|
לאור בקשת הקהל החלטתי להחזיר לחיים את רשימות ה-15. נתחיל כרגיל מההתחלה ומעמדת הרכז. כזכור לכולם הקריטריונים הם קודם כל סובייקטיביים. בנוסף לגבי הויכוחים הרגילים לגבי עמדות - שחקן ישובץ בעמדה שבה הוא משחק, אלא אם כן מדובר בבירור בשחקן שהוא משחק מחוץ לעמדה בשל המגבלות של הקבוצה בה הוא משחק. דוגמא טובה? צ'ונסי בילופס, השוטינג גארד הפותח של האל.איי קליפרס. הערות, טענות, מענות, מחלוקות יתקבלו בברכה וכמה שיותר.
בסך הכול נראה שעמדת הרכז היא העמדה הטובה בליגה, עם עומק, עם יכולת ובעיקר שפע של שחקנים ששיאם עוד לפניהם ושישלטו בליגה במשך לא מעט שנים וישמרו את האיכות של העמדה. אז נתחיל במצווה באזכור כמה מהרכזים הטובים בליגה שלא מצאו את מקומם ברשימות - גוראן דראגיץ' שחזר לפיניקס בתור המחליף של נאש, אחרי שנתן חצי עונה שני נהדר ביוסטון, מייק קונלי שלרגע חשבתי להכניס אותו לרשימות, אבל אחרי מבט במה שהוא עשה בשתי העונות האחרונות ובעיקר בירידה בעונה האחרונה הוא היה האחרון שנפלט מהרשימות. שניים נוספים עם קייס רציני לרשימות, אבל גם סימן שאלה עצום מעל לראש שלהם. ג'רמי לין הוא אחד מסיפורי הספורט הגדולים שאי פעם נוצרו. השאלה היא האם הסינדרלה לא באמת שמעה את קול האורלוגין בחצות והסיפור נגמר עם גארד מעניין שקולע באחוזים נמוכים ומאבד לא מעט. בסך הכול לין שיחק 26 משחקים בלבד, כשלאחר חודש ראשון באמת בלתי יאמן (20.9 נק', 8.4 אס', 47.2% מהשדה), בחודש השני הוא כבר היה מוצלח פחות (14.6 נק', 6.3 אס', 40.7% מהשדה). האחרון שאאזכר הוא צ'ונסי בילופס, שאם הייתי חושב לרגע שהוא חוזר לרמה שבה הוא החל את העונה האחרונה שלו בקליפרס, הוא היה משובץ בקלילות בתוך הרשימה וסביר להניח שגם במיקום חד ספרתי. כרגע לא ברור כמה שחקן בן 36, שגם כך היה בנפילה יכול לחזור מפציעה שהשביתה עונה שלמה. אם יש אחד שאני הייתי מוכן להמר עליו זהו צ'ונסי.
15. אנדרה מילר (דנבר נאגטס)
לפני לא מעט שנים הכתרתי את דרה כיקיר הפורום וזה דבק. מאז מילר קצת נדחק הצידה, הלך למקומות שפחות התאימו לו וכרגע הוא משמש כרכז מחליף בדנבר וגם כשוטינג גארד לעת מצוא. מילר כבר לא השחקן המוביל שהוא היה בעבר, אך עדיין מדובר במוסר נהדר, מריץ מתפרצות מהטובים שיש ואחד הפויינט גארדים הכי פיזיים שיש במשחק, כשלמרות גובה לא מדהים ואתלטיות לא קיימת, מסוגל לקחת כמעט כל שומר לטבעת ולסיים. סביר להניח שברוב הקבוצות באן.בי.איי מילר היה הרכז הפותח עם השפעה יותר גדולה על המשחק וכמובן גם ממוצעים משופרים.
