סל ניוז

משרת מאמן בכדורסל המכללות יכולה להיות מינוי לכל החיים (דין סמית', מייק ששבסקי) אבל יש כל כך הרבה מכללות שבכל שנה יש את הקרוסלה החוזרת על עצמה של מאמנים חדשים במכללות חדשות. הסיבות להחלפת מאמנים שונות ומשונות. מתוכניות שפשוט מפטרות את המאמן שלהם עקב כישלון (בעבר היית צריך להיכשל משהו כמו 10 שנים בשביל לעוף. באקלים החדש מספיקות שנתיים-שלוש רעות ואתה בבית), למאמנים שהצליחו במקומות קטנים וקיבלו הצעה להצעיד תוכנית גדולה ועד למאמן שסרח והועף אחרי כבוד (את בייהיים סוף סוף תפסו, אבל הוא לא יפוטר מסירקיוז). יש שנים שהתחלופה רבה אך לא מעניינת ולא משמעותית ויש שנים שיש החתמות שמשנות את כל נוף הכדורסל (רוי וויליאמס לצפון קרוליינה למשל). אני לא יודע אם השנה הזאת תעשה זאת, אבל יש כמה החתמות ממש מעניינות ששווה להתעכב עליהן.

אייברי ג'ונסון (אלבמה) - החתמה וואחד מפתיעה. לא זוכר הרבה מאמני אן.בי.איי שעברו למכללות, אבל כנראה שהגנרל הקטן שרף את הגשרים באן.בי.איי ולהציק לשחקני קולג' זה מקובל בניגוד לשחקני אן.בי.איי שסופגים עד שנמאס להם ואז מעיפים את המאמן. אלבמה מקום קשה להצליח, מדינת פוטבול, אבל מצד שני גם יש המון כשרונות שם. יהיה מעניין לראות אם לג'ונסון באמת יש כדורסל ורק דרך החיים של האן.בי.איי חיסלה לו את הקריירה.

בובי הארלי (אריזונה סטייט) - הארלי, אגדה של דיוק מחליף דיוקי אחר שאימן את הסן דווילס. בדר"כ, כמו באן.בי.איי, יוצאי ששבסקי לא הופכים למאמנים יותר מדי משמעותיים, נראה מה יהיה עם אחד השחקנים הגדולים ובעיקר החכמים של הבלו דווילס.

מרק פרייס (שרלוט 49) - פרייס הוא אחד הפייבוריטים שלי. שימש עוזר מאמן באן.בי.איי מאז 2007, אבל לא הצליח להשיג משרת מאמן ראשי. מעניין לראות איך אחד הרכזים הגדולים של שנות התשעים יצליח בכדורסל המכללות.

כריס מאלין (סיינט ג'ון) - ההחתמה הנוסטלגית. מאלין חוזר לתוכנית אותה הוא הוליך לפיינל פור ולימים הגדולים ביותר שלה. הכדורסל בניו יורק במצב קטטוני וסיינט ג'ון, המכללה הבולטת מניו יורק היא חלק מהמצב. שנים עברו מאז הג'וניס היו רלוונטיים. אולי מאלין, שלא אימן מעולם, יצליח ליצור הצלחה. באזז בטוח יש.

בן האולנד (מיסיסיפי סטייט) - סוף התקופה שלו ביו.סי.אל.איי העיב על קריירה נפלאה. הפך את פיטסבורג לכוח לאומי, החזיר את יו.סי.אל.איי לצמרת כדורסל המכללות גם מבחינת הישגים (3 פיינל פורים רצופים) וגם מבחינת גיוס כשרונות. הבעיה של הולנד הייתה שבשנים האחרונות הוא לא הצליח להשתלט על הכשרונות שהוא אסף וזה מה שגמר לו את התפקיד בקליפורניה. מיסיסיפי סטייט אמנם הגיעו פעם אחת לפיינל פור בשנות התשעים (עם אריק דמפייר, על חשבון קונטיקט של שפר), אבל בסה"כ זאת מכללה חביבה אבל לא יותר מה-SEC (קנטאקי, פלורידה). אולי האולנד ישנה זאת.

ריק בארנס (טנסי) - עבר מפואר בטקסס. 20 שנה בהן הלונגהורנס כמעט תמיד היו בצמרת הביג 12 (קנזס). הופעת פיינל פור בראשות טי.ג'יי פורד, שנה אחת מיתולוגית עם קווין דוראנט. בארנס נחשב כמאמן טוב, אבל לא אחד שבאמת בצמרת המאמנים. לבאלגן שיש בטנסי הוא מספיק טוב.

שאקה סמארט (טקסס) - המחליף של בארנס הוא אחד השמות היותר חמים בכדורסל המכללות. אימן את VCU לפיינל פור לפני 4 עונות. הישג דומה בערך לגמר גביע עם קריית עקרון. בטקסס הוא יהנה משפע מגוייסים מוכשרים במיוחד באחת מהאוניברסיטאות הכי עשירות שיש.

