סל ניוז

אמי לא יודע דווקא דיברתי על כך שאוהדי ירושלים מטרילים כאשר אחרים מתייחסים להפועל תא כהפועל כשירושלים נמצאת בגוף ההודעה.
אתה גם הוכחת את זה מספר ימים לאחר מכן, בת'רד של המשחק בין ירושלים להפועל. כתבתי שהפועל ינצחו דו ספרתי, והיית חייב להתייחס לזה ולכתוב שלא נראה לך שירושלים תנצח דו ספרתי.

ואתה עוד התלוננת וכתבת שאתה תתיחס לקבוצה שלך בשם שאתה מעוניין לקרוא לה.
אולי חיה ותן לחיות?

זאת בדיחה קבועה כאן
לא הייתי מייחס לה יותר מידי חשיבות

חחח
אני דווקא אוהב דיונים מהסוג הזה שעוסקים בעיקרון ופחות באופן היישום
לא אין לי עניין שיהיו פה יותר גולשים או פחות גולשים אלא שיהיה כאן מקום שנעים לכולם להכנס ולהשמיע קול או לקרוא קולות
זה המצפן שלי, פחות או יותר
לכן כשאני רואה שמעבירים כאן דחקות על הישראלים בהפועל תל אביב כאשר 2-3 אוהדי הפועל תל אביב כאן מעולם לא ביקרו את חוסר הדקות של ישראלים במכבי וזה חוזר שוב ושוב, או ירידות על הקהל שבא או לא בא למשחקים של הפועל תל אביב בלי ההקשר הפוליטי של דעיכת השמאל בישראל, משבר עם הקהל ועם הזהות הישנה של הקבוצה, זה מרגיש כמו להרביץ למישהו ששוכב חסר ישע
לעניין מה עם מיעוטים אחרים.
בעוף טופיק, אני מציץ מעט מאוד
אבל אני יכול להגיד משיחות עם קאלימי וטיפול באירועים ספציפיים, שיש אפליה קלה מאוד אבל יש לטובת הכותבים מאגף הימני היד בהרחקות יותר קלה על ההדק בחריגות שבאות משמאל וגם כאן, לא בשביל הרייטינג כי פרסומות אין כאן
אלא סוג של העדפת כבוד האורח מכבוד בעל הבית
המינון פה מאוד עדין
כי הנטייה של חלק מהמיעוטים לנצל את האצילות הזו להתנהג בבריונות משמיטה את השטיח מתחת לגישה הזו

למה אני חובט בקרטל היורוליג שוב ושוב בלי שיהיה מי שיגן עליו
כי בפשטות אין מי שמגן עליו כבר 25 שנה
לית מאן דה פליג שמדובר באירוע מושחת עד היסוד
השאלה הפתוחה היחידה זה מה עושים?
מצטרפים, אליבא דה רבן גמליאל כאן בפורום
או מורדים ומשלמים מחיר אליבא דה רבן אוריאל

ההודעה הכי מעניינת שנכתבה כאן בפורום בשנים האחרונות.
מלכוד שקיים בכל קבוצה,בכל ספורט.
מה יכול להביא את האוהדים מחדש כל עונה לכל משחק.
קשה לחשוב על מתכון,ויותר קל להתבונן בקבוצות שכן הצליחו ולחשוב איך.
הערת עריכה :
אין כאן שום הטפת מוסר. אלא באמת נסיון להבין איך אפשר לייצר מודל של מועדון ספורט שמצליח למכור כרטיסים שנה אחר שנה.

_________________

איך אתה מסביר מועדוני כדורגל שהם כמעט סולד אאוט כל שנה או מכבי תל אביב כדורסל עד השנים האחרונות?

הצלחה ויציבות מביאים אוהדים.
אם קבוצה נראית מצוין ואחרי זה נראית פח במשך שנים, האוהדים באיזשהוא שלב יפסיקו להגיע.

איזה מועדוני כדורגל אתה מכיר שהם סולד אאוט כל שנה?

מכבי בכדורסל זו דוגמה טובה למועדון שהצליח לשמר עניין לאורך שנים ארוכות.
למה המשיכו הישראלים לעקוב באדיקות אחרי 'גביע אירופה לאלופות' שנה אחר שנה?
גם אחרי הזכיות ב77 ו81, לא היתה 'רוויה' או 'פינוק'. הרייטינג המשיך להרקיע שחקים.

_________________

אולי סולד אאוט זו הגזמה אבל מכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב וביתר י-ם עם מספרים מאוד גבוהים של מנויים בכל עונה גם לא בעונות מוצלחות אבל בטח בעונות מוצלחות.
הפועל ובית״ר אולי היו פחות בשנים קשות אבל בשנים עם טיפה סיכוי להצלחה הם ממלאים מגרשים ובמקרה של ביתר זה גם במגרשי חוץ.

