סל ניוז

אגב, עושה רושם שהחוזה של צ'ט לא כולל את סעיף דרק רוז. זה הסעיף שמבטיח לשחקנים 30% מהתקרה במקום 25% אם הם נבחרים לאול נבא או DPY. אם זה אכן המצב, הוא עשה לת'אנדר יופי של הנחה, עם חוזה שיכול בשנים המאוחרות יותר שלו להגיע לאזור ה-20% מהתקרה. אם הוא לא נפצע, הוא כבר שווה את הכסף. אם הוא גם ממשיך להשתפר (בן 23 עם בסה"כ שנה וחצי ניסיון בליגה), זה כבר הופך לחוזה מעולה לקבוצה.

ככל שהפרטים הולכים ומתבררים על החוזים החדשים של צ'ט וג'יי דאב, מסתבר כמה הם ידידותיים לקבוצה.

קודם כל, שני החוזים הם למקסימום האפשרי של 5 שנים, בלי אופציית שחקן (לא ברור מאליו), מה שאומר שכנראה שהאחוז שלהם מתקרת השכר יירד כל שנה. וכבר כתבתי על זה שהחוזה של צ'ט לא כולל את סעיף דרק רוז.

עכשיו מתברר שגם החוזה של ג'יי דאב, שבכל מקום נכתב ששווה 290 מיליון, הוא לא ממש כזה. וויליאמס יגיע לסכומים הללו (כלומר 30% מהתקרה) רק אם בשנה הבאה הוא הופך ל-MVP, שחקן ההגנה של השנה, או נבחר לחמישייה הראשונה של האול-נבא. באופן ריאליסטי, אם הוא רק שומר על מה שהוא עשה השנה (חמישייה שלישית), שגם זה בכלל לא קל (שחקנים כמו לוקה, וומבי, באנקרו, איי די וצ'ט לא שיחקו מספיק כדי להיבחר בשנה שעברה), הוא יקבל רק 26% מהתקרה. בינו לבין צ'ט, הת'אנדר יכולים בפוטנציה לחסוך משהו כמו 15 עד 20 מיליון דולר לשנה, סכומים שאולי יאפשרו להם להשאיר שחקנים כמו דורט או וואלאס בקבוצה בלי להגיע לסקנד אייפרון.

אחלה חוזים.
בייחוד זה של ג'יי-דאב.
שאגב יקבל 27% מהקאפ אם יגיע לחמישייה השנייה אאל"ט.

עצם זה שיש להם runway ארוך עם השלישייה הזו ושקט תעשייתי, זה כבר מבורך. עכשיו זה בידיים של השניים האלו לעבוד קשה ולהמשיך להשתפר.

ובצד השלילי, בקטנה אמנם, אבל אני לא אהבתי את הטרייד עם סקרמנטו בדראפט.

כל הקיץ הזה מלא בחוזים ידידותיים לקבוצות
והסיבה ברורה

ועדיין, ממש לא מובן מאליו

איך הגעתם למסקנה ש27% מהקאפ לא עולה עם הקאפ?

_________________
נערך יותר מפעם אחת

לא הבנתי את השאלה.

זה מה שקורה כשאתה יושב על הר של בחירות ומגיע עד ליום הדראפט איתן. אני יודע שאתה מתעקש שתמיד אפשר לבחור עוד מישהו בדראפט ולמצוא לו מקום. אבל הרוטציה של הת'אנדר כבר דחוסה להפליא עם 12 השחקנים שקיבלו לפחות 7 דקות בשנה שעברה (כולל ג'יי וויל שהוחתם על חוזה חדש ומיצ'ל שהראה בשנה שעברה ושוב בליגת הקיץ שהוא כנראה שווה יותר). כולם שווים מקום ברוטציה. ועכשיו גם צריך למצוא דקות לטופיץ' וסורבר.