ערן גנות (הוואי) - מה הקשר שלו לישראל? אין לי מושג. הוא נולד בניו ג'רזי. אבל עם שם כזה הוא מוכרח להיות אחד משלנו, כנראה בן של איזה נפולת של נמושות שעזבה את הארץ מתישהו בשנות השבעים.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

מעניין אותי למה מאמני מכללות זוכים להילה שכזו(כלומר היותר מוצלחים).על ששבסקי לדוגמא מדברים לא פחות ממה שמדברים על פופוביץ'. השחקנים הכי טובים לא מגיעים למכללות המפורסמות בדרך כלל? זה לא עושה להם את העבודה ליותר קלה כשהם בדרך כלל עובדים עם כישרונות יותר גדולים מאשר במכללות אחרות? שואל בתמימות כי באמת שאין לי ידע בכל הנושא של מכללות

אני חושב שהשחקנים הטובים ביותר מגיעים למכללות הללו גם בשביל לשחק בשביל אותו מאמן אגדה.

המאמן זה הקלף אחד החזקים אם לא ה... בגיוס.

_________________
לאמא שלך היו גם רגעים שבהם היתה לה פחות נחת. הגענו למשחק חוץ בחולון, וכל הקהל שם התחיל לשיר 'מוכתרי ההומו, מוכתרי ההומו'. רצתי אליה וצעקתי לה 'אסתר, אני נשבע לך שזה לא נכון, עם חצי מהבנות בקיבוץ הוא כבר היה'"
(עמית גל לאמיר מוכתרי)

1. השחקנים מגיעים הרבה בזכות המאמנים ולא רק (או פחות) בגלל האוניברסיטה. רק לצורך הדוגמא, מ-2010 קאליפרי שלח כבר 18 שחקנים לאן בי איי (5 שנים). 18 השחקנים האחרונים שהגיעו מקנטאקי לאן בי איי לפני עידן קאליפרי היו בשנים 1997-2009 (13 שנים). דוגמא אחרת זה בילי דונובן, שהצליח לשכנע את הכוכבים שלו להישאר לעונה נוספת במכללות ולקחת אליפות בק-טו-בק, הישג נדיר מאוד וקשה מאוד.

2. עובדתית, בעשור האחרון, עם כל ההילה של קואץ' קיי, לדיוק דווקא לא היו המון כוכבים בסקאלה של טופ3 בדראפט. ג'בארי פארקר, קיירי אירווינג וזהו בערך. השנה היה לו את אוקאפור. בשנים אחרות היו לו ג'יי ג'יי רדיק, קייל סינגלר, אוסטין ריברס, האחים פלאמלי... לרוב המאמנים כמובן אין אפילו את זה. קח את טקסס למשל, שעמוס ציין. חוץ מקווין דוראנט ולמרקוס אולדרידג', גם שם אין יותר מדי מה להתגאות. די ג'יי אוגוסטין פה, אייברי בראדלי וטריסטן תומפסון שם. התחרות על הכשרונות היא אדירה, ולא בכדי קאליפרי הצליח להרגיז די הרבה אנשים בשנים האחרונות.

3. כשאתה מגיע להישגים כל שנה, בטח ובטח כשאין לך תמיד את הכוכבים הכי גדולים, אמריקה מלאה הערכה כלפיך. ובניגוד לתפיסה הישראלית שאם לא הגעת לחצי גמר או גמר אז אתה כשלון, בטורניר המכללות, כל הגעה לסוויט סיקסטין ומעלה זו הצלחה אדירה.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מאמני מכללות נמדדים בסופו של דבר בראש ובראשונה ביכולת שלהם לגייס את הכשרונות הכי טובים והכי מתאימים.

תשובה מאוחרת קצת.
מאמני מכללות נמדדים בסופו של דבר בערך כמו כל מנהל טוב בארה"ב וזה השגת תוצאות. כשהשגת תוצאות היא בשני מישורים - מישור הצלחת הקבוצה והמישור השני הלא פחות חשוב הוא המישור הכלכלי. למחלקת ספורט יש משמעות כלכלית מאד מאד גדולה באוניברסיטאות והן מכניסות המון המון כסף לאוניברסיטה.

אם התכוונת למתכון להצלחה של מאמני מכללות זה גם לא מדוייק לחלוטין. בוודאי שגיוס שחקנים זה אחד האספקטים הכי מרכזיים של הצלחת מאמן מכללות. לא שונה בכלום ממאמן אירופאי שצריך לבנות את הסגל או ממאמן אן.בי.איי שצריך לעבוד עם הסגל שבונה לו הג'י.אם. נכון שבכדורסל המכללות למאמן יש תפקיד יותר אקטיבי בגיוס השחקנים, אבל עדיין יש מיליון ואחד גורמים שמשפיעים על גיוס השחקנים וזה לא קשור רק לזהות המאמן. לג'ון קליפרי למשל הרבה יותר קל לגייס שחקנים בקנטאקי מאשר בממפיס. גם בממפיס הוא ידע לגייס כשרונות מדהימים, אבל זה לא התקרב לסדר גודל הכישרון שהוא מגייס בקנטאקי.

