סל ניוז

ברור.
לכל אחד יש הגדרה משלו.
במשך שנים ההגדרה של הבעלים של יוטה הייתה קבוצה תחרותית. עשרים שנה רצוף בפלייאוף נחשב הצלחה מסחררת.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אפשר אולי לדרג כל שנה לפי הנצחונות בעונה, התעניינות האוהדים, וכמובן הישגים בפלייאוף.
אולי אפשר לשכלל גם תפיסה כללית של המועדון מבחינת תרבות ארגונית, צוות מקצועי וביקוש להגיע לשם.

ולהגיע לאיזשהו מספר משוקלל.

בכלליות בעלים של קבוצת כדורסל מעוניין בקבוצה כדורסל. כזו שמגיעה באופן קבוע לפלייאוף ונלחמת בליגה של הגדולים.
פחות מעניין אותו ספקולציות ונכסים עתידיים כי יש אפיקים יותר רלוונטיים לדברים האלה.
וכנ״ל מושגים מופשטים כמו בניה, קור, האצה, טופ כזה וטופ אחר.

מניח שגם הסבלנות שם מתחילה לפקוע.
3 שנים אחרי פירוק של קבוצת פלייאוף ומה יש להם ביד? לא ברור.
אם בסוף השנה לא יראו אופק לפלייאוף אז המשרה שלו לדעתי בסכנה.

כל כך פקעה שהוא נפטר ב2009. הנוכחי רוצה אליפות. כל כך רוצה אליפות שהוא שלח תמונה של הזריחה אחרי הלוטרי.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

לא הבנתי כמעט כלום מהשורה שכתבת.

היו לו ציוצים שהוא עומד מאחורי הבניה מחדש.
לא מתרגש מהם.

עדיין להרגשתי, יש תקווה לקבוצה מנצחת די מהר גג שנתיים סהכ 5 שנים.
וכל שנה שעוברת בלי אופק כזה היא הרסנית.
גם לתפיסה הציבורית של המועדון וגם למשרה של המנכ״ל.

אסביר:
לפני ארבעים שנה, הבעלים של יוטה הגדירו הצלחה בתור קבוצה תחרותית באופן רציף וקבוע. יוטה הייתה בפלייאוף עשרים שנה רצוף. על פי ההגדרה של הבעלים, זו הצלחה מסחררת.

הבעלים החדש הלך על טנקינג אול אין ורצה את כל קופר פלאג והיה כל כך מבואס בלוטרי כשיוטה נפלה ל5, שהוא שלח טוויט של "אנחנו נהיה בסדר" למחרת בבוקר.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אולי שנה הבאה יזכה בדיאבנסה שמשחק בbyu.
אני בעדם בסה״כ, אבל שיתחילו להתכנס למשהו סופסוף.

לא רק זה, הבעלים הנוכחיים תרמו כסף לbyu כדי שדיאבנסה יבוא לשחק שם.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

בינתיים יש דארלינג חדש למוקים ודיבנסה קצת בירידה.

בנושא אחר אבל קשור, יש דיבור שלעומת 2026 שאמור להיות מחזור חזק בפיסגה,
זה עוד מוקדם אבל 2027 מתחיל להראות כמו מחזור חלש כמו 2024.
כשסטוקס הכוכב כרגע די איכזב, לפחות אותי באליפות העולם.

בקיצור, העונה יוטה צריכה להתחיל לקבל צורה של קבוצה.