אז כנראה שפרסטי לא ראה בסוף הסיבוב הראשון שום בחירה שהוא האמין שתצליח לפרוץ את הרוטציה הזו, מה גם שבשביל זה היה צריך לפנות מקום לשחקן מס' 15 ולמצוא טרייד לדיינג בקיץ. וסביר להניח שהוא צדק; נכון שתמיד יש גניבות, אבל אין סיבה להניח שדווקא פרסטי יהיה זה שמצליח לעשות אותן. אז היה אפשר לבחור עוד איזה דילון ג'ונס, מאן, בייזלי, פוקושבסקי, או טרנס פרגוסון, שאלו בחירות הסיבוב הראשון מחוץ ללוטרי של הת'אנדר בשנים האחרונות. ואח"כ צריך גם למצוא דרך להיפטר מהם, כי נזכיר שבחירות סיבוב ראשון (שלא כמו בחירות הסיבוב השני) מקבלות חוזה מובטח לכמה שנים בערך בסדר הגודל של החוזה החדש של מיצ'ל.

המהלך הנכון הוא לגלגל את הכדור במורד השנים ולהחליף את הבחירה עם בחירה עתידית. זו שהת'אנדר קיבלו מסקרמנטו היא לא טובה במיוחד, כי כדי שהיא תתממש, סקרמנטו צריכה להגיע לפלייאוף, מה שלא נראה מאוד סביר במערב החזק. אם לא, הת'אנדר יקבלו שתי בחירות סיבוב שני. בהחלט לא להיט. אבל אם פרסטי היה מוצא עסקה יותר טובה עם קבוצה אחרת, הוא היה הולך על זה. אז כנראה לא הייתה כזו. וזה העניין עם בחירות דראפט, בעיקר מאוחרות. הן שוות יותר על הנייר כבחירה עתידית מאשר ביום של הדראפט, בעיקר כשהג'נרל מנג'רים האחרים יודעים שאתה לחוץ להיפטר מהבחירה.

כתבת "שכנראה שהאחוז שלהם מתקרת השכר יירד כל שנה."
כאשר יש חוזה מקס, האחוז הוא הקבוע, כלומר המשכורת עולה עם הקאפ

_________________
נערך יותר מפעם אחת

הבנתי. לא, זה לא מדוייק, כמו שכבר כתבתי בפוסט קודם. מרגע שהחוזה נכנס לפועל כאחוז מסויים מתקרת השכר (נניח 25%), העליות השנתיות לא קשורות יותר לתקרה עצמה אלא נקבעות בחוזה עצמו. יש חוזים שיורדים עם השנים, כאלה שלא עולים יותר (שטוחים), או כאלה שעולים באופן מתון. אבל המקסימום האפשרי של עלייה שנתית שנקבע בהסכם השכר הקיבוצי הוא 8%. לא בדקתי, אבל נדמה לי שזו אמורה להיות העלייה בחוזים של צ'ט וג'יי דאב (אני יודע שזה המצב לגבי שיי).

העניין הוא שהעלייה של התקרה יכולה פוטנציאלית להיות גבוהה יותר -- עד 10% בשנה. ואם זה אכן קורה, הרי שכל שנה האחוז היחסי של השכר של שלושתם מהתקרה יורד. לדוגמא, שרגא יתחיל ב-2027-28 עם חוזה שהוא 35% אחוז מתקרת השכר של אותה שנה. אבל אם העליות בתקרת השכר של הליגה יהיו של 10% בכל שנה (זה מה שצפוי, אבל אין ערובות), אז עד סוף החוזה שלו הוא כבר יתפוס רק 31% מהתקרה.

מצד שני אם תקרת השכר תעלה ב5%
נגיד
אז אחוז החוזה יהיה גבוהה מהאחוז שבו התחיל

הת'אנדר מצליחים לנצח גם בלי ג'יי דאב וקארוסו, כשגם קנריק, טופיץ' וכמובן הרוקי לא מתחילים את העונה.

