סל ניוז

אין סיבה שלא, לברון לא אותו דבר בלי וויד.

אז הפתעה גדולה בסדרה בין הספרס ללייקרס לא הייתה. דוויט הפגין עוד אחד ממפגני הבגרות שלו אחרי שהורחק בצורה מטופשת שלא לאמר מכוונת לקראת הסיום ובכך הביא אקורד סיום שמתאים לעונה מתחת לכל ביקורת מבחינתו.

פאו גאסול קיבל סטאנדינג אוביישן 3 דקות לסיום, אולי זה היה משחקו האחרון בקבוצה.
האווארד כבר הספיק לכנות את העונה כ-nightmare - פתיח לdwighmare שיהיה בקיץ.

העונה של הלייקרס הייתה אחת הקשות של המועדון ב-30 השנה האחרונות ונראה שלכולם יש קצת הקלה עם ההדחה הזו והסתכלות לעתיד.
מהמוות של הבעלים ג'רי באס, הפיטורים של מייק בראון והקדנציה הקצרה של עוזר המאמן ועד למייק דאנט'וני, מכת הפציעות הבלתי נגמרת ובראשה הפציעה של קובי. הרבה מאוד טלטלות.

_________________
All Your Dreams Are Made, When You're Chained To The Mirror And The Razor Blade

היועץ הסודי של ג'ורג' קארל זה אייברי ג'ונסון??
לא מצליח להבין למה קארל החליט פתאום לשחק אקסטרא סמול בול.
מילא כשזה היה בגלל פציעות (גלינארי, פאריד בתחילת הסדרה), אבל איזה הגיון זה להפוך את כל ההרכב שלך פתאום כשמתחיל הפלייאוף??
פורנייה לא שיחק כמעט במהלך העונה, פתאום עולה בחמישייה. קופוס ומגי ביחד משחקים סביבות 25 דקות בלבד, והנאגטס בדרך הבטוחה הביתה...
זה נראה כמו שידור חוזר של 2007, כשבדאלאס החליטו משום מה לשחק עם נוביצקי בסנטר מול הסמול-בול של אותה גולדן-סטייט, וזה נגמר בהדחה של המדורגת ראשונה בסיבוב הראשון של הפלייאוף!

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

אני אקפוץ משמחה כשזה יקרה. בשלושת הפלייאופים האחרונים (26 משחק טוטאל) יש לו 13 נק' ב43% מהשדה, ביג מן. וזה בצירוף לרכות כללית שמחרפנת אותי. זה נחמד שהוא מוסר מעולה, עם סייז שעוזר לו להוריד 9 רב' ו2 חס', אבל שחקן שבפלייאוף הוא גם סקורר לא טוב וגם מגן איום ונורא, לא שווה 19.3 מיליון לשנה ואפילו לא שליש מזה. גם אם האוורד לא נשאר (וכרגע אני נוטה לחשוב שהוא יעדיף להצטרף לקבוצה צעירה ופחות פציעה), צריך להעיף את גאסול, הוא גם סיים את העונה די טוב והוא חוזה נגמר ענקי, לבעוט את השודד הביתה ומהר.


חדירה והוצאה, גם כשההוצאה קשה, זה מהלך טרויאלי ברמת הסופרסטאר של הNBA, לא משהו שלא תראה מקובי, וייד פול דרון. לא היו שם מסירות מטורפות סטייל לארי בירד ומג'יק.

האופציה הרביעית במיאמי, ריי אלן, נתן סדרה טובה יותר מכל שחקן במילווקי. לא כוחות. אלן היה שחקן מספר 2 של מיאמי בסדרה, בעונה שעברה הוא נפצע ונראה רע, לא ציפיתי שכך הוא יראה, עונה בריאה לחלוטין ויפה שבגיל 38 הוא עדיין סקנד גארד מהטובים בעולם, עדיין רגליים זריזות, חודר, בורח מהשומר לקליעה, נראה מצוין. צריך לשנות את הסטטוס במיאמי מהביג ת'רי לביג פור דחוף. מישהו זוכר קבוצה עם אופציה שניה כמו וייד, אופציה שלישית כמו בוש ואופציה רביעית כמו אלן?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

פלאש, לפחות בתיאוריה קובי כאופציה ראשונה, הווארד כשנייה, גאסול כשלישית ונאש כרביעית אמור לתת פייט לרביעיה שהזכרת. זה כמובן לא קרה השנה מ-1001 סיבות, פציעות, חוסר כימיה, מה שלא תרצה, אבל על הנייר זו רביעיה שבהחלט אמור לתת פייט.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

