סל ניוז

אני מסכים שהסהוכח פרס זו אנלוגיה טובה. אם אוקייסי עושה עוד 5-6 שנים בטופ עם השלישייה הזו ומביאה עוד שתי אליפויות, אז היא תבנה שושלת בסגנון של הספרס. אח"כ היו לספרס 7 שנות המתנה עד שקאווי הגיע ולקחו עוד אליפות, שזה כנראה בונוס לשושלת 2003-2005-2007, אז פחות קריטי הדיון אם אפשר להנחית עוד קאווי.
בשביל לייצר כזו שושלת הייתי שואל שלוש שאלות:
- האם שיי כוכב ברמה של דאנקן שיכול להוביל כזו קבוצה? יש מצב, אבל בהחלט לא הוכח עדיין. דאנקן אחד הגדולים אי פעם.
- האם ג'יי-דאב וצ'אט הם שחקנים ברמה של פארקר וג'ינובילי? אני חושב שפוטנציאלית כן, אבל זה עוד יותר טעון הוכחה מהסעיף לעיל
- האם אוקייסי היא ארגון ספורט שיכול לבנות מה שהספרס בנו? פה אני משלב כמה דברים - היכולת להשאיר את כל הכוכבים ביחד למשך כל כך הרבה זמן, היכולת כל הזמן להוסיף שחקנים למערכת סביב ה-3 ולשמור על אפקטיביות גבוהה, יכולת האימון הגדולה של פופ ועוד. לדעתי הם בהחלט מראים סימנים כאלה, אבל גם פה טעון הוכחה.

בשורה התחתונה - המודל של הספרס בהחלט סביר, 6-8 שנים בטופ עם עוד 2-3 אליפויות, מביא אותם להיות שושלת וגם בגדול די אפשרי.

רק דבר אחד - הספרס של אמצע העשור נתקלו בלברון של תחילת הקריירה ושל קובי של הדשדוש של האמצע. לא נתקלו בלברון בשיא, באיזו קבוצת על כמו גולדן סטייט, ברוצח כמו ג'ורדן או בסט כוכבים כמו הלייקרס של שנות ה-80. אני לא יודע במה אוקייסי תתקל, אבל וומבי זה חתיכת אירוע.

לגבי הגיל של שיי בעוד 8-9 שנים, לא הייתי מודאג מזה אם אין פציעות משמעותיות. הוא לא שחקן שבנוי על אתלטיות קפיצית והוא עובד קשה על הגוף והתזונה, אז אין סיבה שלא ישמור על הרמה, או לפחות קרוב לזה, גם בגיל 35. בימינו השחקנים המובילים בליגה שומרים על רמה גבוהה גם אחרי גיל 35 (לברון, דוראנט, סטף, הארדן, באטלר, ועוד), גם אם הם כבר לא ממש בשיאם. סטף הוביל את גולדן סטייט לאליפות בגיל 34, לברון את קליבלנד בגיל 33 ואת הלייקרס בגיל 36, ודאנקן עצמו היה כבר בן 38 באליפות האחרונה של הספרס. גם ג'ימי באטלר הוביל קבוצה די בינונית של מיאמי לגמר בגיל 34. קאם טו ת'ינק אוף איט, גם האליפות האחרונה של ג'ורדן הייתה בגיל 35.

זה נכון
על ג'ורדן אף אחד לא הצליח, החל משלב מסוים, לגבור
והבעיה עם וומבי זה שהספרס התנהלו נכון
ויש לצידו את הארפר ואת קאסל

הצעד הראשון שלו מהיר אבל יכול להיות
מקווה שאתה צודק

בעיקר היה להם המון מזל. קודם כל כמובן עם וומבי עצמו (14% לזכות בבחירה). בשנה שעברה רוב הסיכויים שלהם היו לבחירה 7 או 8 והם קיבלו את הרביעית, ואז עם עוד קצת מזל, יוסטון הלכו על שפרד והשאירו להם את קאסל. והשנה הפציעה של ויקטור בסוף העונה שעברה דרדרה אותם בדירוג, אבל עדיין היו להם רק בערך 10% לזכות בבחירה הראשונה או השנייה. ההסתברות להצטרפות של כל המאורעות האלו מן הסתם קטנה למדי.

