סל ניוז

דקות אחרונות פשוט מדהימות בשיקאגו, ולראות מאמן שמשחק את כל ההארכה עם החמישייה השנייה, פשוט תענוג. מהצד השני מי שהפסיד את המשחק הוא הבובה שמיאמי מחזיקה בתור מאמן. בפעם האלף בערך בשנים האחרונות אני רואה קבוצה בפיגור שלוש משווה עם שלשה בשניות האחרונות. כל פעם מחדש אתה שואל את עצמך למה לעזאזל לא עשו עבירה, נזכר באגדה האורבנית שבליגה הזאת לא עושים עבירות כאלה כי ״שחקנים יכולים להתרומם בעשירית שנייה ולקבל 3 זריקות עונשין, ופוטר אותה כמובן כשאתה יודע שראית אלף שלשות שוויון, אבל לא יכול לדלות מהזיכרון אפילו פעם שקבוצה עשתה עבירה וחטפה על זה 3 עונשין, או להתאמץ מאוד למצוא קבוצה שהלכה לקו והחטיאה בכוונה את השנייה ולקחה את הריבאונד וקלעה את ההזדמנות הנוספת. ווטסון הוכיח את זה מצויין, הרבה הרבה יותר פשוט לקלוע שלשה עם יד על הפנים מאשר לקחת ריבאונד התקפה אחרי עונשין כשהמגינה מוכנה. אין דבר יותר טיפשי מזה בליגה. 

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

נראה לי שכאן המקום לציין ששנה שעברה בעונה הרגילה, הספרס היו אף יותר טובים מאשר השנה. כשיגיע הפלייאוף, נראה אם נחיה. אבל אני לא יודע אם אפשר להגיד שהמאזן שלהם בעונה הרגילה מפתיע במיוחד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

תותח, לא אמרתי שמגיע יותר. אמרתי שאני מניח שיתנו לפופ. נורטון, זו נקודה מעניינת. אני מניח שהתפיסה היא שסן אנטוניו הפתיעה כי שוב הספידו אותם בטרם עת ודיברו על סוף הדרך של דאנקן והחברים אחרי הסדרה עם ממפיס.

סן אנטוניו מפתיעה כי הכוכב הראשי שלה, דאנקן נותן מספרים נמוכים השנה בהשוואה לכל הקריירה שלו, כי ג'ינובילי, שנחשב לכוכב השני שלה היה פצוע בחלקים נרחבים של העונה, כי העונה הזו עמוסה במיוחד וההנחה היא שזקנים יתקשו עם העומס ואין מספיק זמן ללמד צעירים.
אז פופ הצליח לא להעמיס את הכוכבים, לפתח את הצעירים ולאמן אותם, להתאים את השיטה כדי שתתאים לסגל, ולשמור על יציבות לאורך רוב העונה במערב שהוא יותר קשה.

באיזה שלב פורטלנד מזמינים מגרש שדים? או יותר חשוב צוות רפואי שיודע מה הוא עושה? אני חושב שבשלב מסויים ההשפעות הסביבתיות הופכות להיות בלתי ניתנות להכחשה.

_________________
נערך יותר מפעם אחת

אני חושב שזה רק אתה, בעצם אני בטוח. עונה אחרי האליפות הוא נתן חצי עונה אפילו יותר טובה מעונת האליפות, רק כדי להיפצע במהלכה ולחזור מוקדם מדי לקראת הפלייאוף. מה שאנשים זוכרים זה את הסוויפ מול שיקגו, סדרה בה ווייד שיחק פצוע. מה שאנשים לא זוכרים זאת היכולת המדהימה לפני הפציעה. העונה הבאה הייתה באמת עונה רעה של ווייד ובעיקר של ההיט שעשו טנקינג ללא בושה (ומגיע להם מייקל ביזלי על כך. תאר לך שההיט היו לוקחים את קווין לאב או את ראסל ווסטברוק במקומו?). הוא שוב החמיץ חצי עונה בשל פציעה והמשך העונה היה במסגרת הטנקינג והחזרה לשלמות מהפציעה. ובאמת העונה הבאה הייתה חזרה לשלמות, כשווייד נתן עונה אישית בקליבר MVP. בסוף אותה עונה הוא לקח סגל מוגבל לחלוטין למקום 5 במזרח (מייקל ביזלי הרוקי היה הקלע השני, יודוניס האסלם היה השחקן מספר 2 בקבוצה אחרי ווייד). עונה אח"כ ווייד נתן סתם עונה גדולה וההיט אפילו שיפרו את מספר הניצחונות שלהם עם אותו סגל מוגבל. בעונה שעברה לי באמת לא היה ברור מי השחקן היותר חשוב להיט, לברון או ווייד.