גם מכבי נתניה בתקופת יאמר היתה ממלאת מגרש כל שבוע ואני בטוח שקבוצתו לא מלאכותיות (קרית שמונה, מכבי פ״ת ודומיהן) עם בסיס אוהדים טוב, כמו הפועל פתח תקווה, נתניה (כאמור) וכפר סבא ימלאו מגרשים אם האוהדים יזהו פוטנציאל להצלחה.

לדעתי אחד הדברים שפוגעים העונה בהפועל י-ם בכדורסל זה חוסר סיקור באתרים ושידור בערוצי תשלום נישתיים שרק חובבי כדורגל אנגלי ו/או ליגה ישראלית משלמים עליהם והם בדרך כלל גם לא הטיפוסים של הכדורסל.

הנושא הוא לא הפועל ירושלים.
הנושא הוא התדלדלות העניין בליגה.
אומר כאן אוהד חולון,מועדון עם ותק והסטוריה בליגה שהמועדון חווה ירידה דרמטית בשנים האחרונות.
והירידה מושפעת דוקא מההצלחה.

_________________

אני סתם זורק משהו כמי שלא אוהד אף קבוצה, אבל מוצא בעצמו את הליגה פחות מעניינת (ולכן גם פחות עוקב באופן אישי, משמעותית אני חושב לעומת שנים עברו) - העלייה בכמות הקבוצות, לצד העלייה בכמות הזרים (הן במקביל בקבוצה, כמות ההחלפות השנתית, פרק הזמן בו זר ממוצע נשאר בקבוצה וכו'), והירידה בכמות ופיזור הישראלים הבכירים (השנה זו הדוגמא הכי מובהקת שפגעה בקבוצות הביניים של הליגה - לביא, זיו, שגב, הובר ופריצקי עברו ל"גדולות", את המסלול ההפוך עשה רק מנקו, כמה שחקנים מסקרנים בתחילת דרכם עברו למכללות - בורג, ציפר, מיכאלי וכו') - פשוט עושים את הליגה פחות מעניינת, אוהדים מן המניין פחות מרותקים ורוצים להרחיב אופקים בפורום (ולא חסר מה למי שבאמת מתעניין בליגה - דעות על זרים חדשים, נתונים כאלו ואחרים, "לחיות את אוהדי הקבוצות האחרות"), וקהל חדש פחות מגיע למדיה שלנו (סביר שצעירים מעדיפים פלטפורמות אחרות...).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הו רמת גן!
מדורגים 4 בפורום (לא כולל 'אחר')

shmueliki אני לא חושב שיש הרבה קהל ספורט כמוך.
צפיה בספורט באה בדרך כלל תוך אהדת קבוצה מסוימת.
רק שעונת ספורט,מטבעה , היא דבר מחזורי.
והמוצר צריך למכור את עצמו כל שנה מחדש.
דרך אחת היא דרך ה'מסירות למועדון' - באים 'לתמוך בקבוצה'.זה טוב לגילאי 16-18.
דרך אחרת היא העניין/כיף - אנשים שנהנים לראות את הקבוצה שלהם משחקת / מנצחת, הפסדים הם רע הכרחי שמוכנים לבלוע.
ויש עוד דרך שלא קיימת כל כך בארץ והוא סוג של יציאה. מנוי לקמרי, מנוי לסינמטק ולליגה בכדורסל. נהנים מהחוויה, פוגשים חברים.

_________________

אני הייתי אוהד רמת גן בימי ליובין/יצקן/נאור.
המגורים בירושלים עשו את שלהם....

_________________

48 הצבעות

אני עם שמוליק. אין קבוצה בארץ שאני באמת אוהד, מסמפט תוך כדי עונה קבוצה שמוצאת חן בעיני, עם סימפטיה מובנית לגליל. אבל גם אני כמו שמוליק די התנתקתי מהליגה הישראלית. למעט משחקים בין 3 הגדולות, לא חושב שראיתי משחק מהליגה הישראלית כבר כמה עונות.
אני חושב שהקורונה עם הסגלים המתחלפים, וכל הבלאגן הצליחה לשבור את ההרגל. אח"כ הגיעה גם המלחמה שבנוסף לסגלים המתחלפים, הראש לא באמת היה בכדורסל. ועכשיו כפי ששמוליק רשם, רכבת זרים, רובם בינונים עד חלשים, ישראלים חלשים סותמי חורים. אפס בהמשכיות ואני לא מדבר על עונות, אלא על המשכיות משבוע לשבוע. פער עצום בין 3 הגדולות לבין שאר הליגה שהופך את כל המשחקים לחסרי משמעות.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

גם אני הפסקתי לאהוד* את מכבי אחרי הבק-טו-בק בדיוק מהסיבה של שובע. ועדיין אני לא חושב שאני מייצג את הכלל. הרוב רוצים לראות הצלחות בכל הזירות, בטח בזירה כמו יורוליג שבה אין לקבוצה שלך איזה יתרון תקציבי אדיר על פני השאר, אם כבר ההפך.