שחף, ברור שיותר קל להצליח כשאתה עובד עם כשרונות יותר גדולים. זה נכון בקולג'ים וזה נכון באן.בי.איי וזה נכון גם בליגה ב' צפון בישראל. אתה יכול לשאול אותו דבר גם על פיל ג'קסון. מה ההתרגשות? הוא אימן את מייקל. הוא אימן את שאק וקובי. ומה עם פופוביץ' שנהנה מ-18 עונות של טים דאנקן? האם הוא היה יכול בכלל להגיע למעמד העכשווי שלו אם הספארס היו מקבלים את הבחירה מספר 2 ואת קית' ון הורן?

דבר שני, אתה מסתכל על המצב היום ואומר מה הבעיה לקליפרי - הוא משיג את הכשרונות הכי גדולים. וקואץ' קיי? הוא בכלל אגדה. הוא רק שורק לשחקן והוא רץ אליו עם הלשון בחוץ. אבל זה ממש לא היה התחיל ככה. קליפרי לדוגמא התחיל בתוכניות קטנות. את הפריצה שלו הוא באוניברסיטת מסצ'וסטס, קולג' קטן שלא הגיע להישגים לפני קליפרי ולא אחריו. עם קליפרי המכללה הגיעה לפיינל פור היחידי שלה לפחות מאז 1979 (לא יודע מה לפני כן). כמובן בהובלת מרקוס קמבי. אחרי שהוא עזב את יומאס ופוטר מהאן.בי.איי הוא חזר לממפיס, קולג' עם עבר די מפואר, הווה לא משהו ושוב תוכנית קטנה יחסית, שלא משחקת בקונפרנסים הגדולים, דבר קריטי להשגת כשרונות. גם בממפיס קליפרי הפך את התוכנית לאחת המובילות במכללות עם השיא כמובן בפיינל פור של 2008. את המעמד של קליפרי הוא חייב להצלחה בתוכניות קטנות.

גם תוכנית גדולה ומפוארת עם היסטוריה עשירה לא מבטיחה הצלחה. כך לדוגמא את קנטאקי. ריק פיטינו שיקם את התוכנית אחרי שערורייה שהסתיימה בעונשים חמורים לוויילדקאטס. המחליף של פיטינו, טאבי סמית' עוד הספיק להביא אליפות ב-1998 עם הכשרונות שפיטינו הביא לו, אבל לאחר מכן סמית' לא הצליח להביא את הכשרונות הגדולים ביותר ולמרות קבוצות חזקות מאד, לא חווה הצלחה גדולה בטורניר המכללות וגם גודל הכשרונות הידלל (אני חושב שטיישון פרינס הוא השחקן הכי מוכר שסמית' הביא, למעט כמובן ג'ו קרופורד בראשון). אז הוא פוטר וקנטאקי הביאו מטאור בעולם המכללות. לא מדובר על קליפרי, אלא על בילי גילספי שחווה הצלחה אדירה עם טקסס איי&אם. גילספי פשוט חרבן את העניינים בקנטאקי ופוטר מהר מאד. קליפרי הגיע במקומו והצליח איפה שגם סמית' ובוודאי גילספי נכשלו.

כנ"ל גם צפון קרוליינה, אולי הקולג' שהוציא הכי הרבה כוכבי אן.בי.איי. אחרי שדין סמית' פרש הטאר הילס מינו את עוזרו הותיק גאת'רידג', שהגיע לפיינל פור עם וינס קרטר, ג'יימסון ואד קוטה, ושוב פעם בעונה השלישית עם סגל בראשות אד קוטה, ג'ו פורטה (כן ההוא שבאופן בלתי ברור עלה לשחק ביום חמישי במדי מכבי) וברנדון הייווד. אבל זה היה ברור שגאת'רידג' הוא רק פלסטר עד שימצא המחליף האמיתי של סמית'. התשובה נמצאה אחרי 3 שנים של גאת'רידג'. מט דוהרטי שיחק בצפון קרוליינה (נדמה לי שהיה שותף לחדר של מייקל ג'ורדן) הוא היה עוזר מאמן ואחראי על גיוס שחקנים בקנזס (פול פירס, ריף לפרנץ', קירק היינריך דרו גודן, בין היתר). אח"כ אימן בהצלחה עונה אחת בנוטרדיים. בעונה הראשונה שלו דוהרטי דווקא נראה בינגו. מאזן מרשים בעונה הרגילה עם השחקנים של גאת'רידג' למרות הפסד בסיבוב השני של טורניר המכללות. העונה השניה הייתה קטסטרופה, כנראה העונה הכי גרועה בהיסטוריה של הטאר הילס. בהמשך דוהרטי דווקא גייס טוב מאד (מקנטס, פלטון ושון מאיי) אבל איבד לחלוטין את הקבוצה. הוא פוטר והמחליף שלו רוי וויליאמס הוא הממשיך האמיתי של דין סמית' עם שתי אליפויות כבר.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי