סל ניוז

אולי אני עצבני כי הלכה לי העונה בפנטזי אבל הפציעה של יאניס נראית הכי פיקטיבית שראיתי בחיים.

לא שזה ישכנע את אלה שכבר משוכנעים (מצאתי בטוויטר ראיות אנקדוטליות, אז למה לי לטרוח עם סטטיסטיקה), אבל תרגיל מחשבתי קטן. בהנחה שעל זריקות לשלוש עושים יחסית מעט פאולים, דרך אחת לבדוק עד כמה השחקן הוא "סוחר עבירות" היא לבדוק מה היחס בין מספר הזריקות משתיים למספר זריקות העונשין. ככל שהיחס נמוך יותר, יש סיכוי טוב יותר שהשחקן חודר כדי לסחוט עבירות במקום לנסות לקלוע (זה לא אחד לאחד, אבל באופן כללי הגיוני לחשוב שיש קורלציה בין הדברים).

אז בואו נראה מה המצב אצל עשרת השחקנים שהולכים לקו הכי הרבה השנה (כולם עם לפחות 7.7 זריקות עונשין למשחק):

1. הארדן (0.84)
2. ריבס (1.0)
3. לוקה (1.01)
4. דני (1.08)
5. באטלר (1.23)
6. שיי (1.45)
7. בוקר (1.53)
8. יאניס (1.64)
9. מקסי (1.67)
10. קייד (2.02)

מסקנות זריזות:

הארדן בליגה משלו -- היחיד שזורק יותר מהעונשין מאשר משתיים (אולי גם בגלל שהוא כנראה הכי טוב בעולם בלסחוט עבירות בזריקות לשלוש).

ריבס, לוקה ודני במקבץ השני כשחקנים שזורקים מהעונשין ומשתיים כמעט באותה כמות.

שיי, בוקר, יאניס ומקסי עם בערך 1.5 זריקות משתיים על כל זריקה מהקו

וקייד השחקן הכי "אתי" בחבורה (או אם תרצו הכי "תמים", כי עוד לא למד איך לסחוט עבירות ולהגיע לקו)

הנתונים העדכניים של וולף ושרף (שאף אחד לא באמת מתלהב מהם) רק מראה את הפרספקטיבה המוגזמת בה היינו בשנת הרוקי של אבדיה (וכספי בזמנו...) - כשהוא בתחילת עונת הרוקי היה עושה במשחק בודד סדר גודל של 17 נקודות ו-9 ריבאונדים - זה נהיה פסטיבל של ממש, ואבדיה אף היא בחירה גבוהה, ומטבע הדברים עם הרבה יותר ציפיות.

וולף ישראלי?