לא הצלחת להתאפק והיית חייב לא לפרגן ללברון, הא??
ההבדל בינו לבין כל האחרים שציינת הוא השילוב בין יכולת חדירה אדירה ויכולת מסירה נהדרת.
פול או דרון למשל לא מסכנים את הסל בחדירה כמוהו, ולקובי ו-וויד אין את היכולת ובעיקר את הוירטואוזיות במסירה.
יש מצב שמאז אוסקר רוברטסון, לא היה שחקן בליגה עם השילוב הקטלני הזה.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

מהזיכרון שלי הקבוצה היחידה עם הכשרון של מיאמי השנה זו הלייקרס של 2004 עם שאקיל, קובי, מאלון ופייטון.

יכול להיות שבשנות ה80 בסלטיקס/מגי'ק עמוסי ההול אוף פיימרים היו קבוצות רחבות כמו מיאמי השנה, אבל לצערי בתקופה ההיא הייתי קטן מדי כדי לעקוב.

בתאוריה לא רלוונטי, האוורד וגאסול התבררו לאורך השנה כאופציות 2 ו3 לא משהו, רחוקים מאוד מוייד ובוש. בתאוריה גם לבוסטון בעונה אחרי האליפות היה את רונדו שפרץ, את אלן וגארנט קרובים לשיא, אבל גארנט נפצע. אני מדבר על קבוצה שבפועל, לאורך העונה החזיקה באופציה 2 3 ו4 כאלו. העונה עם מאלון ופייטון-כן, אבל הם היו זקנים מאוד וגם אז הכוכבים הפסידו הרבה משחקים.

וולפסון, למה שאפרגן כשקושרים לו כתרים לא שייכים? אני מסכים שכחודר הוא בלתי עציר. כמוסר אני לא רואה דבר מיוחד ביכולת של לברון יחסית לקובי, וייד, מייקל. לא ביכולת ועוד יותר לא בוירטואוזיות, אני כן רואה שהוא משחק הרבה יותר כמנהל משחק ומחפש יותר למסור ועושה את זה טוב במהלכי כדורסל פשוטים ויעילים, אבל הוא לא מוסר מוכשר ברמה של בירד ומג'יק שאתה יוצא בתחושת "וואו" מהרבה אסיסטים שלהם.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

בשלוף מהזכרון בוסטון עם בירד, מקהייל, פאריש, איינג' ודניס ג'ונסון.
הלייקרס עם מג'יק קארים וורתי וביירון סקוט.

פלאש מאלון צנח ב7.4 בעונה שהגיע ללייקרס. קשה לי להאמין שכזאת התרסקות מרשימה בנקודות זה בגלל הגיל בלבד. הייתי מנחש שזה בעיקר בגלל חיבור קבוצתי כושל ( מהסוג שהיה השנה עם דוויט).

אני לא חושב שמישהו טען שלברון מוסר ברמה של מג'יק, אבל מול בירד בהחלט אין לו מה להתבייש ( יותר אסיסטים למשחק).
ולברון מוסר 2 אסיסטים בממוצע בקריירה יותר מקובי, לא הייתי הולך להשוואה בינהם בתחום הזה דווקא ( וקובי לא מחזיק בכדור פחות מלברון).

שקי, כמו שאמרתי לברון מחפש למסור יותר מקובי וייד ומייקל, זה הקטע שלו. בירד היה מוסר ענקי, מבחינת יכולת מסירה וראיית משחק נטו, ברמה אחרת מלברון שפשוט מנהל משחק כמו רכז, מצטער את לו את יכולת המסירה של בירד. ולגבי מאלון-הוא נפצע הרבה, ועבר לשחק לצד שני כוכבי על ובאופן טבעי קיבל פחות כדורים (כמו בוש).

אלון, כן היה להם אפילו יותר כשרון. אבל יכול מאוד להיות שאם מתייחסים רק ליכולת סקורינג לברון וייד בוש ואלן לא נופלים מכל רביעיה אחרת. ארבעתם עם ממוצע קרירה של יותר מ20 נק' ורק אלן עמוק בצד היורד של הקרירה, כסקוררים, לברון-וייד זה עדיף על מג'יק-קארים של שנות ה80, וכנראה גם על בירד-מקהייל.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

גם וולטון היה בעסק מתישהו, לא?

אבל אני לא בטוח שזה נכון להכניס את דניס ג'ונסון להשוואות האלה.

