סל ניוז

זה לא יכול להיבלע בתוך ת׳רד משחקי הלילה.
WTF? כאילו, ברצינות מוחלטת - WTF?
או בניסוח מעט ראוי יותר, ובעברית - וואט דה פאק?

20/43 מהשדה, 7 שלשות, 36/43 מהעונשין.
גם אם ננסה לבטל את זה ב"זה נגד הוויזארדס" או ב150 נקודות קבוצות או וואטאבר, איך דבר כזה קורה עם שחקן כמו באם מכל השחקנים? מה קרה שם? מישהו ראה?

אני מניח שהרבה כדורים שלו נכנסו בבפנוכו של החישוק. שמחתי לעזור!

יום אחד, בעוד איזה 30-40 שנה, זו הולכת להיות חתיכת שאלת טריוויית NBA קשה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

הזוי. 43 זריקות מהשדה ועוד 43 זריקות עונשין. מתוך זה 7 מ 22 מהשלוש. בעיקר מרשים האנרגיה שלו להיות מוקד ההתקפה בכל כך הרבה התקפות

שיא אן.בי.איי בזריקות עונשין (43, שבר את דווייט עם 39) וקליעות עונשין (36, בפער ניכר על התוצאה השניה של אדריאן דנטלי, 28).
לא היה לי כח להתעמק, אז רק קראתי בוויינט על המשחק של באם. שם היה כתוב שוושינגטון התרכזו בו כדי לעצור אותו. אני חושב שטקטיקה של לשלוח אותו שוב ושוב לקו היא לא טקטיקה מאד מוצלחת בלעצור שחקן.
לסנטר ממול, אלכס סאר, היה משחק טוב, 28 נק', רק בפער של 55 נק' מהשחקן מולו הוא התמודד.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אני מניח שאם היו עושים הימור על איזה שחקן יעבור את קובי
באם היה מדורג 823

רוב האנשים היו נותנים לקובי עצמו יותר סיכוי לשבור את השיא

כמובן שנזכור את המשחק הזה גם בגלל האזעקות ושהיינו ערים בזמן שזה קרה. אני ראיתי ידיעה בערוץ הספורט שהוא קלע את כמות הנקודות השנייה הגבוהה אי פעם ברבע הראשון, ואמרתי שאם הידיעה היא על הרבע הראשון כנראה שאת שאר הרבעים הוא סיים עם כמות סבירה. ואז אני פותח את האפליקציה של ה-NBA ואני רואה שהוא על 77.
יהיו עכשיו המון שיגידו שזה לא ספורטיבי להמשיך לתת לו לשחק בכזה הפרש, לעשות עבירות כדי לקבל את הכדור וכו'.
בסוף זה עוד סטטיסטיקה של משחק עונה רגילה, זה כן ציון דרך משמעותי כי זו הכמות השנייה הגבוהה אי פעם.
אבל ה-"סיפור" במשחק הזה הוא השחקן שעשה את זה. פי 10 יותר מפתיע מדווין בוקר שמשום מקום בגיל 20 קלע 70 נק'. אם זה היה לוקה, והוא היה משיג את זה באותה הדרך (המון דקות בגארבג', עבירות מכוונות) הוא היה מקבל הרבה יותר ביקורת כי זה באמת מאיים על קובי. אף אחד לא יטען שבאם סקורר יותר טוב מקובי בגלל המשחק הזה.

אני חושב שאם שחקן מתישהו היה הולך לחצות את רף ה80 נקודות שוב, זה היה חייב להראות די ככה.
מבחינתי fair and square. היה לנו מספיק הצגות בסגנון קליי שמגיע ל60 באמצע הרבע השלישי ואז מסיים את הערב או שחקנים שהפסיקו להסתכל על הסל כשהטריפל טים הגיע, והגיע הזמן שמישהו יילך על זה באמת.
והוויזארדס אשכרה ניסו ממש לעצור אותו, הוא וההיט פשוט הלכו על זה בכל הכוח והשופטים הלכו איתם יחסית.

הכי מגניב בעולם שזה דווקא באם אדבאיו מכל השחקנים. נתון סטטיסטי יותר מפתיע מה50 נקודות של מלאכיי פלין אפילו.

56 כדורים ליתר דיוק, זה הרבה כדורים ואז עוד איזה 20 כדורים שנכנסו בבפנוכו של החישוק.

יש אי נוחות ממה שמיאמי עשתה כדי לעזור לבאם להגיע למספר הפנומנלי הזה
היא עצרה התקפות של ווש, כדי שבמשחק יהיו עוד פוזשנים, עוד פוזשנים שווה עוד נקודות לבאם
לא מבין מה הבעייה עם זה
זה לא שזו הייתה תוכנית המשחק, הוא פשוט הגיע קרוב מספיק שיהיה שווה לעשות מהלך מלאכותי כזה
ווש מצידה ניסתה דווקא להפריע, ושמה עליו שמירה כפולה ואפילו משולשת
מת על באם, הוא מהשחקנים שאתה לא יכול לשנוא

סליחה שאני אומר את זה, אבל אני לא מאמין שאשכרה הייתי פה ואני זוכר את הת'רד על משחק 81 הנקודות של קובי....