בעקבות דיון בתרד מקביל על טווח הגילאים של קבוצה מנצחת,
להלן אלופות ה-NBA ב־15 השנים האחרונות (2010–2024), עם חמישיית הפתיחה הטיפוסית שלהן והגיל בעונת האליפות:

* **2010 – Los Angeles Lakers**:
Derek Fisher (35), Kobe Bryant (31), Ron Artest/Metta (30), Pau Gasol (29), Andrew Bynum (22)

* **2011 – Dallas Mavericks**:
Jason Kidd (37), DeShawn Stevenson (29), Shawn Marion (32), Dirk Nowitzki (32), Tyson Chandler (28)

* **2012 – Miami Heat**:
Mario Chalmers (25), Dwyane Wade (30), LeBron James (27), Shane Battier (33), Chris Bosh (27)

* **2013 – Miami Heat**:
Mario Chalmers (26), Dwyane Wade (31), LeBron James (28), Chris Bosh (28), Mike Miller (32)

* **2014 – San Antonio Spurs**:
Tony Parker (31), Danny Green (26), Kawhi Leonard (22), Tim Duncan (37), Tiago Splitter (29)

* **2015 – Golden State Warriors**:
Stephen Curry (26), Klay Thompson (24), Harrison Barnes (22), Draymond Green (24), Andrew Bogut (30)

* **2016 – Cleveland Cavaliers**:
Kyrie Irving (23), J.R. Smith (30), LeBron James (31), Kevin Love (27), Tristan Thompson (24)

* **2017 – Golden State Warriors**:
Stephen Curry (28), Klay Thompson (26), Kevin Durant (28), Draymond Green (26), Zaza Pachulia (31)

* **2018 – Golden State Warriors**:
Stephen Curry (29), Klay Thompson (27), Kevin Durant (29), Draymond Green (27), JaVale McGee (30)

* **2019 – Toronto Raptors**:
Kyle Lowry (32), Danny Green (31), Kawhi Leonard (27), Pascal Siakam (24), Marc Gasol (34)

* **2020 – Los Angeles Lakers**:
Kentavious Caldwell-Pope (26), Danny Green (32), LeBron James (35), Anthony Davis (26), Alex Caruso (25)

* **2021 – Milwaukee Bucks**:
Jrue Holiday (30), Khris Middleton (29), Giannis Antetokounmpo (26), P.J. Tucker (35), Brook Lopez (32)

* **2022 – Golden State Warriors**:
Stephen Curry (33), Klay Thompson (31), Andrew Wiggins (25–26), Draymond Green (31), Kevon Looney (25)

* **2023 – Denver Nuggets**:
Jamal Murray (25), Kentavious Caldwell-Pope (29), Michael Porter Jr. (24), Aaron Gordon (27), Nikola Jokić (27)

* **2024 – Boston Celtics**:
Jrue Holiday (33), Derrick White (29), Jaylen Brown (27), Jayson Tatum (25), Kristaps Porziņģis (28)
*(בגמר Porziņģis היה פצוע חלק מהזמן ולעיתים אל הורפורד (37) פתח במקומו.)*

העקרון הקור לא עובד בשביל:
הלייקרז, דאלאס, ספרז, קליבלנד, טורונטו, לייקרז, סלטיקס

הקור עובד:
מיאמי 2, גולדן סטייט 3, נאגטס, אוקייסי (הצאט לא כתב, תוספת שלי)

סימן שאלה:
גולדן סטייט אליפות ראשונה, מילווקי.

הערות:
1. הגיוני שבקבוצה אלופה הכוכבים יהיו בשיאם 26-30
2. מיאמי קבוצה מהונדסת בשביל לייצר מקסימום אליפויות ולנבול אחרי 4 שנים.
3. גולדן סטייט דוגמא טובה לקור שרץ שנים ולקח (יחד עם טרמפיסט מעולה) אליפויות רבות, אבל צריך לומר ביושר,
אף אחד לא ציפה מסטפ לשנות את המשחק ומדריימונד בסיבוב השני להיות שחקן כלכך דומיננטי.
4. הדוגמא המובהקת היחידה היא אוקיי סי, קבוצה שניבנתה עם ראייה ארוכת טווח, המון נכסים, הכוכבית הקטנה אצלם:
שיי הכוכב הגדול הגיע בטרייד בכלל.

ב-2023 בוסטון הייתה עם core של שחקנים באותו חלון זמן שרצו הרבה שנים ביחד. שני כוכבים שנבחרו בדראפט והתפתחו עם הקבוצה (כולל הרבה שנים בפלייאוף מהשנה הראשונה שלהם), צוות מסייע מעולה של שחקנים שנבחרו בדראפט וגדלו בקבוצה (סמארט, רוברט ויליאמס, גרנט ויליאמס), טריידים שחיזקו במקומות הנכונים (וייט, ברוגדון), וטרן משמעותי (הורפורד) - והכי חשוב - כולם (חוץ מהורפורד) היו בשיא שלהם ביחד, בגילאי 25-30. השחקנים בדיוק סיימו לצבור ניסיון פלייאוף משמעותי אחרי הפסד בגמר לגולדן סטייט והכל היה מוכן להבשלה של הקבוצה שתיקח כמה אליפויות.
אבל זה לא עבד, בכלל לא. ואז לחצו די מהר על כפתור הריסט והעיפו חלקים מרכזיים בבנייה - הלכו על שחקנים מבוגרים יותר (ג'רו), פציעים יותר (פורזינגיס) וזרקו שחקן שהיה ה-זהות של הקבוצה (סמארט), וגם שילמו סכומים פסיכיים. וזה הביא אליפות.
אבל בגלל שזה לא core בשיא הקריירה שרץ כמה שנים ביחד זה הספיק לאליפות אחת ואז התפרק - גם על המגרש וגם בקיץ. זה מחיר גבוה - לפרק קבוצה שנבנתה כ"כ נכון, אבל כנראה לא הייתה מספיק חזקה לקחת אליפות.

אני לא ממש מבין את הדיון עם הCORE...
יש טיעון נגד זה שעדיף שרוב השחקנים המובילים בקבוצה שלך ישחקו יחד כשכולם בשיא הקריירה?

מה האמירה פה? שאם יש לך כוכב בן 26 לא כדאי להביא לידו כוכב בן 30? שאם הכוכב שלך בן 22 אז לא להחתים אף אחד מעל הגיל הזה?

העפתי מבט מסקרנות על הFMVP של ה20 שנים האחרונות, אם נוציא את קאווי בן ה22 שאני חושב שאפשר להסכים שלא היה סופרסטאר בזמנו (אלא פשוט שחקן מצוין בקבוצה מצוינת) אז הMVP של הפיינלס הכי צעירים היו שיי ויאניס בני ה26 והכי מבוגר היה לברון בן ה35.
למעשה היו 7 פיינלס מופ בני 30 ומעלה ( הורדתי את איגי מאותה סיבה שהורדתי את קאווי) - פירס, 2 קובי, נוביצקי, 2 לברון וסטף.
הגיל הממוצע (לא יודע אם זה אומר משהו) של הFMVP הוא קצת מעל 29.

מצד שני, וויד בעונה השלישית שלו בליגה לקח אליפות רק כי אף אחד לא הסתכל על הטיימליין ( וויד בן ה24, שאקיל בן ה33, מורנינג בן ה35, פייטון בן ה37 וכו')

דניאל,
לא יודעים מה היה קורה אם,
המהלך של בוסטון הביא להם אליפות.
בנו סגל של קונטנדרית לכמה שנים קדימה.
הכוכב הגדול טייטום נפצע והלכה השנה וקצת גם הקבוצה.

לטעמי מהלך נכון שהביא אליפות, הפציעה של טיייטום לא היתה דבר צפוי.

שקי,
בדקתי (כלומר הצט בדק) מה החמישיות של אליפויות.
צפוי שבחלק מהן השלישיה המובילה תהיה בשיאה.
האם אפשר להסיק מזה שבשביל לבנות קבוצה לאליפויות רבות עדיף קור שירוץ שנים - סביר.
הבעיה שחוץ מפרסטי אולי לאף אחד אין גישה לכדור בדולח,
לכן החלטה לרתום את כל המשאבים של מועדון לעתיד רחוק יחסית ברוב הפעמים ייכשל.
ווטרפול מול אג׳ייל לדוגמא

איזה ריסט ואיזה צוות מסייע מעולה? עם כל הערכתי לסמארט, מאז שבוסטון העבירה אותו הוא נהיה יותר פציע מפורזינגיס שהגיע תמורתו...
ברוגדון היה שחקן שמתפרק אחרי נובמבר עוד לפני שהגיע לבוסטון, ובדיוק פרש בזמן שהולידיי ממשיך לשחק ולככב אצלנו בפורטלנד.
גם הטיים לורד היה צעיר (ועודנו) פציע.
גרנט וויליאמס חתם בדאלאס ולפי הדיווחים היה גורם בעייתי בחדר ההלבשה, העבירו אותו תוך כמה חודשים.