סטט' בולטות - 9.7 נק', 6.7 אס', 43.8% מהשדה
14. מו וויליאמס (יוטה ג'אז)
להגיד שאני מת על מו? אני ממש לא יכול. הוא לא מסוג השחקנים שאני אוהב. רכז מהטייפ של מרבורי. קודם זורק, אחר כך שואל שאלות ואם הוא מרגיש טוב, הוא גם מוסר. תוסיפו לכך הגנה לא קיימת ולא תקבלו חבילה מושכת במיוחד. רק דבר אחד יכול לעמוד מול כל החסרונות וזאת כמובן יכולת עשיית נק' ברמה גבוהה ובזה וויליאמס ניחן. במדי הקליפרס, כשהוא משחק חלק מהזמן מחוץ לעמדה והכדור לא בידיים שלו כמו שהוא אוהב, הוא עדיין רשם סטט' נאות. ביוטה, חזרה למקום בו הוא החל את הקריירה, הכול יהיה בידיים של מו, כולל המתפרצות שהוא אוהב להוביל, כולל כל הזריקות מבחוץ שהוא ירצה. צפו לשיפור בסטט' שלו ועם הצלחה של יוטה להתגנב שוב לפלייאוף, אזכורים נוספים של מו כשחקן איכותי.
סטט' בולטות - 13.2 נק', 3.1 אס', 42.7% מהשדה, 38.9% מהשלוש.
13. ג'רו הולידיי (פילדלפיה 76)
המאכזב בגארד הצעיר של פילי, שעונתו השלישית הייתה אמורה להיות שנת פריצה, אך במקום זאת הולידיי דשדש במקום ואולי אפילו לקח צעד אחורה. למרות זאת אני נותן לו מקום של כבוד ברשימה. מדובר באחד הרכזים ההגנתיים הטובים שיש כיום. סייז נהדר, ידיים זריזות ורצון לשמור. בהתקפה המצב קצת פחות מלהיב, אבל עדיין הולידיי מסוגל לשים נק' על הלוח. עכשיו כשאיגי, ששיחק לא מעט כפוינט פורוורד עזב, מספרי האס' של הולידיי גם צפויים לטפס. מה שמפתיע זה שהולידיי הגיע לאן.בי.איי עם תווית של שחקן שלא מסוגל לשים סל שלא בצבע, אבל קולע בצורה סבירה מהשלוש בעקביות כבר מעונת הרוקי שלו.
סטט' בולטות - 13.5 נק', 4.5 אס', 1.6 חט' (מקום 11 באן.בי.איי), 43.2% מהשדה
12. קייל לאורי (טורונטו רפטורס)
כולם אוהבים את קייל לאורי, טוב כמעט כולם, חוץ מיוסטון שנתנו לו ללכת תמורת כלום (סליחה, תמורת הזכות לברר האם לין באמת סנסציה, או שמא הרוקטס עם הניהול המעולה הולכים לזרוק כסף מטורף לשני שחקנים שלא שווים אותו - כן אשיק, מדובר עליך) וכנראה גם דראגיץ'. הדינמו הקטנטן ממשיך לרכב על הכרטיס שהביא אותו מהקולג' אל הסיבוב הראשון בדראפט, הכרטיס הכל כך קלישאתי של "שחקן נשמה". אבל לאורי הרבה יותר מסתם שחקן נשמה, כי אחרת הוא היה נשאר רכז מחליף איכותי ולא הופך לרכז איכותי נקודה. לאורי לוחץ, לאורי רץ מהר את המגרש, לאורי מטריף את השחקנים שאיתו וכנגדו, אבל לאורי גם שיפר מאד את הקליעה מבחוץ שלו והפך להיות איום התקפי.
סטט' בולטות - 14.3 נק', 6.6 אס', 4.5 ריב' (מקום רביעי בין הרכזים), 40.9% מהשדה, 37.4% מהשלוש
11. ג'ון וול (וושינגטון וויזארדס)
אם השאלה הייתה למי מהשחקנים בכל הרשימות שאערוך יש את הצ'אנס לעשות קפיצה קדימה בעונה הבאה, ג'ון וול הוא כנראה הבחירה שלי. וול, ביחד עם רונדו, הוא הרכז הכי מהיר בליגה. האתלטיות והמהירות שלו מאפשרים לו להגיע לטבעת כמעט מתי שהוא רק רוצה. אם מסתכלים על נתונים על הנייר בלבד, וול צריך להיות בטופ 5 של הרכזים בליגה. אז מה הסיבה שהוא עוד לא שם? קודם כל בגרות. האיש עוד ילד, עוד לא מבין את תפקיד הרכז לחלוטין. מתי להיכנס ליער ולנסות לקלוע, איך לנהל את הקבוצה, מתי לרוץ, מתי להאט. עוד שתי מגבלות גרמו לו לדשדש אחרי עונת רוקי נאה - זריקה לא קיימת מבחוץ וכמובן הסגל שמסביבו בוושינגטון. לגבי האופי והקליעה מבחוץ, אולי הזלזול של שאק ובארקלי ב"דראפט" משחק הצעירים באולסטאר ישנו משהו. הסגל שמסביב וול עבר ריאורגניזציה רצינית ואין שום סיבה להשתמש בחברי קבוצתו החדשים כתירוץ. אני מצפה לעונת פריצה של ג'ון וול.