היה להם מזל גם עם דאנקן, עקבתי מקרוב אחרי המירוץ למטה של בוסטון, שהייתה עם מירב הסיכויים והצליחה לקבל רק את מקום 3 ובחרה שחקן בשם צ׳ונסי (ומרסר ב-6).
אבל מה שמבדיל קבוצות גדולות מרעות זה שילוב של מזל ויכולת ניהול. הספרס קיבלו את דאנקן שזה פרס מטורף אבל הביאו את פארקר במקום ה-28 וג׳ינובילי מהסיבוב השני, ואז גם את קאווי מהמקום ה-14.

כן, אבל יש להם אליפות גם ב 99 לפני שכל שאר החבר׳ה הגיעו.
מצד שני, אפשר לומר שהיה להם מזל לא רק עם דאנקן אלא גם עם רובינסון לפניו.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

כן, היה להם "מזל" שרובינסון נפצע אחרי 6 משחקים והפסיד את כל עונת 96-97, מה שאיפשר להם לרדת מ-59 נצחונות ל-20. אני לא אופתע אם זה היה מהלך מתוכנן כדי למקסם את הסיכוי להביא את דאנקן.

לכאורה אין שום דבר מפתיע בזה שהת'אנדר מתחילים את העונה במאזן 0:6. זו הקבוצה שניצחה 68 משחקים בשנה שעברה והם עדיין לא פגשו אף אחת מאריות הליגה.

אבל אם צוללים לנתונים, זה כבר הרבה יותר מרשים:

* ג'יי דאב, השחקן השני הכי טוב שלהם, פצוע מתחילת העונה.
* צ'ט, השחקן השלישי הכי טוב, גם פצוע ולא משחק במשחקים האחרונים.
* אייזייה ג'ו, הקלעי הכי טוב בקבוצה, שיחק בפעם הראשונה רק אתמול.
* קנריק וויליאמס בחוץ מתחילת העונה בלי תאריך חזרה ברור. לכאורה לא שחקן מרכזי, אבל הוא הגיבוי של ג'יי דאב וצ'ט בעמדות הפורוורד. בלי השלושה, הת'אנדר משחקים רוב המשחק עם סנטר (איי הארט) וארבעה גארדים.
* גם קארוסו החמיץ חצי מהמשחקים עם פציעה.
* שתי בחירות טופ 15 בשני הדראפטים האחרונים - טופיץ' וסורבר - בחוץ לטווח הארוך. ברוב הקבוצות זה היה משמעותי. בת'אנדר לא ממש.
* וואלאס (33% מהשדה) ודורט (30% מהשדה) התחילו את העונה בכושר קליעה גרוע מאוד.
* שיי הוא שיי, אבל גם הוא לא קולע טוב בינתיים (27% משלוש).
* כקבוצה, הת'אנדר קולעים 29% משלוש. רק הם וניו אורלינס קולעים פחות מ-32% מהטווח הזה. זה הפוך מקבוצות אחרות שפתחו את העונה טוב כמו פילי (42%), מילווקי (40%), שיקאגו (39%) וסן אנטוניו (38%)
* בניגוד למוניטין, הם גם בחלק התחתון של הטבלה בזריקות עונשין למשחק.

זה מטורף
כמעט בכל העמדות חוץ מעמדת הרכז צפוי שיפור בחזרה לכשרות מלאה או אפילו כמעט מלאה

מהלך יפהפה של שיי:
https://youtube.com/shorts/onSMMw6JSlA? ... Mhkg-zaiQA

הליגה הולכת (או חוזרת) יותר ויותר לכיוון של 2 גבוהים
ועם כל הכבוד להתקדמות של ג'יי-וויל, איי-הארט זה סיפור אחר.
הרוקי של OKC פצוע וייעדר כל השנה כך שלא ברור מה יש להם איתו.
זה משמעותי מבחינתם לשמר את איי-הארט במערכת.

