|
האולסטאר כבר מאחורינו, וגם הטרייד דדליין. והאמת שזה דווקא נחמד קצת החופש הזה אחרי האולסטאר. עדיין יש להם עבודה מבחינת ריווח המשחקים. אולי הקדמת הליגה באיזה שלושה-ארבעה ימים על חשבון משחקי הפריסיזן המיותרים.
מזרח
אלא אם יקרה משהו מאוד חריג, אטלנטה הולכת לסיים את העונה הזאת ראשונה.
טורונטו כרגע ביתרון 2.5 משחקים על הבולס אבל נראה שהכל יכול לקרות, ואין ספק שלשיקגו מנוחת האולסטאר הייתה מצוינת בשביל דרק רוז וג'ואקים נואה וגם ג'ימי באטלר שנתן חלק במשחק הכוכבים אבל הגיע קצת פצוע והוא קיבל זמן להחלים.
עוד נמצאים בקלחת וושינגטון וקליבלנד. מילווקי לכאורה גם כן, אבל האבידה של נייט הייתה קריטית להם. קרטר-ויליאמס עדיין לא ברמה הזאת.
על מקומות 7-8 תהיה מלחמה. כרגע אלו שארלוט ומיאמי, אבל עוד 4 קבוצות מתדפקות על הדלתות - ברוקלין, בוסטון, דטרויט ואינדיאנה. האמת? אף אחת מהן לא קבוצה טובה במיוחד. אם כבר, אני אלך על בוסטון או דטרויט כסליפריות. מיאמי בלי בוש ואולי גם בלי וייד זו קבוצה בינונית מינוס. שארלוט בלי קמבה ווקר גם כן קבוצה חלשה ובלי מעוף.
מערב
הכל, ואני מתכוון, ה-כל, יכול לקרות.
המרוויחה הכי גדולה מהטרייד דדליין הייתה כנראה אוקלהומה. היא קיבלה סנטר אמיתי שיכול לתרום התקפית באינס קאנטר. היא קיבלה רכז מחליף מצוין בדי ג'יי אוגוסטין. היא קיבלה כח אש מחוץ לקשת עם קייל סינגלר, ובתקופה האחרונה ראינו את ההתפתחות של הרוקי מיץ' מקגארי שנראה שהולך לתת דקות יפות גם בפלייאוף. נראה שאחרי הטריידים הללו, הת'אנדר סוגרים את עצמם בפלייאוף, והשאלה היחידה אם יש להם מספיק דלק במיכל בשביל לתת ריצה רצינית כדי לטפס מקום או שניים בטבלה.
דאלאס גם קיבלה חיזוק לא רע עם אמארה סטודמאייר. בהנחה שהוא בריא, סטודמאייר יכול לשחק סנטר או פאוור פורוורד והוא עדיין גבוה התקפי לא רע.
הפער בין פורטלנד במקום 3 לבין סן אנטוניו במקום 7 הוא רק 2.5 משחקים. יהיו עוד הרבה שינויים בטבלה הפנימית הזו.
תחושת הבטן שלי אומרת שסן אנטוניו לא תשרוד יותר משני סיבובים בלי יתרון ביתיות.
תארים אישיים
MVP - יש רק עוד 30 משחקים לסוף העונה וכרגע, אם לא יקרה משהו מיוחד, תואר ה-MVP ילך לסטפן קארי. אני לא חושב שהוא באמת במקום שאנשים חושבים שהוא טוב יותר מדוראנט או לברון, אבל בהסתכלות על העונה כולה, התואר הזה נכון להיום מגיע לו, בדיוק כמו שהגיע לדרק רוז ב-2011.
רוקי - זה קל. אנדרו וויגינס.
שחקן שישי - לא מת על הקטגוריות האלו, כי בכל שנה זה אותם חשודים מיידיים (ג'ינובילי, ג'מאל קרופורד) וזה נהיה קצת מאוס. אז מי כן שחקן ספסל ולא במסווה? דניס שרודר של אטלנטה, טאז' גיבסון, לו ויליאמס, מאריס ספייטס, ג'מאל קרופורד, אייזיאה תומאס וג'רלד גרין בפיניקס. אם אתם שואלים אותי, זה כנראה ילך לקרופורד. הייתי נותן לגיבסון או לו ויליאמס.
שחקן הגנה - גם כאן לא משתגע על הקטגוריה הזאת. משער שזה ילך לאנתוני דיוויס
מאמן השנה - בודנהולזר או סטיב קר.
משתפר - קטגורית הנאחס. ג'ימי באטלר, ככל הנראה.
_________________
nothing really matters
אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
