נתחיל בלינק לטור מצוין של עמיר פלג מחמישי האחרון, שיזכיר לנו (ובעיקר לראובן) שכשהבחור לא נמצא במוד אידיוטי של לקרוא לספורטאים לפרוש או לגמד הישגים שלהם, הוא העתונאי היחיד ששבוע אחרי שבוע מוצא באמת את הקומבינות המגעילות של הספורט וחושף אותן לעיני הציבור (וזה בניגוד לבהמה הקירחת מערוץ הספורט שרק צועק ומתלהם בחוסר אינטיליגנציה מינימלית):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4288321,00.htmlבמיוחד אהבתי את קומבינת אוחנה-בן זקן, כשלגבי אוחנה ידוע כבר מזמן עד כמה הוא קומבינטור עלוב וחסר עקרונות. אבל מסתבר שתמיד אפשר עוד.
לגבי יציע העתונות, אני בדרך כלל לא רואה, אבל אתמול יצא לי לראות את רוב "שבת ביציע" עם אינשטיין, פרימו ובוני גינצבורג. העניין המרכזי היה אירוח של איזי שרצקי, שנקרא להסביר מדוע פיטר את גילי לנדאו. לנדאו סירב להגיב לדברים, ואם שירצקי אומר את האמת-בהחלט הגיעה ללנדאו הבעיטה בתחת (בקצרה: לנדאו פשוט סינן את שירצקי בטלפון לפרקי זמן ארוכים. לא מקובל ולא ייעשה).
לגבי האירוח עצמו, אהבתי מאד ששרצקי נכנס חזיתית בפרימו, והכניס אותו לאלם כשטען קבל עם ועדה שהוא חבר "כמו אח" של לנדאו ושהוא (פרימו) נכנס בשרצקי כי האחרון סירב לקחת אותו על חשבון הקבוצה לאירופה. תמיד טוב לראות כמה מהאינטרסים החבויים האלה יוצאים החוצה. אני חושב ששרצקי סיפק הסברים טובים והגיוניים למהלך שעשה, וכל האירוע גרם לי לתהות מתי אנשים "קדושים" כיעקב שחר ושמעון מזרחי עברו חוויה כזו ביציע בעקבות פיטורים או מהלכים אחרים שנויים במחלוקת.
בהמשך היה דיון על אי-זימונו של בניון לנבחרת, שני ה"פרשנים" (כי אינשטיין מחזיק מעצמו בשנים האחרונות גם פרשן) שלא שיחקו כדורגל מעולם, פרימו ואינשטיין, טענו שההחלטה צודקת. אלה שאימנו/שיחקו, היינו שלמה שרף ובוני גינצבורג, טענו שהיה צריך להיות מזומן. שוב, אהבתי שבוני נכנס חזיתית באינשטיין וצעק עליו "לא היית שחקן, אין לך מושג מה הרמה באימונים בפרמייר ליג, מעולם לא בעטת בכדור". הגיע הזמן שפרשנינו היקרים ששייכים לחלק שלא עסק בספורט מקצועני ירגיעו קצת את ההתלהמות. בוודאי שלהביע דעה מותר, אבל בעניינים מקצועיים הם צריכים להתבטא בזהירות מירבית. כשזה לא קורה, אני בעד דברים כמו שגינצבורג עשה.
אגב, גינצבורג התגלה כפאנליסט סופר-אינטיליגנטי, והכי פחות מתלהם, למרות החריג שציינתי לעיל כלפי אינשטיין המעצבן.