*הבהרה: המילה "לאהוד" גדולה מדי. יותר נכון להגיד שאהדתי (באדיקות רבה) את מכבי באירופה, בעוד שבליגה קיוויתי שתפסיד בכל משחק בערך.

באופן כללי מרגיש לי שיש ירידה בעניין בספורט בארץ ובכדורסל בפרט. גם כי ילדי דור האלפא (וגם דור ה-Z) לא קרובים להתעניין בספורט כמו ילדי דור ה-Y; וגם כי מכבי תל אביב כבר מזמן לא הקבוצה של המדינה ולא "מדורת השבט", ובאופן כללי כמעט לא מעניינת אף אחד חוץ מהאוהדים שלה עצמה.

לא לשכוח שגם מבין אוהדי הקבוצות - יש קבוצות שלא בכל רגע נתון נמצאות בליגה הראשונה (למשל כרגע החיפאיות, נהריה וכו') ואז חלק מהשאלה האם האוהדים שהיו להן בשיאן (כלומר בליגה הראשונה, לעיתים בצמרת אפילו) ימשיכו לעקוב אחרי הליגה הראשונה עצמה (בלי קשר ישיר לקבוצה שלהם) או בראייה צרה להמשיך להיות כאן בפורום - היא כן כתלות ב"איכות המוצר".

חוץ מזה יש בארץ המון "אוהדי NBA" (בפרט בשנים האחרונות, והעונה כנראה נשברים השיאים עקב אבדיה), שגם יכולים להתחבר (או שלא) לליגה הישראלית בצורה כזו או אחרת.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מדהים.
פורום כל כך קטן ויש שני אוהדי רמת גן שהמעבר לירושלים היטה את ליבם. אני ואתה. אישית תמיד אהדתי גם את ירושלים, אבל זה התחיל קודם כל כדי לשים אצבע בעיין של המשפחה החברים ובעצם כל מי שאהד כדורסל סביבי, שאהד אך ורק את מכבי.

בכדורגל אני חושב שיש עליה גדולה בכמות האוהדים במגרשים, שמיוחסת קודם כל לשיפור במתקנים.
לכאורה לדור הZ, כדורסל שיש בו התרחושת דינמית ותמידית, שאם אתה מוריד את העיניים לטלפון אתה מפסיד משהו, מתאים הרבה יותר מאשר כדורגל שיכולות להיות בקלות 7-8 דקות בלי כלום. אבל זה נושא לת'רד אחר.

בוא נגיד למען ההגינות שיש עדיין כמות קהל מכובדת במשחקי בית שלנו, הם פשוט ירדו מהשיא אבל אנחנו מעל 2500 בממוצע לדעתי ובמשחקי החוץ כן יש פער. זה קשור להתחלפות דורית של הפרפל ולסיבות שציינתי קודם

אני אכתוב משהו שהוא כמובן הכללה אבל לדעתי נכון:
יש הבדל גדול בין אוהדים בבית לאוהדים שבאים למשחקים.
אוהדים שצופים בקבוצה מהבית רוצים לראות איכות והצלחה קבוצתית.
אוהדים שבאים למגרש מעוניינים באווירה ובתחושת ה"ביחד" וחיזוק הזהות שלהם.

ברוב המקרים איכות הצפייה בבית יותר טובה - רואים את המהלכים מהזווית הכי טובה, שידורים חוזרים, פרשנויות.
במגרש, גם במקומות הכי טובים, אתה לא רואה הילוכים חוזרים, אתה רואה את המגרש מרחוק או מזווית לא טובה. אבל אתה מרגיש את האווירה, את הרגעים הקטנים שמסביב, אתה מרגיש את הקהל שמעודד. וזה לא רק משחקי בית. הרבה פעמים במשחקי חוץ אתה ממוקם במקום הכי גרוע במגרש אבל החוויה היא אדירה בגלל הביחד, בגלל שאתה עם השרופים, כי זה אתם מול העולם.

ההצלחה של מכבי באירופה יצרה אווירת כדורסל ייחודית וזה מה שהקהל שלה מגיע לצרוך, הוא לא מגיע לראות מקרוב מהלכי כדורסל. אני לא אומר שהצלחה קבוצתית לא חשובה, כי הרבה פעמים היא זו שבונה את האווירה.
לא סתם המשחק הכי גדול של ירושלים בארנה היה אא"ק. זה לא המשחק הכי איכותי או ההצלחה הכי גדולה, אבל היה נראטיב, אנחנו מול העולם, וטן ט'אוסנד ואנשים באו כדי להיות חלק ממשהו גדול יותר, והחוויה במגרש הייתה שונה לגמרי ממי שהיה בבית.

אם המטרה למלא את האולם, הצלחה קבוצתית נדבך חשוב, אבל היא (לבד) ממש לא מה שיביא את הקהל.