אז שיי עושה שיי עם 40 למשחק (יכול להיות שבגיל 27 הוא עוד לא גמר להשתפר?) וגם צ'ט התחיל את העונה נהדר (25 ו-10 עם אחוזים של 56, 42, ו-91).

אבל מי שעושה בינתיים את הקפיצה הכי גדולה זה אייג'יי מיצ'ל. רק 3 משחקים, אבל 19, 4 ו-4, עם אחוזים נהדרים (47, 42, ו-100), בלי לאבד, הגנה טובה, והמון אסרטיביות ומהלכים נכונים. אם הוא ממשיך ככה, יש מה לדבר על השחקן השישי והשחקן המשתפר. התפוקה עוד תרד כשהפצועים יחזרו, אבל די ברור כבר שהת'אנדר מצאו עוד יהלום מחוץ לסיבוב הראשון של הדראפט אחרי וויגינס, ג'ו, ג'יי וויל ואיי הארט (בחירות סיבוב שני) ודורט, קארוסו וקנריק (לא נבחרו). ככה בונים ספסל של אלופה.

אגב, מיצ'ל חתם הקיץ על חוזה של 3 מיליון לשנה לשלוש השנים הקרובות, שנראה מצחיק לאור היכולת שלו. מבחינת הת'אנדר, חבל שלא הלכו על חוזה קצת יותר גדול ליותר שנים. אבל בינתיים הם הולכים להינות מיופי של תרומה במחיר רצפה.

קודם כל - הת'אנדר הוכיחו שהם קבוצת העתיד בזה שהם לקחו אליפות, הישג משמעותי בפני עצמו.
עכשיו השאלה אם הם יכולים לעשות יותר, החל מריפיט ועד בניית דיינסטי.
לטעמי התשובה לשאלה הזו לא תלויה באיזה שחקן 8 או 10 הם יחתימו, אכן יש להם גמישות להשאיר כמעט את כל הספסל. בכל הקבוצות הגדולות היה שחקן היסטורי ועוד 2 שחקנים לפחות שהיו ברמה אחרת. גולדן סטייט עם קרי/דוראנט/גרין, מיאמי עם לברון/וייד/בוש, שיקגו עם ג'ורדן/פיפן/קוקוץ', לייקרס עם מג'יק/קארים/וורת'י, בוסטון עם בירד/מקהייל/פריש וכו'.
אולי בלייקרס של תחילת המאה לא היו שלושה גדולים אבל ככה זה כשיש לך את שאק וקובי.
אז השאלה שצריכה להשאל זה לא קנריק ויליאמס או אייזאה ג'ו, אלא:
- האם שיי ברמה היסטורית כמו הגדולים ברשימה למעלה? כמה שהוא מעולה, לדעתי הוא לא שם ולא יהיה שם
- האם ג'יי דאב וצ'ט ברמה של השחקנים המסייעים? פה דווקא יש מצב - ג'יי דאב יכול לתת עונת פריצה וצ'ט הוא בסה"כ בן 23 ויכול לתת קפיצה משמעותית

מה שמטורף הוא שג'יי דאב וצ'אט עוד משחקים על חוזי הרוקי שלהם השנה, וגם ששלושתם (עם שיי) חתומים עד סוף העשור.

כן, זה מה שכתבתי כאן כשהחתימו אותו.
מיטצ'ל נהדר וסופר חשוב להתקפה של הת'אנדר שנתקעה לא פעם בפלייאוף וזקוקה למוביל כדור נוסף. הם הלכו על חוזה של שנתיים + אופציה לשנה. המחיר שלו ישתנה ללא היכר אחרי שנתיים.