במקביל, מיטצ'ל מתפתח להיות שחקן רוטציה משמעותי.
השאלה אם איפה זה שם את וויגינס ואת ג'ו ההתקפיים ואת דורט, קארוסו ו-וואלאס ההגנתיים יותר,
בהנחה שינסו שם איכשהו לחסוך שכר, מעבר למשכורת של דיינג שתרד מהספרים.

בלי קשר, ה"תוספת" של מיטצ'ל עשויה להתברר כמשמעותית.
היה חסר ל-OKC מוביל כדור ויוצר נוסף מהקו האחורי.
ההתקפה שלהם איתו בחמישייה, ביחד עם שיי וגרסה בריאה של ג'יי-דאב, תהיה לא רעה בכלל.

למעשה, כרגע הדבר היחיד שחסר להם לתחושתי
כדי להיות קבוצה עם כמה שפחות חורים
זה אבדיה:)

או לפחות פורוורד בגובה 2.06~ שמשחק בשני הצדדים.

מבלי להכיר באמת את ההתפתחות של מיצ'ל (או את הניואנסים בהם הוא שונה לטוב/לרע משחקנים אחרים בקבוצה) זה יהיה פשוט עצום עבור אוקלוהמה לקבל אותו לעוד שנתיים בחוזה של פחות משלושה מיליון לעונה...
כל "פתח" כזה שייפתח להם לשלב שחקן טוב חדש במקום דורט/קארוסו/ג'ו (שאין לי שום דבר נגדם, פשוט הם מרוויחים לא מעט...) - יכול לקדם אותם כמה שנים קדימה (כי מצעירים כך עוד את הקבוצה, חוסכים שכר, דם חדש במערכת וכו' וכו').
השאלה מה ההיתכנות שטופיץ' נניח יהיה שחקן ספסל מוביל (כלומר כזה שאפשר לסמוך עליו גם בפלייאוף) בשנה הרביעית שלו, או סורבר בשנה השלישית-רביעית שלו וכו'. מניח שלא גבוהה לאור הפציעות (והמחלה). נראה מה יוליד יום (דראפט).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

https://www.tankathon.com/

נכון למאזנים הנוכחיים, בדראפט הקרוב (שהוא חזק מאד) לאוקייסי יש שתי בחירות לוטרי, מקום 7 (של הקליפרס) ומקום 9 (של יוטה). הבחירה של הקליפרס לא מוגנת ויש לה 32% סיכוי להיות בטופ 4. הבחירה של יוטה מוגנת טופ 8.

הבחירה של יוטה לא תקרה. מתישהו הם ישביתו שם את העסק ולא יסתכנו בלאבד אותה. זו של הקליפרס יכולה להיות מעניינת, למרות שכנראה תהיה בסוף פחות איכותית מאיך שזה נראה כרגע. העניין הוא שאח"כ גם יצטרכו למצוא להם מקום ברוטציה ולשלם את השכר שלהם. לא פשוט כשכבר יש לך בסגל 12 שחקנים ראויים ומוכחים ועוד שני רוקים מבטיחים שכבר נבחרו בטופ 15. קבוצה אלופה לא בהכרח צריכה עוד הימורים לטווח הרחוק.

מבחינה כלכלית, שמעתי לא מעט אנשים שמדברים על זה שמהשנה הבאה הת'אנדר יצטרכו להתחיל לפרק את העסק עם שלושה שחקנים בשכר מקסימום והסקונד אייפרון המאיים. ובכן, זה לא מדוייק. קודם כל, ההיעדרות של ג'יי דאב מאז תחילת השנה אולי לא טובה מקצועית (למרות שזה לא ממש מפריע להם לצבור ניצחונות), אבל מצויינת להם מבחינה כלכלית. די בטוח שהוא לא יוכל להגיע ל-65 משחקים. ובגלל שהוא לא יוכל להיבחר לאחת מחמישיות העונה, זה הולך לחסוך להם איזה 8 עד 10 מיליון דולר לשנה מתחת לתקרה בשנים הקרובות.

ובכל זאת, כבר בשנה הבאה הם יצטרכו כנראה להתחיל לעשות בחירות. כרגע, בלי להוסיף עוד חוזה מהדראפט, הם כנראה בערך 18 מיליון מעל לסקונד אייפרון. אז מה עושים? שני פתרונות "ישירים" הם לוותר על השנה האחרונה בחוזה של איי הארט (28 מיל) או דורט (18 מיל). רק שמדובר בשני שחקני חמישייה, שגם חיוניים לזהות ההגנתית שלהם. אולי אחד מהם (או שניהם) יכולים להשתכנע לחתום על חוזה רב שנתי חדש בשכר שנתי קצת נמוך יותר (בעיקר איי הארט, שלא בטוח שמישהי אחרת תשלם לו 30 מיליון לשנה), אבל זה לבד כנראה לא יספיק.

אז מה עוד אפשר לעשות? בתלות באיך קארוסו נראה בפלייאוף הבא וכמה הוא חיוני, אפשר להעביר הלאה את החוזה שלו (20 מיל) תמורת איזה חוזה נגמר.

אבל שימו לב: אם הם לא מוכנים לוותר על אף אחד מאחד עשר השחקנים המובילים שלהם (העשרה שקיבלו יותר מ-8 דקות למשחק בפלייאוף הקודם, פלוס מיצ'ל) זה גם אפשרי. החוזים של קנריק וטופיץ' (13 מיל משותפים) הם אופציית קבוצה ואפשר גם למצוא בקלות קבוצה לסורבר (5 מיל) אם רוצים. ביחד, זה אולי מספיק כדי לרדת מתחת לסקונד אייפרון.

לחלופין, אפשר גם להעביר אחד (או שניים) מבין השחקנים ה-10 ו-11 ברוטציה -- ג'ו (11 מיל) וג'יי וויל (8 מיל) -- אם מעדיפים לבנות על הרוקיז.

בקיצור, המון אופציות. ויש גם עוד אחת ששווה להזכיר: לא לעשות כלום. אם הת'אנדר זוכים בעוד אליפות, אפשר פשוט להשאיר את כל הסגל על כנו ולשלם מיסים. כן, יש כל מיני סנקציות נלוות, אבל אף אחת מהן לא תפגע בהם באופן משמעותי לעתיד.

אני לא חושב שדורט כ״כ קריטי בקבוצה עם קרוסו וקייסון וואלאס, למען האמת. אני בהחלט יכול לראות מקום בו צריך להחזיק רק שניים מתוך השלושה האלה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא בטוח. היכולת להיות עם לפחות אחד או שניים מהם על המגרש בכל רגע נתון (בעיקר אם אחד מהם פצוע) הייתה בעיני קריטית לזהות ההגנתית של הת'אנדר ולהצלחה שלהם. לפחות עד שיוכח אחרת, זו נוסחה מנצחת.

העניין הוא שכמו שאני כותב למעלה, אפשר לחכות עם ההחלטה הזו לפחות עוד שנה (כלומר לא בקיץ הקרוב). אולי קארוסו יתחיל להיות פציע אפילו יותר מכרגע או שיראה ירידה משמעותית ביכולת בעוד שנתיים (יהיה בן 33.5 בקיץ 2027)? או שאולי וואלאס לא יראה התקדמות משמעותית אבל ירצה חוזה גדול וקבוצה אחרת תסכים לשלם לו? או שאולי שווה לוותר על מישהו אחר (וויגינס, ג'ו, ג'יי וויל, קנריק, הרוקיז) אם הם לא תורמים מספיק בפלייאוף. כן, אפשר כמובן גם לוותר על דורט (בעיקר אם הוא לא קולע טוב). אבל אם הת'אנדר זוכים בעוד אליפות איתו כשחקן חמישייה, אני לא רואה סיבה לעשות את זה בקיץ הקרוב בגלל שאולי אחד מהרוקיז יפרוץ מתישהו.

גם צ'אט וגם גיי-וויל עוד ישתפרו. זה לבד יקטין את הצורך בחלק מכוכבי המשנה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

זה מת'רד אחר, אבל נראה לי שיותר מתאים כאן.