_________________
פעם הייתי Homer.
אף פעם לא תחלו בקדחת!

טעות שלי, מתברר שאלן (19.4 נק' בקרירה) ובוש (19.5) כבר ירדו משם. אבל קרוב.

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אם הטענה היא לגבי הווירטואוזיות במסירה אז לברון לטעמי לא ווירטואוז בכלל במסירה. אם מדברים על יכולת כמוסר אז עם כל הכבוד לראית המשחק של בירד, הוא לא ניצל אותה יותר מלברון, ככה שזה לא רלוונטי. לברון לא מתקרב לרמה הגבוה של הרכזים מבחינת יכולת מסירה, אבל ברמת הלא-רכזים הוא בהחלט מהטופ.

אותה טענה שרשמת לאלון גם תקפה ללייקרס של 2004. עונה קודם מאלון היה עם 20.6 למשחק, קובי עם 24.5 למשחק, שאקיל עם 21.5 למשחק ופייטון עם 19.6 למשחק. לגבי ריבוי הכוכבים זה תקף כמובן ב2 המקרים.
ההבדל הוא שהלייקרס ניסו ללכת על עונה אחת של הכל או כלום בעוד במיאמי נתנו להם את הזמן להתחבר לקבוצה. מיאמי בעונה הראשונה מאוד דומה מהבחינה הזאת לייקרס של 2004. ההבדל הוא כמובן שלמיאמי היה את ארך הרוח להבין שלוקח יותר מעונה להתחבר.

ההבדל הוא שבמיאמי בזמן האיחוד ב2010, לברון היה בן 25, וייד בן 28, בוש בן 25. כשמאלון ופייטון הצטרפו, קובי היה בן 25, אבל שאקיל היה בן 31, מאלון כבר חגג 40 ופייטון 35. הבדל עצום, אבל נכון שמעבר לגיל והפציעות הרביעיה של הלייקרס 04 זה כשרון לא פחות מהביג פור של ההיט. ברמת הלא רכזים לברון מהטופ כמוסר, בירד בעיני אולי אחד המוסרים המדהימים שהיו, אבל הוא שיחק ליד רכז, אם בירד היה משחק בקאבס 7 שנים כרכז בפועל היו לו יותר אסיסטים (ואני לא בטוח שללברון בסוף הקרירה יהיה ממוצע אס' גבוה יותר).

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

אני מבכים עם פלאש. זה לא רציני להשוות את הווירטואוזיות של השניים במסירה, וכל מי שצפה וזוכר את בירד, מן הסתם יודה שהוא היה פשוט מוסר מחונן יותר
למרות זאת, הפחד הזה המחדירות של לברון בצירוף הגובה שלו והעובדה שהוא בהחלט כן יודע למסור, הופכים את לברון ככל הנראה בסך הכל למוסר יעיל יותר. זה הרי פשוט, הוא כל כך גדול, מהיר וחזק שההגנה מתכווצת עליו בחדירה ואז כמובן הוא יודע היטב למצוא את השחקן החופשי. למעשה כרגע יש לחברון קייס כאחד המוסרים היעילים בהיסטוריה. לא הטוב שבהם או הווירטואוז שבהם, רחוק מאד מכך, אבל אולי שלישי רק למג׳יק וסטוקטון ובעיניי גבוה מנאש למשל, ביעילות שלהם

ולעוד הרחבה על ההבדל בין וירטואוזיות ויעילות במסירה, ע״ע ג׳ייסון ווליאמס

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

אני לא כ"כ מבין מה הופך אותו למוסר יעיל יותר. מוסר יעיל בהבנה שלי זה יחס אס'/אב', ששם לברון מוביל בעונה הסדירה (יחס של 2.09 לעומת 2.03 של בירד) ובירד מוביל בפלייאוף ( 2.09 לעומת 1.86).

הנה סרטון שכבר הביאו פה, כל מילה מיותרת: http://www.youtube.com/watch?v=EhnRtgBGMl4

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

העניין עם לברון הוא שמעבר ליכולת המסירה שלו (שהיא ברמה של רכזים לדעתי אבל זו לא הנקודה כאן) עיקר יכולת ניהול המשחק שלו מתבטאת בחיבור המדהים שלו עם חבריו לקבוצה והיכולת שלו לקרוא אותם.

מי שצופה במשחקים ישים לב שמסירה של לברון לצ'אלמרס לשלשה שונה לחלוטין ממסירה שלו לאלן בפינה, או לבוש מחצי מרחק. לא מדבר בכלל על השילוב שלו עם ווייד, והיכולת שלהם לתקשר אחד עם השני.
התכונה הכי איכותית של לברון בעיני היא קריאת המשחק שלו, וזה מתבטא במסירות המדוייקות שמתאימיות בדיוק לשחקן שהן מיועדות אליו. וביכולת שלו למשוך עוד שניה ועוד רגע כדי לתת לקלעי זמן להתפנות לזריקה חופשית כמה שיותר.