באופן כללי, הת'אנדר התחילו את העונה ממוקדים, למרות האוף סיזן הקצר והילת האליפות. היו קרבות יפים וצמודים מול יוסטון ואינדי.
נדמה לי שרמת האינטנסיביות שלהם הייתה גבוהה יותר מזו של אטלנטה במגרש הבייתי.
הם לא נראים כאילו האליפות עלתה להם לראש. עדיין ב-zero&zero mindset, משתפרים ממשחק למשחק וכו'.
שיי, הולמגרן, דורט, וויגינס, מיטצ'ל במיוחד.

מסכים שדיינג חייב ללכת.
לפעמים אני מרגיש שהוא עוד יכול לתרום כי לת'אנדר מאוד חסר פורוורד בגובה הזה
אבל רוב הזמן, הוא משחק נרפה ומהווה בזבוז של מקום ברוסטר.

לשיי אין את מבנה הגוף/היכולות האתלטיות של שחקנים כמו שאק או לברון או וומבי או ג'ורדן
ששלטו (או במקרה של וומבי ישלטו) בין השאר על ידי עליונות פיזית משמעותית,
אבל אני חושב ששיי לא פחות טוב מקובי ז"ל ובטח יותר יעיל
או במלים אחרות, הוא אחד הגארדים הכי טובים ששיחקו את המשחק.

הוא מתמודד עם סופרסטארים גדולים נוספים
כמו יוקיץ', כמו לוקה, כמו יאניס, כמו וומבי,
כך שהרבה יהיה תלוי בסיטואציות שבהן השחקנים האלו ימצאו את עצמם.
ליוקיץ' יש סיכוי נהדר העונה לקחת עוד אליפות. יאניס מתישהו בטח ימצא את עצמו מחוץ למילווקי,
לוקה פתח את העונה בצורה מצוינת וללייקרס יש נטייה חשודה להשיג שחקנים שהם רוצים,
ו-וומבי משתפר בקצב מסחרר ונראה מדהים בתחילת העונה הזאת (ואני לא חושב שזו היסחפות או הגזמה, מה שהוא עשה נגד דאלאס מטריד)

אני חושב שכדי לקחת עוד אליפות, שיי צריך לעשות ריפיט העונה או אולי שנה הבאה
הספרס מגיעים בגדול - ואולי גם הרוקטס.

השנה יש כנראה עדיין חלון לאליפות לכמה קבוצות, אם דברים ממש יתחברו להם - דנבר כי יוקיץ', הניקס אם יביאו את יאניס, הקליפרס אם העומק יכריע, יוסטון אם דברים יתחברו.
אבל כן, הספרס מגיעים, ויכול להיות שהחלון ייסגר להרבה קבוצות. הקבוצה היחידה שאני רואה שיכולה לתת להם פייט זה אוקייסי, אם באמת השלישייה שלהם תמשיך לגדול. יוסטון לדעתי פחות, דוראנט ושנגון לא באותו החלון.

ליוסטון יש בחירות דראפט מעניינות שמשדרגות אותה כאיום + לאמן/שנגון יש אפסייד משמעותי.
אני בספק אם לניקס יש תחמושת להביא את יאניס. הם בזבזו אותה (משום מה) על ברידג'ס.
הקליפרס יהוו הפתעה גדולה מאוד אם יקחו.
לא הזכרת את קליבלנד שיש להם סיכוי ממשי, בייחוד כיוון שהמזרח חלש להחריד.

גם בעיני שיי כבר עכשיו לא פחות טוב ומשמעותי מקובי בשיאו, זה שהוביל בתחילת שנות השלושים שלו את הלייקרס לשתי אליפויות ליד שחקנים כמו גאסול, אודום וביינום. אבל זה עוד ממש מוקדם להגיד כמה שנים שיי עוד ישמור על יכולת כזו ולאן הוא יוביל את הת'אנדר (לדעתי יש מצב ליותר מעוד אליפות אחת ב-5-6 השנים הקרובות, למרות שזה בהחלט לא יהיה קל).

לגבי השושלות, שכחת כאן אחת -- סן אנטוניו של טים דאנקן (ושל פארקר וג'ינובילי). זו דוגמא לשושלת של 4 אליפויות מסוג שונה -- פרוסות על פני העשור שבין 2003 ל-2014 (יש גם את האליפות של 1999 עם דאנקן כשחקן מוביל, אבל זו הייתה קבוצה אחרת). וזה גם המודל שהת'אנדר צריכים לדעתי לשאוף אליו: יציבות של בערך עשור עם השלישייה המובילה שלהם פלוס שחקנים משלימים מתאימים ולהשאר כל הזמן קונטנדרית. קבוצות אחרות יעלו וירדו בתלות בדברים כמו פציעות, יכולת לשמור על שחקנים עם תקרת השכר ועוד. אבל מה שסן אנטויו הראתה הוא שאם אתה נשאר בסביבה ושומר על יציבות, אפשר לקחת כמה אליפויות גם בלי שיהיה לך את ג'ורדן.

הספרס השכילו לבחור את קוואי באמצע הסיבוב הראשון. זה לא משהו שקל לשחזר.
אני לא חושב שיש לת'אנדר עשור של ריצה אבל 5-6 שנים בכיף, אם החבר'ה יישארו יחסית בריאים ופרסטי יעשה מהלכים חכמים. זה גם עניין של "מזל" - עוד איזה שנגון אחד שנופל במקום הנכון או מוערך נכון והת'אנדר יוכלו להגדיל את הסיכויים לאליפות או להאריך את הטיימליין. בהנחה שוומבי והספרס לא ישלטו ללא עוררין בקונפרנס.

קוואי נבחר ב-2011. האליפויות של 1999, 2003, 2005 ו-2007 היו בלעדיו. וגם ב-2014 הוא אמנם היה ה-MVP של הגמר, אבל לא ממש היה בבירור השחקן המוביל של הקבוצה, אלא בורג חשוב במכונת התקפה נפלאה. בעונה הרגילה הוא קלע 13 למשחק, אחד מ-9 (!) שחקנים של הלייקרס שקלעו 8 פלוס למשחק. וגם בפלייאוף פארקר, דאנקן וג'ינובילי קלעו יותר ממנו ו-5 שחקנים אחרים מסרו יותר ממנו. זה ממש לא היה קוואי של טורונטו.

אם לא יהיו פציעות משמעותיות, למה שהת'אנדר לא ירוצו עשור ביחד? (כולל השנה שעברה שבה כבר זכו באליפות). שיי יהיה בן 35-36, ג'יי דאב בן 33 וצ'ט בן 32. מיצ'ל, וואלאס, וטופיץ' יהיו בערך בני 30 בעוד 9 שנים ואם הם יפגעו בעוד איזה שחקן או שניים בתיבת הבחירות שיש להם בשנים הקרובות, אז השחקנים הללו יהיו אפילו יותר צעירים. אולי ב-2031 ג'יי דאב או צ'ט יחליטו שהם רוצים ללכת למקום אחר להוביל קבוצה. אבל אולי גם לא, בעיקר עם זו קבוצה אלופה שבה כולם עדיין חברים טובים. האופי של השחקנים המובילים די מבטיח באספקט הזה. בכל מקרה, עד אז יש להם עוד 6 שנים יחד.

הת'אנדר מנצחים את סקרמנטו בבית במשחק צמוד, ללא שניים משלושת השחקנים המובילים שלהם.
הם פיגרו לא מעט והיו צריכים לחזור מאחור בדקות הסיום.

הגיוני אולי בהתחשב בכך שמדובר בלילה שני בבק-טו-בק
ומשחק חמישי בשמונה ימים (דנבר, למשל, שיחקה 3 פעמים בלבד), שני הראשונים עם 2 הארכות, עם לא מעט נסיעות ארוכות בין לבין.

שני takeaways מרכזיים:

1. בהיעדרו של ג'יי-דאב, וויגינס ואג'יי מיטצ'ל מגבים ונותנים אימפקט משמעותי בהתקפה.
לאג'יי, שפתח מצוין את העונה, יש 18 נק' בממוצע העונה. הוא מגיע לטבעת יחסית בקלות וקולע משלוש ועל הדרך גם התחזק והשתפר הגנתית.
וויגינס היה מצוין הלילה בשני הצדדים.
הם משחקים לא מעט ביחד כששיי יושב לנוח ונדמה לי ששניהם "סגרו" את המשחק.

2. בצד השלילי, דורט לא פוגע משלוש. הלילה 1-6. באופן כללי עד כה העונה 18.2% משלוש.
זה קריטי לצד SGA ומקל על היריבות לשלוח עליו דאבל.
גם הבולדוג ההגנתי השני, קייסון וואלאס, בקושי פוגע מכל הטווחים. בצד השני, הוא עם 2.7 חטיפות עד כה.
ג'יי-וויל, שדווקא קלע היטב בפרה-סיזן, לא פוגע גם הוא.
צריך לזכור שזו לא בעיה חדשה. הת'אנדר קלעו על הפנים משלוש בפלייאוף, אחרי שבעונה הסדירה היו טובים.

אם זה שחקן שידוע כקלעי גרוע, אז אני מסכים איתך. אבל אם זה בסך הכל שחקן שהוא כן קלעי טוב ואין איזה אינדיקציה לפציעה שפוגעת לו בקליעה או פתאום שהוא שכח לקלוע, אז איך זה בדיוק מקל?
אם היו לו כמה משחקים עם אחוזים גרועים זה אומר שאם יעזבו אותו במשחק נתון הוא לא יכול פתאום לקלוע 5 שלשות? ואם היריבות בונות על הסטטיסטיקה אז בכלל זה צריך להיות הגיון הפוך כי הסטט' מתיישרת ואז בכלל לא הגיוני לקחת סיכון ולהמר על הקליעה שלו.

הכוונה הייתה לא רק לדורט אלא לדורט, קייסון, ג'יי-וויל ושאר השחקנים בת'אנדר שמקבלים זריקות פנויות ולא פוגעים מתחילת העונה.
ספציפית דורט הוא קלעי סטריקי וככזה, לא פעם קבוצות מהמרות עליו או אפילו שמות עליו את הגבוה שלהן (יוקיץ' למשל).
ככה זה כשיש לך גארד שקשה מאוד לעצור באחד-על-אחד.

הת'אנדר חסרים את ג'ו ואת ג'יי-דאב כך שהבעיה באופן טבעי החריפה,
אבל בפלייאוף האחרון (ואאל"ט גם בזה שקדם לו) זו הייתה בעיה אמיתית.

אאל"ט קוואי באליפות האחרונה של הספרס היה מעין צ'ט ב-OKC של שנה שעברה
ובהחלט עזר לה להאריך את הטיימליין ולזכות בעוד אליפות
אבל בהחלט מבין מה אתה אומר
ואין ספק שזה אחד היתרונות של OKC, שיש לה סגל צעיר, עם core באותו טיימליין, עם runway ארוך.

מה שכן, אני לא הייתי בונה על היכולת של שיי בגיל 35.
אני חושב שה-5-6 שנים הבאות יהיו קריטיות בנוגע לסיכויי השושלת של הת'אנדר,
כאשר קפיצה/התקדמות נוספת של ג'יי-דאב ושל צ'ט תהיה חשובה כדי להתמודד עם היריבות הקשוחות במערב.

אין לי מושג אם וואלאס או טופיץ' יישארו בקבוצה, זו שאלה טובה, אבל לא הייתי בונה על זה ששניהם יהיו בסגל בעוד 9 שנים.
לגבי ג'יי-דאב וצ'ט, אני אופתע אם הם יילכו למקום אחר "להוביל קבוצה". אני מאמין ששלושתם כאן כדי להישאר.