שיי דווקא עם 40 אחוז פלוס משלוש, כמעט כולן פול אפס, אז לא הייתי מתלונן על זה. בנוסף, הת'אנדר כל כך טובים שהוא בד"כ לא משחק ברבע הרביעי. בעונת ה-73 ניצחונות של הגולדנים סטף לא שיחק ברבע הרביעי ב-19 משחקים, יותר מ-20%. העונה בינתיים, מתוך 17 משחקים, שיי לא שיחק ברביעי ב-10 (כמעט 60% מהמשחקים). כמעט בכולם הוא עדיין קלע 30 נקודות או יותר בפחות מ-30 דקות משחק. אכן רובוט. וגם היעילות ויכולת המסירה ממשיכות להשתפר.

לשבור את השיא של הגולדנים? נראה. הלו"ז של אוקייסי קל משמעותית בחצי הראשון של השנה (עד ה-15 בינואר). בחצי השני יש להם את כל ארבעת המפגשים עם דנבר, שלושה מול יוסטון (שניים בחוץ), שלושה מול הלייקרס (שניים בחוץ), וכל משחקי החוץ מול הקבוצות הטובות במזרח (דטרויט, קליבלנד, הניקס, טורונטו, מיאמי, אורלנדו, פילי ומילווקי). הם גם צריכים עדיין לשחק 4 משחקים מול הספרס עם ויקטור, שעשו להם חיים קשים בשנה שעברה ו-4 משחקים מול הטימברוולבס, הפינליסטים של המערב בשנתיים האחרונות, שגם הם הקשו עליהם בעונה הרגילה. וגם עוד שלושה משחקים מול פורטלנד, הקבוצה היחידה שניצחה אותם העונה. חלק מהמשחקים הללו (למשל בסן אנטוניו, בדטרויט ובניו יורק) גם יהיו בלילה השני של בק-טו-בק. בקיצור, זה לא יהיה קל.

לגבי הדראפט, ברור שלא יבחרו עוד 3 שחקנים בסיבוב הראשון (וגם קשה מאוד להאמין שהבחירה של יוטה תגיע אליהם). לדעתי, מקסימום עוד אחד, וגם זה יהיה לא קל עם מצב תקרת השכר שלהם. בהקשר הזה, הפציעות של טופיץ וסורבר מבאסות, כי קשה לבחון מה כבר יש להם ביד. אבל אלה בהחלט נכסים שאפשר לגלגל במורד הדרך, או אולי כדי לעשות מהלך אם מזהים נקודת תורפה בפלייאוף.

.

צודק 40% אז לא רלוונטי.

כנראה שיותר סביר שלא יקרה כי זה אף פעם לא קרה.
עדיין כזו שליטה בלי השחקן השני הכי טוב והרכבים חסרים וכאלה הפרשים - מדהים.

יש להם 4 בחירות במקסימומום:
קליפרס - בינתיים בכיוון של לוטורי, עשוי להשתנות
יוטה - בינתיים בכיוון של לוטורי, אבל מוגנת טופ 8. יוטה בינתיים לא סמרטוט, גם אם ינסו לשנות כיוון לסמרטוט מוחלט,
וינסו, יש הרבה סמרטוטים השנה, כי דראפט חזק, והם צריכים במינימום להכנס ל-7 הגרועים כדי להבטיח את הבחירה.
פילדלפיה -קבוצה ממוצעת פלוס, מוגנת טופ 4 אאלט, אז כנראה תישאר של אוקיסי.
יוסטון - סוף סיבוב ראשון.

גם לדעתי ישתמשו בבחירה אחת או לשפר עמדות עם קונסולידציה או להעביר לכמה שנים קדימה.

אז זהו, ג׳יי דאב כבר לא יקבל סופר מקס
עברו 18 משחקים שזה משאיר 64 משחקים על הלוח והיונה עדיין לא הניחה את רגליה על היבשה

יש מצב שזה יעשה לו חשק לפרק את החבילה כדי להיות כינור ראשון בקונטנדרית? סטייל קיירי?

שכחתי שהוא יהיה שחקן חופשי מוגבל... אז לא.