stavs כתב:
הנווט כתב:
סטאבס אני מנחש שאתה לא בהכרח רואה יותר מידי משחקים מלאים של הלייקרס? כי מעבר לזה שאני לא מסכים עם מה שאתה אומר בכללי, נראה שאתה קורא סטטיסטיקות ללא יותר מידי קונטקסט של מה שהתרחש על הפרקט, אנסה להסביר.
קודם כל מה שאתה אומר זו הסטטיסטיקה של הלייקרס באופן כללי גם שלברון החמיץ את החצי הראשון של המשחקים העונה:
מנצחים קבוצות בינוניות ומטה (בתוצאות צמודות), מפסידים לקבוצות מהטופ לרוב (ובכלל רוב ההפסדים בהפרש דו ספרתי), ולכן יש להם מאזן מרשים ומאזן סלים מאוזן.
אפשר להסביר את זה בכל מיני דרכים, אפשר לתמצת בזה שההגנה לא טובה (למרות שסטטסטית הם בטופ של הגנת רבע רביעי), אבל יש להם התקפת חצי מגרש חזקה וכל עוד המשחק מגיע לרבע ה4 צמוד, הם מוצאים דרך לנצח.
כמובן שהם עוד לא הראו שהם מצליחים להגיע לרבע הרביעי מול קבוצות מהטופ באופן תחרותי לרוב, ולכן אתה יכול לטעון שכל הקבוצה זה מאזן ריק אבל היו תנאים כמו פציעות, וכמובן הצורך בטריידים שאולי עוד ישנו את הטרנד הזה, אלו הדברים שאוהדי הלייקרס מתדיינים עליהם בעצמם.
לגבי לברון ספציפית, אפשר לחלק ל3 את העונה שלו עד עכשיו:
- אסופת משחקי החזרה: מנסה להכנס לקצב, הקבוצה בהתחלה עדיין בקצב טוב אבל הסטטיסטיקות שלו לא עיקביות, שיחק הרבה אוף בול, נראה לא מוכן פיזית בצד ההגנתי ועליות וירידות בצד ההתקפי
- תקופת המשבר: הלייקרס משחקים לא טוב, לברון שיחק לא טוב (סיבה ומסובב בעיני המתבונן), עדיין לא תקף את הטבעת והתפשר על ג׳אמרים שלא נכנסו באופן עיקבי, עדיין היה פאסיבי יחסית על המגרש ופאסיב אגרסיב מחוצה לו- זה היה בסה״כ כמה שבועות אבל כמובן שההייטרים רכבו על זה וניסו לעגן את זה כנרטיב המרכזי
- השבועות האחרונים (ובעיקר מאז ההעדרויות של ריבס): לברון באופן ברור נכנס לקצב, מתקיף את הטבעת ושובר הגנות, חוזר לעצמו כעושה משחק (הפעם כיוצר משני) ובהחלט חלק ענק בנצחונות. בשבוע+ האחרון ספציפית הוא גם השחקן הכי טוב שלהם וזה שמשנה משחקים במחציות שניות, וכבר שבועיים שהליינאפים של לברון עם המחליפים עם ה+/- הכי טוב על המגרש.
לברון של השבועיים האחרונים הוא שחקן מצויין שמביא נצחונות, אבל מפאת הגיל לא הייתי בונה על זה לאורך עונה ובכלל למרות שהתקרה והתפוקה כמובן תהיה גבוהה הרבה יותר - צריך להסתכל עליו באותה פריזמה של האריסון בארנס, ווטרן חמישייה שעושה את ההבדל בכל מיני דרכים אבל שהקבוצה צריכה לבסס תלכיד עם רמת בייסלין סבירה של יכולות הגנתיות והתקפיות שיכולות להכיל את מנעד היכולות ששחקן בן 41, ענק ככל שיהיה, יכול לספק לאורך משחק ועונה.
מודה שאני לא רואה המון את הלייקרס, אבל כן ראיתי אותם יחסית הרבה לאחרונה, ואני עומד במאה אחוז מאחורי הדברים.
קל מאוד לראות שהוא לא עושה כלום בהגנה, מספיק לראות אותו מול יריבות חזקות יחסית כדי לראות שגם התקפית הוא מאוד מתקשה מול קבוצות הגנה טובות ואתלטיות, נגד טורונטו כמובן, הכי קל היה לראות את זה, בעצם מול דטרויט אולי אפילו יותר, אבל גם במשחקים כמו מול יוסטון - שנראים סבבה מבחינה סטטיסטית, הוא היה נראה רע.