אתה זוכר איפה היית ומה עשית כשהת'רד הגיח לאוויר העולם?

כמה נק׳ היו לו לקראת הרבע הרביעי?
ממה ששמעתי זה כבר היה גארבג׳ טיים, ואם כן זה לא מוריד מוריד מההישג האישי שהוא מטורף אבל מבחינת סיפור זה כן קצת צורם שככה הוא שבר את השיא של קובי.
אם אני לא טועה קובי החזיר את הקבוצה מפיגור של 20 הפרש במחצית השניה בדרך ל81 שלו, אז היה נחמד אם הוא היה מחזיק בשיא ובאם היה קולע 80 עגול נגיד.

אדבאיו 83
קובי 81
אורן 80

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

קובי אכן החזיר את הלייקרס מפיגור של בערך 20 נק' ברבע השלישי לניצחון, אבל המשחק נגמר ב-18 הפרש והוא כן הספיק לרפד את הסטטיסטיקה באיזה 5-10 נק' בגארבג' טיים (תלוי איך מגדירים ממתי התחיל הגארבג' טיים, אבל 2 הנק' האחרונות שלו היו בפער 20 ללייקרס עם פחות מדקה לשחק שזה די בבירור עונה להגדרה).

זה ה-PBP:

https://www.espn.com/nba/playbyplay/_/gameId/260122013

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

גדול

עוד שיא שנשבר אתמול - לראשונה מאז אותו משחק של וילט יש צמד שחקנים מאותה קבוצה שקלעו מעל מאה נקודות במשחק בודד. השניים כצפוי הם באם אדביו וסימונה פונטקי. ג׳ורדן-פיפן של ימינו.

אם כבר אז ג'ורדן-סטייסי קינג של ימינו (עם המשפט הידוע שאמר סטייסי קינג-"קלענו ביחד 70 נקודות!" על משחק שג'ורדן קלע בו 69 נק').

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

למה יש כזה הייט וזלזול כלפי ההישג הזה של באם?
כי זה וושיגנטון? כי זה באם? כי הוא ניסה לשבור את השיא?

אם כבר 2, אז באם ושלושת הרוקיז של מיאמי, קספארס (5), קשאד ג'ונסון (8) ומיירון גארדנר (4) השלימו לצד באם 100 עגול. חבל שאף איש יח"צ במיאמי לא קלט את בזמן וארגן תמונה חמודה של כל הארבעה ודף נייר נאמן למקור של ווילט.

בגלל התחושה שזה מיילסטון של הסילי סיזן, כמו משחק ה 50+ נקודות של מלאכיי פלין בשנים האחרונות.

מה שכן, העובדה שבאם עקף את בריאנט מזכירה לנו שה NBA היתה ונותרה ליגה של ביגמנים דומיננטיים מעל הכל, עם כל הכבוד לתקופת ג'ורדן וגל היורשים שקם לו.
ג'ורג' מייקן, ווילט, ראסל, קארים, חאכים, שאק, דאנקן, יוקיץ', וכעת וומבניאמה ובאם. אלו רק חלק מהגדולים מכולם.

(טורים של אודי הירש/אוריאל דסקל שיכלו להיות באמת)

ה70 של בוקר בהפסד לסלטיקס לא היה כזה? ה60 של קובי במשחק הפרידה לא היה כזה?
בוא, אפילו ה81 של קובי היה בחלקו הגדול כדי שקובי יגיע ל81...

ה81 של קובי נקלעו במשחק של 22 בינואר, וממש פה בת'רד כתבו לך שהלייקרס היו בפיגור רציני בתחילת המחצית השנייה.
הלייקרס באותן שנים היו חלשים מאוד, אז גם אם שיחקו עבור קובי בשלבים מתקדמים של המשחק, זו לא היתה חריגה מוגזמת מכפי ששיחקו עליו כל הזמן.

לא זוכר את הקונטקסט המלא של שני המשחקים האחרים שציינת, אז גיגלתי:
בוקר אומנם קלע את ה70 שלו במשחק של שלהי מרץ, אבל מול קבוצה תחרותית, שלמעשה ניצחה את הסאנס ב 10 הפרש.
וכן, היתה ביקורת בזמן אמת על ההישג.

זה מה שג'מיניי סיפר לי על ה 60 של קובי:

Because the game was technically "meaningless" for the Jazz, it shifted the entire atmosphere of the night to be purely about Kobe Bryant’s farewell. This lack of stakes is often cited by fans and analysts when discussing how Kobe managed to put up 50 shots and score 60 points—the Jazz were essentially playing a "dead rubber" game, which likely contributed to the more relaxed defensive environment and the celebratory mood of the evening.

Interestingly, despite having been eliminated, the Jazz actually led for most of the game, including a 15-point lead in the second half, before Kobe’s legendary 23-point fourth-quarter explosion sealed the comeback win for the Lakers.