סטט' בולטות - 16.3 נק', 8.0 אס' (מקום 7), 3.9 איב' (מקום שני באיבוד ממוצע למשחק, איבד סה"כ הכי הרבה כדורים העונה), 42.3% מהשדה, 0.71% מהשלוש
10. ברנדון ג'נינגס (מילווקי באקס)
אחרי חצי עונת רוקי, היה ברור שברנדון ג'נינגס הולך להיות סופר סופר סטאר. העונה וחצי הבאות מחקו לחלוטין את ההערכה הזאת וג'נינגס נכנס במצב לא מזהיר לעונה השלישית שלו בקריירה. אבל הילד, שהעדיף לבלות באיטליה על פני שנה בקולג', הוא באד מא...שוט יור מאוס. ג'נינגס הזכיר לכולם מדוע פרצה ההתלהבות מלכתחילה. שליטה נהדרת בכדור, חמקמקות, יכולת להגיע לטבעת ולסיים בכל הדרכים. על משחק 55 הנק' מעונת הרוקי הוא כמובן לא חזר (לא ששיא עונתי של 34 נק' זה דבר רע), אבל אין ספק שהאיש במגמת שיפור, ראשית באחוזי הקליעה, שעדיין נמוכים, אבל כבר לא שערוריתיים. השלב הבא הוא ללמוד איך לנהל קבוצה ולא רק איך להשיג נק' לעצמו. למרבה הצער, השילוב שלו עם מונטה אליס בקו האחורי של מילווקי לא גורם לשחקני הפנים של הקבוצה התלהבות גדולה ואני מדבר באנדרסטייטמנט של השנה.
סטט' בולטות - 19.1 נק', 5.5 אס', 41.8% מהשדה (העונה הראשונה בה הוא קולע מעל 40% מהשדה).
9. טייסון לאוסון (דנבר נאגטס)
דראפט 2009 היה דראפט הרכזים. לא פחות מעשרה רכזים נבחרו בסיבוב הראשון ולאוסון, הרכז השישי שנלקח הוא הטוב מכולם. בעל הבית מצפון קרוליינה נחת למקום הטוב ביותר שהוא היה יכול לנחות בו. הנאגטס הם אחת מקבוצות האן.בי.איי היחידות שגם רצות כמו צפון קרוליינה וגם יש סדר מסויים בכאוס שעל המגרש (אהם...גולדן סטייט...אהם). בניגוד לרכז הקודם של צפון קרוליינה, שאליו הושווה - ריי פלטון, לאוסון פיתח זריקה מבחוץ ושמר על קבלת החלטות עדיפה. את החותמת הסופית למקום המכובד שלו ברשימה שלי הוא דפק בפלייאוף בו הוא העלה את הממוצעים שלו (19.0 נק' ומעל ל-50% מהשדה) וחמשת המשחקים האחרונים מול הלייקרס (20.2 נק', 6.6 אס', 51.2% מהשדה). לאוסון אחד מהשחקנים המהירים שיש באן.בי.איי וזה לא מזיק לו כמובן שהוא משחק בדנבר, שם כשהקבוצות האורחות שובקות מחוסר בחמצן הוא רק פורח.
סטט' בולטות - 1.80 מ' גובה (הרכז הנמוך ברשימה), 16.4 נק', 6.6 אס', 48.8% מהשדה (האחוז השישי בטיבו מבין שחקני החוץ, רק סטיב נאש קלע טוב ממנו מבין הרכזים).
8. קיירי אירווינג (קליבלנד קאבס)
עם 11 משחקי קולג' בלבד תחת החגורה ודראפט חלש מאד, קיירי אירווינג הצטייר כמעין פשרה בתור הבחירה מספר 1 של הדראפט בעונה שעברה. הו הו איך טעו כולם (כולל עבדיכם הנאמן) בהערכה הזאת. אירווינג מהרגע הראשון בו נחת בליגה הפך להיות הפנים של הקאבס החדשים, אחד הרכזים המלהיבים בליגה. היכולת שלו להגיע לטבעת מרשימה, אבל העובדה שהיא גם מלווה ביד נפץ מהשלוש לא רק מרשימה, אלא הופכת אותו לשחקן מסוכן במיוחד. למרות שהוא רק בן 19, הבגרות שלו והיכולת שלו לעמוד במצבי לחץ יוצאת דופן ואת זה אפשר לראות היטב בנתונים ששמים אותו כשחקן הקלאץ' הכי טוב בליגה בעונה שעברה. עם יכולת מרשימה כבר עכשיו והמון פוטנציאל לטפס קדימה, אירווינג כרגע נמצא במקום מספר 8 רק באופן זמני לחלוטין.
סטט' בולטות - 18.5 נק', 5.5 אס', 46.9% מהשדה, 39.9% מהשלוש, תפוקה מנורמלת ל-48 דקות, כשהמשחק נכנס ל-5 הדקות האחרונות ואף קבוצה לא ביתרון מעל 5 נק' - 56.4 נק', 54.4% מהשדה, 66.7% מהשלוש (מוביל את האן.בי.איי בפער גדול מהמתחרים).
7. טוני פארקר (סן אנטוניו ספארס)
לא ברור אם זאת העונה שכולם כבר מבינים שהספארס הם הקבוצה של הצפרדעון ולא של רובוטימי, או שזה כבר קרה לפני שלוש עונות, מה שבטוח זה שפארקר שוב נתן עונה בקליבר MVP ואני חושב שהזלזול בבחור שכבר נמצא איתנו הרבה שנים (למרות שהוא רק בן 29, כפי שהוא הבהיר לפופ באחד מהרגעים המצחיקים של האן.בי.איי כשהמאמן התייחס אליו כאל אחד מחבריו הגריאטרים ורצה לתת לו לנוח על הספסל) די נמחק. כרגיל פארקר הגיע לצבע הרבה וכרגיל הוא סיים את המצבים עם הטיר דרופ הדוחה שלו וכרגיל הכדור נכנס לטבעת הרבה יותר פעמים מאשר לא. אבל העונה פארקר גם רשם שיפור בתחום שתמיד היה כלפיו ביקורת, כשסיים עם שיא קריירה של 7.7 אס'. אני לא יודע מה יהיה בעונה הבאה עם הספארס, האם זאת העונה שהכול יתפרק. אני כן יודע שבמידה והספארס כרגיל יהיו בצמרת, הקרדיט חייב ללכת בחלקו הגדול לרכז של הקבוצה.
סטט' בולטות - 18.3 נק', 7.7 אס' (פעם ראשונה שהוא מוסר מעל 7 אס', מקום 9 באן.בי.איי), 48% מהשדה, 3.03 אס'/לאיבוד (מקום 7)
6. ראסל ווסטברוק (אוקלהומה סיטי)
איך שחקן שעזר להוביל את הקבוצה שלו לגמר האן.בי.איי, קלע בצרורות ונתן איזה 3 משחקי "וואוו, מה לעזאזל קרה פה" בפלייאוף מדורג רק במקום השישי מבין הרכזים? התשובה היא כמובן המילה האחרונה, רכזים. ראסל ווסטברוק הוא באמת שחקן מעולה, אבל רכז הוא לא ממש. האיש בהחלט אחד הסקוררים הטובים בליגה. הוא אחד האתלטים המלהיבים שיש ואם מחפשים שחקן שישתלט על המשחק ברגעים הקובעים של משחק משמעותי, הוא בחירה לא רעה. אבל מבט אחד באיש שאייש את עמדת הרכז בנבחרת ארה"ב באולימפיאדה מסביר את ההבדלים. כריס פול לא יחפש איך להכניס את עצמו למשחק, כשהסקוררים האחרים בקבוצה חמים. כריס פול לא יקח זריקות חפוזות ומטופשות ברגעים הראשונים של ההתקפה, כשהקבוצה לא פוגעת ובפיגור וכריס פול ידע לשים את האגו בצד ולתת את הכדור לאיש עם הסיכוי הטוב ביותר לקלוע, גם אם מדובר בשני אנשים בדמות ג'יימס הארדן ובעיקר קווין דוראנט. אם השהות של ווסטברוק לצד כריס פול גרמה לבחור, שלא שיחק רכז עד שהגיע לאן.בי.איי למחשבות פרודוקטיביות על צורת המשחק שלו, אז השאלה שפתחה את הפסקה לא תעלה יותר על הפרק.
סטט' בולטות - 23.6 נק', 5.5 אס', 4.6 ריב', 45.7% מהשדה, 3.6 איב' (מקום שביעי), יחס אס'/איב' - 1.51 (מקום 63)
5. סטיב נאש (אל.איי לייקרס)
יש סיכוי יותר מסביר שסטיב נאש הוא בן ה-39 הטוב בהיסטוריה. האס' עדיין שם, הקליעה האוטומטית מכל מקום כמובן לא נפגעה, היכולת לפעול בפיק אנד רול עדיין בפיק ולא בטוח שיש בליגה שחקן חכם ממנו על המגרש. עכשיו כשנאש מצטרף ללייקרס (טפו!, איכס!, בלעכס!) צפו לירידה מסויימת במספרים, בעיקר בנק', אבל אפשר גם לצפות שהאיש שהיה אמור להיזכר כאחד השחקנים הכי טובים ללא טבעת יאבד את הסטטוס הזה. אין לי בכלל ספק שסטיב נאש הייתה התשובה שלי לשאלה איזה רכז היית מעדיף לקבוצה שלך או כל קבוצה מבין השחקנים שעד כה נסקרו. יש לי ספיקות האם התשובה לא הייתה סטיב נאש גם אם נכליל את השמות שיאוזכרו עוד מעט, כשהגיל, המעבר מהצוות הרפואי של הסאנס לזה של הלייקרס וכמובן קובי בראיינט, נותנים משקל שכנגד.
סטט' בולטות - 12.5 נק' (הממוצע הנמוך ביותר מאז הפך לרכז פותח במשרה מלאה), 10.7 אס' (שני רק לרונדו), 53.2% מהשדה (שווה שיא קריירה), 39% מהשלוש (הפעם השניה בלבד בה הוא ירד מ-40% מהשלוש ב-13 העונות האחרונות).
4. ראג'ון רונדו (בוסטון סלטיקס)
אני אודה, אני משוחד, אני ממש לא אוהב את רונדו. יש לי חשד כבד שאם תשים אותו בקבוצה עם כלים התקפיים פחות מוצלחים, עם שחקנים פחות חכמים ועם מאמן פחות מבין ומוכשר, לא תקבל את רונדו הנפלא שכמעט ניצח את ההיט, אלא שחקן עם יכולת סקורר בעייתית וחבר לקבוצה בעייתי שהמאמן לא מסוגל להשתלט עליו. אבל מאחר וזאת רק תיאוריה, אני נאלץ להיצמד לעובדות והן אומרות שמלך האסיסטים של הליגה הוא גם אחד השחקנים היותר טובים שיש ובטח מהמיוחדים שיש. זה אמנם לא הימים של מג'יק ג'ונסון, שכל משחק היה פוטנציאל לטריפל דאבל ובוודאי לא הימים של אוסקר רוברטסון שכל משחק היה טריפל דאבל, אבל כיום רונדו הוא המוביל בקטגוריה הזאת, מה שמראה על הוורסטיליות של המשחק שלו. הוא גם אחד מהרכזים הלוחצים הטובים ביותר שיש בליגה היום, כשהידיים הארוכות שלו מהוות איום חטיפה מתמיד. הדבר המרשים ביותר ברונדו זאת היכולת שלו להתעלות בפלייאוף, שם הממוצעים שלו משופרים מאד לעומת העונה הרגילה. קחו את הממוצעים שלו בסדרה מול מיאמי (למרות שההיט בחלקים גדולים מהסדרה הימרו שרונדו ינצח אותם ולא אחרים) - 20.9 נק', 11.3 אס', 6.9 ריב', 48.8% מהשדה, 1.9 חט' ותשוו אותם ל-
סטט' בולטות - 11.9 נק', 11.7 אס' (מלך האס'), 4.8 ריב' (מקום ראשון מבין הרכזים), 44.8% מהשדה
3. דרון וויליאמס (ברוקלין נטס)
אפשר בהחלט להגיד שהמעבר מיוטה לניו ג'רזי לקח את הקריירה של וויליאמס אחורה. יש גם כאלו שיגידו שללא ג'רי סלואן וויליאמס הוכיח שהוא לא מסוגל לסחוב קבוצה לפלייאוף ככוכב הגדול. התקווה של וויליאמס והאמונה שלי היא שהמעבר מניו ג'רזי לברוקלין, ובעיקר השיפור בקבוצה, יחזירו אותו היישר ליכולת מהעבר ואולי אף לשיאים חדשים. בשיאו וויליאמס הוא החבילה הכי מושלמת שיש בעמדת הרכז. סקורר ברמה הגבוהה ביותר, עם יכולת לחדור לטבעת ולסיים אפילו בדאנק על ההגנה מצד אחד ומצד שני לדפוק שלשה על הראש של השומר. אבל למרות היכולות ליצירת נק' שלו וויליאמס הוא לא איזה ראסל ווסטברוק, אלא רכז אמיתי שיודע למסור, אוהב למסור ויודע איך לשלב את יכולות הקליעה שלו עם ניהול המשחק ויצירת מצבים לאחרים. וויליאמס הוא שחקן קלאץ' מוכח, שכבר ניצח משחקים ואפילו סדרות עבור הקבוצות שלו. היתרון הגדול שלו על הרכזים האחרים שבטופ הרשימה הוא הפיזיות המרשימה שלו. הוא יכול לקחת את השומר שלו מתחת לסל, אבל בעיקר משתמש בפיזיות שלו בשביל לעבור את השחקן שמנסה להיאחז בכנפיו.
סטט' בולטות - 21 נק', 8.7 אס' (המספר הנמוך מאז שהפך להיות הרכז הפותח ביוטה), 40.7% מהשדה (שוב, המספר הנמוך ביותר), 4.0 איב' (הוביל את האן.בי.איי)
2. דרק רוז (שיקגו בולס)
ה-MVP של 2011 כמעט לא שיחק ב-2012 וגם לא ישחק ב-2013, אבל הוא עדיין נשאר הסקורר המסוכן ביותר מעמדת הרכז. השילוב של אתלטיות, מהירות, שליטה בכדור, שליטה בגוף, היכולת לסיים בזויות שונות ומשונות הופכות את החדירה של רוז למשהו שגם עזרה של שחקן אחד לא מונעת. היתרון היחידי שהפציעה של רוז יכולה לתת היא שהזמן מחוץ למגרש יאפשר לעבוד היטב על הזריקה מבחוץ וכך הוא ישפר את האספקט היחידי שעוד איכשהו קצת עוצר אותו. השיפור האמיתי שרוז צריך לעשות בכדי לכבוש את המקום הראשון הוא בהפנמת היותו רכז. יותר מדי פעמים ההתקפה של שיקגו נראית כמו 1-4. אחד לוקח את הכדור וארבעה שחקנים עומדים ומסתכלים. רוז (או ת'יבודו) עוד לא מצא את השילוב האופטימלי בין הנק' שלו לבין ניהול הקבוצה וזה לטעמי ההבדל בין שחקן מעולה לבין אלוף.
סטט' בולטות - 39 משחקים, 21.8 נק', 7.9 אס', 43.5% מהשדה.
1. כריס פול (אל.איי קליפרס)
בחמש העונות האחרונות כריס פול עמד בקצה הדירוג ואין שום סיבה למעט פציעה וקללת הקליפרס שזה ישתנה. פול מסוגל לעשות הכול על המגרש וברמה הגבוהה ביותר שיש. הוא מסוגל לחדור עם הטובים שיש, הוא קלע אמין מבחוץ, מוסר מחונן, רכז אמיתי ובניהול הקבוצה והבנת המשחק, רק סטיב נאש יכול להתחרות בו. בעונה שעברה פול רשם הישג מדהים כשהפך את הקליפרס, המועדון הכי גרוע בהיסטוריה של האן.בי.איי, שתמיד משהו רע קורה לקבוצה, החור השחור של הליגה, שעמד תמיד בצל של המועדון הזוהר של העיר, לקבוצה כולם מתעניינים בה וגם מחשיבים אותה למועמדת לגיטימית לאליפות.
סטט' בולטות - 19.8 נק', 9.1 אס', 47.8% מהשדה, 37.1% מהשלוש, 4.38 אס'/איב' (שני באן.בי.איי)
_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"
סטן ואן גנדי
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
, וגם שהסדר בעיניי הוא פול, רונדו, ווסטברוק, רוז, נאש, פארקר, דרון.