ווייד מאז שהגיע לליגה הוא בטופ 10 של השחקנים. למעט פלייאוף האליפות הוא לא קיבל את ההכרה כמועמד לתואר השחקן הטוב ביותר בעולם, כפי שהוא שיחק לפרקים ותמיד כאשר היה בריא העמיד מספרים מעולים. לא רואה איפה הוא אוברייטד. אם כבר אני חושב שהוא אנדרייטד במקצת.

לגבי המשחק הלילה. עומר אשיק הוא שחקן מאד מאד חכם. כשהוא בא לעזרה או כמעט לא משתמש בידיים, אלא רק בגוף. אבל, וזה אבל גדול, הייתה לי הרגשה שאשיק קיבל היתר חופשי מהשופטים להשתמש בגוף שלו בצורה שכל שחקן אחר היה מקבל עליה שריקה אחרי שריקה. הוא לא שולח ידיים, הוא שולח את כל הגוף שלו אל תוך השחקן המתקיף.

מיאמי, כמעט כמו כל פעם שאני רואה אותם העונה מאד אכזבה אותי. כמעט כמו כל פעם שאני רואה אותם המאכזב הראשי היה כריס בוש. בוש לא היה פעם הגו טו גאי של קבוצה עם 25 נק' למשחק? הוא לא היה זה שמקבל כדורים בבידודים ויודע להשיג מהבידודים הללו סלים? במיאמי הוא הפך ליודוניס האסלם משודרג אתלטית בהתקפה (אמן ובהגנה הוא היה 50% מהשחקן שהוא האסלם, ההיט היו זוכים בקלילות באליפות). אפילו בדקות שבו בוש שיחק עם הסקנד יוניט ללא לברון ו-ווייד, היה נדמה שהוא עדיין הרול פלייר שחי על הזריקה מבחוץ אחרי הפיק אנד רול.

הדבר המעניין ביותר שראיתי במשחק הזה, שספולסטרה חוזר לתוכניות לפני פתיחת העונה שעברה. חמישיה שכוללת את בוש והאסלם בעמדות הפנים ובנוסף דקות משמעותיות לקו אחורי שכולל את לברון, ווייד ומייק מילר ללא רכז. הבעיה עם הקו האחורי הזה שהקלע מייק מילר, עדיין לא קולע בשיט.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

נראה לי שאם מיאמי לא תיקח אליפות אפשר להגיד שלום לבוש ואריק ספולסטרה, האחרון לא יזכה לחסד שהוא קיבל אחרי הגמר האחרון, ובוש יעבור בטרייד. אהבתי דווקא את היכולת של בוש בפלייאוף. ספולסטרה משום מה לא מושמץ פה כמו ויני דל נגרו למרות שהוא מאמן ברמתו בערך. לא יכול לראות איך קבוצה עם הכישרון ההתקפי הכי גדול בליגה משחקת כדורסל בידודים חסר מעוף. אפילו ב-NBA2K זה כבר נראה יותר טוב.

הלוואי ופט ריילי יהיה המאמן...

היה פה דיון לא מזמן על כך שהפסיקו לשרוק לוייד את כל העבירות שפעם הוא היה סוחט בדרך לסל.
אמנם ראיתי רק מחצית שנייה, אבל שמתי לב שזריקות העונשין הראשונות שלו היו בסוף הרבע האחרון אם אינני טועה.
היו לא מעט מהלכים שלו, כולל סלים ברבע האחרון שנכנסו למרות עבירות גוף של אסיק או ידיים של גיבסון.

בלי קשר המשחק של מיאמי באמת נראה רע התקפית, כל אחד שהוא לא לברון או וייד מפחד לזרוק (פרט לחצי מרחק המרגיז של בוש). דווקא כשמיאמי מובילים בבטחה, המשחק שלהם נראה שוטף וקבוצתי יותר, אבל איך שהם נכנסים למגננה מתחילה טקטיקת האחד על חמש שבד"כ לא עובדת לאורך זמן.
בוש נראה כמו הצל של עצמו מלפני שנתיים ויותר, מילר מוגבל מאוד מבחינה אתלטית לכן לא מגיע לכלום בהתקפה, בטייה לא מנסה יותר מדי וכל השאר פשוט נראים כלא רלוונטיים במשחקים כאלה.

זה סימפטום של קבוצה ללא רכז

_________________
נערך יותר מפעם אחת

או ללא מאמן.