היה בטופ 3. מאחר ומדובר בשחקנים הוא פה. רכז של פעם. שותף לשנים הראשונות של הצהובים. יכול להיות שאני מדרג אותו נמוך מדי (לטיפולך אורן80) אבל זאת התרשמותי.

34. דורון פרקינס - הקבוצה האחרונה של מכבי שהגיעה לפיינל פור זכורה בשל הגנת הלחץ שלה. המרכיב החשוב ביותר היה הלחץ המטורף שהפעיל פרקינס על השחקנים האחרים. שנתיים הוא שיחק בקבוצה ולא השאיר טיפת זיעה אחת בתוך גופו. אחד הפייטרים הגדולים שלבשו צהוב

33. צ'אק אידסון - פרקינס היה המרכיב החשוב ביותר בהגנת הלחץ, אבל יכולת קריאת המשחק בהגנה של אידסון הייתה קריטית גם כן וסביר להניח שהניבה יותר חטיפות וסלים קלים. לא סבלתי את השחקן, אבל הוא היה מאד רבגוני, שיחק בכמה עמדות והשתלב נהדר בקבוצה ההיא של המכבים.

32. ווילי סימס - כנראה נולד מוקדם מדי. אתלט גדול, שחקן קצת פרוע. היו רינונים על כך שהוא לא קיבל מקום בחמישיה של מכבי בסוף שנות השמונים, כי ההנהלה לא הסכימה לקבל חמישיה שכולה מורכבת משחקנים שחומי עור.

31. מייסאו באסטון - אולי שחקן ההיילייטס האולטימטיבי של מכבי תל אביב. הגבוה המושלם לצד ווייצ'יץ', פארקר וכמובן שאראס. לזכותו יאמר שאמנם זה נראה מאד קל לתפוס כדור שמועף למעלה ולסיים בהטבעה, אבל זה דורש קואורדינציה טובה וידיים מצויינות. לפרטים אפשר לשאול את נואל פיליקס.

30. ג'רמי פארגו - ההגנה הלוחצת הייתה סימן ההיכר של אותה מכבי ופארגו רק היה שותף, לא בכיר, אבל ההתעלות שלו בסדרה מול טאו היא זאת שהביאה את הקבוצה ההיא של מכבי לפיינל פור. נק' שחורה רשומה כמובן על הבריחה שלו לאן.בי.איי. סביר להניח שעוד עונה בצהוב הייתה מקפיצה אותו כמה מקומות.

29. וונדל אלכסיס - לא התלהבתי ממנו כמו הקונצנזוס, אבל עדיין נתן עונה מצויינת. עונת הקוראץ' של מכבי ואלכסיס היה הגו טו גאיי. פורוורד ארוך ומגוון שידע לקלוע, למסור, להוריד ריב'. במו ידיו הוא ניצח דרבי. בשנים אח"כ ניתן היה לקרוא במלפפוני הקיץ שמכבי מתעניינת באלכסיס, אך הוא נשאר מלפפון בשל.

28. טל בורשטיין - הותק כן משפיע והקפטן לשעבר מופיע במקום הזה בזכות כל השנים בצהוב, אבל לא רק. היה הרול פלייר המושלם בקבוצה הכי נוצצת אי פעם של מכבי. חכם, שומר, מוסר, מוריד ריב', בקיצר כל מה שתבקש ממנו, כל עוד זה לא יהיה לעבור את השחקן שלו בכדרור.

27. לאבן מרסר - יכול להיות שהוא קצת אנדרווליוד אצלי. חוסם נהדר, ריבאונדר טוב, שחקן חכם וכמובן הזריקה ההיא מול הפועל חיפה ב-88. הסיפור הגדול שייזכר בתולדות הכדורסל הישראלי הוא כמובן התאריך בו מרסר עבר מהפועל למכבי. בוא נגיד שהדיעות חלוקות וכנראה לעולם לא נדע מי צודק.

26. מוטי דניאל - הבולדוג של מכבי, כנראה האיש שלקח הכי קשה את הפסד האליפות ההיסטורי מול הגליל, למעט שמעון מזרחי (שלוקח קשה כל שריקה נגד מכבי). השחקן השישי מאמצע שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים. אחד השחקנים הפיזיים בתולדות המועדון שלא היסס להוריד את הראש ולשעוט לעבר הטבעת (בתוצאות מעורבות).

25. גיא גודס - מה היה קורה אם הרצועה לא הייתה נקרעת? האם גליל היו זוכים באליפות, האם יורם חרוש היה מגיע למכבי, רק בכדי שיעוף לטובת פיני גרשון? האם פרפר נפנף כנפיים בסין? הפציעה הרסה קריירה מאד מכובדת של גודס. אחד הישראלים היחידים שקידמו את עצמם בעבודה קשה ולא סמכו נטו על כישרון.

24. מייק מיצ'ל - כמו שאמרתי, הותק קובע. אם השאלה הייתה מי היה השחקן הכי טוב בהיסטוריה של מכבי פר עונה, אז מיצ'ל היה מתברג אפילו לחמישיה. סקורר על, עם זריקה בלתי עצירה. הגיע בגיל מאד מאוחר וצביקה שרף נהג לשרוף אותו במחצית הראשונה, כך שהוא הגיע לדקות האחרונות על אדי הדלק. הדו קרב בינו לבין פרוויס שורט היה מהזכורים לי ביותר. מכאן והלאה שחקנים עם יותר מעונה אחת.

23. וינפורד קינג - רק רציתי לבדוק ערנות

23. קני בארלו - במשך שנים ארוכות כששאלו את מזרחי מי הזר הכי טוב ששיחק במכבי, התשובה הייתה בארלו. אז מזרחי הגזים, אבל בארלו היה אחד המוכשרים שדרכו בצהוב. גבוה מאד, אתלטי, מסוגל קצת להוריד כדור, לקלוע מבחוץ, לסיים בטבעת. תמיד הייתה הרגשה שהגישה שלו מונעת ממנו להגיע לגבהים יותר גדולים.

22. לי ג'ונסון - אתלט גדול. את האמת, לא ממש זוכר את המשחק שלו, רק זוכר שמאד מאד אהבתי אותו. השלים נפלא את קווין מגי. הייתה לו עונה מבוזבזת, בה הוא שיחק רק באירופה ולא בליגה בגלל חוקי זרים של זר אחד (איפה זה ואיפה הכמויות של זרים היום?). 3 שנים שבהן מכבי חזרה לטופ של אירופה.

21. דרק שארפ - פתיחת העשיריה השלישית היא מקום לפייטר האולטימיטיבי של המכבים. הוא לא היה שחקן חמישיה, הוא לא היה שחקן מוביל, אבל הוא היה שם, תמיד היה שם, האיש שזכה בהכי הרבה תארים בתולדות המועדון. שומר, לוחץ, שורט, קולע מהפינה וכמובן השלשה ההיא מול ז'אלגיריס.

20. דורון שפר - יכול להיות שאני לא אובייקטיבי, בטוח שהקריירה של שפר מפוספסת במכבי, אבל בשיאו הוא היה אחד הגדולים. השילוב קטשפר בעונת יאלובץ', חצי העונה השני הקסום בעונת מקדונלד-האפמן הראשונה, שבה הוא היה הכוח השקט מאחורי ההצלחה המפתיעה עד מאד של הקבוצה ההיא. בעיני השחקן האלגנטי מכל השחקנים שלבשו צהוב.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

המשך -

19. אברהם שניאור - את שניאור אני מכיר מהשיר של אריק איינשטיין ויותר מאוחר כשהסתבר לי ששניאור הגדול מהשיר, בכלל היה בגובה 1.86 והיה הסנטר הטוב ביותר במזרח התיכון (תואר שאילן וקנין ירש על 1.90 סנטימטריו. מי זה אילן וקנין? אני זקן מדי וזוכר שטויות מדי). יכול להיות שהוא מדורג נמוך מדי (נמוך? עוד פעם אותה בדיחה)? לאורן80 פתרונים.

18. נדב הנפלד - במשך שנים היה נכס ונטל. מה נעשה עם נדב, הוא לא קולע מספיק טוב מבחוץ בשביל לשחק 3, ולא מספיק גבוה ולוקח ריב' בשביל עמדה 4. אבל הנפלד היה שחקן מיוחד. אחד ששני משפטים נרשמו על שמו - "עושה דברים שלא רשומים בסטט'" וכמובן "שומר איזורית של איש אחד". אם רק היה עובד קשה, הוא היה מדורג גבוה בהרבה, או פשוט הולך לאן.בי.איי.

17. חיים שטרקמן - אולי הוא דווקא מדורג גבוה, אבל הבנתי שהוא היה הסמל השלישי בתולדות המכבים (יהודה, שלומציון?), בדור שמכבי הפכה להיות כוח באירופה. רכז הקבוצה. פרטים אצל אורן 80

16. מוטי ארואסטי - היו זמנים שכוכב יריבות מכבי בשנות השמונים בסיום המשחקים היה מנגב את הזיעה, מוריד את הגופיה, ואז תולש מעל הגוף שלו את הרכז הג'ינג'י של מכבי שנדבק אליו כל המשחק. לא מהמוכשרים שהיו, אבל כן מהפייטרים ביותר. וכמובן מוטי למיקי היתה קומבינציה שהרעידה מדינה איזה 10 שנים.

15. ג'ים בוטרייט - ג'ימבו בפי העם. אחד השחקנים עם הקליעה הכי נקיה והכי בלתי עצירה. היה קפטן מכבי אחרי אזרוח חשוד מאד בפיקטיביות. בגביע הראשון היה אולי כוכב הקבוצה, בגביע השני כבר עלה מהספסל, אבל תמיד כשקיבל את הכדור במקום הנכון, זה נגמר בסוויש.

14. לו סילבר - אם בוטרייט עלה מהספסל ולו שיחק בחמישיה, אז הוא צריך להיות מקום אחד לפניו, לא? סילבר גם תרם יותר שנים לקבוצה וכמובן את הזריקה הכי מוזרה ובלתי אפשרית לחסימה. היה ידוע כאחד האנשים היותר לא נעימים, אבל אנחנו מדברים על המגרש ושם הוא היה סופר חכם, הדבק של הקבוצה ההיא ושחקן הגנה מעולה.

13. תנחום כהן מינץ - הסנטר הכי גדול בתולדות מדינת ישראל וזה כנראה אומר משהו על המדינה יותר מאשר על תנחום. היה הכוכב הגדול הראשון של מכבי שגם הגיע לתודעה אירופאית לפי מיטב תודעתי. לא ראיתי אותו כמובן משחק, אבל אני נותן כבוד לותיקים.

12. אולסי פרי - גם פרי נולד בקושי 1.80. כשאתה מגיע למערכון של הגשש, סימן שהגעת לאנשהו. הוא לא היה שחקן מבריק, הוא לא היה הכוכב, אבל הוא היה שם (חוץ מהמשחק ההוא שבו הוא לא היה). גבוה, יד רכה, אינטיליגנטי וריבאונדר טוב.

11. נייט האפמן - שתי עונות חלומיות ועונה אחת שהשתין על כל מה שזז. הסנטר הג'ינג'י הגיע משום מקום ושיגע את אירופה עם ניידות, אתלטיות וסיומות בלתי אפשריות. המשחק מול בולוניה עם ה-17 מתוך 17 מהעונשין היה בהחלט אחת מההצגות הגדולות בהיסטוריה של המכבים.

10. דורון ג'מצ'י - הכוכב הגדול של מכבי בסוף שנות השמונים, עד אמצע שנות התשעים. הקלע הטוב בהיסטוריה של ישראל ואולי גם של אירופה. לא שחקן חכם, אבל בעיקר היה צריך למלא נעליים של הווינר הגדול בתולדות הכדורסל הישראלי והיכן שמיקי לקח ריב' התקפה וניצח את המשחק, ג'מצ'י החליק.

9. עודד קטש - אולי גוף העבודה שלו לא מצדיק את המקום הגבוה, אבל רשימה כזאת גם משקפת מעמד מיתי ועודד קטש היה מיתי ככל האפשר. סקורר קטלני, שחקן שהצית את הדמיון, היה הישראלי האחרון שהוליך את מכבי (לא למקומות גבוהים מדי). אולי השחקן האהוב ביותר ע"י אוהדי הקבוצה. זה לא הפריע לו כמובן לקחת ממכבי גביע אירופה ואליפות. יליד ישראל האחרון ברשימה למעט...

8. אריאל מקדונלד - המנהיג בה' הידיעה של הקבוצה. קילר בנשמה. אמרו על שאראס שהוא תמיד ידע לתקוע את היתד בזמן הנכון, מקדונלד ידע לעשות זאת אפילו יותר טוב. היו כל כך הרבה משחקים צמודים שבנק' אחת אריאל קלע את הזריקה שהציתה ריצה של איזה 15 נק'. שומר מדהים, שחקן חכם וכמובן מנהיג (שלא לדבר על כמה הוא מתחבר לבנות הזוג של השחקנים).

7. ניקולה ווייצ'יץ' - אם מקדונלד היה קלאסה על המגרש וכנראה ג'יפה מחוץ למגרש, ניקולה היה קלאסה נקודה. אחד השחקנים הכי מושלמים מבחינת יכולות. פוסט אפ? בלתי עציר. קליעה? נקיה? מסירה? מהטובים שהיו בין הגבוהים.

6. שארונאס יסקיביצ'יוס - כמו שרשמתי על קטש, רשימה שכזאת מתעסקת לא בעובדות, אלא בתדמית ואין שחקן עם יותר תדמית מהשאראס של המדינה. בקבוצה כל כך אטרקטיבית, שאראס היה זה שנתן את האקסטרא ברק עם המסירות המטורפות, הקצב הבלתי נגמר וכמובן השלשה במועד הכי קריטי. אחד הווינרים הגדולים, כשגם שמכבי הפסידה לז'אלגיריס הוא לא הפסיק, עד שמכבי ניצחה.

5. ארל וויליאמס - "נו באדי פאק ויז מכבי אין דה יד" זהו הזיכרון האולטימטיבי מוויליאמס, כוח טבע מתפרץ שאסור להתעסק איתו (לפרטים? אוהדי ריאל כמובן וגם שמואל נחמיאס). הריבאונדר הכי גדול שהיה במכבי, שחקן התקפה חכם שאם הוא לא היה בגובה של 2.03 הוא לא היה כאן ובעיקר נוכחות פיזית שלא עצר אותה דבר בדרך למטרה.

4. קווין מגי - 6 שנים הוא היה הפנים של מכבי. האיש שבא לעבוד. אולי זאת הייתה הבעיה, הוא בא לעבוד, לא לשחק, לא לרגש. האיש היה אי של יציבות, 22-25 נק', 10-12 ריב' כל משחק, לא משנה מה, אלא אם מדובר בגמר גביע האלופות, הנק' השחורה בקריירה הנפלאה של מגי. 3 הפסדים רצופים בגמר המפעל, משחקים בהם הוא אולי בא לעבוד, אבל ללא הצלחה.

3. אנתוני פארקר - השחקן הטוב ביותר שלבש צהוב. אז למה הוא שלישי? ענייני סמלים וכאלו. האיש היה שירה בתנועה. לפעמים נמנע להשתלט על משחקים ונתן לאחרים לקבוע את הטון, אבל זה היה נפוץ יותר בקדנציה הראשונה שלו עם מקדונלד החזק. בקדנציה השניה פארקר לקח על עצמו הרבה יותר ורוב הזמן פשוט היה בלתי עציר.

2. טל ברודי - "אנחנו על המפה, ונישאר על המפה, לא רק בספורט, אלא בהכול" ועכשיו תקראו את זה עם מבטא אמריקאי כבד. האיש ששינה את הכדורסל הישראלי מספר פעמים והאיש שבמשפט אחד הפך את מכבי לקבוצה של המדינה.

1. מיקי ברקוביץ' - מ.י.קי. אדריכל הניצ.. ארכיטקט הניצ... ארכיבישוף הניצחון. הווינר האולטימטיבי. האיש שנאמר עליו שהוא הלך ברחוב, ראה משחק מתנהל, לבש גופיה וניצח אותו בדקה האחרונה. הסמל הכי גדול של מכבי תל אביב וכל מילה בעיני מיותרת.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

זה לא "אנחנו במפה"?

אני חושב שהייתי מעלה את שארפ כמה וכמה מקומות למעלה (אולי אפילו לעשיריה), כי הוא באמת היה תופעה ייחודית לחלוטין, ואני חושב שמקדונלד יכול לרדת טיפונת למטה. חוץ מזה, בפינת הגימיק אם הכנסת את וינפרד קינג אז הייתי נותן מקום של כבוד גם לחנן קרן שללא ספק הפך לסוג של מיתוס.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

ניקולה לפני שאראס. לא רק סנטר גדול אלא שחקן שהביא אקסטרה לתפקיד, וגם סמל אמיתי.

_________________
"מה תזכור מנדב הכדורסלן?"
-"קודם כל אזכור את הכדור שהוא הוריד לי מהלוח שאחריו קלעתי סל ניצחון משלושת רבעי מגרש נגד ציבונה"
(דורון ג'מצ'י מסכם את הקריירה של נדב הנפלד)

קודם כל סחה על ההשקעה. באמת עמוס, לא מובן מאליו. אני יודע כמה זמן לוקח להרים ת'רד כזה.
ותמיד כיף לקרוא (רק שרואים גם לפי הכתיבה והתיאורים שזה פחות המגרש שלך )

קודם כל חסרים לי חן ליפין, רנדי ווייט וויקטור אלכסנדר.

באשר לדירוגים, מגי תמיד היה ויהיה השחקן הטוב ביותר ששיחק במכבי עבורי. מיקי מיד אחריו.

אין סיכוי בעולם שקטש ומקדונלד מדורגים לפני ג'מצ'י.

לי ג'ונסון וקני בארלו הם שניים מהזרים הטובים ביותר שהיו אי פעם במכבי. עבורי מדובר בשחקני טופ 10. ע

גם את מייק מיצ'ל (איזה שחקן!) הייתי מדרג הרבה יותר גבוה ובטח שאת ווילי סימס. הדרק שארפ המקורי.
גם את לבאן מרסר אם אנחנו כבר שם הייתי מקפיץ כמה שלבים. בוודאי שלפני מוט דניאל.

ליאור אליהו בקלות צריך להיות מדורג גבוה מהלפרין. אבל את הלפרין "המוכשר" לא הייתי מכניס גם לרשימת ה50.

גם דורון שפר צריך לרדת כמה וכמה מקומות. הגזמה הגזמתית הדירוג המחמיא שהענקת לו.

למה? מכבי זה בהחלט גם המגרש שלי. פשוט 40 שמות, אז מדובר בשורות קצרות ופחות מידע. גם לא ממש עשיתי תחקיר אז הסתפקתי במה שהזיכרון נתן.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

או-הא, קודם כל: סחטיין על ההשקעה. באמת.
לא יודע לגביי הדירוגים, די קשה לי עם דירוגים, בטח שזה מגיע ל-40 איש. בקיץ האחרון היו לי לא מעט התלבטויות לגביי ה-20 הגדולים בחוברת שהוציאו במכבי וישבו עליה לא מעט.
אני לא חושב שאכנס לדירוגים שלך, גם אם פה ושם הייתי מזיז לכאן או לכאן. אבל אשמח לתת פה ושם כמה נק':

בריקובסקי: כמו שאמרת, בזמן אמת אכזב. היה "אמור" להכנס לנעליים של ארל ויליאמס אולם למען האמת היה צריך לשחק לצידו. כמו שכתבת- נפל על עונה איומה ונוראה של מכבי. עונה שבה בבת אחת הייא נפלה מכל המדרגות מהיכל מלא ואירוע לאומי להיכל חצי ריק ועונה אירופית שנגמרה בתחילת ינואר. מה שכן, חתום על סל נצחון נחמד נגד אלופת אירופה בשניים שקדמו לעונתו במכבי, קאנטו:

http://www.youtube.com/watch?v=etWJ__7yKLY


רלף: כמובן שאי אפשר להשוות בין שחקן משנות ה-50 וה-60 לשחקנים מימינו אנו. אבל מבחינה יחסית, סמל, ותרומה- הייתי שם אותו גבוה יותר. רלף היה ה-קלע של מכבי מתחילת שנות ה-50 ועד סביבות 1963-1964. היה קלעי נהדר, אולם קריירת האימון שלו האפילה על קריירת השחקן.

סימס: הגיע למכבי אחרי 3 קבוצות בארץ- מכבי חיפה, הפועל ת"א ואליצור "הארלם גלובטרוטרס" נתניה. היה שחקן חמישייה בעונה הראשונה שלו במכבי מאחר ורלף העדיף אותו בד"כ ע"ח ליפין. שנה לאחר מכן נהיה שחקן מספר 6 של מכבי, במקרים רבים עם דניאל יחד כאשר הוא משמש בין אם מחליף של ליפין כרכז ובין אם כמספר 2 בדקות שדורון ירד לנוח. לעניין החמישייה נשמע לי מוזר, שכן גם אם היה פותח בחמישיה בשנים ההן של 89-90 זו הייתה חמישייה של רביעיית שחורים ולא חמישייה (מגי,בארלו, מרסר וסימס- אם וכאשר. דורון היה חמישייה תמיד). היה אנרגטי מאוד, עם כניסה אתלטית לסל וחסימה אחת שאף אחד לא ישכח:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... CGFw&t=535


אלכסיס: נתן עונה יפה מאוד. מה שחרץ את גורלו לא להמשיך היה כמדומני המשחקים הלא טובים שלו מול פאניוניוס לאחריהן מכבי הודחה. את הדרבי אותו הוא ניצח כמעט לבד בעונה הסדירה באוסישקין (65-64, מרקוביץ' החטיא עם הבאזר) אני לא אשכח.


מרסר: או-הו, הסיפור הקלאסי. חתם במכבי לפני הסדרה או לא? בניגוד לפיצה של צ'ורה אני באמת לא יודע מאיפה הגיע הסיפור הזה והאם זו אגדה אורבנית. היה, ואני כמעט בטוח בכך אבל אין לי כח עכשיו לבדוק, השחקן הראשון שעבר ישירות מהפועל למכבי ת"א. הסל ההוא מול הפועל חיפה היה ב-89' במשחק שהייתי בו כילד, משחק ענק.ב-93' נאלץ לשחק הרבה יותר ממה שתוכנן בגלל ווינפורד "אני מוציא כדור מתחת לסל למרות שקלענו הרגע" קינג. חתום גם על גביע מדינה שנתן למכבי ברגע האחרון ב-1990. כמה רגעים זכורים שלו:

1989- הסל ההוא מול חיפה

http://www.youtube.com/watch?v=9Pu1T5xTXtI


1990- הגביע מול גליל

http://www.youtube.com/watch?v=9PghEoVUmSw


1992- לא ספורט: האגרוף שהנחית על שטיינאואר בפתיחת משחק 5.

http://www.youtube.com/watch?v=6y0rfXAQj3o


מוטי דניאל: לוחם אולטימטיבי, שחקן 6 קלאסי במכבי בעיקר מתחילת שנות ה-90' עד ל-96'. היו לו כמה רגעים זכורים, כמו 2 קליעות העונשין במהפך בהיכל מול פאו' ב-95', המשחק המצוין מול ריאל של סאבוניס בהיכל אותה עונה.
אלו הקליעות ההן:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... jP3w&t=515

4 שנים קודם לכן עשה אותו דבר במשחק שהוביל את מכבי לאליפות, בגן נחום:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... Le-s&t=295


גודס: מעבר למה שציינת עם הפציעות, היה לו משחק זכור במיוחד דווקא בהגנה, עת עצר את ראדולוביץ' (24.4 למשחק) מציבונה על 0 נק' במשחק ביד אליהו בו מכבי ניצחה 69-60. הרגע העצוב כ"כ אחרי הפציעה הראשונה הגיעה עם אותה פציעה נגד אורטז בפתיחת עונת 96', שיחד עם פציעה נוספת בהמשך השביתו אותו לשנה וחצי. זוהי הפציעה:

http://www.youtube.com/watch?v=cQe7lEG_8Qo


מייק מיצ'ל: המילה אלגנטי מסמלת אותו הכי טוב שיש. קלאסה אמיתית. אדלר ויתר עליו בגלל שהיה בן 35, וקיבל את סיום הקריירה שלו בתגובה כאשר השמועה אומרת שמיצ'ל שמר נורא בכוונה על קינג באותו משחק אימון אלמותי בו המלך קלע 35, ובעקבותיו מכבי לקחה אותו....היו לו לא מעט משחקים גדולים, ואת אחד מהם הוא ניצח בעצמו, בהצלבה של 92' מול אסטודיאנטס:

http://www.youtube.com/watch?v=EgyGIeHCTTc


לי ג'ונסון: "סופרמן". לדעתי שווה מיקום גבוה יותר. אתלט מדהים, מטביע בחסד בימים בהם זה לא היה נפוץ באירופה. היד השבורה שלו בתחילת בית הגמר של 86' אולי חיסלה למכבי עונה בה היה נראה שהפוטנציאל ההתקפי שלה הוא הגבוה אי פעם (עד אז). לקט הטבעות שלו, כולל אחת על הראש של מרסר:

http://www.youtube.com/watch?v=G_779w4ki0c

מיקי ברקוביץ', מעבר לכל מה שציינת, היה דוגמה ומופת לספורטאי מקצועני. האיש לא נח לרגע, עבד על הגוף כל הזמן, בנה שרירים ומהירות, שיפר בצורה משמעותית את הקליעה (שלא הייתה רעה גם קודם) כשנכנס עידן השלשות, עבד ועבד ועבד. ואולי זה מה שגם סייע לו - מעבר לשיפורים שהכניס למשחק שלו - גם לשחק קריירה כל כך עשירה ומאומצת כמעט בלי פציעות, למעשה אני לא זוכר שהוא אי פעם נפצע פציעה ממשית.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

עמוס, הורדת להאפמאן שתי זריקות (ושתי קליעות) עונשין.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

ראי- מיקי אכן מעולם לא נפצע פציעה ממשית. מה שכן, בתקופה ההיא שחקנים לדעתי נפצעו פחות מהיום עקב האינטנסיביות הנמוכה יותר של המשחק. מיקי כמעט מעולם , או אפילו מעולם, לא הפסיד משחק של מכבי בגביע אירופה בגלל פציעה. גם דורון אגב היה ככה.

אין ספק שהכדורסל אז היה פחות אינטנסיבי, אבל מיקי שיחק גם בשנות ה-90 כשהכדורסל היה הרבה יותר אינטנסיבי וכשהוא עצמו היה כבר מבוגר. ועדיין לא נפצע. ברור שצריך גם מזל, כי פציעות קורות גם מכל מיני טראומות ותאונות שגם החרוצים שבשחקנים לא יוכלו להתגונן מהן, אבל עדיין לדעתי זה בא גם ממשטר האימונים שלו, החריצות והמשמעת העצמית.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.

מה עם צ׳ורה, אגב?
ואם ללבאן מרסר יש סרטון של ״לא ספורט״, מה נגיד על מוטי דניאל?

וגם לי זכור 19/19 של נייט.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

מה עם צ׳ורה, אגב?
ואם ללבאן מרסר יש סרטון של ״לא ספורט״, מה נגיד על מוטי דניאל?

וגם לי זכור 19/19 של נייט.

_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!

שטרקמן: "חיימון" .האיש בגיל 29 כבר שיחק עם כרס, ובצעירותו היה גם לפעמים טראבל מייקר אבל היה רכז מצוין, שידע גם לקלוע שצריך והוא חתום על כמה משחקים עם למעלה מ-30 נק'. ב-74' פרש, ובעונה שלאחר מכן אימן את מכבי בליגה (באירופה אימן אברהם חמו ושטרקמן עזר לו).

ארואסטי: מקפיץ גבוה, מפחד לזרוק לסל, הולך מכות מול שחקנים שגדולים ממנו ב-2 מספרים. ובכל זאת, ניהל את הקבוצה נהדר, השלים את מיקי נפלא כשהוא שמאלי ומיקי ימני. היה סמל ענק של מכבי בסוף ה-70' ובמהלך ה-80'. גיבור משחק הנצחון ה-1 של מכבי באיטליה ב-85' על באנקו רומא. זכורות לו גם כמה קטטות, כשהמפורסמות ביניהן היא אותו קטטה יחד על לי ג'ונסון נגד ברוס פלאוורס ביד אליהו ב-85' והקטטה ההיא מול לארגי באותה עונה. בנוסף גם הורחק ממשחק נגד פנאתניקוס בהיכל ב-81'.


ג'ימבו: הגיע למכבי בעונת 75' ובשנתיים הראשונות שיחק באירופה בלבד. ב-77' החל לשחק בליגה והיה שחקן חמישייה עד 80', אז הוחלף ע"י ארל ויליאמס (ובכך אולסי הוסט ל-4 במקום 5 כפי שהיה כשג'ימבו שיחק). הקפטן הלא דובר עברית הראשון של מכבי (מ-78' עד 81'). עזב את הקבוצה די במפתיע לאחר עונת 81' ופרש ממשחק. חתום על הגביע של 77' יותר מכולם כאשר לקח את המשחק עליו בסיום וקלע זריקות מהתחת שאלוהים יודע איך נכנסו (למרות שלרוב הזריקות ההן שלו נכנסו, בסיבוב). ב-81' "הביא גביע" אחרי אותה עבירת תוקף שהייתה או לא הייתה עליו מצידו של בונאמיקו, 9 שניות לסיום.

הדקות ההן של 77:
http://www.youtube.com/watch?v=u8_r-P1VSdA

ואותו אופנסיב של בונאמיקו:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... RaAw&t=561


סילבר: שחקן חכם מאין כמותו, שומר נהדר, וכמו שעמוס ציין- עם קליעה הזויה. הנה וידאו מאחד המשחקים היותר מוצלחים שלו במכבי, נגד בולוניה בהיכל ב-81':

http://www.youtube.com/watch?v=rViXKeNlCGk


אולסי: נהיה סמל תרבות בארץ. חכם מאוד, עושה עבודה שחורה, ובד"כ כשהיה יוצא ב-5 עבירות מוקדם מכבי הייתה מתקשה לנצח. את הדברים הללו אמר עליו צביקה שרף (וגם אחרים באותן שנים) באותו ערב בו הוא נעדר נגד ריאל:

http://www.youtube.com/watch?v=QNZYw9u29AI


האפמן: אדיר, אדיר. ריבאונדר מצוין, מתפתל ונראה כאילו הוא לא יודע מה יעשה, אבל זה הצליח כמעט תמיד. הקליעות שלו נגד בולוניה היו הישג אירופי אדיר, והנה המשחק ההוא שלו שם:

http://www.youtube.com/watch?v=SFPayEdDBFU


דורון: צריך להיות ממוקם גבוה יותר. חתום על המשחק הגדול ביותר של שחקן מכבי באירופה אי פעם- 49 נגד לימוז' ב-91'. היו לו רגעים גדולים זכורים נוספים, כמו סלי הנצחון בספליט, מול ציבונה בהיכל מ-3/4 מגרש ועוד רגעים גדולים.

המשחק ההוא מול לימוז'

http://www.youtube.com/watch?v=iYvtiAXZeNw

סל הנצחון בספליט:

http://www.youtube.com/watch?v=8uJAVaKZ_a4


סל הנצחון מול ציבונה:

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... REOk&t=437

ניקולה: אין מה להוסיף. אבל רציתי לשים וידאו ממשחק ענק שלו נגד סיינה ב-2005 בהיכל, מחצית שנייה אדירה:

http://www.youtube.com/watch?v=_QhTtLSeiSs

וזו ההופעה הראשונה שלו ביד אליהו, אי שם ב-98' כשחקן ספליט

http://www.youtube.com/watch?v=Lj45VuKF3OQ


שאראס: רוצח אמיתי. אגב, בנס ז'לגיריס הוא דווקא הפסיק, סיים ב-5 עבירות עוד לפני ההארכה והלך ללחוץ ידיים למאמן ז'לגיריס. היה לו את ה-8/8 האדיר לשלוש מול י-ם בהיכל ב-2004 ושנה אח"כ את ה-1/9 מול סיינה לשלו בהיכל כשאת האחרונה, החשובה מכולן , הוא קולע.

8/8 מול י-ם:

http://www.youtube.com/watch?v=P6z0arSmua8

1/9 מול סיינה:

http://www.youtube.com/watch?v=CSOawuBUWYc

אורן, לפני מי היית שם את ג'מצ'י?

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

ארל ויליאמס: פסיכי, משוגע עם קבלות, והריבאונדר הכי גדול שדרך בארץ אי פעם (ומהגדולים שאירופה ידעה). מכות, הרחקות, בלגאנים, אבל חוש התמצאות אדיר ברחבה עם הסיבוב שלו שבגללו קראו לו "ארל דה טווארל" (ולא "דה פרל" כמו שרבים טועים לחשוב). נתן משחק אדיר בגמר 80' נגד ריאל עם יד כואבת וקלע 31, אבל זה לא עזר. כמעט וסולק ממכבי אחרי המכות שנתן לשמוליק נחמיאס בדרבי ההוא ב-80' (הוא ואולסי הורחקו תחילה ל-11 משחקים! לאחר מכן הומתק עונשם ל-6). הקטע המטורף ביותר שלו היהכמובן במדריד ב-83' שהוא קפץ ליציע, ואם אולסי לא עוצר אותו ארל הורג את האוהד ההוא.

שימו לב להופעה הזו שלו: 26 נק' ו-28 ריבאונדים, לא פחות, מוול אלופת אירופה פורד קאנטו ב83'

http://www.youtube.com/watch?v=StLSmfmRNeg


ובלי אלימות אי אפשר, הנה לקט ממעלליו במכבי. היום אני לא חשוב ששחקן היה יכול להשתולל ככה. "תהנו".

81- נותן אגרוף אדיר לסנטר של פאו'

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... T8KA&t=324

81- שולח את אנטולי מישקין לקרשים

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... O0rw&t=185


82- חוטף קריזה על מארזוראטי בגמר האירופי בקלן

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... eUjo&t=321


83- קריזה על שופט בדרבי שלא אישר לו סל

http://www.youtube.com/watch?v=Flm9DnqR2TU


83- כמעט מרביץ לאור גורן פלייאוף

http://www.youtube.com/watch?feature=pl ... gVH8&t=107


83- הסיפור ההוא במדריד (בהמשך אולסי פרי דוחף את מאמן ריאל לולו סאיינז)

http://www.youtube.com/watch?v=LJEuWapC8JY

קטש

לדעתי גם לפני מקדונלד.

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אתה מעלה סוגיה לא קלה. בכל זאת, דורון נתן 11 עונות כשחקן מוביל במכבי ונתן שם הרבה. ובכל זאת, וזה לא קל לי, אני שם את מקדונלד מעט לפניו. אמנם רק 3 עונות אבל האיש חתום, יחד עם הג'ינג'י הגבוה, על החזרה של מכבי לצמרת האירופית אחרי עשור שחור שבו מכבי הייתה בעיקר שם עבר באירופה והווה דהוי.
ובכל זאת, אני לא אפול מהכסא אם אראה רשימה שבה הוא יהיה מעט לפני אריאל.

מסכים לחלוטין לגביי משטר האימונים והכל.
ועדיין, גם המשחק האינטנסיבי של שנות ה-90' הוא הרבה יותר איטי ממה שיש לנו היום. היה הגנתי מאוד אבל בטח לא אינטנסיבי כמו היום (זו אחת הסיבות שגם בשנות ה-90' שחקנים מובילים שיחקו 35-40 דק').

ואחרונים חביבים:

קווין- גיבור ילדות. יצא לי להתכתב עם אישתו קצת בפייסבוק לאחרונה. אלמנתו ליתר דיוק...מבחינתי ה-דמות הטראגית בתולדות מכבי. כ"כ חבל שלא לקח גביע. מכונה אדירה , יעיל בצורה רצחנית גם אם לא היה מלהיב. כמה מהרגעים הגדולים שלו:

40 נק' נגד לימוז':

http://www.youtube.com/watch?v=KMHO8330MlE


המשחק ההוא במילאנו- 36 נק' ו-20 רב':

http://www.youtube.com/watch?v=70xq3HW-Fg8


משחק אדיר מול מילאנו בהיכל בעונה האחרונה: 39 נק' ו-18 רב'

http://www.youtube.com/watch?v=REqXoKJd2XI


פארקר: כל מילה מיותרת. משחק השיא שלו מבחינת נק' מדד היה בוילרבאן

http://www.youtube.com/watch?v=nvfaWKH0Rqk


ברודי: שימו לב, זהו המשחק ה-1 הרשמי של ברודי במכבי, בינואר 67' מול חולון בהיכל הפתוח

http://www.youtube.com/watch?v=GlGMNRS2dyA


הפרידה ממנו, 1980

http://www.youtube.com/watch?v=A8B5yeVOGGE

והטקס
http://www.youtube.com/watch?v=klmaRH5qt84

רק אל תשים את הטקס של מיקי, אני חושב שהשרת של סלניוז יקרוס.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

יחד עם הג'ינג'י הגבוה ויחד עם פארקר בעונה שאחרי. כבודו במקומו מונח אבל לדעתי בדרג השני בלבד. הרבה יותר מגיע לדעתי לאלה ששיחקו יותר, וסה"כ ג'מצ'י הגיע עם מכבי להישגים יפים מאוד. אני גם הייתי שם את שארפ לפני מקדונלד (לא יכול להגיד על שחקנים עתיקים יותר כמו לו סילבר).

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אני לא זוכר שאנשים מתבלבלים עם ארל דה פרל, שהוא ארל מונרו (שהיה, עם כל הכבוד, "קצת" יותר גדול מויליאמס).

מהטקס של מיקי יקרסו קודם כל הצופים.

_________________
אנחנו מגש היהודים שעליו לך ניתנה מדינת הכסף.
...הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית (מגילת העצמאות)

ומלבד זאת אני סבור שיש להחריב את קרתגו ולבטל את חץ הפוזשן.