אני לא חושב ש אט ת הטענות שאני מביא כן ניתן היה להביא רק על בסיס צפייה בסטטיסטיקות - מתקדמות או לא מתקדמות.
את ההתעוררות המחודשת שהוא חווה אני מייחס כרגע בעיקר ללו"ז הסופר קל שיש ללייקרס לאחרונה. אולי אני חוטא בזה, אבל ממה שראיתי את לברון - הוא עונה על כל כך הרבה פרמטרים של שחקן סטטיסטיקות ריקות, שאני ממש מתקשה שלא לסווג אותו ככזה.
אם אנחנו משווים אותו לשחקנים כמו האריסון בארנס, אז נו מילא (וכן, יש לחלוטין לא מעט קבוצות שאני לוקח אליהן, לפחות כרגע, את בארנס לפניו), אבל ראיתי כן את המושג אול-נבא - עם זה אני כבר מתקשה מאוד להסכים בהקשר של לברון של היום, גם עם אולסטאר.
אוקי, אז יכול ליהיות שיש לך הטייה מובנית נגד לברון שגורמת לך לשים לב רק לטעויות שלו?
כי ברצף שלושת הניצחונות מהשבוע האחרון הוא היה השחקן הטוב בקבוצה, אחראי על ריצות משמעותיות במחציות שניות וכו׳, משהו שהיתה עליו די תמימות דעים מאי אלו אנשים שמסקרים את הקבוצה הזו ויש הרבה ברוך השם.
את הסטטסיקות של ה+/- של הדקות שלו עם המחליפים בשבועיים האחרונים אפשר לבדוק, ואלו דקות שלא מעט פעמים בנו יתרונות או חזרו מפיגור.
בשבועיים האחרונים בכלל ובשבוע האחרון בפרט הוא משחק טוב מאוד וזה מתורגם לנצחונות או ריצות טובות על המגרש, ההגנה זה בא והולך אבל אני לא מצפה ממנו ליהיות קרוב למה שהיה פעם בשלב הזה.
מעבר לזה כן אי אפשר להתעלם מכל המשחקים והדקות הפחות טובות שלו מלפני, ולסייג שהלייקרס מנצחים בעיקר קבוצות בינוניות ומטה, ואפשר גם לנבא שהוא כבר לא יכול ליהיות שחקן משמעותי בפלייאוף וכו׳, אני בסך הכל תיקנתי לפי ההתרשמות לגבי התקופה האחרונה ספציפית.
וכמובן, לא השוותי אותו לבארנס (שנראה שאתה כן מעריך) כשחקן כי זו לא אותה פלנטה, אלא מבחינת תפקיד כווטרן ספשליסט שמחבר את הקבוצה לפי היכולות שלו.
ובסאב טקסט כן ניסיתי גם לומר שכשמדובר בשחקן פחות מעורר מחלוקת כמוהו קל יותר להינות מהיתרונות שלו ופחות לשים לב לכל פעם שבאק צעיר עובר אותו עם מהירות רגליים, מאשר מישהו כמו לברון…
מתחבר אגב לנק׳ המאוד טובה של קווין לאב מאיזה פודקאסט השבוע על חשיבות של ווטרנים בסגל, ויש לזה כל מיני סוגים, מישהו שבעיקר תומך מנטלית כמוהו, קונקטר מפולפל כמו בארנס ובקצה הספקטרום אגדה כמו לברון שיכול לזוז לעמדת השחקן המוביל לחלקים במשחק או תקופות מסוימות בעונה, ולעשות דברים מדהימים.
במקרה שלו קל למי שלא אוהב אותו לבקר את החסרונות, או למי שאוהב אותו להתלהב מההיילטים או המספרים, אבל כמובן שהאמת איפשהו באמצע:
יש חסרונות (וזה על הקבוצה למצוא דרך להכיל/לחפות/למזער אותם כי הגיל והפיזיקה זו עובדה נתונה), יש הרבה יתרונות ובעיקר יש ערך מוסף מעבר לX וO שווטרן ברמה כזו מביא למשחק.
נראה איך זה יראה הלאה, וכמובן שקל להכיל את בארנס על שלל מגבלותיו עם סגל צעיר ואתלטי בזמן שהחסרונות של לברון מודל 41 מדגישות את החסרונות המובנים שיש לסגל בכללותו בלייקרס, אבל אי אפשר להתכחש למשהו כמו השבועיים האחרונים בהן גם המספרים וגם הפליי ביי פליי מספרים את אותו סיפור (ומבחן העין כמובן אבל מובן לי שזה בעיני המתבונן).
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
