דניאל כתב:
דני הגיע די משום מקום לתפקיד של הובלה של קבוצה לפלייאוף - שזה משהו שאף אחד לא ציפה משחקן שהגיע תמורת כלום ושמשחק על חוזה של 12 מיליון דולר בעונה, בפלייאוף הראשון.
גם בתחילת העונה הנוכחית לא היה ברור שזו הקבוצה שלו, ועוד יותר לא היה ברור שהקבוצה תעשה פלייאוף. אז משחקן שדי הגיע משום מקום לעמדת הובלה ולקח את הקבוצה לפלייאוף, סדרה כזו נגד הספרס (עצם ההעפלה, הנצחון במשחק השני) זה כבר הישג משמעותי ושכר לימוד לשנה הבאה.
אם הייתי אוהד פורטלנד בעיקר הייתי שואל את עצמי האם דני זה שחקן שיכול להוביל קונטנדרית. אם בתחילת העונה התשובה הייתה לא, עכשיו זה נע בין אולי לחכות ולראות אם הוא נותן עוד קפיצת מדרגה בעונה הבאה, או שהוא מתאים יותר להיות מספר 2 ליד לילארד או אפילו איזה יאניס.
אבדיה כבר שלוש שנים בין השחקנים המשתפרים בליגה - סיים 6,8,3 בהצבעות לשחקן המשתפר. לדעתי זה די חסר תקדים, והגיוני לחשוב שבגיל 25, אחרי עונה שבה הוא חווה הובלה של קבוצה, משחק כפליימייקר, פלייאוף ראשון ואגרסיבי - יש לו עוד מדרגה לעלות, אני חושב שכדאי לחכות ולראות אם זה קורה. ה-core של פורטלנד די צעיר וכדאי לראות אם הם מצליחים להתפתח (נגיד לקבוצת טופ 5 במערב בשנה הבאה) לפני שמנסים להאיץ.
סה"כ מסכים איתך דניאל. הביקורת שלי עליו נובעת יותר מהאופן שבו אני יודע שאוהדים אמריקאים והתקשורת שם בוחנים שחקנים בחוסר סבלנות, מה שהרבה פעמים משפיע ישירות על ההחלטות של ההנהלה או הבעלים, מאשר שאני ספציפית לא מאמין בתקרה של דני. אני חושב שבהחלט יש לו את הפוטנציאל להיות אופציה ראשונה בקונטנדרטית (אם כי הוא עדיין לא שם). שחקן בגובה שלו עם מהירות, חוזק, כדרור ורצון לספוג מגע זה בסיס שנדיר למצוא.
כמה דברים שהסדרה הזו כן חידדו לי לגביו:
- התחושה שלו למשחק טובה מאוד אבל עדיין לא עילית. כל מיני פעולות קטנות ולא חכמות שאני לא רואה סופרסטארים נופלים בהם. למשל אתמול במתפרצת על ואסל הוא יכל לנסות לסחוט עבירה ולצמצם ל8 הפרש כשיש זמן על השעון, ובמקום זה החליט שזה הזמן למסור מסירת עין עקומה לג'רו שהובילה רק לפאול, או מהלכי חדירה והוצאה למסירה שהם טובים אבל עדיין לא ברמת עילית. כשחקן יוצר הוא עדיין הרבה פעמים מוסר כי הוא נכנס לברוך ולא כי הוא מייצר מצב קליעה במלאכת מחשבת. זה מסתיים בזה ששחקן כמו גראנט או קלינגן או שארפ לוקחים זריקה עם יד על הפנים בסוף שעון.
- יש רגעים שבהם הרגיש לי שאם הוא היה מזהה את הזמן ללחוץ על הגז, זה יכל לשים את הספרס במצב מאוד לא נוח, והוא מיעט מאוד לעשות את זה. במשחקי פלייאוף כאלה זה לא הזמן "לתת למשחק להגיע אליך" כשאתה בבירור הנשק שלס"א הכי קשה להתמודד מולו לאורך סדרה שלמה (רק לדמיין איך סקוט או ג'רו היו נראים אם כל הפוקוס של ההגנה היה עליהם). כנראה שזה שילוב של הלם מרמת האינטנסיביות, אבל גם אופי עדיין לא בשל לגמרי. כבר במהלך העונה הסדירה הוא לקה בקילר אינסטינקט הזה של מתי לחסל את היריבה במו ידיו. המשחק מול פיניקס למשל זה דוגמית קטנה לאיך הוא יכול להשפיע כשהוא כן בא במוד הזה.
-גם קל מאוד כרגע להוציא אותו מפוקוס בעזרת שריקה שהוא לא אוהב, או קצת "יותר מדי מגע", או כשהוא מחטיא פעמיים שלוש ברציפות ומתחיל להיות קשה מדי עם עצמו.
אלה דברים שקשה מאוד לשפר וקשורים יותר למנטליות ותחושה למשחק מאשר לכישורי כדורסל, השאלה היא האם הוא יכול להראות בהם גרף שיפור בעונה הבאה.
זה בלי לדבר על הסקילס עצמם שכולם יודעים שהוא יהיה חייב לשפר כמו משחק החדירה שמאלה (קיבל שיעור קשה על החשיבות של זה בפלייאוף הזה), קליעה מחצי מרחק, פלואטר ושיפור הטאץ' ליד הסל גם כשהוא סופג הרבה מגע בדרך.
כמו שאמרת, זו היתה העונה הראשונה בה הוא באמת אופציה 1 בהתקפה וייתכן שאם יתאמן בקיץ על חולשות שהתחדדו אצלו ברול הזה, הוא יעשה קפיצת מדרגה נוספת בעונה הבאה. הלוואי.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