זה לא מסירוצ מאחורי הגב או בין הרגליים של מגנים, אבל אני לא מסכים שזה לא וירטואוזי.

ההבדל בין לברון לבירד הוא שהאסיסטים של לברון נובעים מהדומיננטיות הפיזית העצומה שלו שמאלצת את ההגנות לקרוס לכיוונו ומשאירה שחקנים חופשיים, מה שבדרך כלל לא מאלץ את לברון למסירות מורכבות או וירטואוזיות במיוחד (מה שלא אומר שהמסירות שלו יעילות פחות), עצם העובדה שיש לו חשיבה של רכז שמחפשת בזווית העין כל הזמן את השחקן הפנוי (יחד עם העובדה ששחקנים במיאמי נעים בלי כדור ברגע שהוא מתחיל את התנועה שלו) מספיקה לו כדי להגיע למספרי אסיסטים מאוד מרשימים. אצל בירד לעומת זאת האסיסטים נובעים יותר מראיית וקראית משחק עילאיות, ברמה של גדולי הרכזים יחד עם טכניקה מדהימה שמאפשרת לו להשלים מסירות הרבה יותר מסובכות מאלו שלברון יכול וכאן לטעמי הוא בכמה דרגות מעל לברון. גם אצל בירד, כמובן, יש חשיבות גדולה לעובדה שהשחקנים ידעו לנוע סביבו ברגע שהוא קיבל את הכדור ולפתוח לו זוויות, אבל אצל בירד, גם בגלל שהוא לא היה דומיננטי פיזית כמו לברון וגם בגלל חוקי ההגנה השונים, אני לא זוכר שאי פעם הייתה קריסה של ההגנות לכיוונו כמו שרואים אצל לברון, אז הוא והשחקנים שסביבו היו צריכים לעבוד קשה יותר כדי להשיג נתיבי מסירה.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

עצם הנכונות של שחקן עם הכלים הפיזיים של לברון(שני רק לשאקיל בעיני בתחום הזה, ויש שיגידו שגם לפניו) למסור כל כך הרבה מדהימה בעיני. ראינו מול בוסטון בשנה שעברה מה קורה כשהאיש מחליט שהוא מנצח משחק לבד. זה היה מפחיד.

OMG. מה הלאה? בנוסף לשלמות של הוד מעלתו במסירות, בחסימת הצ'ייס דאון, בהגנה שלא נראתה כמוה, בסרט שהוא שם על הראש, בשרוכים שהוא נועל, גם צריך להשים לב איך הוא מסוגל לעשות בוקס אווט על חמישה שחקנים בו זמנית כדי שוייד יקח את הריבאונד, ותוך מאית כבר נמצא בטבעת השניה כדי לעשות סל ממסירת הפוטבול. ונניח שלברון יודע שצ'אלמרס קולע טוב אם הוא מקבל את הכדור בקשת מסובבת לכתף שמאל, איפה הוירטואוזיות?

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND

הוא גם שתי רמות מעל מה שקובי היה ויהיה אי פעם.

_________________
רסקה : "צביקה האם זה לא בעייתי ששחקנים ששיחקו נגד מכבי היה מושקעים כספית אצל מוני פאנן באותו זמן ?!"
צביקה שרף : "לא".
מכביזם, כל מילה מיותרת.

גיא פניני, קפטן מכבי, לשחקן הפועל : "אתה נאצי, שיהיה סרטן בראש לך ולאבא שלך".

פלאש, אני חייב לציין שהביטוי "או(י) מיי גאד" בהקשר הזה, הוא רב משמעות, ומשעשע מאוד.

והנה התחלנו שוב

גינות אני חייב לציין שאין לי מושג מה אתה מתכוון לציין ברוב ההודעות שלך.

בעולם הסטטיסטיקה של הלברונס, כן. במציאות שבה להוביל קבוצה לאליפויות זה המדד, לקובי יש 5 אליפויות, ללברון יש 1, וגם לזה הוא מסוגל רק עם שני כוכבים לידו. ואגב שירשם מי פתח את ה17 עמודים הבאים....

_________________
" if you want to have fun, like I did with Bill Walton, play with LeBron. but if you want to win and win and win, it's Kobe"
LARRY LEGEND