וגם, ה-core של בוסטון זה טייטום ובראון ואף אחד אחר

ועליהם הביאו את דרק וייט, פורזינגיס, גרו הולידיי והורפורד.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

סבבה, הם לא הבסיס של הקבוצה

אטט, העברתי לכאן,
מה הטעויות שהם עשו, לדעתך?

הטעויות לדעתי:
(חלק מבוססות על ניתוח דמיוני של איינג׳)
1. גרידיות של נכסים - כמה שיותר, כל טרייד צריך לנצח עם מחירים מופקעים.
2. חוסר עקביות באג׳נדה

באותה שנה היתה שם קבוצה חמודה עם שחקנים במגוון גילאים שגם ניצחה לא רע,
מרקונן נראה כמו כוכב בעליה, היה שם עוד כשרון ומלא בחירות עתידיות.
למה ל$%%ל לזרוק את כל העונה, להתחיל להפסיד ולדפוק את האוהדים וקריירות של שחקנים בשביל לא לפספס בחירה 10?
אם היה יוצא כאן סופר סטאר, זו היתה פעולה נכונה ההסתברות נמוכה והמחיר הרסני. יצא מזה הנדריקס.
זו קבוצה שהיתה יכולה לשחק בפלייאין ואולי לעלות לפלייאוף.
דבר שהיה מקדם לא מעט מהשחקנים שם, כולל מרקונן.
ברגע שהוחלט על טאנקינג שלם היה צריך להעביר את מרקונן לא חייב במחיר מופקע, מה שהשוק היה נותן.
בינתיים הערך שלו ירד פלאים, הוא מפריע לטאנקינג של השנה ושנה הבאה ומתבגר.
מסתובבים שם מלא צעירים ויש גם עוד בחירות בעתיד ולדעתי ההסתברות להצלחה של בחירת דראפט אקראית,
יורדת בסיטואציה כזו, כי ההיצע גדול מדי.
בקיצור היה 2 אופציות:
1.להעביר את מרקונן בשיאו, טאנקינג וקונסולידציית בחירות - מה שאתה אולי היית מחבב
2. המועדפת עלי: בגלל שיש מלא בחירות חלקן לא תלויות בהישגים של יוטה, אפשר לנסות להתחרות בפלייאוף ולנסות להשתפר במקביל לבחור קצת פחות להשקיע יותר במי שמגיע.

בדפים הראשונים מהתר׳ד על העתיד של אבדיה*
היה ויכוח מעניין על תוחלת של בחירה 4,
כתבתי כאן כדי לא להמשיך לסטות מהנושא המקורי,

בדקתי עם צאט וקלוד כמה אולסטרים של 3 שנים ומעלה היו משנת 70,
כדי לבדוק אולסטארים אמיתיים.
התשובות היו 118 ו84.
בלי להכנס לפרטים נלך על 100 במשך 55 שנים.
ממוצע של 2 לשנה.

שמתפרסים על 60 בחירות.
מן הסתם יותר על הגבוהות מהנמוכות, עדיין הרבה מאוד שחקנים בשנתון שרק 2 מהם בממוצע יהיו אולסטארים יציבים.
ברור שרוב הסיכויים הם שזה לא יקרה מבחירה 4 כלשהיא.

כלומר בכל שנה יצאו בממצו

--------------
*
viewtopic.php?f=1&t=17291

לפי קלוד סיכוי של 5% להשיג אולסטאר יציב בבחירה הרביעית.